יחוד ראש חודש אלול - סלילת דרך לתשובה

"וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, כָּל אֶחָד יָכִין עַצְמוֹ לִתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חז"ל, "וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶ'ת לְ'בָבְךָ וְ'אֶת לְ'בַב זַרְעֶךָ" רָאשֵׁי תֵּיבוֹת אֱל"וּל. וּבְ-ב' יָמִים אַחַר רֹאשׁ חֹדֶשׁ – בְּ-מ"ח שָׁעוֹת שֶׁלָּהֶם, יְכַוֵּין הַ-י"ב צֵירוּפֵי הוי"ה וְ-י"ב צֵירוּפֵי אהי"ה, וְשִׁילּוּבֵיהֶם זֶה עִם זֶה וְהֵם מ"ח.

יחוד ראש חודש אלול

תוכן הדף

שָׁנִים שָׁקַדְתִּי עַל עִנְיַן הַיִּחוּדִים – לְיַחֵד יִחוּדִים, כִּמְעַט בְּכָל רְבִיעַ שָׁעָה – יִחוּד אֶחָד

וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, כָּל אֶחָד יָכִין עַצְמוֹ לִתְשׁוּבָה

בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל נִפְתָּחִים י"ג מְקוֹרוֹת שֶׁל הי"ג תִּיקוּנֵי דִּיקְנָא דְּעַתִּיקָא

וְהִנֵּה אִם תוּכַל לְכַוֵין עַל דֶּרֶךְ הנ"ל – כָּל שֵׁם בַּשָּׁעָה שֶׁלּוֹ – הִנֵּה מַה טוֹב וּמַה נָעִים וְהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד

 

בוצינא חסידא קדישא מו"ר עט"ר הרמח"ל זלה"ה כמעט ולא הביא יחודים בכתביו. אולם, באגרתו לרבו העיד על עצמו:

"וְעַתָּה בִּרְצוֹת ה' לְהֵיטִיב לְעַמּוֹ רָצָה לְגַלּוֹת עוֹד אוֹרָהּ חֲדָשָׁה מִבְּחִינַת הַזּוֹהַר גַּם כֵּן, שֶׁהוּא מֵהֶאָרַת הַטִּפָּה כנ"ל. וְהוּא בְּחַסְדּוֹ בָּחַר בִּי. וּמַה אוֹמָר בָּזֶה, אִם עַל הֲכָנָתִי יִדְרוֹשׁ? הֵן אֱמֶת, שֶׁרַק חֶסֶד ה' עָשָׂה זֹאת, וְלֹא כַּהֲכָנָתִי. אַךְ הָאֱמֶת הוּא, כִּי שָׁנִים שָׁקַדְתִּי עַל עִנְיַן הַיִּחוּדִים – לְיַחֵד יִחוּדִים, כִּמְעַט בְּכָל רְבִיעַ שָׁעָה – יִחוּד אֶחָד, כַּאֲשֶׁר אֲנִי מַתְמִיד גַּם עַתָּה תּוֹדָה לָאֵל. וְגַם רָאִיתִי לַעֲמוֹד בְּטָהֳרָה. אַךְ תַּעֲנִיּוֹת לֹא עָשִׂיתִי הַרְבֵּה, כִּי אִם זֹאת הָיְתָה לִי – הַתְמָדַת הַיִּחוּדִים. וְשֹׁרֶשׁ הַכֹּל – הֶאָרַת הַמַּדְרֵגָה אֲשֶׁר שָׁלְטָה בַּזְּמַן הַהוּא, וְלָקַח הב"ה אוֹתִי לִכְלִי כַּאֲשֶׁר חָפֵץ", (אגרת טו).

בקיצור הכוונות, בדרוש לחודש אלול, הביא עט"ר את קיצור "היחוד לר"ח אלול". מקורו בכתבי רבנו הקדוש האר"י זלה"ה ב"שער רוח הקודש" יחוד יו' ע"ש. להלן תוכן דבריו:    

"וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, כָּל אֶחָד יָכִין עַצְמוֹ לִתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חז"ל, "וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶ'ת לְ'בָבְךָ וְ'אֶת לְ'בַב זַרְעֶךָ" (דברים ל, ו) רָאשֵׁי תֵּיבוֹת אֱל"וּל. וּבְ-ב' יָמִים אַחַר רֹאשׁ חֹדֶשׁ – בְּ-מ"ח שָׁעוֹת שֶׁלָּהֶם, יְכַוֵּין הַ-י"ב צֵירוּפֵי הוי"ה וְ-י"ב צֵירוּפֵי אהי"ה, וְשִׁילּוּבֵיהֶם זֶה עִם זֶה וְהֵם מ"ח.

וּבַתְּחִילָּה מְכַוְּנִים הַצֵּירוּף שֶׁל אהי"ה, וְשִׁילּוּבוֹ עִם אוֹתוֹ שֶׁל יהו"ה הַדּוֹמֶה לוֹ – אוֹתִיּוֹת אהי"ה קוֹדְמוֹת לְשֶׁל הוי"ה.

