תיקוני זוהר תניינא | דף נז המשך תקונא תשע ועשרין

תוכן הדף

תוכן

מִיָּד (דף נז' עמוד א')  קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא וְאָמַר לֵיהּ אַבְרָהָם אַבְרָהָם אַבָּא חֲסִידָא רְחִימָא דְּמַלְכָּא דִּכְתִיב "אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (ישעיהו מא, ח) דְּעַל יָדֶךָ אִתְקַשְּׁרַת שְׁכִינְתָּא בִימִינָא לְאִתְבַּסְּמָא בֵּיהּ. וְאִתְּמָר בְּךָ "רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְהֹוָה" (דברים י, טו) אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן. וְרָזָא דְּמִלָּה "אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב" (שמות ג, ו). "לְאַהֲבָה אוֹתָם" (דברים י, טו), דָּא רָזָא דִּכְתִיב בְּךָ "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב, ב) דְּבָךְ חוֹתְמִין 'מָגֵן אַבְרָהָם' (פסחים קיז) דְּכֹלָּא אִתְקְשַׁר בִימִינָא דִּילָךְ, בְּגִין כָּךְ לְאַהֲבָה אוֹתָם וַדַּאי. וְדָא מָגֵ"ן אָבוֹת דְּאִיהוּ א"ל א"ל א"ל מִסִּטְרָא דִּילָךְ, דְּכָלִיל כֻּלְהוֹ תְּלָת בִימִינָא. וּזְכוּתָא דִּילָךְ אִיהוּ מָגֵן לְשֵׁיזָבָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא מִכֹּלָּא.

עַל יְדָךְ יִשְׁתַּכַּח לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל נַיְחָא שְׁלִים דְּלָא אִשְׁתְּכַח כְּוָתֵיהּ מֵעָלְמָא. דָּא נַיְחָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד" (ישעיהו יא, י) דָּא ל"ב. כ"ב אַתְוָן וְעֶשֶׂר אֲמִירָן דְּאִינוּן כְּלָלָא דְּכָל בִּרְיָין דְּעָלְמָא. וְאִינּוּן ל"ב נְתִיבוֹת חָכְמָה דִּבְהוּ אַתְקִינַת לְכָל עָלְמָא וּלְבִרְיָן דִּילֵיהּ בְּסֵפֶר יְצִירָה דִּילָךְ, דְּעַבְדַּת בְּקַדְמִיתָא בְּזִמְנָא דְּכָל בִּרְיָין אִתְקַלְקָלוּ וְאַנְתְּ אַתְקִינַת לוֹן. וְאִתְּמָר בְּךָ "וַיִּטַּע אֶשֶׁל… וַיִּקְרָא שָׁם" (בראשית כא, לג) וְכוּ' וַיִּקְרָא שָׁם וְכוּ'. וְדָא יְמִינָא (דף נז' עמוד ב')  דְּבֵיהּ 'הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ' וְכוּ'. וְהָכִי תְּחַדֵּשׁ לוֹן לְזִמְנָא דְּאָתֵי, דִּכְתִיב "תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי" (תהלים קג, ה) דְּכֻלְּהוּ בִּרְיָין יִתְחַדְּשׁוּן בִּנְהִירוּ שְׁלִים וְנַיְחָא יִשְׁתַּכַּח בְּכֹלָּא. בְּגִין כָּךְ "מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד" (ישעיהו יא, י) וַדַּאי.

כְּדֵין "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב) דָּא יְמִינָא, לָקֳבֵל גָּלוּתָא דִּכְתִיב בֵּיהּ "לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי" (יונה ב, ז). דְּהָא לָקֳבֵל כֻּלְהוֹ קִלְקוּלִין דְּגָלוּתָא יִשְתַּכְּחוּן תִּיקּוּנֵי עִיטּוּרִין בְּפוּרְקָנָא, דִּכְתִיב "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה" (תהלים צ, טו). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי "יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ" (תהלים צ, טז), אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן קַדִּישִׁין דִּיקוּמוּן בְּרֵישָׁא דְּיִשְׂרָאֵל לְאַזְמָנָא לוֹן טִיבוֹ וּבִרְכָאָן. וְעוֹד, "יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ" (תהלים צ, טז) דָּא רָזָא דִּכְתִיב "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" (ישעיהו נב, ח) וְכוּ'. דְּהָא כְּדֵין יִזְדַּמְּנוּן אֲבָהָן לְתַתָּא רְתִיכָא לִתְלַת אֲבָהָן לְעֵילָא, בְּזִמְנָא דְּבִרְכָּאָן אִתְמַשְּׁכָן לְגַבַּיְיהוּ. בְּגִין כָּךְ "יֵרָאֶה" וַדַּאי. "וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם" (תהלים צ, טז) דָּא נְהִירוּ דְּנָגִיד מִינַּיְיהוּ עַד הַהוּא צַדִּיק, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "פְּרִי עֵץ הָדָר" (ויקרא כג, מ). וּמִתַּמָּן אִתְפַּשַּׁט לְכָל יִשְׂרָאֵל.

