מסילת ישרים | פרישות. יג'. סכנות העולם

ט״ז בניסן תשע״ה (אפריל 5, 2015) Off By קהילת הרמח"ל

מסילת ישרים | סכנות העולם.

כיון שכל עניני העולם הם סכנות, ודאי שישובח מי שירבה להרחיק עצמו מהם.

כְּלַל הַדָּבָר, כֵּיוָן שֶׁכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם אֵינָם אֶלָּא סַכָּנוֹת עֲצוּמוֹת, אֵיךְ לֹא יְשׁוּבַּח מִי שֶׁיִּרְצֶה לִימָּלֵט מֵהֶם, וּמִי שֶׁיַּרְבֶּה לְהַרְחִיק מֵהֶם?!
זֶהוּ עִנְיַן הַפְּרִישׁוּת הַטּוֹב שֶׁלֹּא יִקַּח מִן הָעוֹלָם בְּשׁוּם שִׁימּוּשׁ שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא מוּכְרָח בּוֹ מִפְּנֵי הַצּוֹרֶךְ אֲשֶׁר לוֹ בְּטִבְעוֹ אֵלָיו.
הוּא מַה שֶּׁהִשְׁתַּבַּח רַבִּי בַּמַּאֲמָר שֶׁזָּכַרְתִּי, שֶׁלֹּא נֶהֱנָה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה אֲפִילּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה עִם הֱיוֹתוֹ נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל, וְשׁוּלְחָנוֹ שׁוּלְחַן מְלָכִים בְּהֶכְרֵחַ לְיַקֵּר נְשִׂיאוּתוֹ. וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ""שְׁנֵי גּוֹיִם בְּבִטְנֵךְ" (בראשית כ"ה כ"ג) – זֶה רַבִּי וְאַנְטוֹנִינוּס שֶׁלֹּא פָּסַק מֵעַל שׁוּלְחָנָם וכוּ' (עבודה זרה י"א א'). וְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה כְּמוֹ כֵן. וּשְׁאָר הַמַּאֲמָרִים שֶׁזָּכַרְתִּי כֻּלָּם מְקַיְּימִים וּמוֹרִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לִפְרוֹשׁ מִכָּל מַה שֶּׁהוּא תַּעֲנוּג עוֹלָמִי, לְמַעַן לֹא יִפּוֹל בְּסַכָּנָתוֹ.

לא גזרו גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה.

וְאִם תִּשְׁאַל וְתֹאמַר, אִם כֵּן אֵיפוֹא, שֶׁזֶּה דָבָר מִצְטָרֵךְ וּמוּכְרָח, לָמָּה לֹא גָזְרוּ עָלָיו הַחֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁגָּזְרוּ עַל הַסְּיָיגוֹת וְתַקָּנוֹת שֶׁגָּזְרוּ?

הִנֵּה הַתְּשׁוּבָה מְבוֹאֶרֶת וּפְשׁוּטָה – כִּי לֹא גָזְרוּ חֲכָמִים גְּזֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן רוֹב הַצִּיבּוּר יְכוֹלִים לַעֲמוֹד בָּהּ, וְאֵין רוֹב הַצִּיבּוּר יְכוֹלִים לִהְיוֹת חֲסִידִים, אֲבָל דַּי לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים.

בזכות הפרושים זוכים האחרים לקרבת ה'.

אַךְ הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר בָּעָם, הַחֲפֵצִים לִזְכּוֹת לְקִרְבָתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְזַכּוֹת בִּזְכוּתָם לְכָל שְׁאָר הֶהָמוֹן הַנִּתְלֶה בָּם, לָהֶם מַגִּיעַ לְקַיֵּים מִשְׁנַת חֲסִידִים אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לְקַיֵּים הָאֲחֵרִים, הֵם הֵם סִדְרֵי הַפְּרִישׁוּת הָאֵלֶּה. כִּי בָזֶה בָּחַר ה', שֶׁכֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאוּמָּה שֶׁתִּהְיֶה כֻלָּהּ שָׁוָה בְּמַעֲלָה אַחַת, כִּי יֵשׁ בָּעָם מַדְרֵיגוֹת מַדְרֵיגוֹת, אִישׁ לְפִי שִׂכְלוֹ, הִנֵּה לְפָחוֹת יְחִידֵי סְגוּלָּה יִמָּצְאוּ אֲשֶׁר יָכִינוּ אֶת עַצְמָם הֲכָנָה גְמוּרָה, וְעַל יְדֵי הַמּוּכָנִים יִזְכּוּ גַם הַבִּלְתִּי מוּכָנִים אֶל אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּאַרְבָּעָה מִינִים שֶׁבַּלּוּלָב "יָבוֹאוּ אֵלֶּה וִיכַפְּרוּ עַל אֵלֶּה" (ויקרא רבה ל' י"א).

וּכְבָר מָצָאנוּ לְאֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב שֶׁאָמַר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּמַעֲשֶׂה דְּעוּלָא בַּר קוֹשֶׁב כְּשֶׁהֱשִׁיבוֹ 'וְלֹא מִשְׁנָה הִיא?' אַף הוּא אָמַר לוֹ 'וְכִי מִשְׁנַת חֲסִידִים הִיא?' (ע"פ ירושלמי תרומות מ"ז א').