Skip to content

סגולת רבי שמשון מאוסטרופולי

המעין בסוד הזה אפילו פעם בשנה מובטח שינצל באותה השנה ממיתה משונה, וממגפה ומכל דבר רע. כל אויביו יפלו תחתיו, ויצליח בכל מעשיו ועסקיו.

הסגולה המושמעת היא הגירסה הנפוצה בהגדות. ניתן להבחין כי נערכה ע"י מאן דהוא, כיון שהמקור במכתב ששלח ע"י ר' שמשון לרב הנמען ונכתב בגוף ראשון, והגרסה הערוכה סגנונה כלשון מאמר ציבורי. בע"ה התגלגלה לידינו הגרסה המקורית שהובאה במספר מקורות והוצאות לאור – אלא שאינה כ"כ נפוצה.

 

רבי שמשון מאוסטרופולי הי"ד – נולד בקוריץ בווהלין בשנת ה'ש"ס (1600), ומסר נפשו על קדוש השם ב-ג' אב ת"ח – בגזירת ת"ח (1648), יחד עם עוד כשלוש מאות קדושים, במצור שהטילו הקוזקים הארורים על העיר פולנאה – בה היה הרב. הפורעים המזיקים, התנו את האפשרות להינצל רק לאלה שימירו את דתם. הרב וקהילתו, שידעו כי יפלו בידי הערלים וסופם למות, לבשו תכריכים, התעטפו בטלית, הניחו תפילין, התאספו בבית הכנסת בתפילה וחיכו עד שבאו הרוצחים והרגום. וכך תיעד ר' נתן הנובר זצ"ל בספרו "יון מצולה" את קורות גזירות:

"וְהָיָה בְּתוֹכָם אִישׁ אֶחָד חָכָם וּנְבוֹן וּמְקוּבָּל הָאֱלוֹקִי מוהר"ר הָרַב שִׁמְשׁוֹן מק"ק אוֹסטְרַפָּאלִי. וּבָא מַלְאַךְ הַמַּגִּיד אֵלָיו בְּכָל יוֹם וְלָמַד עִימּוֹ סִתְרֵי תּוֹרָה. וְעָשָׂה הַמְּקוּבָּל הנ"ל פֵּירוּשׁ עַל הַזּוֹהַר עַל פִּי קַבָּלָה מהאר"י ז"ל וְלֹא זָכִינוּ שֶׁיָּבוֹא לְהִדָּפֵס. וְאָמַר לוֹ הַמַּגִּיד לִפְנֵי הַגְּזֵירָה שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה גְּזֵירָה כָּךְ רָעָה, וְדָרַשׁ כַּמָּה פְּעָמִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהִזְהִיר לְעָם שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה עַל הַצָּרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא. וְכֵן עֲשׂוּ תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה בְּכָל הַקְּהִילּוֹת וְלֹא הוֹעִילָם – כִּי כְּבָר נֶחְתַּם [1]הַגְּזֵירָה רָעָה. וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ הָאוֹיְבִים וְצָרִים עַל הָעִיר, נִכְנַס הַמְּקוּבָּל הנ"ל לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת בַּעֲלֵי בָּתִּים עִמּוֹ כּוּלָם חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְכוּלָּם מְלוּבָּשִׁים בְּתַכְרִיכִין וּבְטַלִּיתִים עַל רָאשֵׁיהֶם וְעָסְקוּ בִּתְפִלָּה גְּדוֹלָה עַד שֶׁבָּאוּ הָאוֹיְבִים לְהַעִיר קוֹדֶשׁ וְנֶהֶרְגוּ שָׁם כּוּלָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַל אַדְמַת קוֹדֶשׁ. וְכַמָּה מֵאוֹת שֶׁלֹּא הָרְגוּ הוּכְרְחוּ לְהָמִיר דָּתָם וְכַמָּה מֵאוֹת הָלְכוּ בַּשְּׁבִי אֶל הַקֹּדְרִים".

כעבור עשרות שנים, גילה עט"ר הרמח"ל סוד חתום משמי מרומים, אודות ויכוח נעלם שהתקיים בן רבי שמשון לבין הקלי' המקטרגת בתנאים לביטול הגזירה, וכתבם במאמרו "דרך עץ חיים":

"הִנֵּה מִמַּאֲמָרִים אֵלּוּ תָּבִין וְתַשְׂכִּיל בְּשִׂכְלְךָ הַזַּךְ, כִּי אֵין תְּרוּפָה לְמַכָּתֵנוּ כִּי אִם בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, כִּי אֵין לְךָ דָּבָר הַמַּחְלִישׁ כֹּחַ הַסִּטְרָא אַחֲרָא כִּי אִם עֵסֶק הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶּׁהוּגַּד לָנוּ, שֶׁבִּימֵי הַמָּנוֹחַ הֶחָסִיד הַמְּקוּבָּל הַגָּדוֹל הָרַב רַבִּי שִׁמְשׁוֹן אַסטְרֵיפַאלִיר, כְּשֶׁהָיְתָה הַגְּזֵירָה, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, בִּשְׁנַת ת"ח, הִשְׁבִּיעַ הָרַב הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה וְשָׁאַל אוֹתָהּ: "עַל מַה וְלָמָּה אַתְּ מְקַטְרֶגֶת עַל עַמֵּנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִכָּל הָאוּמוֹת"? 

וְהַשִּׁיבָה לוֹ: "יִתְבַּטְּלוּ מִכֶּם שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ וְאֶחֱזוֹר מִקִּטְרוּגִי, וְאֵלּוּ הֵם: שַׁבָּת, וּמִילָה, וְתוֹרָה"

מִיַּד הֵשִׁיב לָהּ הָרַב הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה: "יֹאבְדוּ הֵם כָהֵנָּה וְכָהֵנָּה – וְאַל תִּתְבַּטֵּל אוֹת אַחַת מִתּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוּשָׁה, חָלִילָה"".  ע"כ.

דף זה מוקדש לעילוי נשמתו הטהורה וכל הקדושים אשר עימו שנספו על קידוש השם הי"ד זי"ע.

[1] לאחר גזירות ת"ח ות"ט מסופר שהתענה הגאון בעל תוספות יו"ט, וביקש לדעת על מה נענשו כלל ישראל, והשיבו לו בחלום, כי הגזירה באה מחמת שמזלזלין בקדושת ביהכנ"ס וביהמ"ד, ומדברים דיבורי חול בביהמ"ד", וע"כ חיבר "מי שברך" מיוחד לבולמים פיהם מדיבור אסור.

הגדת הרמח"ל – ההגדה היחידה בעולם ששולבה בה כל הסגולה הלכה למעשה בפרק "אלו עשר המכות".

מקור הסגולה: בסיום המאמר, כתב מקבל הכתב, שזאת הודיעו ר' שמשון:

אַחֲרֵי זֹאת הוֹדִיעַ אוֹתִי רָזָא דְּנָא, שֶׁכָּל הַמְּעַיֵּן בְּסוֹד נִפְלָא וְנוֹרָא הַזֶּה עַל מְכוֹנוֹ, אֲפִילוּ פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה, וּבְיוֹתֵר בְּעַרְבֵי פְּסָחִים, מוּבְטָח שֶׁהוּא נִיצּוֹל כָּל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה מִכָּל מִכְשׁוֹל וּמִיתָה מְשׁוּנָּה וְשׁוּם אוֹנֵס. וְאַל יִמְשְׁלוּ בּוֹ אוֹיְבָיו, וְכָל שׂוֹנְאָיו יִפְּלוּ תַּחְתָּיו, וְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַצְלִיחַ וְיַשְׂכִּיל. אָמֵן סֶלָה.

 

(אין להוציא בפה את השמות המופיעים בראש"י תיבו"ת ו/או בצבע אדום. הקריאה רק בעינים)

 