וְעוֹד, "וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם" (תהלים צ, טז) אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין, דְּכָל אִלֵּין יְקוּמוּן לְאַמְשְׁכָא בִּרְכָאָן לְיִשְׂרָאֵל,

ביאור נופת צופים

מִיָּד (דף נז' עמוד א') קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא משה רבנו הרועה הנאמן וְאָמַר לֵיהּ אַבְרָהָם אַבְרָהָם אַבָּא חֲסִידָא רְחִימָא דְּמַלְכָּא אהוב המלך דִּכְתִיב "אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (ישעיהו מא, ח) דְּעַל יָדֶךָ אִתְקַשְּׁרַת שְׁכִינְתָּא בִימִינָא לְאִתְבַּסְּמָא בֵּיהּ, על ידך נקשרת השכינה בצד ימין שהוא החסד להתבשם ולהתמתק בו, שנאמר בך, וְאִתְּמָר בְּךָ "רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְהֹוָה" (דברים י, טו) חש"ק הוא סוד הניקוד הרומז לג' אבות אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן והם ג' אבות, וזה סוד, וְרָזָא דְּמִלָּה "אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב" (שמות ג, ו). "לְאַהֲבָה אוֹתָם" (דברים י, טו), דָּא רָזָא דִּכְתִיב בְּךָ וזה סוד "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב, ב) שהיא המידה שירש אברהם אבינו שהיא המלכות הממותקת ממידת החסד דְּבָךְ חוֹתְמִין ובך חותמים ברכה ראשונה של תפילת עמידה 'מָגֵן אַבְרָהָם' (פסחים קיז) דְּכֹלָּא אִתְקְשַׁר בִימִינָא דִּילָךְ, שהכל נקשר בסוד הנהגת החסד שבקו הימין, בְּגִין כָּךְ לְאַהֲבָה אוֹתָם וַדַּאי ובזכותך הוזכרה מידת האהבה שהיא בחסד על כל ג' אבות, וכן נרמז בברכת אבות. וְדָא מָגֵ"ן אָבוֹת דְּאִיהוּ א"ל א"ל א"ל שם א"ל הוא שם החסד, הנזכר על כל אחד מג' אבות, ג' פעמים א"ל עולה מג"ן מִסִּטְרָא דִּילָךְ מצד החסד שהוא מידתך, דְּכָלִיל כֻּלְהוֹ תְּלָת בִימִינָא כולל את כולם בחסד שבימין. וּזְכוּתָא דִּילָךְ אִיהוּ מָגֵן לְשֵׁיזָבָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא מִכֹּלָּא, וזכות הראשונים שלך שמסרת נפשך לשם גילוי מלכו של עולם, הוא המגן להציל את ישראל מכל רעות הגלות.

