מסילת ישרים | חסידות. יט'. טובת הדור.

מסילת ישרים | טובת הדור.

החסיד צריך שישתדל על טובת דורו.

וְאָמְנָם עוֹד עִיקָּר שֵׁנִי יֵשׁ בְּכַוָּנַת הַחֲסִידוּת, וְהוּא: טוֹבַת הַדּוֹר.
שֶׁהִנֵּה רָאוּי לְכָל חָסִיד שֶׁיִּתְכַּוֵּין בְּמַעֲשָׂיו לְטוֹבַת דּוֹרוֹ כֻּלּוֹ, לְזַכּוֹת אוֹתָם וּלְהָגֵן עֲלֵיהֶם. וְהוּא עִנְיַן הַכָּתוּב "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ" (ישעיה ג' י'), שֶׁכָּל הַדּוֹר אוֹכֵל מִפֵּירוֹתָיו. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ""הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ" (במדבר יג) – אִם יֵשׁ מִי שֶׁמֵּגֵן עַל דּוֹרוֹ כְּעֵץ" (בבא בתרא ט"ו א').

רצונו שהחסידים יהיו מזכים ומכפרים.

וְתִרְאֶה שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם שֶׁיִּהְיוּ חֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל מְזַכִּים וּמְכַפְּרִים עַל כָּל שְׁאָר הַמַּדְרֵיגוֹת שֶׁבָּהֶם. וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּלּוּלָב וּמִינָיו יָבוֹאוּ אֵלֶּה וִיכַפְּרוּ עַל אֵלֶּה, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּאָבְדַן הָרְשָׁעִים (ע"פ ויקרא רבה ל' י"ב), אֶלָּא מִצְוָה מוּטֶּלֶת עַל הַחֲסִידִים לְהִשְׁתַּדֵּל לְזַכּוֹתָם וּלְכַפֵּר עֲלֵיהֶם.

וְזֶה צָרִיךְ שֶׁיֵּעָשֶׂה בְּכַוָּנַת עֲבוֹדָתוֹ וְגַם בִּתְפִלָּתוֹ בְּפוֹעַל, דְּהַיְינוּ, שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל דּוֹרוֹ לְכַפֵּר עַל מִי שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה, וּלְהָשִׁיב בִּתְשׁוּבָה מִי שֶׁצָּרִיךְ לָהּ, וּלְלַמֵּד סַנֵּיגוֹרְיָא עַל הַדּוֹר כֻּלּוֹ.

וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק "וַאֲנִי בָאתִי בִדְבָרֶיךָ" (דניאל י' י"ב) – שֶׁלֹּא חָזַר גַּבְרִיאֵל וְנִכְנַס לִפְנִים מִן הַפַּרְגּוֹד אֶלָּא כְּשֶׁלִּימֵּד סַנֵּיגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל (יומא ע"ז א'). וְגִדְעוֹן נֶאֱמַר לוֹ "לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה" (שופטים ו' י"ד) לְפִי שֶׁלִּימֵּד סַנֵּיגוֹרְיָא עַל עַמּוֹ (שמעוני שופטים ו' ס"ב). כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶלָּא לְמִי שֶׁאוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל. וְכָל מַה שֶּׁאָדָם מַגְדִּיל אַהֲבָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְדִּיל עָלָיו.

וְאֵלֶּה הֵם הָרוֹעִים הָאֲמִיתִּיִּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בָּהֶם הַרְבֵּה, שֶׁמּוֹסְרִים עַצְמָם עַל צֹאנוֹ וְדוֹרְשִׁים וּמִשְׁתַּדְּלִים עַל שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם בְּכָל הַדְּרָכִים. וְעוֹמְדִים תָּמִיד בַּפֶּרֶץ לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם לְבַטֵּל הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת, וְלִפְתּוֹחַ עֲלֵיהֶם שַׁעֲרֵי הַבְּרָכָה.

הָא לְמַה זֶּה דוֹמֶה? לְאָב שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב שׁוּם אָדָם יוֹתֵר מִמִּי שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁאוֹהֵב אֶת בָּנָיו אַהֲבָה נֶאֱמֶנֶת, וְהוּא דָבָר שֶׁהַטֶּבַע יָעִיד עָלָיו. וְהוּא עִנְיַן כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאָמְרוּ עָלָיו "שֶׁהָיָה לָהֶם לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל דּוֹרָם וְלֹא בִקְשׁוּ" (מכות י"א א'). וְכֵן אָמְרוּ "הַהוּא גַבְרָא דְּאַכְלֵיהּ אַרְיָא בְּרִחוּק תְּלָתָא פַּרְסֵי דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, וְלֹא אִשְׁתָּעֵי אֵלִיָּהוּ בַהֲדֵהּ תְּלָתָא יוֹמֵי" (שם). הֲרֵי לְךָ הַחוֹבָה הַמּוּטֶּלֶת עַל הַחֲסִידִים לְבַקֵּשׁ וּלְהִשְׁתַּדֵּל עַל בְּנֵי דוֹרָם.

וְהִנֵּה כְּבָר בֵּאַרְנוּ חֶלְקֵי הַחֲסִידוּת הָרָאשִׁיִּים. פְרָטֵיהֶם מְסוּרִים לְכָל בַּר שֵׂכֶל וּלְכָל לֵב טָהוֹר לְהִתְנַהֵג בָּהֶם בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר לְפִי הַשָּׁרָשִׁים הָאֵלֶּה, כָּל דָּבָר בְּעִתּוֹ.