מסילת ישרים | הָאֶמְצָעִי הָאֲמִיתִּי לִקְנוֹת הַנְּקִיּוּת.
הִנֵּה הָאֶמְצָעִי הָאֲמִיתִּי לִקְנוֹת הַנְּקִיּוּת, הִיא הַתְמָדַת הַקְּרִיאָה בְּדִבְרֵי הַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אִם בְּעִנְיְנֵי הַהֲלָכוֹת וְאִם בְּעִנְיְנֵי הַמּוּסָרִים. כִּי הִנֵּה אַחַר שֶׁכְּבָר הִתְאַמֵּת אֵצֶל הָאָדָם חוֹבַת הַנְּקִיּוּת וְהַצּוֹרֶךְ בּוֹ, אַחַר שֶׁכְּבָר הִשִּׂיג הַזְּהִירוּת וְהַזְּרִיזוּת בַּמֶּה שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּדַרְכֵי קְנִיָּתָם, וְהִתְרַחֵק מִמַּפְסִידֵיהֶם, הִנֵּה לֹא יִשָּׁאֲרוּ לוֹ עַתָּה עִיכּוּבִים לִקְנוֹת הַנְּקִיּוּת אֶלָּא יְדִיעַת הַדִּקְדּוּקִים אֲשֶׁר בַּמִּצְוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִיזָּהֵר בְּכֻלָּם.
וְעַל כֵּן הִנֵּה צָרִיךְ לוֹ בְהֶכְרֵחַ יְדִיעַת הַהֲלָכוֹת עַל בּוּרְיָם, לָדַעַת עַנְפֵי הַמִּצְוֹת עַד הֵיכָן הֵם מַגִּיעִים. וְגַם לְפִי שֶׁהַשִּׁכְחָה מְצוּיָה בַּדְּבָרִים הַדַּקִּים הָאֵלֶּה, הִנֵּה תִּצְטָרֵךְ לוֹ הַתְמָדַת הַקְּרִיאָה בַּסְּפָרִים הַמְבָאֲרִים אֵלֶּה הַדִּקְדּוּקִים, לְמַעַן חַדֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ זְכִירָתָם, אָז וַדַּאי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְקַיְּימָם.
וְכֵן בְּעִנְיַן הַמִּדּוֹת מוּכְרַחַת לוֹ קְרִיאַת מַאַמְרֵי הַמּוּסָר לַקַּדְמוֹנִים אוֹ לָאַחֲרוֹנִים. כִּי פְעָמִים רַבּוֹת אֲפִילּוּ אַחַר שֶׁיִּקְבַּע הָאָדָם בְּעַצְמוֹ לִהְיוֹת מִן הַמְדַקְדְּקִים הַנְּקִיִּים – אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיֶּאְשַׁם בִּפְרָטִים מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִגִּיעָה יְדִיעָתוֹ בָהֶם, כִּי אֵין אָדָם נוֹלָד חָכָם, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָדַעַת אֶת הַכֹּל. אַךְ בִּקְרִיאַת הַדְּבָרִים יִתְעוֹרֵר בַּמֶה שֶּׁלֹּא יָדַע, וְיִתְבּוֹנֵן בַּמֶה שֶּׁלֹּא הִשְׂכִּיל מִתְּחִלָּה וַאֲפִילּוּ בַּמֶה שֶּׁלֹּא יִמְצָא בַסְּפָרִים עַצְמָם, כִּי בִהְיוֹת שִׂכְלוֹ נֵעוֹר עַל הַדָּבָר הוֹלֵךְ וּמַשְׁגִּיחַ הוּא עַל כָּל הַצְּדָדִין וּמַמְצִיא עִנְיָנִים חֲדָשִׁים מִמְּקוֹר הָאֱמֶת.
לא עם הארץ חסיד. תלמוד גדול שמביא לידי מעשה.
וְאָמְנָם מַפְסִידֵי הַמִּדָּה הַזֹּאת הִנֵּה הֵם כָּל מַפְסִידֵי הַזְּהִירוּת, וְנוֹסָף עֲלֵיהֶם חֶסְרוֹן הַבְּקִיאוּת בִּידִיעַת הַדִּינִים אוֹ הַמּוּסָרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד" (אבות ב' ה'), כִּי מִי שֶּׁלֹּא יֵדַע – אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת. וְכֵן אָמְרוּ "תַּלְמוּד גָּדוֹל שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה" (קדושין מ' ב').