תיקוני זוהר תניינא | דף קנה המשך תקונא שבעין

(דף קנה' עמוד א') רוּחַ, נְשָׁמָה. נֶפֶשׁ בְּכָבֵד, בַּהּ ודאי בשלוש מדרגות מתחלק: נפש, רוח ונשמה. נפש בכבד ובה "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט). דְּאִיהִי קַיְימַת לְאַזָּנָא לֵיהּ לְגוּפָא בְּכַמָּה עַרְקִין דְּדָמָא. וּבְרִירוּ דְּדָמָא לְמַאן אֶתְיָהִיב? אֶלָּא לְלִבָּא אִלֵּין יִשְׂרָאֵל.  והיא עומדת לזון את הגוף בכמה עורקי הדם, והדם המבורר למי ניתן? אלא ללב – ואלה ישראל. וּשְׁאָר דָּמָא אִתְפְּרַשׁ לְשִׁבְעִין עַרְקִין דְּאִינוּן שִׁבְעִין אוּמִין דְּמִשְׁתַּעְבְּדָן תְּחוֹתַיְיהוּ. ושאר הדם מתחלק לשבעים עורקים שהם שבעים אומות  העולם המשתעבדים תחתם.

וְלִזְמַנִּין טְחוֹל וּמָרָה קָיְימִין מִתְתַּקְּפָן, בְּהוּ כָּבֵד כּוֹעֵס. כְּדֵין כְּתִיב  לפעמים טחול ומרה עומדים להתגבר, ובהם כבד כועס, ואז כתוב "וְחָרָה אַפִּי בוֹ" (דברים לא, יז). וְדָמָא סָלִיק וְנָחִית. וְדָא יַמָּא דִּכְתִיב בַּהּ והדם עולה ויורד וזה הסוד וזה זעף הים שנאמר בו "כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ" (יונה ב, ד). לְמַאן סַלְקַת מִלָּה? אֶלָּא לְלִבָּא. וְרָזָא דָּא   להיכן הולך הזעף? אל הלב וזה סוד, "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי" (עמוס ג, ב) וְכוּ'. וְדָא וזה  "אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם" (איכה ג, ג). וְכָל גּוּפָא קָאִים בְּצַעֲרָא. וְכַד אִשְׁתַּכִיח דִּינָא אִתְּמָר  וכל הגוף נמצא בצער, וכאשר נרגע הדין נאמר, "וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה" (אסתר ז, י). אֲבָל בְּזִמְנָא דְּרוּגְזָא אִשְׁתְּכַח, לְלִבָּא מָטֵי, וּמִינֵּיהּ לְאַנְפִּין. בֵּיהּ  אבל בזמן שהרוגז נמצא, מגיע ללב וממנו לאף, ובו, "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא" (דברים לא, יח) עַד דְּדִינָא אִתְעֲבִיד וְרוֹגְזָא שָׁכִיךְ. עד שהדין יעשה נעשה והרוגז נרגע.

רוּחַ קָאִים בְּלִבָּא וּמִתַּמָּן סָלִיק וְנָחִית לְכָל סְטַר. הרוח עומד בלב ומשם עולה ויורד לכל צד וְרָזָא דָּא שְׁכִינְתָּא קַיְימַת לְאַזָּנָא עָלְמִין, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְחַר לְכָל סְטַר לְאַתְקְפָא לַהּ דִּכְתִיב  וזה סוד השכינה שעומדת לזון את העולמות. והקדוש ברוך הוא מקיפה לכל צד לחזק אותה שנאמר, "תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ" (דברים יא, יב) וְכוּ' וְדָא רוּחַ חַיִּים, דְּנֶפֶשׁ בְּלֹא רוּחַ לָאו אִיהִי חַיָּה. וְאִתְּמָר בַּהּ שנפש בלא רוח אין לה חיות, ונאמר בה, "נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם" (תהלים נז, ה) אִלֵּין שִׁבְעִין עַרְקִין דְּכַבְדָא, נֶפֶשׁ קַיְימַת בְּגַוַּיְיהוּ וַדַּאי.  "לבאים" הם סוד שבעים עורקי הכבד, שהנפש עומדת בתוכם ודאי. וְאִיהוּ דָּפִיק בְּכַמָּה דְּפִיקִין דִּבְהוּ   והוא דופק בכמה דפיקות שבהם "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שיר השירים ה, ב). וּדְפִיקוּ דָּפִיק וְלֵית מָאן דְּאִשְׁתְּמוֹדָע בֵּיהּ, עַד דְּיֵיתֵי הַהוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ודופק דפיקות ואין מי שמתוודע להם עד שיבוא ההוא שנאמר עליו, "אֲנִי לְדוֹדִי" (שיר השירים ה, ו) וְכוּ' דִּכְדֵין אִיהוּ (דף קנה' עמוד א') אִשְׁתְּמוֹדָע בִּדְפִיקוּ כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ, וְאַקְרִיב חַד תַּפּוּחַ דְּאִתְחֲזֵי לְהַהִיא חוֹלָה. ואז הוא יוודע באלה הדפיקות כמו שראוי, ויקריב תפוח אחד שראוי לאותה החולה.

