משפחת לוצאטו – קורות חיי הרמח”ל

משפחות מיוחסות באירופא נהגו לאמץ לעצמם "סמל משפחה".

בסמל משפחת לוצאטו: תרנגול העומד על ענף ואוחז במקורו גרגיר דגן, ומעליו כוכבים וסהר. בהקשר הרעיוני, סמל המשפחה שנחקק ע"ג קברי בני המשפחה מסמל את הנצחיות ואמונת תחיית המתים. בהקשר היום יומי, קריאת התרנגול בעלות השחר והבחנתו בין אור לחושך, מסמלת את החכמה והבינה האלוקית וההשגחה העליונה.

 ע"פ פרופ' דוד מלכיאל בספרו:
"Stones Speak – Hebrew Tombstones from Padua, 1529-1862 p. 202".

 
סמל האצולה של משפחת לוצאטו.

עץ משפחת לוצאטו

רקע משפחתי | הורים וסבים

משפחת לוצאטו נמנתה על המשפחות החשובות והאמידות של פאדובה. ההיסטוריה המאוחרת של המשפחה נעה בין ערי צפון אטליא ובפרט ויניציא, ופאדובה. 

מעטות הן הידיעות אודות המשפחה המורחבת ורובן ככולן נלמדות מתכני האגרות. אביו של הרמח"ל – רבי יעקב חי לוצאטו נולד בויניציא בשנת ה'תל"ה (1675). בבחרותו עסק ר’ יעקב חי יחד עם אחיו דוד בסחר משי ותבואה, ושניהם נחשבו לנכבדי, עשירי ופרנסי הקהילה. במהלך השנים עבר ר' יעקב מויניציא לפאדובה. בשנת תס"ה (1705) נשא רבי יעקב חי בן משה לוצאטו את דיאמנטי בת יהודה לבית משפחת לוצאטו (כנראה ממשפחתו המורחבת). כמקובל, לכבוד יום חתונתם חיבר הרב יצחק חיים הכהן מהחזנים ז"ל המכונה יחכ"ם – ובכינויו האיטלקי "קאנטאריני" שיר נשואין (ראה כאן).

בפתיחה לשיר הנישואין משבח המשורר קאנטאריני את המחותנים המאושרים בכמ"ר משה לוצאטו מצד החתן, וכמ"ר יהודה מצד הכלה. לזוג לוצאטו נולדים עם השנים ככל הנראה חמישה ילדים: משה חיים, יהודה ליאון חי, חנה לאורה, שמעון וככל הנראה פאסנציה (להלן). עד לשנת תצ"ו (למעט האח יהודה שיצא ללמודי רפואה בהולנד) גרה משפחת לוצאטו בפאדובה. בשנת תצ"ו נסע הרמח"ל לאמסטרדם, ומספר חודשים לאחר הגעתו אליה, הצטרפו אליו הוריו ובני משפחתו. בסוף אדר א' תצ"ט (סוף פברואר 1739) חזרו הוריו (עם אחיו?) לפאדובה.

כעבור שנתיים מחזרתם לפאדובה שבאיטליא, נפטר ר' יעקב בשנת ה'תק"א (1741) והוא בן 66, וזאת על פי נתוני רשומי הפטירה שבארכיב הלאומי שפאדובה [1]. וכן מצינו בחוברת "לישרים תהילה" שכתב הרמח"ל והודפסה בשנת תק"ד, נכתב ז"ל ליד שם אביו (ברכת מחיה המתים): "חיברתיו אני הצעיר משה חיים בכמ"ר יעקב חי לוצאטו ז"ל". וכן נמצא מסמך בארכיב שבאמסטרדם, שבתאריך  8.1.1742 התייצב הרמח"ל עם שני עדים במשרדו של הנוטריון דניאל ואן דן ברינק, ודרש מאדם בשם אברהם יעקב הידינק שהיה כנראה שותף עסקי של אביו באמשטרדם, למסור לידו את הספרים ומסמכים של אביו שהיו ברשותו. עצם קיום הפגישה ותוכנה מעידה שכבר אז לא היה אביו בן החיים [2].

