Skip to content

מסילת ישרים | חסידות. יט'. דקדוק במצוות, גמילות חסדים, רחמנות והטבה.

מסילת ישריםמעשה רב, דקדוק במצוות, גמילות חסדים, רחמנות והטבה.

שאלו תלמידיו, במה הארכת ימים?

וְעַתָּה אָבִיא לְךָ רְאָיוֹת עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִן הַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַדְּבָרִים פְּשׁוּטִים וְאֵין צְרִיכִים לְחִיזּוּק רְאָיָה. בְּפֶרֶק בְּנֵי הָעִיר אָמְרוּ "שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי זַכַּאי, בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם, מִיָּמַי לֹא הִשְׁתַּנְתִּי בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל תְּפִלָּה, וְלֹא כִּינִּיתִי שֵׁם לַחֲבֵירִי, וְלֹא בִּטַּלְתִּי קִידּוּשׁ הַיּוֹם. אִימָּא זְקֵנָה הָיְתָה לִי, פַּעַם אַחַת מָכְרָה כִּיפָּה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ וְהֵבִיאָה לִי קִדּוּשׁ הַיּוֹם" (מגילה כ"ז ב'). הֲרֵי לְךָ פֹּה מִן הַחֲסִידוּת בַּמֶּה שֶּׁנּוֹגֵעַ אֶל דִּקְדּוּקֵי הַמִּצְוֹת, כִּי כְבָר פָּטוּר הָיָה מִן הַדִּין מֵהֲבָאַת יַיִן לְקִידּוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ, עַד שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה אִמּוֹ לִמְכּוֹר כִּיפָּה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ. אָמְנָם מִמִּדַּת חֲסִידוּת הָיָה עוֹשֶׂה כֵּן. וּבַמֶּה שֶּׁנּוֹגֵעַ לִכְבוֹד חֲבֵירוֹ, שֶׁלֹּא כִינָּהוּ אֲפִילּוּ כִּינּוּי שֶׁאֵינוֹ שֶׁל גְּנַאי, וְכִדְפֵירְשׁוּ הַתּוֹס' שָׁם. וְרַב הוּנָא גַם כֵּן קָשַׁר גְּמִי עַל לְבוּשׁוֹ, לְפִי שֶׁמָּכַר הֶמְיָנוֹ לִקְנוֹת יַיִן לְקִידּוּשׁ הַיּוֹם.

עוֹד שָׁם: "שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שָׁמוֹעַ, בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם, מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי קַפַּנְדַּרְיָא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְלֹא פָסַעְתִּי עַל רָאשֵׁי עַם קוֹדֶשׁ" (מגילה כ"ז ב'). הִנֵּה זֶה המִּידּוֹת בְּעִנְיַן כְּבוֹד בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבְעִנְיַן כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא לִפְסוֹעַ עַל גַּב מְסִיבָּתָן שֶׁלֹּא לֵירָאוֹת כִּמְבַזֶּה אוֹתָם.

עוֹד שָׁם: "שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי פְּרֵידָא, בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם, מִיָּמַי לֹא קְדָמַנִי אָדָם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא בֵרַכְתִּי לִפְנֵי כֹּהֵן, וְלֹא אָכַלְתִּי מִבְּהֵמָה שֶׁלֹא הוּרְמוּ מַתְּנוֹתֶיהָ" (מגילה כ"ז ב').