מִיָּד אִתְפַּתְּחַת לְגַבֵּיהּ, דִּכְתִיב בַּהּ ומיד היא תפתח אליו שנאמר בה "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי" (שיר השירים ה, ב) וְכוּ'. וְדָא מִסִּטְרָא דְּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא. וְאִיהוּ אוֹת דְּאִתְגַּלְּיָא בְּעָלְמָא, דְּבֵיהּ יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לְפוּרְקָנָא שְׁלִים. וזה מצד משה הרועה הנאמן, והוא אות שיתגלה בעולם, ובו יזכו ישראל לגאולה שלמה. וְלִישָּׁנָא דִּילָךְ אִיהִי מַטֶּה הָאֱלֹהִים דְּבָקַע יַמָּא דְּאוֹרַיְתָא וְאִתְגַּלְיָין מִינֵּיהּ כַּמָּה רָזִין דַּהֲווֹ סְתִימִין לְעֵילָא. והלשון שלך הוא מטה האלוהים שבוקע את ים התורה, ומתגלים ממנו כמה סודות שהיו סתומים למעלה. וְדָא מַטֶּה דְּבֵיהּ נָחָשׁ אִתְהַפַּךְ לְמַטֶּה. דְּהָכִי אִשְׁתַּעְבְּדוּן כֻּלְהוֹ סִטְרִין אָחֲרָנִין לִסְטַר קַדִּישָׁא.  וזה המטה, שהוא סוד שבו הנחש האוחז באותיו ד"נ של אדנ"י מתהפך ל-מט"ה, וכך ישתעבדו כל הסטרא אחרא לצד הקדושה, וְכֹלָּא בִּדְפִיקוּ דְּהַהוּא רוּחָא אִשְׁתְּמוֹדָע לְגַבֵּיהּ וַדַּאי וְכוּ'. והכל בדפיקות של אותו הרוח שיוודע אליה ודאי. 

נְשָׁמָה קַיְימַת בְּמוֹחָא לְעַיְינָא עַל כָּל מִילִין, לְאִסְתַּכְּלָא בְּכָל סְטַר, לְדִינָא כֹּלָּא מִסִּטְרָא דִּאִימָא, דְּבַהּ  הנשמה עומדת במוח להתבונן על כל הדברים, להסתכל בכל צד, לדון הכל מצד אמא שבה, "כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט" (תהלים נ, ו).

אִשְׁתַּכְּחַת נֶפֶשׁ לְאַזָּנָא עָלְמִין דְּאִינוּן גּוּפָא. רוּחַ לְאַתְקְפָא לְנֶפֶשׁ לְכָל סְטַר. נְשָׁמָה דָּא בִּינָה דִּקָיְימַת לְאַמְשְׁכָא מִילִין מִכָּל סְטַר לְאַכְלְלָא כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת וְהָא אִתְּמָר. נמצא, הנפש עומדת לזון העולמות שהם הגוף, הרוח לחזק לנפש לכל צד, נשמה זו בינה שעומדת והמשיך הדברים מכל צד ולכלול הכל כמו שראוי וזה התבאר. אִלֵּין תְּלָת דַּרְגִּין קַדִּישִׁין תְּחוֹתַיְיהוּ נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, בַּהּ אלה שלושת המדרגות הקדושות שתחתם נמצאת הנפש הבהמית, בה, "וַאֲנִי בַעַר" (תהלים עג, כב) וְכוּ'. אֲבָל דָּא צֶלֶם עִלָּאָה דְּבֵיהּ אבל נר"נ זה צלם עליון שבו "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם" (בראשית א, כו). עַד הָכָא תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה דְּאָדָם. עד כאן התיקון הראשון של א'  של א'דם.

תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא, ד', דָּא דָּוִד דְּאַגָּח קְרָבִין מְשָׁנְיָין תָּדִיר, לְאַשְׁכְּחָא אֲתַר לִשְׁכִינְתָּא, דְּאִתְּמָר בַּהּ התיקון השני של ד' של א'ד'ם הוא דוד שעושה קרבות מלחמות שונות תמיד למצוא מקום לשכינה שנאמר בה, "עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיהֹוָה" (תהלים קלב, ה) וְכוּ'. דְּעַד דְּסִטְרָא אַחֲרָא