מסילת ישרים | נקיות. יא'. גזל הנמשך מאונאה.

י׳ בניסן תשע״ה (מרץ 30, 2015) Off By קהילת הרמח"ל

מסילת ישריםגזל הנמשך מאונאה.

המשביח סחורתו כדי להעלים חסרונותיה קרוי: עַוָּל, שָׂנאוּי, מְשׁוּקָּץ, חֵרֶם, תּוֹעֵבָה.

רְאֵה נָא בְּעִנְיְנֵי הָאוֹנָאָה, כַּמָּה נָקֵל הוּא לָאָדָם לְהִתְפַּתּוֹת וְלִיכָּשֵׁל, כַּאֲשֶׁר לִכְאוֹרָה יֵרָאֶה לוֹ שֶׁרָאוּי הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַפּוֹת סְחוֹרָתוֹ בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים, וּלְהִשְׂתַּכֵּר בִּיגִיעַ כַּפָּיו, לְדַבֵּר עַל לֵב הַקּוֹנֶה לְמַעַן יִתְרַצֶּה לוֹ, וְיֹאמְרוּ עַל כָּל זֶה "יֵשׁ זָרִיז וְנִשְׂכָּר" (פסחים נ' ב'), "וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר" (משלי י' ד'). אָמְנָם אִם לֹא יְדַקְדֵּק וְיִשְׁקוֹל מַעֲשָׂיו הַרְבֵּה, הִנֵּה תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ, כִּי יַעֲבוֹר וְנִכְשָׁל בַּעֲוֹן הַהוֹנָאָה אֲשֶׁר הוּזְהַרְנוּ עָלֶיהָ "לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" (ויקרא כ"ה י"ז). וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֲפִילּוּ לְרַמּוֹת אֶת הַגּוֹי אָסוּר (חולין צ"ד א'), וּקְרָא כְתִיב "שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב, וְלֹא יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית" (צפניה ג' י"ג). וְכֵן אָמְרוּ "אֵין מְפַרְכְּסִין אֶת הַכֵּלִים הַיְשָׁנִים שֶׁיֵּרָאוּ כַּחֲדָשִׁים" (בבא מציעא ס' ב'), "אֵין מְעָרְבִין פֵּירוֹת בְּפֵירוֹת, אֲפִילּוּ חֲדָשִׁים בַּחֲדָשִׁים, אֲפִילּוּ סְאָה בְדִינָר, וַאֲפִילּוּ יָפֶה דִינָר וּטְרֵסִּית לֹא יְעָרֵב וְיִמְכְּרֵם סְאָה בְדִינָר. "כָּל עוֹשֵׂה אֵלֶּה כָּל עוֹשֵׂה עָוֶל" (דברים כ"ה ט"ז) וְקָרוּי ה' שֵׁמוֹת: עַוָּל, שָׂנאוּי, מְשׁוּקָּץ, חֵרֶם, תּוֹעֵבָה" (ספרי תצא פ"ה).

כל הגוזל חבירו אפילו שוה פרוטה כאילו נוטל נפשו.

עוֹד אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "כָּל הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ אֲפִילּוּ שָׁוֶה פְרוּטָה כְּאִלּוּ נוֹטֵל נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ" (בבא קמא קי"ט א'), הֲרֵי לְךָ חוֹמֶר הֶעָוֹן הַזֶּה אֲפִילּוּ כְשִׁיעוּר מוּעָט. וְאָמְרוּ עוֹד "אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִים אֶלָּא בַעֲוֹן גָּזֵל" (תענית ז' ב'). וְעוֹד אָמְרוּ "קֻפָּה מְלֵאָה עֲווֹנוֹת מִי מְקַטְרֵג בְּרֹאשׁ כֻּלָּם? גָּזֵל" (ילקוט שמעוני ויקרא כ"ה תר"ס). וְדוֹר הַמַּבּוּל לֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם אֶלָּא עַל הַגָּזֵל (סנהדרין ק"ח א').

הפרש שבין ההשתדלות הטוב להונאה.