וְאָמְרוּ עוֹד: "שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי נְחוּנְיָא, בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶם, מִיָּמַי לֹא נִתְכַּבַּדְתִּי בִּקְלוֹן חֲבֵרִי, וְלֹא עָלְתָה עַל מִטָּתִי קִלְלַת חֲבֵרִי". וּמְפָרֵשׁ הָתָם, "כִּי הָא דְרַב הוּנָא דָרֵי מָרָא אַכַּתְפֵיהּ, אֲתָא רַב חַנָּא בַּר חֲנִילָאִי וְקָא דָרֵי מִינֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ, אִי רְגִילַת דְּדָרֵית בְּמָאתָיךְ – דְּרֵי, וְאִי לָא – אִתְיַקּוּרֵי אֲנָא בְּזִילוּתָא דִּידָךְ לָא נִיחָא לִי" (מגילה כ"ח א'). הֲרֵי לָנוּ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמַּשְׁמָעוּת 'בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ' הוּא הַמִּשְׁתַּדֵּל לְבַזּוֹת חֲבֵירוֹ כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִרְבֶּה כְבוֹדוֹ, הִנֵּה לַחֲסִידִים לֹא יָאוּת לְקַבֵּל כָּבוֹד אֲפִילּוּ אִם חֲבֵירוֹ הוּא הַבָּא וּמִתְרַצֶּה בָזֶה, אִם יִהְיֶה בָזֶה בִּזָּיוֹן לַחֲבֵירוֹ.

אמר רבי זירא מימי לא הקפדתי בתוך ביתי.

וּכְעִנְיָן זֶה אָמַר רַבִּי זֵירָא "מִיָּמַי לֹא הִקְפַּדְתִּי בְּתוֹךְ בֵּיתִי, וְלֹא צָעַדְתִּי בִּפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנִּי. לֹא הִרְהַרְתִּי בַּמְּבוֹאוֹת הַמְטֻנָּפוֹת, וְלֹא הָלַכְתִּי אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תוֹרָה וּבְלֹא תְפִלִּין, וְלֹא יָשַׁנְתִּי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לֹא שְׁנַת קֶבַע וְלֹא שְׁנַת עֲרַאי, וְלֹא שַׂשְׂתִּי בִּתְקָלַת חֲבֵרִי, וְלֹא קָרָאתִי לַחֲבֵרִי בַּחֲנִיכָתוֹ" (שם). הֲרֵי לְךָ מַעֲשֵׂי חֲסִידוּת מִכָּל הַדְּרָכִים שֶׁזָּכַרְנוּ לְמַעְלָה.

אמר רב יהודה מאן דבעי למהוי חסידא.

וְאָמְרוּ עוֹד זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "אָמַר רַב יְהוּדָה, הַאי מָאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא – לְקַיֵּים מִלֵּי דִּבְרָכוֹת" (בבא קמא ל' א'), וְזֶה לְמַה שֶּׁבֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. "וְאֲמְרֵי לָהּ, לְקַיֵּים מִלֵּי דִּנְזִיקִין", וְזֶה לְמַה שֶּׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵירוֹ, "וְאֲמְרֵי לָהּ לְקַיֵּם מִלֵּי דְּאָבוֹת", שֶׁשָּׁם נִכְלָלִים עִנְיָנִים מִכָּל הַחֲלָקִים.

מעלת גמילות חסדים.

וְהִנֵּה גְמִילוּת חֲסָדִים הוּא עִיקָּר גָּדוֹל לֶחָסִיד, כִּי חֲסִידוּת עַצְמוֹ נִגְזָר מֵחֶסֶד. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד (אבות א' ב'), וְאֶחָד מֵהֶם – גְּמִילוּת חֲסָדִים. וְכֵן מָנוּהוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עִם הַדְּבָרִים שֶׁאוֹכֵל פֵּירוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא (פאה א' א').

דרש רבי שמלאי, תורה תחילתה גמילות חסדים וכוּ'.

וְאָמְרוּ עוֹד "דָּרַשׁ ר' שִׂמְלָאִי, תּוֹרָה – תְּחִילָּתָהּ גְמִילוּת חֲסָדִים, וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים" (סוטה י"ד א'). וְאָמְרוּ עוֹד, דָּרַשׁ רָבָא כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַלָּלוּ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, רַחֲמָן וּבַיְּשָׁן וְגוֹמֵל חֲסָדִים (ע"פ יבמות ע"ט א'). וְאָמְרוּ "אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, גְּדוֹלָה גְּמִילוּת חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה וְקִצְרוּ לְפִי חָסֶד" (הושע י' י"ב)" (סוכה מ"ט ב').

