תקונא תשע וארבעין

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א). "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה" (ישעיה מ, כו), בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי"ם. שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיהֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה,  מִי אֵלֶּה, הוּא אלה"ים, מִ"י בָּרָא לְ-אֵלֶּ"ה, מִי אֵלֶּה – הוּא אֱלֹהִי"ם, מִי בָרָא לְאֵלֶּה.  "שְׂ'אוּ מָ'רוֹם עֵ'ינֵיכֶם" שְׂ'אוּ מָ'רוֹם עֵ'ינֵיכֶם – זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע,  דָּא קְרִיאַת שְׁמַ"ע, רָאשֵׁי תֵּיבִין שְׁמַע דִּמְיַחֲדִין יִשְׂרָאֵל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פַּעֲמַיִם, רָאשֵׁי תֵבוֹת שְׁמַע שֶׁמְּיַחֲדִים יִשְׂרָאֵל אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פַּעֲמַיִם, וְתִשְׁכְּחוּ תַּמָּן מִ"י דְּאִיהוּ כְלָלָא דְחַמְשִׁין אַתְוָון. וְתִמְצְאוּ שָׁם מִ"י שֶׁהוּא כְלָל שֶׁל חֲמִשִּׁים אוֹתִיּוֹת.  

וּבְמַאי צָרִיךְ לְיַחֲדָא לֵיהּ בְּשַׁחֲרִין, וּבַמֶּה צָרִיךְ לְיַחֲדוֹ בְּשַׁחֲרִית?  בְּהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא" (חבקוק ג, י), דְאִיהוּ מָרוֹם, בְּאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא, שֶׁהוּא מָרוֹם, בְּגִין דְּאִיהוּ "מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן" (ישעיהו לג, טז)  מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן. "וּ'רְאוּ" דְתַמָּן אוֹ"ר, וְדָא אוֹר הַכֹּכָבִים, דִּבְהוֹן שְׁכִינְתָּא נָפְקַת וּרְא"וּ שֶׁשָּׁם אוֹ"ר, וְזֶה אוֹר הַכּוֹכָבִים, שֶׁבָּהֶם הַשְּׁכִינָה יוֹצֵאת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם" (ישעיה מ, כו), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם,  וּבְגִין דָּא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֵילְיָא, וּמִשּׁוּם זֶה קְרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה,  כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין בִּיצִיאַת הַכֹּכָבִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה בִּיצִיאַת הַכּוֹכָבִים,

עֵרֶב וָבֹקֶר צְרִיכִין לְיַחֲדָא לָהּ עִם מַלְכָּא, עֶרֶב וָבֹקֶר צְרִיכִים לְיַחֵד אוֹתָהּ עִם הַמֶּלֶךְ,  בְגִין דְּ"בָּעֶרֶב הִיא בָאָה" (אסתר ב, יד) עִמֵּיהּ, "וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה" (אסתר ב, יד) לְגַבֵּיהּ, מִשּׁוּם שֶׁבָּעֶרֶב הִיא בָאָה עִמּוֹ וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֵלָיו,  וְדָא עֵרֶב דְּיִצְחָק וּבֹקֶר דְּאַבְרָהָם, דְּתַמָּן בַּעְלָהּ בֵּינַיְיהוּ יִשְׂרָאֵל וְזֶה הָעֶרֶב שֶׁל יִצְחָק וּבֹקֶר שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁשָּׁם בַּעְלָהּ בֵּין יִשְׂרָאֵל.

וְעוֹד "הַמּוֹצִיא" (ישעיהו מ, כו), דָא 'הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ', בְּגִינָהּ אִתְּמַר "לַחְמוֹ נִתָּן" (ישעיהו, לג, טז)  וְכוּ'. וְעוֹד הַמּוֹצִיא, זֶה הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, בִּשְׁבִילָהּ נֶאֱמַר לַחְמוֹ נִתָּן וְכוּ'.  וְעוֹד "הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם" (ישעיהו, מ, כו) , אִלֵּין רְמַ"ח תֵּיבִין דִּקְרִיאַת שְׁמַע, "לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא" (ישעיהו מ, כו), וְעוֹד הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם, אֵלּוּ מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה תֵּבוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת (בראשית ב, כ) וְגוֹ', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת וְגוֹמֵר, דָּא הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת" (ישעיה מד, יג) זֶה אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת,

