Skip to content

מסילת ישרים | חסידות. יט'. חסידות בכוונה.

מסילת ישריםחסידות בכוונה.

וּכְבָר דִּבַּרְנוּ גַם כֵּן לְמַעְלָה מֵעִנְיַן לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא־לִשְׁמָהּ לְמַדְרֵיגוֹתֵיהֶם. אָמְנָם וַדַּאי שֶׁמִּי שֶׁמִּתְכַּוֵּין בַּעֲבוֹדָתוֹ לְטַהֵר נַפְשׁוֹ לִפְנֵי בוֹרְאוֹ, לְמַעַן תִּזְכֶּה לָשֶׁבֶת אֶת פָּנָיו בִּכְלַל הַיְשָׁרִים וְהַחֲסִידִים, לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ וּלְקַבֵּל הַגְּמוּל אֲשֶׁר בָּעוֹלָם הַבָּא – לֹא נוּכַל לוֹמַר שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָה זוֹ רָעָה, אָכֵן לֹא נוּכַל לוֹמַר גַּם כֵּן שֶׁתִּהְיֶה הַיּוֹתֵר טוֹבָה. כִּי עַד שֶׁהָאָדָם מִתְכַּוֵּין לְטוֹבַת עַצְמוֹ סוֹף סוֹף עֲבוֹדָתוֹ לְצוֹרֶךְ עַצְמוֹ.

הכוונה האמיתית, שיהיה האדם עובד רק למען כבודו של האדון יתברך.

אַךְ הַכַּוָּנָה הָאֲמִיתִּית הַמְצוּיָה בַּחֲסִידִים אֲשֶׁר טָרְחוּ וְהִשְׁתַּדְּלוּ לְהַשִּׂיגָהּ, הוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם עוֹבֵד רַק לְמַעַן אֲשֶׁר כְּבוֹדוֹ שֶׁל הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא יִגְדַּל וְיִרְבֶּה. וְזֶה יִהְיֶה אַחַר שֶׁהִתְגַּבֵּר בְּאַהֲבָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְיִהְיֶה חוֹמֵד וּמִתְאַוֶּה אֶל הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ וּמִצְטַעֵר עַל כָּל שֶׁיִּמְעַט מִמֶּנּוּ, כִּי אָז יַעֲבוֹד עֲבוֹדָתוֹ לְתַכְלִית זֶה – שֶׁלְּפָחוֹת מִצִּדּוֹ יִהְיֶה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מִתְגַּדֵּל. וְיִתְאַוֶּה שֶׁמִּצַּד כָּל שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם יִהְיֶה כְּמוֹ כֵן, וְיִצְטַעֵר וְיִתְאַנַּח עַל מַה שֶּׁמְּמַעֲטִים שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם. וְכָל שֶׁכֵּן עַל מַה שֶּׁמְּמַעֵט הוּא עַצְמוֹ – בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְאוֹנֶס אוֹ בְחוּלְשַׁת הַטֶּבַע, אֲשֶׁר קָשֶׁה לוֹ לִישָּׁמֵר מִן הַחֲטָאִים בְּכָל עֵת, כְּעִנְיַן הַכָּתוּב "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת ז' כ').

הכוונה המעולה – קידוש שמו וכבודו יתברך.

וְדָבָר זֶה בֵּיאֲרוּהוּ בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב אָמְרוּ, "כָּל חָכָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דְבַר תּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ וּמִתְאַנֵּחַ עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּל יָמָיו, וּמִתְאַוֶּה וּמֵיצֵר לִכְבוֹד יְרוּשָׁלַיִם, וְלִכְבוֹד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְלַיְשׁוּעָה שֶׁתִּצְמַח בְּקָרוֹב, וּלְכִינּוּס גָּלוּיּוֹת, מִיָּד שׁוֹרָה רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ בְּקִרְבּוֹ" וכוּ' (תדב"א רבה ד').

נִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁזֹּאת הִיא הַכַּוָּנָה הַמְעוּלָּה, שֶׁהִיא רְחוֹקָה לְגַמְרֵי מִכָּל הֲנָאַת עַצְמוֹ, וְאֵינָהּ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם וּלְקִידּוּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הַמִּתְקַדֵּשׁ בִּבְרִיּוֹתָיו בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ. וְעַל זֶה אָמְרוּ "אֵיזֶהוּ חָסִיד? – הַמִּתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ" (זוהר משפטים ב' קי"ד ב').

