עמודים נוספים בפרק זה
- מסילת ישרים | נקיות. יא'. פְּרָטֵי מִדַּת הַנְּקִיּוּת.
- מסילת ישרים | נקיות. יא'. גזל השכיר.
- מסילת ישרים | נקיות. יא'. גזל הנמשך מאונאה.
- מסילת ישרים | נקיות. יא'. עריות.
- מסילת ישרים | נקיות. יא'. איסורי מאכלות.
- מסילת ישרים | נקיות. יא'. הוֹנָאַת דְּבָרִים. הַלְבָּנַת הַפָּנִים. הַכְשָׁלַת הָעִוֵּר בְּעֵצָה.
- מסילת ישרים | נקיות. יא'. רְכִילוּת. שִׂנְאָה וּנְקִימָה. שְׁבוּעוֹת.
- מסילת ישרים | נקיות. יא'. דְּבַר שֶׁקֶר.
- מסילת ישרים | נקיות. יא'. חִלּוּל הַשֵּׁם ואיסורי דרבנן.
- מסילת ישרים | נקיות. יא'. נקיות המידות. גאוה.
- מסילת ישרים | נקיות. יא'. כעס.
- מסילת ישרים | נקיות. יא'. קנאה.
- מסילת ישרים | נקיות. יא'. ממון וכבוד.
מסילת ישרים | גזל השכיר.
פטירת הפועלים מהמצוות מסויימות בעת עבודתם.
וּכְבָר פָּטְרוּ אֶת הַפּוֹעֲלִים הָעוֹשִׂים אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִּת מִבִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, וּמִבְּרָכוֹת אַחֲרוֹנוֹת דְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וַאֲפִילּוּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע לֹא חִיְּיבוּם לִיבָּטֵל מִמְּלַאכְתָּן אֶלָּא בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה בִּלְבַד (ברכות ט"ז א'), קַל וָחוֹמֶר בֶּן בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחוֹמֶר לְדִבְרֵי הָרְשׁוּת, שֶׁכָּל שְׂכִיר יוֹם אָסוּר בָּהֶן שֶׁלֹּא לְבַטֵּל מְּלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. וְאִם עָבַר הֲרֵי זֶה גַּזְלָן. הִנֵּה אַבָּא חִלְקִיָּה אֲפִילּוּ שָׁלוֹם לֹא הֵשִׁיב לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁנָּתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁלֹּא לִיבָּטֵל מִמְּלֶאכֶת רֵעֵהוּ (תענית כ"ג ב'). וְיַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מְבָאֵר בְּפִיו וְאוֹמֵר "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי" (בראשית ל"א מ'). מַה יַּעֲנוּ אֵיפוֹא הָעוֹסְקִים בַּהֲנָאוֹתֵיהֶם בִּשְׁעַת מְלָאכָה וּבְטֵילִים מִמֶּנָּה? אוֹ כִּי יַעַסְקוּ בְחֶפְצֵיהֶם אִישׁ לְבִצְעוֹ?
השכור אצל חבירו כל שעותיו מכורות הן לו.
כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: הַשָּׂכוּר אֵצֶל חֲבֵירוֹ לְאֵיזֶה מְלָאכָה שֶׁתִּהְיֶה, הִנֵּה כָּל שְׁעוֹתָיו מְכוּרוֹת הֵן לוֹ לְיוֹמוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "שְׂכִירוּת מְכִירָה לְיוֹמֵיהּ" (בבא מציעא נ"ו ב'). וְכָל מַה שֶּׁיִּקַּח מֵהֶן לַהֲנָאַת עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה אוֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה – אֵינוֹ אֶלָּא גָּזֶל גָּמוּר! וְאִם לֹא מְחָלוֹ אֵינוּ מָחוּל! שֶׁכְּבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ" (יומא פ"ה ב').