וְאִם תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לָנוּ שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּדֵּל בְּמַשָּׂאֵנוּ וּמַתָּנֵנוּ לְרַצּוֹת אֶת חֲבֵירֵינוּ עַל הַמֶּקַח וְעַל שָׁיווּיוֹ? חִלּוּק גָּדוֹל יֵשׁ בַּדָּבָר. כִּי כָל מַה שֶּׁהוּא לְהַרְאוֹת אֶת הַקּוֹנִים אֲמִתַּת טוּב הַחֵפֶץ וְיָפְיוֹ, הִנֵּה הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַהוּא טוֹב וְיָשָׁר. אַךְ מַה שֶּׁהוּא לְכַסּוֹת מוּמֵי חֶפְצוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הוֹנָאָה וְאָסוּר! וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בֶּאֱמוּנַת הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן.

קשה עונשן של מדות ומשקולות.

לֹא אוֹמַר מֵעִנְיַן הַמִּדּוֹת, שֶׁהֲרֵי בְּפֵירוּשׁ כָּתוּב בָּהֶם, "תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה" (דברין כ"ה ט"ז). וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "קָשֶׁה עָנְשָׁן שֶׁל מִדּוֹת מֵעָנְשָׁן שֶׁל עֲרָיוֹת" וכוּ' (בבא בתרא פ"ח ב'). וְאָמְרוּ (בבא בתרא פ"ח א') "הַסִּיטוֹן מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו" וכוּ'. וְכָל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְסְרוּ בְלֹא דַּעַת וְלֹא יֵעָנֵשׁ.

גזל הריבית.

כָּל שֶׁכֵּן עֲוֹן הָרִבִּית שֶׁגָּדוֹל הוּא כְּכוֹפֵר בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל חַס וְחָלִילָה. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק "בְּנֶשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי – לֹא יִחְיֶה" (יחזקאל י"ח י"ג), שֶׁאֵינוֹ חַי לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, כִּי הוּא וְאָבָק שֶׁלּוֹ מְשׁוּקָּץ וּמְתוֹעָב בְּעֵינֵי ה'. וְאֵינִי רוֹאֶה צוֹרֶךְ לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, שֶׁכְּבָר אֵימָתוֹ מוּטֶּלֶת עַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל.

אָמְנָם כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כְּמוֹ שֶׁחֶמְדַּת הַמָּמוֹן רַבָּה – כֵּן מִכְשְׁלוֹתָיו רַבִּים. וּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נָקִי מֵהֶם בֶּאֱמֶת, עִיּוּן גָּדוֹל וְדִקְדּוּק רַב צָרִיךְ לוֹ. וְאִם נִקָּה מִמֶּנּוּ, יֵדַע שֶׁהִגִּיעַ כְּבָר לְמַדְרֵיגָה גְּדוֹלָה. כִּי רַבִּים יִתְחַסְּדוּ בַּעֲנָפִים רַבִּים מֵעַנְפֵי הַחֲסִידוּת וּבְעִנְיַן שִׂנְאַת הַבֶּצַע לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֶל מְחוֹז הַשְּׁלֵימוּת. הוּא מַה שֶּׁאָמַר צוֹפָר הַנַּעֲמָתִי לְאִיּוֹב "אִם אָוֶן בְּיָדְךָ – הַרְחִיקֵהוּ, וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה, כִּי אָז תִּשָּא פָּנֶיךָ מִמּוּם, וְהָיִיתָ מֻצָּק וְלֹא תִירָא" (איוב י"א י"ד).

וְהִנֵּה דִבַּרְתִּי עַד הֵנָּה מִפְּרָטֵי מִצְוָה אַחַת מִן הַמִּצְוֹת, וְכִפְרָטֵי חִלּוּקִים אֵלֶּה וַדַּאי שֶׁנִּמְצָאִים בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה, אָמְנָם אֵינֶנִּי מַזְכִּיר אֶלָּא אוֹתָם שֶׁרְגִילִים רוֹב בְּנֵי הָאָדָם לִיכָּשֵׁל בָּהֶם.