שָׁלוֹם לְרַבָּנֵי אֶרֶץ, גּוֹדְּרֵי גָּדֵר וְעוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ, יַצִּילֵם ה' מִכִּלָּיוֹן וְחֶרֵץ, כֻּלָּם קְדוֹשִׁים אָשֵׁר בָּאָרֶץ, כָּל חַד לְפוּם חוֹרְפֵיה מַקְשֶׁה וּמְתָרֵץ, וְעַל רַב שְׁלוֹמְכֶם הִתְעַנְּגוּ מֵעָתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה. בְּתַּכְלִית הַקִּצּוּר אוֹדוֹת הָעִנְיָן מַה שֶׁרָשַׁמְתִּי הַסִּימָנִים דצ"ך עד"ש באח"ב וְכוּ', וְהִקְשָׁה מַר אֵלַי, הֵיאַךְ נִרְמֶזֶת הַגְּאוּלָה בְּאֵלּוּ הַסִּימָנִים. וְעַכְשָׁיו אֲגַלֶּה הַדָּבָר לִכְבוֹד תּוֹרָתוֹ, מָה שֶׁכָּתַב הָאֲרִ"י זלה"ה בַּקוּנְטְרֵס שֶׁלּוֹ הַנִּקְרָא 'פְּלַאוֹת רַבּוֹת' בְּשַׁעַר ט"ו הַנִּקְרָא 'שַׁעַר יְצִיאַת מִצְרַיִם', (פרק ג' דף מ"ב ע"א) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ׃

"הִנֵּה כְּבָר הִשְׁמַעְתִּיךָ שֶׁפַּרְעֹה נִלְקָה בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת בְּמִצְרַיִם עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, הַמְמֻנִּים הַמְסַבְּבִים בִּשְׁלֹשָׁה רְקִיעִים שֶׁל טֻמְאָה. אֶחָד נִקְרָא שר"ע וְהָאֶחָד נִקְרָא תמו"ך, וְהָאֶחָד נִקְרָא בישה"א, וַעֲלֵיהֶם הַשַּׂר הַנִּקְרָא דלפק"ט, וְעַל כֻּלָּם הַשַּׂר הַנִּקְרָא תק"א בָּרֵאשִׁית.

חָסֵר מִן הַשְּׁלִישִׁית עֲשָׂרָה, וְחָסֵר מִן הָרְבִיעִית שִׁשָּׁה, וְחָסֵר מִן הַתְּשִׁיעִית שִׁשָּׁה כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה. וְהִנֵּה מַה שֶׁמָּצִינוּ שֶּׁלָּקוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, מִצַּד הַשֵּׁם שפ"ו שֶׁבּוֹ אָחוּז דָּוִד בֶּן יִשַׁי, וְהַשֵּׁם אָמַר: "הַכּוּ" – וְהִכָּם.

וּמִצַּד הַשֵּׁם תק"ל לָקוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם אַרְבָּעִים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאַתַיִם מַכּוֹת, וְהַשֵּׁם אָמַר: "הַכּוּ" – וְהִכָּם.

וּמִצַּד הַשֵּׁם [א]שצ"ה לָקוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וְהַשֵּׁם אָמַר וְהִכָּה.

וּבְמַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכֶּה, בּוֹ מְרַפֵּא הַגָּלוּת. וּמַה פָּשְׁעוּ וּמַה חָטְאוּ, וּמָה הַמַּעַל אֲשֶׁר מָעֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ, לִהְיוֹת בְּכוּר הַבַּרְזֶל עַד שֶׁגְּאָלָם בְּשֵׁמוֹת הַלָּלוּ: דע"ב צד"א כשח"ב. עַד כָּאן לְשׁוֹן הָאֲרִ"י זַ"ל ע"ש.

וְהִנֵּה הִנֵּה מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כָּתַב דְּבָרִים אֵלּוּ פְּלָאוֹת הֵם, וּסְתוּמִים וַחֲתוּמִים סָגוּר וְאֵין פּוֹרֵשׁ אוֹתָם. וּכְבָר שְׁאָלוּנִי גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל לְבָאֵר לָהֶם דִּבְרֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וְלֹא הִגַּדְתִּי לָהֶם. וּמִגֹּדֶל אַהֲבָתוֹ דְּמַר אֲגַלֶּה רָזָא דְּנָא, מַה שֶׁנִּתְגַּלָּה לִי בַּחֲלוֹם בְּחָזוּתָא דְּלַיְלָה בִּנְפּוֹל תַּרְדֵּמָה עַל כָּל הָאֲנָשִׁים, "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן" (תהלים עח, לח) וְכוּ'.