עַל יְדָךְ יִשְׁתַּכַּח לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל נַיְחָא שְׁלִים דְּלָא אִשְׁתְּכַח כְּוָתֵיהּ מֵעָלְמָא. דָּא נַיְחָא בזכותך יהיה להם לישראל, מנוחה שלמה שלא היה כמותו מעולם, שנאמר בו דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד" (ישעיהו יא, י) דָּא כבו"ד גימ' ל"ב. כ"ב אַתְוָן וְעֶשֶׂר אֲמִירָן דְּאִינוּן כְּלָלָא דְּכָל בִּרְיָין דְּעָלְמָא ל"ב סוד גימ' כ"ב אותיות וי' שהם כלל כל בריות העולם ספירות. וְאִינּוּן ל"ב נְתִיבוֹת חָכְמָה דִּבְהוּ אַתְקִינַת לְכָל עָלְמָא וּלְבִרְיָן דִּילֵיהּ בְּסֵפֶר יְצִירָה דִּילָךְ והם גם סוד ל"ב נתיבות חכמה שבהם נתקן כל העולם ולבריות שלו, כמו שנאמר בספר היצירה שלך [1]"בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק… עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִי מַה, וְעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת.." דְּעַבְדַּת בְּקַדְמִיתָא בְּזִמְנָא דְּכָל בִּרְיָין אִתְקַלְקָלוּ וְאַנְתְּ אַתְקִינַת לוֹן, שעשית בראשונה, בזמן של הבריות בעולם התקלקלו, ואתה תקנת אותם, שנאמר בך. וְאִתְּמָר בְּךָ "וַיִּטַּע אֶשֶׁל… וַיִּקְרָא שָׁם" (בראשית כא, לג) וְכוּ', "וַיִּקְרָא שָׁם" וְכוּ', וְדָא יְמִינָא (דף נז' עמוד ב') דְּבֵיהּ 'הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ' וְכוּ' ויקרא שם, גילה את בחינת המלכות נקראת שם שהתמתקה ע"י הימין שהוא מידת הטוב המתגלה בכל רגע מחדש וכופה הדינים בסוד "המחדש בטובו". וְהָכִי תְּחַדֵּשׁ לוֹן לְזִמְנָא דְּאָתֵי, וכך תחדש אותם לעתיד לבוא כמו שכתוב, דִּכְתִיב "תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי" (תהלים קג, ה) דְּכֻלְּהוּ בִּרְיָין יִתְחַדְּשׁוּן בִּנְהִירוּ שְׁלִים וְנַיְחָא יִשְׁתַּכַּח בְּכֹלָּא. הנשר היא אחת מכינוי המלכות העתידה להתחדש, שכל הבריות ימשכו אחרי שורשם שהיא המלכות ויתחדשו בהארה שלמה, ומנוחה ימצא בכל בְּגִין כָּךְ "מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד" (ישעיהו יא, י) מנוחתו של התפארת היא במלכות הנקראת כבו"ד וַדַּאי.

כְּדֵין "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב) ראש ההרים הוא ימין דָּא יְמִינָא, לָקֳבֵל גָּלוּתָא דִּכְתִיב בֵּיהּ כנגד הרי החושך של זמן הגלות אליהם נפלו הנשמות העשוקות שנאמר בהם "לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי" (יונה ב, ז). דְּהָא לָקֳבֵל כֻּלְהוֹ קִלְקוּלִין דְּגָלוּתָא יִשְתַּכְּחוּן תִּיקּוּנֵי עִיטּוּרִין בְּפוּרְקָנָא שהרי כנגד כל הקלקולים שהיו בגלות ימצאו כנגדם תיקוני עטרות בגאולה, דִּכְתִיב "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה" (תהלים צ, טו). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל אשרי חלקם של ישראל.

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא הנאמן פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי "יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ" (תהלים צ, טז), אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן קַדִּישִׁין דִּיקוּמוּן בְּרֵישָׁא דְּיִשְׂרָאֵל לְאַזְמָנָא לוֹן טִיבוֹ וּבִרְכָאָן. "עבדך" אלה הם שלושת האבות, שיקומו משנתם ויעמדו מראש ישראל להזמין להם טובות וברכות. וְעוֹד, "יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ" (תהלים צ, טז) דָּא רָזָא דִּכְתִיב "יראה" הוא סוד "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" (ישעיהו נב, ח) וְכוּ'. דְּהָא כְּדֵין יִזְדַּמְּנוּן אֲבָהָן לְתַתָּא רְתִיכָא לִתְלַת אֲבָהָן לְעֵילָא, בְּזִמְנָא דְּבִרְכָּאָן אִתְמַשְּׁכָן לְגַבַּיְיהוּ. שאז יזדמנו האבות שלמטה שיקומו להיות מרכבה לאבות העליונים שהם ג' ספירות חסד, גבורה ותפארת, בְּגִין כָּךְ "יֵרָאֶה" לכן אמר יראה, יראו העליונים על התחתונים וַדַּאי. "וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם" (תהלים צ, טז) דָּא נְהִירוּ דְּנָגִיד מִינַּיְיהוּ עַד הַהוּא צַדִּיק זה האור שיצא מהם ומגיע עד היסוד / צדיק, סוד "והדרך" סוד פרי עץ הדר, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "פְּרִי עֵץ הָדָר" (ויקרא כג, מ). וּמִתַּמָּן אִתְפַּשַּׁט ומשם יתפשט לְכָל יִשְׂרָאֵל.

וְעוֹד, "וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם" (תהלים צ, טז) אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין, בניהם רומז על ב' משיחין, דְּכָל אִלֵּין יְקוּמוּן לְאַמְשְׁכָא בִּרְכָאָן לְיִשְׂרָאֵל, שכל אלה שזכרנו יקומו להמשיך ברכות לישראל,

__________________

[1] ספר יצירה פרק א', א'-ב' ראה פירוש הרמח"ל למשנה ראשונה של ספר יצירה.