בן | משה חיים לוצאטו

בנו הבכור של ר' יעקב לוצאטו – משה חיים נולד בשנת תס"ז (1707) ונקרא על שם סבו מצד אביו. בילדותו למד אצל היחכ"ם, ומהר"י באסאן. בשנת תפ"ג (1723) החל לימודי רפואה באוניברסיטה פאדובה וכעבור שנה הצטרף לחבורת מבקשי ה'. בשנת תפ״ז (1727) התגלה אליו מגיד משמיים ומאז החלה נקודת מפנה חשובה במהלך חייו. בכ"ז לחודש אב הנחמות תצ"א (18.8.1731) נשא את ציפורה בתו של הרב דוד פינצי אב"ד דק"ק מנטובה. לפי רישומי הארכיון בפאדובה בשנת 1733 נולד בנו בכורו שלמה יעקב שנפטר ביום השמיני לחייו  [3]. וע"פ המובא באגרות הרמח"ל, מובן שבשנת תצ"ד (1734) נולד לו בנו השני. 

בכ"ה חשון התצ"ה (10.11.1734) החל הרמח"ל את מסעו לארץ ישראל, ובחודש (2.1735) שבט הגיע לאמסטרדם. רק כעבור שמונה שנים, בקיץ תק"ג (1743) עלה הרמח"ל לארץ ישראל. בסוף האגרת האחרונה שנשלחה מאמסטרדם לעכו, כתב לו ידידו דוד מינדיס "בחיי מרת צלעתו וילידי ביתו[4], צלעתו היא ציפורה הלקוחה מהצלע. מלשון הרבים שנקט "וילידי ביתו" משמע לכאורה שהיה להם יותר מבן אחד/ת שנולד/ה באמסטרדם. בשליש השני של שנת תק"ד נספתה ככל הנראה כל בני משפחת הרמח"ל במגפת הדבר.   

אח | יהודה ליאון חי לוצאטו

הבן השני – יהודה ליאון לוצאטו נולד בהפרש של כשלוש שנים מאחיו הבכור ונקרא על שם סבו מצד אימו. יהודה ליאון למד לימודי רפואה באוניברסיטת פאדובה בשנים 1732-33 עבר לאמסטרדם ושם השלים לימודיו לתואר רופא ועסק ברפואה. ידיעת שנת לידתו נובעת ממסמך רישום הנישואין שנותר בארכיונים של אמסטרדם (ראה כאן).

במסמך הנוטריוני דלעיל, נכתב רישום הנישואין של יהודה ליאון בשפה הולנדית עתיקה. ספר רישום הנישואין המנהלי ממשלתי היה מודפס בנוסח אחיד, עם הקצאת מקום להוספת קולמוס לפרטי הנרשמים (תרגום):

"ליאון ויטה (חי) לוסאטו מפאדובה, בן 27, מ(רחוב) 
 Kerk S; מלווה עם האבא שלו יעקב ויטה (חי) לוסאטו 
עם אסתר (בת אליהו) ישורון מאסמטרדם, בת 18 מ(רחוב)  woond als voorn, 
מלווה ע"י האמא שלה גרציה סקווטה". 

(חתומים:)
ליאון ויטה בן יעקב ויטה לוצאטו.
אסתר בת אליהו ישורון.

ברישום הנישואין מיום ב' אדר ב' תצ"ז (22.2.1737), צויין שגילו של יהודה ליאון הוא 27 שנים, ומכאן שנולד בשנת ת"פ – 1710. 

האח יהודה אינו נזכר באגרות בשמו אלא רק כאח שגר באמסטרדם (("אגרות רמח"ל" גינצבורג, אגרת צ), ואליו נוסע הרמח"ל לעסקי משפחה.

אחות | חנה לאורה (LAURA) לוצאטו

חנה לאורה, אחותו הצעירה של הרמח"ל נפטרה בימי ערב חתונתה. אלמנצ'י היה ראשון להביא תיאור מצבתה ב"כרם חמד" (מחברת ג' תקצ"ח). כתובת המצבה מורכבת מב' חלקים. מידע על הנפטרת, וקינה. 