וְזֹאת הָעִנְיָן מַה שֶּׁכָּתַב הָאֲרִ"י זלה"ה, "הִנֵּה כְּבָר הִשְׁמַעְתִּיךָ שֶׁפַּרְעֹה נִלְקָה בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת אֵלּוּ בְּמִצְרַיִם עַל יְדֵי ג' אֲלָפִים וְ-ר"פ מַלְאֲכֵי חַבָּלָה" וְכוּ', כַּוָּנָתוֹ כָּךְ הוּא, כִּי אָמְרוּ בַּעֲלֵי קַבָּלָה מַעֲשִׂית, שֶׁיֵּשׁ שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הַמְמֻנִּים לְהַכּוֹת הָרְשָׁעִים וּלְהַעֲנִישָׁם בְּגֵיהִנָּם וּלְטַהֲרָם מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם. וְנָתַנּוּ סִימָן עַל זֶה, "וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע" (ישעיהו נח, ד), כִּי אֶגְרֹ"ף, רָאשֵׁי תֵּבוֹת ג' אֲ'לָפִים ר"פ (שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים), מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הַמַּכִּים אֶת הָרָשָׁע, וְעַל יָדָם נִלְקָה גַּם פַּרְעֹה הָרָשָׁע וְהַמִּצְרִיִּים.

וְאוֹמֵר אֲנִי הַכּוֹתֵב שֶׁזֶּהוּ סוֹד נִפְלָא כַּאֲשֶׁר נַחְשֹׁב בְּמִנְיָן וּבְמִסְפָּר׃

דָּם. צְפַרְדֵּעַ. כִּנִּם. עָרֹב. דֶּבֶר. שְׁחִין. בָּרָד. אַרְבֶּה. חֹשֶׁךְ. בְּכֹרוֹת.

אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת כַּאֲשֶׁר כְּתַבְתִּים פֹּה אוֹת בְּאוֹת, עוֹלִין (בגימטריה כמו שכתוב בתורה) לְחֶשְׁבּוֹן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַמָּשׁ, אוֹתִיּוֹת דְּדֵין כְּחוּשְׁבְּנָא דְּדֵין, הָרוֹמֵז עַל ג' אֲלָפִים ור"פ מַחֲנוֹת מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הנ"ל, הַמְמֻנִּים לְהַעֲנִישׁ וּלְטַהֵר אֶת הָרְשָׁעִים. וְזֶה פְּשַׁט נִפְלָא אֲשֶׁר עַיִן לֹא רָאֲתָה. וְהִנֵּה הַחֶשְׁבּוֹן מְכֻוָּן כַּאֲשֶׁר נְחַשֵּׁב כִּנִּם חָסֵר יו"ד, עָרֹב חָסֵר וא"ו, חֹשֶׁךְ חָסֵר וא"ו.

וְזֶהוּ מַה שֶׁכָּתַב האר"י ז"ל:

  • "חָסֵר מִן הַשְּׁלִישִׁית עֲשָׂרָה", פֵּירוּשׁוֹ מִמַּכָּה שְׁלִישִׁית שֶׁהִיא "כִּנִּם" חָסֵר (אות) י'.
  • "וְחָסֵר מִן הָרְבִיעִית שִׁשָּׁה", פֵּירוּשׁ מִמַּכָּה רְבִיעִית שֶׁהִיא "עָרֹב" חָסֵר (אות) ו'.
  • "וְחָסֵר מִן הַתְּשִׁיעִית שִׁשָּׁה", פֵּירוּשׁ מִן הַתְּשִׁיעִית שֶׁהִיא מַכַּת "חֹשֶׁךְ", גַּם כֵּן חָסֵר (אות) ו'.

וּמַה שֶּׁכָּתַב "כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה", רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁכֵּן כְּתוּבִים בתּוֹרָה חָסֵר כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת "וָאֵרָא":

  • "כִּנִּם" חָסֵר יו"ד,
  • "עָרֹב" חָסֵר ו',
  • "חֹשֶׁךְ" חָסֵר ו',

וְלֹא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּסִּדּוּרִים שֶׁמְּסַדֵּר בָּעַל הַהַגָּדָה כּוּלָם מְלֵאִים – רַק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה.

וְכַאֲשֶׁר נַחְשֹׁב כֵּן, אָז הַחֶשְׁבּוֹן מְכוּוָן לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, הַמַּעֲנִישִׁים אֶת הָרְשָׁעִים, וְהֵם הֶעֱנִישׁוּ אֶת הַמִּצְרִים וְהִכּוּ אֶת פַּרְעֹה וְאֶת הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם בְּאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה רְקִיעִין שֶׁל טוּמְאָה.

