קלקול ב': החלשת כח הקדושה
הַקִּלְקוּל הַשֵּׁנִי גָּדוֹל כְּמוֹ כֵּן מְאֹד, וְהוּא נִמְשָׁךְ מִן הָרִאשׁוֹן שֶׁפֵּירַשְׁתִּי וְנִרְמָז בְּכָתוּב "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה" (יחזקאל כו, ב), "אִם מְלֵיאָה זוֹ – חֲרֵבָה זוֹ" (פסחים מב, ע"ב). וְעַל כֵּן בְּהֵחָלֵשׁ כֹּחַ הַקְּדוּשָׁה גָּבְרָה כֹּחַ הַטּוּמְאָה, וְלֹא [1]יֵחָלֵשׁ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק תַּחְתֶּיהָ צַד הַקְּדוּשָׁה. וְעַתָּה אֲפָרֵשׁ לְךָ זֶה הָעִנְיָן כָּרָאוּי, כִּי בְּב' דְּבָרִים תָּלוּי זֶה [2]הַכֹּחַ שֶׁאָמַרְתִּי:
א: בְּתִיקּוּן מַדְרְגוֹתֵיהֶם שֶׁנִּסְדְּרוֹ בִּסְדָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם [3]מִתְּחִילָה, וְאָז נִסְדְּרוּ כְּשֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בַּקְּדוּשָּׁה – סֵדֶר נֶגֶד סֵדֶר הַמִּתְקַלְקֵל.
ב: [4]הוּא בַּכֹּחַ שֶׁקִּבְּלוּ בְּעַצְמָם בַּתְּחִילָּה – שֶׁקִּבְּלוּ אוֹתוֹ בְּעֵת הַחֻרְבָּן. וְעוֹד, שֶׁכַּמָּה מְאוֹרוֹת מִן הַקְּדוּשָׁה נָפְלוֹ לְמַטָּה וּמֵהֶם נִתְחַזְּקוּ בְּעַצְמָם, וְכֵן הֵם מִתְחַזְּקִים. וְעַל כֵּן נִמְשָׁךְ לָאוּמּוֹת שֶׁפַע גָּדוֹל וְכֹחַ וּמֶמְשָׁלָה שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם בָּרִאשׁוֹנָה.
ב' עניינים: א: כח שקבלו מעצם החורבן. ב: הארות שנפלו בשבי בשעת החורבן ונתחזקו מהם, ומאז יונקים מהם ומתחזקים תדיר.