מצ"ק (מצבת קבורה) הבתולה והצנועה יראת ה'

ומשכלת מ' (מרת) לאברה חנה בת

הגביר כמ"ר יעקב חי לוצאטו. שודכה אל

 הבחור הנכבד כ' מרדכי טריויס י"צ (ינטרו צורו),

ויהי בהקריב ימי חופתה נקרב קרבנה

נפשה לה', ליל מש"ק ח' טבת ש' תצ"א.

 

הַדּוֹר רְאוּ, לִי צֵל קְבָרִים תַּחַת,

צֵל הוֹד כְּבוֹד חֻפָּה הֲלוֹם מָצָאתִי;

הֵן בֵּית חֲתֻנָּתִי לְבַד לַשַּׁחַת,

רָחֵל עֲקָרָה אִלְּמָה, קָרָאתִי;

אַךְ מַה-מְאֹד לִי טוֹב מְלֹא כַף נַחַת

כָּל נַחֲלַת עֲלֵי מְנוּחָה בָאתִי;

כִּי עֹז יְמִין עֶלְיוֹן כְּאָב גָּדֵלָה

טוֹב מִפְּאֵר בָּנִים עֲשָׂרָה סֶלָה.

קברה של חנה נמצא בכברת אדמה מובדלת קמעא מהקברים האחרים במתחם בית העלמין, ונראה שחלקה זו נקנתה מראש ויועדה להיות חלקת משפחת לוצאטו. החוקרים סוברים שהקינה שעל המצבה חוברה ע"י הרמח"ל ז"ל שכן תואמת היא במבנה ובסגוננה לצורת כתיבתו. ע"פ ד"ר בנימין קלאר ז"ל:

"אחותו מתאוננת כי במקום חופה מצאה פה צל קברים, והשחת לבדה היא בית חתונתה. היא מתה כרחל אלמנה חסרת בנים, אולם טפת תנחומים יש לה, והיא שמחה בחלקה "מלא כף נחת", כי תחסה בצל עליון המגן עליה כאב, והוא טוב לה מעשרה בנים". ("משה חיים לוצאטו, ספר השירים". עמ' רז. מוסד ביאליק תש"ה).

באופן חריג, צויין על המצבה שמו של ארוסה החי – מרדכי טריויס. משפחת טריויס היתה משפחת מוכרת ומכובדת והמובאה באה לספר בשבחה של הנפטרת שנועדה לתפארת ונגדעה בטרם עת. חנה נפטרה בליל מש"ק ח' טבת תצ"א, 6.12.1730, לפי נתוני רשומי הפטירה שבארכיב פאדובה לאורה נפטרה בהיותה בת 19, ע"כ כנראה שנולדה לקראת סוף 1711 [5].

אח | שמעון חי לוצאטו

האח שמעון היה ככל הנראה הצעיר ביותר בבית משפחת לוצאטו. בב' מקומות נזכר שמו ודבר קיומו.

אגרת ג', עוסקת בתקנות בית מדרשו של הרמח"ל, ועליהם חתומים שבעה חברים "כורתי אמונה על הברית הזה". בהמשך הדף נכתב "ואלה אשר נוספו ובאו להסתפח בנחלת ה', מוסיפים על הראשונים לעבוד עבודת ה' באמת ולבב שלם". מרצף הכיתוב במסמך ניתן להבין שנכתב במעמד אחד, אלא שהיה בידול והדרגה מכוונת, והפרשי מעמדות בין הקבוצה הראשונה הנכנסת פנימה בקודש לבין החברים האחרים:

"(סעיף ח): קבלו עליהם, אם יצטרכו החברים הקדושים החתומים ראשונה לעשות איזה דבר סתר בבית התפילה אשר לא ניתן לגלות להם, יצאו משם בלא תרעומת כלל"

על התוספת הזו חתומים עשרה חברים נוספים, ובכללם רבי יקותיאל מוילנה זצ"ל החתום גם על התקנות הראשונות ואולי נתמנה להיות הממונה עליהם. בין עשרת החתומים נמצא אחיו הצעיר "כ' שמעון חי בכ' יעקב חי" (ראה כאן Image 12).

