Skip to content

מסילת ישרים | פרישות. יג'. בְּבֵאוּר מִידַּת הַפְּרִישׁוּת.

מסילת ישריםבְּבֵאוּר מִידַּת הַפְּרִישׁוּת.

הַפְּרִישׁוּת, הִיא תְּחִילַּת הַחֲסִידוּת. וְתִרְאֶה שֶׁכָּל מַה שֶּׁבֵּיאַרְנוּ עַד עַתָּה הוּא מַה שֶּׁמִּצְטָרֵךְ אֶל הָאָדָם לְשֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק. וּמִכָּאן וּלְהָלְאָה הוּא לְשֶׁיִּהְיֶה חָסִיד.
וְנִמְצָא הַפְּרִישׁוּת עִם הַחֲסִידוּת הוּא כְּמוֹ הַזְּהִירוּת עִם הַזְּרִיזוּת, שֶׁזֶּה "בְּסוּר מֵרָע" וְזֶה "בַּעֲשֵׂה טוֹב".

כל דבר שיכול להולד ממנו גרמת רע – צריך הפרוש שיפרוש ממנו.

וְהִנֵּה כְּלַל הַפְּרִישׁוּת הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "קַדֵּשׁ עַצְמְךָ בַּמוּתָּר לָךְ" (יבמות כ' א'), וְזֹאת הִיא הוֹרָאָתָהּ שֶׁל הַמִּלָּה עַצְמָהּ פְּרִישׁוּת. רוֹצֶה לוֹמַר, לִהְיוֹת פּוֹרֵשׁ וּמַרְחִיק עַצְמוֹ מִן הַדָּבָר, וְהַיְינוּ שֶׁאוֹסֵר עַל עַצְמוֹ דְבַר הֶיתֵּר – וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לְשֶׁלֹּא יִפְגַּע בָּאִיסּוּר עַצְמוֹ. וְהָעִנְיָן, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁיּוּכַל לְהִוָּלֵד מִמֶּנּוּ גְרָמַת רַע, אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁו אֵינוֹ גוֹרֵם לוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינֶנּוּ רַע מַמָּשׁ, יִרְחַק וְיִפְרוֹשׁ מִמֶּנּוּ.
וְהִתְבּוֹנֵן וְתִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ כָּאן שָׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת: יֵשׁ הָאִסּוּרִים עַצְמָם. וְיֵשׁ סְיָיגוֹתֵיהֶם – וְהֵם הַגְּזֵירוֹת וְהַמִּשְׁמָרוֹת שֶׁגָּזְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ הַהֶרְחֵקִים שֶׁמּוּטָּל עַל כָּל פָּרוּשׁ וּפָרוּשׁ לַעֲשׂוֹת – לִהְיוֹת כּוֹנֵס בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבוֹנֶה גְּדָרִים לְעַצְמוֹ, דְּהַיְינוּ, לְהַנִּיחַ מִן הַהֶיתֵּרִים עַצְמָם שֶׁלֹּא נֶאֶסְרוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל וְלִפְרוֹשׁ מֵהֶם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מְרוּחָק מִן הָרָע הֶרְחֵק גָּדוֹל.

לא דייך ממה שאסרה התורה וכוּ'.

וְאִם תֹּאמַר, מִנַּיִן לָנוּ לִהְיוֹת מוֹסִיפִים וְהוֹלְכִים בְּאִסּוּרִים, וַהֲרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ "לֹא דַיֶּיךִָ מַה שֶּׁאָסְרָה תוֹרָה שֶׁאַתָּה בָא לֶאֱסוֹר עָלֶיךָ דְּבָרִים אֲחֵרִים"? (ירושלמי נדרים כ"ט א'), וַהֲרֵי מַה שֶּׁרָאוּ הַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּחָכְמָתָם שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱסוֹר וְלַעֲשׂוֹת מִשְׁמֶרֶת כְּבָר עָשׂוּהוּ, וּמַה שֶּׁהִנִּיחוּ עַתָּה לְהֶיתֵּר הוּא מִפְּנֵי שֶׁרָאוּ הֱיוֹתוֹ רָאוּי לְהֶיתֵּר וְלֹא לְאִיסּוּר, וְלָמָּה נְחַדֵּשׁ עַתָּה גְּזֵירוֹת אֲשֶׁר לֹא רָאוּ הֵם לִגְזוֹר אוֹתָם? וְעוֹד, שֶׁאֵין גְּבוּל לַדָּבָר הַזֶּה, וְנִמְצָא אִם כֵּן הָאָדָם שׁוֹמֵם וּמְעוּנֶּה וְלֹא נֶהֱנֶה מִן הָעוֹלָם כְּלָל, וְחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ שֶׁעָתִיד אָדָם לִיתֵּן דִּין לִפְנֵי הַמָּקוֹם עַל כָּל מַה שֶּׁרָאוּ עֵינָיו וְלֹא רָצָה לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מוּתָּר לוֹ וְהָיָה יָכוֹל (ירושלמי קדושין מ"ח ב'), וְאַסְמְכוּהָ אַקְּרָא "וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם"? (קהלת ב' י') הַתְּשׁוּבָה הִיא: כִּי הַפְּרִישׁוּת וַדַּאי צָרִיךְ וּמוּכְרָח, וְהִזְהִירוּ עָלָיו הַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ ""קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" (ויקרא י"ט כ') – "פְּרוּשִׁים תִּהְיוּ"" (תורת כהנים).

צדיק אוכל לשובע נפשו.

עוֹד אָמְרוּ "כָּל הַיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית נִקְרָא קָדוֹשׁ – קַל וָחֹמֶר מִנָּזִיר" (תענית י"א א'). עוֹד אָמְרוּ ""צַדִּיק אוֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ" (משלי י"ג כ"ה) זֶה חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁהָיוּ מַעֲלִים עַל שׁוּלְחָנוֹ שְּׁתֵּי לִיטְרִין שֶׁל יֶרֶק" וכוּ' (מדרש משלי י"ג). עוֹד אָמְרוּ בְּרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבִּשְׁעַת מִיתָתוֹ זָקַף עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתָיו וְאָמַר "גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא נֶהֱנֵיתִי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה אֲפִילּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁלִּי" (כתובות ק"ד א'). עוֹד אָמְרוּ "עַד שֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּתוֹךְ מֵעָיו, יִתְפַּלֵּל עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ בְּתוֹךְ מֵעָיו" (תנא דבי אליהו רבה כ"ו). הֵן כָּל אֵלֶּה מַאֲמָרִים מוֹרִים בְּפֵירוּשׁ צֹרֶךְ הַפְּרִישׁוּת וְהַחוֹבָה בּוֹ. אָמְנָם עַל כָּל פָּנִים צְרִיכִים אָנוּ לְתָרֵץ הַמַּאֲמָרִים הַמּוֹרִים הֵפֶךְ זֶה.