וְאַחַר כָּךְ צֵירוּף הוי"ה וְשִׁילּוּבוֹ עִם אוֹתוֹ שֶׁל אהי"ה הַדּוֹמֶה לוֹ – אוֹתִיּוֹת הוי"ה קוֹדְמוֹת לְשֶׁל אהי"ה. וְכֵן עוֹשִׂים בְּכָל צֵירוּף. וְהֵם ד' פְּעָמִים י"ב – הֲרֵי מ"ח. 

וּבְסוֹף הכ"ד שָׁעוֹת שֶׁל יוֹם א' – יְכַוֵּין אהי"ה בְּמִילוֹי יודי"ן, ויהו"ה מְלֵיאָה גַּם כֵּן ביודי"ן, ואהי"ה פָּשׁוּט.

וּבְסוֹף יוֹם ב' יְכַוֵּין הוי"ה מְלֵיאָה בְּיוּדִי"ן, וְאהי"ה דּוֹמֶה לָהּ – אַחַר כָּךְ, וְהוי"ה פְּשׁוּטָה. 

וּבְצֵרוּפִים הנ"ל יְכַוֵּין: הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל אהי"ה מְנוּקָּדוֹת סְגוֹל, וְשֶׁל הוי"ה חִירִק.

וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵין בְּכָל שָׁעָה הַצֵּירוּף שֶׁלָּהּ, יוּכַל לְכַוֵין כָּל ד' שָׁעוֹת – ד' צִירוּפִים, הַיְינוּ, ב' צִירוּפִים שֶׁל הֲוָיָה אֶהְיֶה, וּב' שִׁילּוּבֵיהֶם כנ"ל. וְזֶה סֵדֶר הַצֵּירוּפִים:" וְכוּ', (קיצור הכונות עמ' קב).

כאמור, בשער רה"ק נמצא מקור היחוד, ושם הורה רבנו האר"י למהרח"ו זלה"ה להתענות יומיים רצופים מיד אחרי ר"ח אלול, ולכוון בהם את היחודים. רבנו הרמח"ל, הביא את הדברים ללא הוראת התענית, ומשמע שהם שווים לכל אשר חשקה נפשו לסלול דרך תשובה לה'. להלן תמצית הדברים שנכתבו ב'שער רוח הקודש' ולא הובאו ב'קיצור הכוונות':

"בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל נִפְתָּחִים י"ג מְקוֹרוֹת שֶׁל הי"ג תִּיקוּנֵי דִּיקְנָא דְּעַתִּיקָא וְהֵם מִתְגַּלִּים וּמְאִירִים לְמַטָּה בְּאַבָּא וְאִימָא בַּמָּקוֹם הַמַּקִּיף שֶׁל הַמּוֹחִין שֶׁלָּהֶם… כִּי מִחוּץ לְמוֹחִין דְּאַבָּא וְאִימָא – בּוֹקֵעַ אוֹר שֶׁלָּהֶם לַחוּץ וּמֵאִיר שָׁם בְּסוֹד מַקִּיף, וְשָׁם מִתְגַּלִּים אֵלּוּ הי"ג תִּיקוּנֵי דִּיקְנָא דְּעַתִּיקָא.

וּתְחִלָּה צָרִיךְ לְכַוֵין דֶּרֶךְ כְּלָלוּת כִּי כָּל זֶה הַחֹדֶשׁ שֶׁל אֱלוּל הוּא סוֹד שֵׁם הוי"ה דס"ג ואהי"ה דיודי"ן שֶׁהוּא קס"א, וְאֵלּוּ נִרְמָזִין בְּאוֹתִיּוֹת אל"ול: 

אל  –   יוד הי ואו  הי

ול  –  אלף הי יוד הי

וּבִמְקוֹם אוֹת אל"ף הוּשַׂם בִּמְקוֹמָהּ אוֹת ו', כִּי האל"ף נֶעֱלֶמֶת בוא"ו זוֹ.

וְהִנֵּה ב' שֵׁמוֹת ס"ג וקס"א הַנִּזְכָּרִים הֵם בְּגִימַ' דר"ך וְהוּא סוֹד "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ" (ישעיהו מג, טז), כִּי "בַּיָּם" הוּא שֵׁם שֶׁל ב"ן דההי"ן, וּב' שֵׁמוֹת הַנִּזְכָּרִים עוֹלִים בְּגִימַ' דָּרֶ"ךְ שֶׁמְּאִירִים בְּשֵׁם ב"ן הַזֶּה שֶׁהוּא בְּגִימַ' בי"ם, וְדֶרֶ"ך זֶה נִפְתָּח בְּכָל חֹדֶשׁ אֱלוּל.

יוד הי ואו הי    אלף הי יוד הי

מאירים בשם

יוד הה וו הה

וְהִנֵּה אַחַר שֶׁתְּכַוֵּין בָּזֶה הַכְּלָלוּת בְּכָל חֹדֶשׁ אֱלוּל, צָרִיךְ שֶׁתְּכַוֵּין אח"כ בִּשְׁנֵי יָמִים הָרִאשׁוֹנִים הנ"ל בְּעִנְיַן זֶה, וְהוּא כִּי הִנֵּה יֵשׁ בְּ-ב' יָמִים אֵלּוּ מ"ח שָׁעוֹת, וְהֵם ג"כ בְּסוֹד הוי"ה ואהי"ה הנ"ל שֶׁהֵם בְּגִימַ' מ"ח עִם הַכְּלָלוּת.