שמעון חי לוצאטו
השם הראשון בשורה התחתונה "כ(בוד) שמעון חי בכ' (בן כבוד) יעקב חי

האזכור השני של האח שמעון הוא באגרת קס"ג שנשלחה ע"י התלמידים מפאדובה לאמסטרדם, ובסופה בקשו מהרמח"ל ז"ל שיקנה עבורם שני ספרים, ויודיעם להיכן ישלחו את דמי שויים – אם לאחיו שמעון שכנראה התגורר באותו הזמן בקרבתם בפאדובה או לאחר.

"וגם אני הכותב מבקש מאתו שיקנה לי ספר "מטה דן" וספר "שיירי כנסת הגדולה על י"ד (יורה דעה)", וישלחם אלי דרך אניה או באיזה מרצוף של סחורה ישים אותם, שמיד דמי שויים נשלם או ליד אחיו שמעון חי יצ"ו או למי שיצוה"

אחות | Pacenzia  לוצאטו

איננו יודעים דבר אודות האחות, ובזהירות רבה נאמר שקרוב לוודאי שהיתה כזאת. המידע אודותיה התקבל באדיבותם הרבה של מומחי הארכיב הלאומי בפאדובה. ע"פ הרישומים נולדה Pacenzia בשנת 1720 לאביה יעקב לוצאטו ונפטרה כעבור שנתיים [6].

הערות:

[1]  המידע אודה שנות הפטירה וגיל הנפטרים דלהלן התקבל באדיבותם הרבה של מומחי חוקרי כתבי היד של "הארכיב הלאומי של נכסי התרבות ההיסטוריים של פאדובה":  מנהלת הארכיב, ד"ר כריסטינה רוברטה טומאסי; רפרנט רשמי, ד"ר ניקולא בוארטו.

Ministero Per i Beni e le Attività Culturali, Archivio di stato di padova. Per gentile concessione degli esperti dell'archivio che si sono impegnati a fondo per fornire il informazione:: Il direttore, Dott.ssa Cristina Roberta Tommasi;  Funzionario referente:  Dott. Nicola Boaretto

www.beniculturali.it                            : מקור הרישום הנ"ל

idem, b. 17, Q.759 e Q.760, cfr. Estimi, Miscellanea estimi, t. 45, fase. B.   reg. 495

[2]   https://archief.amsterdam/inventarissen/inventaris/5075x.nl.html#NOTA01044000002    P. 92 

[3]  מקור הרישום הנ"ל (כדלעיל בהערה 1):  www.beniculturali.it
idem, b. 17, Q.759 e Q.760, cfr. Estimi, Miscellanea estimi, t. 45, fase. B.   reg. 493

[4] אגרת זו מ-כב' שבט תצ"ד והיא ככל הנראה האחרונה שנשלחה מאמסטרדם לעכו, וזו כנראה הסיבה שמינדיס בחר לשמור העתק ממנה.   (EH_47_B_3_027.jpg) עמוד 38  http://www.etshaimmanuscripts.nl/ajaxzoom/single.php?zoomDir=/pic/zoom/EH_47_B_03

[5]  מקור (כדלעיל בהערה 1):  www.beniculturali.it 

idem, b. 17, Q.759 e Q.760, cfr. Estimi, Miscellanea estimi, t. 45, fase. B.   reg. 493

[6]  ראה הערה קודמת. reg. 491

רב המכר

חזר למלאי

הסודות הכמוסים של מערכת ההפעלה של המציאות

עוצמתו מבטיחה לטלטל אותך
אתה יכול להסכים, וגם לא,
אבל בטוח שלא תישאר אדיש

רב המכר

חזר למלאי

הסודות הכמוסים של מערכת ההפעלה של המציאות

עוצמתו מבטיחה לטלטל אותך
אתה יכול להסכים, וגם לא,
אבל בטוח שלא תישאר אדיש