וְהִנֵּה הֶחָסִיד הַזֶּה, מִלְּבַד הָעֲבוֹדָה שֶׁהוּא עוֹבֵד בְּמַעֲשֵׂה מִצְוֹתָיו עַל הַכַּוָּנָה הַזֹּאת, הִנֵּה וַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיִּצְטַעֵר תָּמִיד צַעַר מַמָּשׁ עַל הַגָּלוּת וְעַל הַחוּרְבָּן, מִצַּד שֶׁזֶּה גוֹרֵם מִיעוּט כִּבְיָכוֹל לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְיִתְאַוֶּה לַגְּאוּלָּה, לְפִי שֶׁבָּהּ יִהְיֶה עִלּוּי לִכְבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר הַתָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁהֵבֵאנוּ לְמַעְלָה, "וּמִתְאַוֶּה וּמֵיצֵר לִכְבוֹד יְרוּשָׁלַיִם וכוּ', וְיִתְפַּלֵל תָּמִיד עַל גְּאוּלָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהַשָׁבַת כְּבוֹד שָׁמַיִם לָעִלּוּי".

אל יאמר האדם מי אני – כי זו חובתו בעולם.

וְאִם יֹאמַר אָדָם, מִי אֲנִי וּמָה אֲנִי סָפוּן שֶׁאֶתְפַּלֵּל עַל הַגָּלוּת וְעַל יְרוּשָׁלַיִם, הֲמִפְּנֵי תְפִלָּתִי יְכֻנְּסוּ הַגָּלוּיּוֹת וְתִצְמַח הַיְשׁוּעָה? תְּשׁוּבָתוֹ בְצִדּוֹ. כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ "לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי – כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יֹאמַר, בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם" (סנהדרין ל"ז א'). וּכְבָר נַחַת רוּחַ הוּא לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיוּ בָנָיו מְבַקְשִׁים וּמִתְפַּלְלִים עַל זֹאת. וְאַף שֶׁלֹּא תֵעָשֶׂה בַּקָּשָׁתָם מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַזְּמַן אוֹ מֵאֵיזֶה טַעַם שֶׁיִּהְיֶה, הִנֵּה הֵם עָשׂוּ אֶת שֶׁלָּהֶם וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ בָּזֶה.

וְעַל הֶעְדֵּר זֶה הַדָּבָר הִתְרָעֵם הַנָּבִיא "וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ" (ישעיה נ"ט ט"ז). וְאָמַר "וְאַבִּיט וְאֵין עוֹזֵר, וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ" (ישעיה ס"ג ה'). וְאוֹמֵר "צִיּוֹן הִיא, דּוֹרֵשׁ אֵין לָהּ" (ירמיה ל' י"ז). וּפֵירְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "מִכְּלַל דְּבַעְיָא דְּרִישָׁה" (סוכה מ"א א'), הֲרֵי כָּאן שֶׁחַיָּיבִים אֲנַחְנוּ בָּזֶה, וְאֵין לָנוּ לִיפָּטֵר מִפְּנֵי מִיעוּט כֹּחֵנוּ. כִּי עַל כַּיּוֹצֵא בָזֶה שָׁנִינוּ "לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְאִי אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל הֵימֶנָּה" (אבות ב' ט"ז). וְאָמַר עוֹד הַנָּבִיא "אֵין מְנַהֵל לָהּ מִכָּל בָּנִים יָלָדָה, וְאֵין מַחֲזִיק בְּיָדָהּ מִכָּל בָּנִים גִּדֵּלָה" (ישעיה נ"א י"ח). וְאָמַר "כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר, וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּדֶה" (ישעיה מ' ו'). וּפֵירְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁכָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים – לְעַצְמָם הֵם עוֹשִׂים, לְטוֹבַת נַפְשָׁם וְלַהֲנָאָתָם, וְאֵינָם מִתְכַּוְּונִים לַכַּוָּנָה הַשְּׁלֵמָה הַזֹּאת, וְלֹא מְבַקְשִׁים עַל עִילּוּי הַכָּבוֹד וּגְאוּלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל (תקוני זוהר ע"ג ב'). שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן לְהִתְרַבּוֹת אֶלָּא בִּגְאוּלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּבְרִיבּוּי כְּבוֹדָם, שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה בֶּאֱמֶת. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁהִזְכַּרְתִּי, "וּמִתְאַנֵּחַ עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעַל כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל" וכוּ'.

נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁשְּׁנֵי דְבָרִים יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה:

  • אֶחָד: הַכַּוָּנָה בְּכָל מִצְוָה וַעֲבוֹדָה שֶׁתִּהְיֶה לְעִילּוּי כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם בַּמֶּה שֶּׁבְּרִיּוֹתָיו עוֹשִׂים נַחַת רוּחַ לְפָנָיו.
  • וְעוֹד: הַצַּעַר וְהַבַּקָּשָׁה עַל עִילּוּי הַכָּבוֹד הַזֶּה שֶׁיֵּעָשֶׂה בִשְׁלֵימוּת בְּעִילּוּי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְשַׁלְוָתָן.