Skip to content

מסילת ישרים | ענוה. כג'. הַהַרְחָקָה מִמַּפְסִידֶיהָ.

עמודים נוספים בפרק זה
  1. מסילת ישרים | ענוה. כג'. בְּדַרְכֵי קְנִיַּת הָעֲנָוָה וְהַהַרְחָקָה מִמַּפְסִידֶיהָ.
  2. מסילת ישרים | ענוה. כג'. הַהַרְחָקָה מִמַּפְסִידֶיהָ.

מסילת ישרים | מפסידי מידת הענווה.

אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן.

אַךְ מַפְסִידֵי הַמִּדָּה הַזֹּאת הוּא הָרִיבּוּי וְהַשְּׂבִיעָה בְּטוֹבוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. וּכְעִנְיַן הַכָּתוּב שֶׁבְּפֵירוּשׁ אוֹמֵר "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וכוּ' וְרָם לְבָבֶךָ" וכוּ' (דברים ח' י"ב,י"ד). עַל כֵּן מָצְאוּ לָהֶם הַחֲסִידִים, טוֹב לִהְיוֹת הָאָדָם מְעַנֶּה נַפְשׁוֹ לִפְעָמִים, לְמַעַן הַשְׁפִּיל יֵצֶר הַגַּאֲוָה, אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מִתְגַּבֵּר אֶלָּא מִתּוֹךְ הָרִיבּוּי, וְכָעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "אֵין אֲרִי נוֹהֵם מִתּוֹךְ קוּפָּה שֶׁל תֶּבֶן אֶלָּא מִתּוֹךְ קוּפָּה שֶׁל בָּשָׂר" (ברכות ל"ב א').

אין הגאוה יותר אלא במי שסכל יותר.

וְהִנֵּה, בְּרֹאשׁ כָּל הַמַּפְסִידִים הוּא הַסִּכְלוּת וּמִיעוּט הַיְדִיעָה הָאֲמִיתִּית, כִּי תִרְאֶה שֶׁאֵין הַגַּאֲוָה מְצוּיָה יוֹתֵר – אֶלָּא בְּמִי שֶׁסָּכָל יוֹתֵר. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ "סִימָן לְגַסּוּת הָרוּחַ… עֲנִיּוּת תּוֹרָה" (סנהדרין כ"ד א'). וְכֵן אָמְרוּ "סִימָן דְּלָא יָדַע כְּלוּם – שִׁבּוּחֵי" (זהר בלק ג' קצ"ג ב'). וְאָמְרוּ עוֹד "אִסְתְּרָא בְּלָגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא" (בבא מציעא פ"ה ב'). עוֹד אָמְרוּ, שָׁאֲלוּ "לְאִילָנֵי סְרָק, מִפְּנֵי מַה קּוֹלְכֶם נִשְׁמָע? אָמְרוּ, הַלְוַאי יִהְיֶה קוֹלֵנוּ נִשְׁמָע וְנִזָּכֵר" (בראשית רבה ט"ז ג'), וּכְבָר רָאִינוּ שֶׁמֹּשֶׁה, שֶׁהוּא מוּבְחָר שֶׁבְּכָל הָאָדָם הָיָה עָנָיו מִכָּל הָאָדָם.

הרחקה מאנשים חנפים.

עוֹד מִמַּפְסִידֵי הָעֲנָוָה הוּא הַהִתְחַבְּרוּת אוֹ הַהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּבְנֵי אָדָם חֲנֵפִים, אֲשֶׁר לִגְנוֹב לִבּוֹ בַּחֲנְפוּתָם לְמַעַן יִיטַב לָהֶם – יְשַׁבְּחוּהוּ וִירוֹמְמוּהוּ, בְּהַגְדִּיל מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַמַּעֲלוֹת עַד הַתַּכְלִית, וּבְהוֹסִיף עָלָיו מַה שֶּׁאֵין בּוֹ כְּלָל. וְלִפְעָמִים שֶׁמַּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ – הוּא הַהֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁמְּשַׁבְּחִין אוֹתוֹ. וְהִנֵּה, סוֹף סוֹף דַּעַת הָאָדָם קַלָּה, וְטִבְעוֹ חַלָּשׁ וּמִתְפַּתֶּה בְנָקֵל, כָּל שֶׁכֵּן בְּדָבָר שֶׁאֵלָיו הוּא נוֹטֶה בַּטֶּבַע. עַל כֵּן בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יוֹצְאִים מִפִּי שֶׁהוּא מַאֲמִין לוֹ – יִכָּנְסוּ בוֹ כְּאֶרֶס בְּכָעוּס, וְנִמְצָא נוֹפֵל בְּרֶשֶׁת הַגַּאֲוָה וְנִשְׁבָּר.
הֲרֵי לָנוּ יוֹאָשׁ אֲשֶׁר הֵטִיב לַעֲשׂוֹת כָּל יְמֵי הוֹרָהוּ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן רַבּוֹ, וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ עֲבָדָיו וְהִתְחִילוּ לְהַחֲנִיף לוֹ וּלְהַגְדִּיל הִילּוּלָיו עַד שֶׁדִּימּוּהוּ לֶאֱלוֹהַּ (שמות רבה ח' ב'), אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם (דברי הימים ב. כ"ד). וְתִרְאֶה זֶה הַדָּבָר בְּבֵירוּר, כִּי רוֹב הַשָּׂרִים וְהַמְּלָכִים, אוֹ כָּל בַּעֲלֵי הַיְכוֹלֶת, יִהְיוּ בְּאֵיזֶה מַדְרֵיגָה שֶׁיִּהְיוּ, נִכְשָׁלִים הֵם וְנִשְׁחָתִים בַּעֲבוּר חֲנוּפַּת מְשָׁרְתֵיהֶם.

אין טוב לאדם אלא שיבקש לו חברים תמימים.

עַל כֵּן, מִי שֶׁעֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ יוֹתֵר יִזָּהֵר וִיעַיֵּין בְּמַעֲשֵׂי מִי שֶׁרוֹצֶה לִקְנוֹתוֹ לוֹ לְחָבֵר אוֹ לְיוֹעֵץ אוֹ לְפָקִיד עַל בֵּיתוֹ, מִמַּה שֶּׁיִּזָּהֵר וִיעַיֵּין בְּמַאֲכָלוֹ וּבְמִשְׁתָּיו, כִּי הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה יוּכַל לְהַזִּיק לְגוּפוֹ בִּלְבַד, וְהַחֲבֵירִים אוֹ הַפְּקִידִים יוּכְלוּ לְהַשְׁחִית נַפְשׁוֹ וּמְאוֹדוֹ וְכָל כְּבוֹדוֹ. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר "לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה… הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי" (תהלים ק"א ו',ז'). וְאֵין טוֹב לָאָדָם אֶלָּא שֶׁיְּבַקֵּשׁ לוֹ חֲבֵירִים תְּמִימִים, שֶׁיָּאִירוּ עֵינָיו בַּמֶּה שֶּׁהוּא עִוֵּר בּוֹ, וְיוֹכִיחוּהוּ בְאַהֲבָתָם, וְנִמְצְאוּ מַצִּילִים אוֹתוֹ מִכָּל רָע. כִּי מַה שֶּׁאֵין הָאָדָם יָכוֹל לִרְאוֹת, לְפִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ, הֵם יִרְאוּ וְיָבִינוּ וְיַזְהִירוּהוּ – וְנִשְׁמָר. וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ" (משלי כ"ד ו').