כתב יד כוונת ראש חודש אלול
כתב יד מו"ר מהרח"ו זלה"ה

וְהִנֵּה בְּסוֹף יוֹם רִאשׁוֹן תְּכַוֵּין שֶׁכְּבָר נִשְׁלַם חֲצִי הַדֶּרֶ"ךְ הַנִּזְכָּר שֶׁהוּא בְּגִימַ' יב"ק, וְזֶהוּ סוֹד "יַ'עַנְךָ יְ'הֹוָה בְּ'יוֹם צָ'רָה" (תהלים כ, ב) שֶׁהוּא ר"ת בְּגִימַ' יב"ק, וְכֵן ר"ת "יַ'עֲנֵנוּ בְ'יוֹם קָ'רְאֵנוּ" (תהלים כ, י) הֵם יב"ק. 

וּבְסוֹף יוֹם הַשֵּׁנִי תְּכַוֵּין בְּ-ב' פְּעָמִים יב"ק שֶׁהוּא דֶּרֶ"ךְ כנ"ל שֶׁהֵם ס"ג וקס"א…

גַּם דַּע כִּי כַּאֲשֶׁר אַתָּה מַתְחִיל בְּכַוָּנַת צֵירוּף אהי"ה וְכוֹלֵל בְּתוֹכוֹ לְשֵׁם יהו"ה, אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁזֶּה נְשָׁמָה לָזֶה, אֶלָּא שֶׁזֶּה בְּסוֹד פְּנִימִי וְזֶה בְּסוֹד אוֹר מַקִּיף אֵלָיו.

וְהִנֵּה אִם תוּכַל לְכַוֵין עַל דֶּרֶךְ הנ"ל – כָּל שֵׁם בַּשָּׁעָה שֶׁלּוֹ – הִנֵּה מַה טוֹב וּמַה נָעִים וְהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. 

וְאִם אֵין בְּךָ כֹּחַ לָזֶה – תְּכַוֵּין אֶל צֵירוּף הָרִאשׁוֹן כַּסֵּדֶר הנ"ל בִּתְחִלַּת ד' שָׁעוֹת רִאשׁוֹנוֹת, 

ואח"כ בַּצֵּרוּף הַשֵּׁנִי כַּסֵּדֶר הנ"ל בִּתְחִלַּת ד' שָׁעוֹת שְׁנִיּוֹת, וְכֵן תָּמִיד -> וְכָל זֶה בַּיּוֹם. 

אֲבָל בַּלַּיְלָה, שָׁאַתָּה מוּכְרַח לִישֹׁן וְאֵינְךָ יָכוֹל לְכַוֵין בִּפְרָטוּת בְּכָל שָׁעָה, וְלֹא אֲפִילוּ בְּכָל ד' שָׁעוֹת כַּנִּזְכָּר, לָכֵן כְּשֶׁתֹּאמַר "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי" (ק"ש שעל המיטה) וְכוּ' אָז תְּכַוֵּין לְ-ג' צֵירוּפִים בְּיַחַד הַכּוֹלְלִים י"ב שָׁעוֹת הַלַּיְלָה. וְיוֹתֵר טוֹב יִהְיֶה אִם תְּכַוֵּין – כְּשֶׁתִּשְׁכַּב בַּשֵּׁשׁ שָׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת עַד חֲצוֹת לַיְלָה. וּבְקוּמֶךָ בַּחֲצוֹת לַיְלָה אָז תְּכַוֵּין בִּפְרָטוּת כָּל שֵׁם בַּשָּׁעָה שֶׁלּוֹ עַל דֶּרֶךְ הנ"ל" (שער רוח הקודש יחוד יו).

מעלת היחוד עצום ונורא ובכוחו לסלול דרך לתשובה, וע"כ בחר עט"ר להביאו, וכן כתב המהרח"ו זלה"ה לעיל "וְהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד".

להלן סדר הכוונה שיש לכוון בכל שעה ושעה, וכל אחד יעשה כחוכמתו לשעות שינתו כפי שהורו לעיל. בממוצע בכל שנה ושנה, צאת הכוכבים ע"פ שעון קיץ ירושלים חל בין 19:53 – 19:30 (למעט שנים חריגות שיכול עד לשעה 20:00). השנה תש"פ יהיה ב 19:40. ע"כ, סדרנו את הלוח והכוונה לכל שעה ושעה באופן שיהיה קל לזכור.

לחץ על הכפתור להורדת המאמר וטבלאות היחוד וזמניהם.

היחוד ע"פ הרמח"ל מוגה ע"פ כתב יד: הסה"ל, סרט ב F27999,  עמ'  26 א' – ב'.

The Russian State Library Moscow Russia Ms. Guenzburg 745

https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH000087932/NLI#$FL37264458

.מנוקד בניקוד אוטומטי – ללא בדיקה