העושה מצוה על חשבון זמן עבודתו – עבירה בידו.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲפִילּוּ אִם עָשָׂה מִצְוָה בִּזְמַן מְלַאכְתּוֹ – לֹא לִצְדָקָה תֵּחָשֵׁב לוֹ אֶלָּא עֲבֵירָה הִיא בְּיָדוֹ! שֶׁאֵין עֲבֵירָה מִצְוָה! וּקְרָא כְתִיב "שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה" (ישעיהו ס"א ח'). וּכְעִנְיָן זֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "הֲרֵי שֶׁגָּזַל סְאָה חִטִּים, וּטְחָנָהּ, וַאֲפָאָהּ, וּמְבָרֵךְ, אֵין זֶה מְבָרֵךְ אֶלָּא מְנָאֵץ, דִּכְתִיב "וּבוֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה'"" (תהלים י' ג') (בבא קמא צ"ד א'). וְעַל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה נֶאֱמַר, "אוֹי לוֹ לָזֶה שֶׁנַּעֲשָׂה סַנֵּגוֹרוֹ קַטֵּגוֹרוֹ" (ירושלמי סוכה י"ב א'). וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעִנְיַן לוּלָב הַגָּזוּל (שם).
וְהַדִּין נוֹתֵן: כִּי הֲרֵי גֵזֶל חֵפֶץ – גָּזֵל. וְגֵזֶל זְמָן – גָּזֵל. מַה גּוֹזֵל אֶת הַחֵפֶץ וְעוֹשֶׂה בּוֹ מִצְוָה – נַעֲשֶׂה סַנֵּיגוֹרוֹ קַטֵּיגוֹרוֹ, אַף גּוֹזֵל אֶת הַזְּמַן וְעוֹשֶׂה בּוֹ מִצְוָה – נַעֲשֶׂה סַנֵּיגוֹרוֹ קַטֵּיגוֹרוֹ. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ אֶלָּא בֶּאֱמוּנָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אֱמוּנִים נוֹצֵר ה'" (תהלים ל"א כ"ד). וְאוֹמֵר "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" (ישעיהו כ"ו ב'). וְאוֹמֵר "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי" (תהלים ק"א ו'). וְאוֹמֵר "עֵינֶיךָ הֲלֹא לֶאֱמוּנָה" (ירמיה ה' א').
הגזל הבלתי נגלה הוא כדבר המתדבק ביד האדם מאליו.
וְאַף אִיּוֹב הֵעִיד עַל עַצְמוֹ וְאָמַר "אִם תִּטֶּה אַשֻּׁרִי מִנִּי הַדָּרֶךְ וְאַחַר עֵינַי הָלַךְ לִבִּי וּבְכַפַּי דָּבַק מְאוּם" (איוב ל"א ז'), וְהַבֵּט יוֹפִי הַמָּשָׁל הַזֶּה, כִּי דִימָּה הַגָּזֵל הַבִּלְתִּי נִגְלֶה כַּדָּבָר הַמִּתְדַּבֵּק בְּיַד הָאָדָם, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָאָדָם הוֹלֵךְ לְכַתְּחִלָּה לִיטּוֹל אוֹתוֹ, וְנִשְׁאָר דָּבֵק מֵאֵלָיו – סוֹף סוֹף בְּיָדוֹ הוּא. כֵּן הַדָבָר הַזֶּה, שֶׁאַף שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָאָדָם הוֹלֵךְ וְגוֹזֵל מַמָּשׁ, קָשֶׁה הוּא שֶׁיִּהְיוּ יָדָיו רֵיקָנִיּוֹת מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי.
אָמְנָם בֶּאֱמֶת כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִמַּה שֶּׁתַּחַת הֱיוֹת הַלֵּב מוֹשֵׁל בָּעֵינַיִם, שֶׁלֹּא יַנִּיחַ לִהְיוֹת נָעִים לָהֶם – אֶת שֶׁל אֲחֵרִים, הָעֵינַיִם מוֹשְׁכִים אֶת הַלֵּב לְבַקֵּשׁ הֶיתֵּרִים עַל מַה שֶּׁנִּרְאֶה לָהֶם יָפֶה וְנֶחְמָד. עַל כֵּן אָמַר אִיּוֹב, שֶׁהוּא לֹא כֵן עָשָׂה וְלֹא הָלַךְ לִבּוֹ אַחַר עֵינָיו, עַל כֵּן לֹא דָבַק בְּכַפָּיו מְאוּם.