וּמַה שֶׁכָּתַב שֶׁאֵלּוּ הַ-ג' אֲלָפִים וְר"פ מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מְסַבְּבִים בְּג' רְקִיעִים: אֶחָד נִקְרָא שר"ע, וְאֶחָד נִקְרָא תמו"ך, וְאֶחָד נִקְרָא בישה"א, גַּם בָּזֶה יֵשׁ לָנוּ סוֹד גָּדוֹל וְנִפְלָא וְנוֹרָא שֶׁנִּרְמָז בְּדִבְרֵי הַמַּגִּיד בְּמַה שֶׁאָמַר "אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא":

  • עֶשֶׂ"ר הֵם אוֹתִיּוֹת שר"ע,
  • מַכּוֹ"ת אוֹתִיּוֹת תמו"ך,
  • שֶׁהֵבִי"א אוֹתִיּוֹת בישה"א,

נִרְמָז בָּם אֵלּוּ הָרְקִיעִים שֶׁל טוּמְאָה שֶׁבָּהֶם שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים וּמָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים מַלְאֲכֵי חַבָּלָה שֶׁלָקוּ אֶת פַּרְעֹה וְהִכּוּ אֶת מִצְרָיִם בְּמִנְיָן מַכּוֹת – שֶׁהֵבִיא מִנְיָן יו"ד מַכּוֹת אֵלּוּ. וְהוּא פֶּלֶא גָּדוֹל.

וּמַה שֶּׁכָּתַב, "וַעֲלֵיהֶם הַשַּׂר הַנִּקְרָא דלפק"ט", כַּוָּנָתוֹ הוּא שֶׁשֵּׁם זֶה – שָׁרְשׁוֹ יוֹצֵא מִמִּלַּת הַמִּצְרִי"ם בְּאוֹתִיּוֹת הַקּוֹדְמוֹת לְאוֹתִיּוֹת הַמִּצְרִים:

ד' קֹדֶם לְ- ה',

ל' קֹדֶם לְ- מ',

פ' קֹדֶם לְ- צ',

ק' קֹדֶם לְ- ר',

ט' קֹדֶם לְ- י',

וְהָמ"ם אַחֲרוֹנָה שֶׁל הַמִּצְרִי'ם הִיא מ"ם הָרִבּוּי וְאֵינָהּ מִן הַשֹּׁרֶשׁ, וְרָמַז לָזֶה הַמַּגִּיד בְּאָמְרוֹ, "אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים" (בְּ-מִצְרַיִ-ם, כְּלוֹמַר הָאוֹתִיּוֹת הַקּוֹדְמוֹת לְאוֹתִיּוֹת הַמִּצְרִים) וְהָבֵן. כָּךְ קִבַּלְתִּי וְה' הַטּוֹב יְכַפֵּר.

וּמַה שֶּׁכָּתַב "וְעַל כֻּלָּם הַשַּׂר הַנִּקְרָא תק"א בָּרֵאשִׁית", כַּוָּנָתוֹ, כִּי רָאשֵׁי תֵיבוֹת שֶׁל עֶשֶׂר מַכּוֹת, דצ"ך עד"ש באח"ב (ר"ת של כל המכות דָּצְכִּעָדֶּשְׁבָּאַחֹבְּ) בְּגִימַטְרִיָּא תק"א, כְּמִנְיַן הַשַּׂר מַמָּשׁ. גַּם הוּא מִנְיָן אָשֵׁ"ר, שֶׁזֶּה סוֹד הַכָּתוּב "אָשֵׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם" (שמות י, ב), וְכַיּוֹצֵא בּוֹ הַרְבֵּה פְּסוּקִים, שֶׁמּוֹרִין לְהַסּוֹד אָשֵׁ"ר, כְּמִנְיַן הָרָאשֵׁי תֵיבוֹת שֶׁל הָעֶשֶׂר מַכּוֹת הנ"ל. וְיֵשׁ לָנוּ בָּזֶה סוֹדוֹת נִפְלָאִים הַרְבֵּה, וּרְמָזִים. וּכְבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר.