בשלושה דברים גדולה גמילות חסדים מהצדקה.

וְאָמְרוּ עוֹד "בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים גְּדוֹלָה גְמִילוּת חֲסָדִים מִן הַצְּדָקָה, שֶׁהַצְּדָקָה בְּמָמוֹנוֹ, וּגְמִילוּת חֲסָדִים בְּגוּפוֹ. צְדָקָה לַעֲנִיִּים, וּגְמִילוּת חֲסָדִים לַעֲנִיִּים וְלַעֲשִׁירִים. צְדָקָה לַחַיִּים, וּגְמִילוּת חֲסָדִים בֵּין לַחַיִּים בֵּין לַמֵּתִים" (סוכה מ"ט ב').

כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים.

וְאָמְרוּ עוֹד ""וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ" (דברים י"ג י"ח) – כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם" (שבת קנ"א ב'). וְזֶה פָּשׁוּט, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹדֵד מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה (ע"פ סנהדרין צ' א'), וּמִי שֶׁמְּרַחֵם וְעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם הַבְּרִיּוֹת גַּם הוּא בְּדִינוֹ יְרַחֲמוּהוּ וְיִמְחֲלוּ לוֹ עֲוֹנוֹתָיו בְּחֶסֶד, שֶׁהֲרֵי מְחִילָה זוֹ דִין הוּא, כֵּיוָן שֶׁהִיא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּתוֹ, וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "לְמִי נוֹשֵׂא עָוֹן? לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע" (ראש השנה י"ז א').

וּמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, אוֹ אֵינוֹ רוֹצֶה לִגְמוֹל חֶסֶד, הִנֵּה הַדִּין נוֹתֵן שֶׁגַּם עִמּוֹ לֹא יַעֲשׂוּ אֶלָּא שׁוּרַת הַדִּין. רְאֵה עַתָּה, מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶה הוּא שֶׁיּוּכַל לַעֲמוֹד אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ שׁוּרַת הַדִּין? וְדָוִד הַמֶּלֶךְ מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר "וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי" (תהלים קמ"ג ב').

אָמְנָם הָעוֹשֶׂה חֶסֶד יְקַבֵּל חֶסֶד, וּכְכָל מַה שֵׁיַרְבֶּה לַעֲשׂוֹת – כָּךְ יַרְבֵּה לְקַבֵּל. וְדָוִד הָיָה מִתְהַלֵל בְּמִדָּתוֹ זֹאת הַטּוֹבָה, שֶּׁאֲפִילּוּ לְשׂוֹנְאָיו הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְהֵיטִיב. זֶהוּ מַה שֶּׁאָמַר "וַאֲנִי בַּחֲלוֹתָם לְבוּשִׁי שָׂק, עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי" (תהלים ז' ה'). וְאָמַר "אִם גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי רָע" וכוּ'.

וּבִכְלַל הָעִנְיָן הַזֶּה, שֶׁלֹּא לְצַעֵר לְשׁוּם בְּרִיָּה – אֲפִילּוּ בַּעֲלֵי חַיִּים, וּלְרַחֵם וְלָחוּס עֲלֵיהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ" (משלי י"ב י'). וּכְבָר יֵשׁ שֶׁסּוֹבְרִים "צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים דְּאוֹרַיְתָא" (שבת קכ"ח ב') וְעַל כָּל פָּנִים דְּרַבָּנָן.
כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, הָרַחֲמָנוּת וְהַהֲטָבָה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיָה תְּקוּעָה בְּלֵב הֶחָסִיד לְעוֹלָם, וְתִהְיֶה מְגַמָּתוֹ תָּמִיד לַעֲשׂוֹת קוֹרַת רוּחַ לַבְּרִיּוֹת וְלֹא לִגְרוֹם לָהֶם שׁוּם צַעַר וכוּ'.