דְּקָרָא שְׁמָהָן לְכָל חַיּוֹת הַקּוֹדֶשׁ וּלְכָל שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וּצְבָא דִּלְעֵילָא, שֶׁקָּרָא שֵׁמוֹת לְכָל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ וּלְכָל הַשְּׂרָפִים וְהָאוֹפַנִּים וְהַצָּבָא שֶׁלְּמַעְלָה,  לְכָל חַד קָרָא לֵיהּ בְּשֵׁם יְדִיעַ וּבְדַרְגָּא יְדִיעָא, לְאִשְׁתְּמוֹדָע לְכָל חַד מֵאֲתַר דְּאִתְנְטִיל, לְכָל אֶחָד קָרָא לוֹ בְּשֵׁם יָדוּעַ וּבְדַרְגָּה יְדוּעָה, לְהוֹדִיעַ לְכָל אֶחָד מִמָּקוֹם שֶׁנִּטַּל, כְּגַוְּונֵי דְנַחֲלֵי יַמָּא דְאִתְחַזְרוּ לַאֲתַר דְּאִתְנְטִילוּ בִּשְׁלִיחוּתָא, כְּמוֹ שֶׁנַּחֲלֵי הַיָּם שֶׁחוֹזְרִים לַמָּקוֹם שֶׁנִּנְטְלוּ בִּשְׁלִיחוּת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם" וְגוֹ', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם וְגוֹמֵר, "אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת" (קהלת א, ז), מֵאֲתַר דְּאָזְלִין תַּמָּן חָזְרִין בִּשְׁלִיחוּתָא אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הוֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת. מִמָּקוֹם שֶׁהוֹלְכִים, לְשָׁם חוֹזְרִים בִּשְׁלִיחוּת.

"מֵרֹב אוֹנִים" (ישעיה מ, כו), דָּא כֶתֶר עִלָּאָה, "וְאַמִּיץ כֹּחַ" (שם), דָּא חָכְמָה, מַאי כֹּחַ דִּילֵיהּ? מֵרֹב אוֹנִים – זֶה כֶתֶר עֶלְיוֹן, וְאַמִּיץ כֹּחַ – זוֹ חָכְמָה, מַהוּ כֹּחוֹ? אִימָּא עִלָּאָה, "אִישׁ לֹא נֶעְדָּר" (שם), אִיהוּ כְלָלָא דִתְלַת סְפִירָן, הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, אִישׁ לֹא נֶעְדָּר – זֶהוּ כְלָל שֶׁל שָׁלֹשׁ סְפִירוֹת.  

מַאי 'אִישׁ'? "יְהוָה אִישׁ מִלְחָמָה יְהוָה שְׁמוֹ" (שמות טו, ג) מַה זֶּה אִישׁ, יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה יהו"ה שְׁמוֹ?  'אִישׁ', א' כֶּתֶר עִלָּאָה, י' חָכְמָה, ש' שָׁרָשָׁא דְאִילָנָא דְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה וַדַּאי אִישׁ – א' כֶּתֶר עֶלְיוֹן, י' חָכְמָה, ש' שֹׁרֶשׁ הָאִילָן, שֶׁהֵם הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה תְּשׁוּבָה וַדַּאי.  וְעוֹד "מֵרֹב אוֹנִים" (ישעיהו מ, כו) דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, "אוֹנִים" דִּילֵיהּ נֶצַח וְהוֹד וְעוֹד, מֵרֹב אוֹנִים – זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, הָאוֹנִים שֶׁלּוֹ נֵצַח וְהוֹד, "וְאַמִּיץ כֹּחַ" (ישעיה מ, כו), דָּא צַדִּיק, "אִישׁ לֹא נֶעְדָּר" (שם), "יְהוָה אִישׁ מִלְחָמָה" (שם), וְהָא אִתְּמַר. וְאַמִּיץ כֹּחַ – זֶה צַדִּיק, אִישׁ לֹא נֶעְדָּר – יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.