וּמַה שֶּׁכָּתַב, "מִצַּד הַשֵּׁם שפ"ו אָמַר וְהִכָּה אוֹתָם בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם חֲמִשִּׁים מַכּוֹת", כַּוָּנָתוֹ לְסוֹד נִפְלָא וְנוֹרָא, פְּלֻגְתָּא שֶׁל רִבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרִבִּי עֲקִיבָא הַמֻּזְכָּר בַּהַגָּדָה. "רִבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר מִנַּיִן" וְכוּ', "רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִנַּיִן" וְכוּ', וְ"רִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִנַּיִן" וְכוּ'.

וְזֶהוּ סוֹד רִבִּ"י יוֹסֵ"י הַגָּלִילִ"י גִּימַטְרִיָּא שפ"ו מַמָּשׁ מְכוּוָן. וְהַיְינוּ "רִבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר" פֵּירוּשׁ, הַשֵּׁם שפ"ו אָמַר – וְהִכָּה אוֹתָם וְכוּ'. וּמַה שֶּׁכָּתַב, "שֶׁבּוֹ אָחוּז דָּוִד בֶּן יִשַׁי", פֵּירוּשׁ, דָּוִ"ד בֶּ"ן יִשַׁ"י גַּם כֵּן גִּימַטְרִיָּא שפ"ו, וּבְאוֹתוֹ הַשֵּׁם דַּוְקָא הִכָּה אוֹתָם. וְכָתַב בְּ"סוֹדִי רָזָא", שֶׁרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי הָיָה נִצּוֹץ שֶׁל דָּוִד בֶּן יִשַׁי. וּבְאוֹתוֹ הַשֵּׁם דַּוְקָא יָבֹא בֵּן יִשַׁי, הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בָּזֶה סוֹדוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת, אָמְנָם הַכַּוָּנָה כנ"ל.

וּמַה שֶּׁכָּתַב, "וּמִצַּד הַשֵּׁם תק"ל לָקוּ בְּמִצְרַיִם אַרְבָּעִים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת", רָמַז לְסוֹד רִבִּ"י אֱלִיעֶזֶ"ר גִּימַטְרִיָּא תק"ל. וְהַיְינוּ "רִבִּי אֱלִיעֶזֶר" דַּוְקָא, שֶׁהוּא בַּגִּימַטְרִיָּה הַשֵּׁם תק"ל – אָמַר וְהִכָּה וְכוּ'. וְהַיְינוּ "רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר" רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהוּא סָבַר שֶׁהַשֵּׁם תק"ל גָּרַם לְמִצְרַיִם הַמַּכּוֹת.

וּמַה שֶּׁכָּתַב, "וּמִצַּד הַשֵּׁם שצ"ה לָקוּ הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַכּוֹת", רָמַז לְסוֹד רִבִּ"י עֲקִיבָ"א, גִימַטְרִיָּא שצ"ה, וְהַיְינוּ רִבִּ"י עֲקִיבָ"א דַּוְקָא שֶׁבְּגִימַטְרִיָּה שצ"ה, אָמַר שֶׁהַשֵּׁם שצ"ה אָמַר וְהִכָּה וְכוּ'.

וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאֵלּוּ הַחֲכָמִים אָמַר לְפִי אֲחִיזָתוֹ. הֲרֵי מְרֻמָּזִים אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת שפ"ו תק"ל אשצ"ה בְּאֵלּוּ שְׁלֹשָׁה תַּנָּאִים׃

  • רִבִּ"י יוֹסֵ"י הַגָּלִילִ"י בְּגִימַטְרִיָּא שפ"ו,
  • רִבִּ"י אֱלִיעֶזֶ"ר גִּימַטְרִיָּא תק"ל,
  • רִבִּ"י עֲקִיבָ"א גִּימַטְרִיָּא שצ"ה,

וְזֶהוּ סוֹד נִפְלָא וְנוֹרָא. רָזָא דְרָזִין. סְתִימָא סִתְרָא דְּסִתְרִין. הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ, וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר וְכוּ'׃

וּמַה שֶּׁכָּתַב "וּבַמֶּה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכֶּה, בּוֹ מְרַפֵּא הַגָּלוּת, וּמַה פָּשְׁעוּ וּמַה חָטְאוּ, וּמָה הַמַּעַל אֲשֶׁר מָעֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ, לִהְיוֹת בְּכוּר הַבַּרְזֶל עַד שֶׁגְּאָלָם בְּשֵׁמוֹת הַלָּלוּ: דע"ב צד"א כשח"ב". הַיְינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לִכְבוֹד תּוֹרָתוֹ, דְּהִנֵּה בְּאוֹתָן הָעֲשָׂרָה מַכּוֹת נִרְמָז טַעַם יְרִידַת יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם, שֶׁמְּרַמְּזִין אוֹתִיּוֹת דצ"ך עד"ש באח"ב:

  • סוֹד יְרִידָתָם לְמִצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לִכְבוֹד תּוֹרָתוֹ.
  • שֶׁבּוֹ רִפֵּא אוֹתָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
  • שֶׁהִכָּה בָּהֶם מַכָּה רַבָּה "אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא".

וְזֶהוּ, "עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּאַל אוֹתָנוּ בְּשֵׁמוֹת אֵלּוּ דע"ב צד"א כשח"ב". הַכַּוָּנָה:

  • דע"ב הֵם אוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל ד'צך ע'דש ב'אחב.
  • וְאַחַר כָּךְ שֵׁם צד"א, הֵם אוֹתִיּוֹת הַשְּׁנִיּוֹת שֶׁל דצ'ך עד'ש ב'אחב.
  • וְאַחַר כָּךְ כשח"ב, הֵם אוֹתִיּוֹת שְׁלִישִׁיּוֹת שֶׁל דצך' עדש' באחב, שֶׁגָּאַל אוֹתָנוּ בָּהֶם.

הֲרֵי מִן הַמַּכָּה עָצְמָה בָּא הָרְפוּאָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּאוֹתָן הַמַּכּוֹת נִרְמְזָה רְפוּאָה שֶׁגְּאָלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶם.

[נ"א וּמַה שֶּׁכָּתַב, "וּמַה פָּשְׁעוּ" וְכוּ', רוֹצֶה לוֹמַר, בְּאֵלּוּ הַמַּכּוֹת נִרְמַז הַחֵטְא שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁגָּרַם יְרִידַת מִצְרַיִם. וּבְאוֹתָם הַמַּכּוֹת נִרְמְזָה הָרְפוּאָה שֶׁגְּאָלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הֲרֵי לְךָ סוֹד הַסִּמָּנִים שֶׁל דצ"ך עד"ש באח"ב – שֶׁבְּאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת:

  • נִרְמָז הַשָּׂר הַמְּמוּנֶּה עַל כָּל הַמַּלְאֲכֵי חַבָּלָה שֶּׁהִכּוּ הַמַּכּוֹת לְמִצְרַיִם.
  • וּבְאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת נִרְמָז טַעַם הַגָּלוּת שֶׁל מִצְרַיִם.
  • וּבְאוֹתָם הָאוֹתִיּוֹת נִרְמָז גַּם כֵּן הָרְפוּאָה וְהַגְּאוּלָה לְיִשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת הֵם  בְּסוֹד נָגוֹף וְרַפּוֹא]. ע"כ.

וִיהֵא רַעֲוָא מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּרְאֵנוּ בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ עִם הַמַּלְאָכִים הַשַּׁיָּכִים לִגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וִיקוּיַם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו), אָמֵן נֶצַח סֶלָה׃

 

אַחֲרֵי זֹאת הוֹדִיעַ אוֹתִי רָזָא דְּנָא, שֶׁכָּל הַמְּעַיֵּן בְּסוֹד נִפְלָא וְנוֹרָא הַזֶּה עַל מְכוֹנוֹ, אֲפִילוּ פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה, וּבְיוֹתֵר בְּעַרְבֵי פְּסָחִים, מוּבְטָח שֶׁהוּא נִיצּוֹל כָּל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה מִכָּל מִכְשׁוֹל וּמִיתָה מְשׁוּנָּה וְשׁוּם אוֹנֵס. וְאַל יִמְשְׁלוּ בּוֹ אוֹיְבָיו, וְכָל שׂוֹנְאָיו יִפְּלוּ תַּחְתָּיו, וְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַצְלִיחַ וְיַשְׂכִּיל. אָמֵן סֶלָה.