מאמר הגאולה | פרק א: קלקול ג'. גלות השכינה.

תוכן הדף

קלקול ג': גלות השכינה

קלקול ג': גלות השכינה

וְהַקִּלְקוּל הַשְּׁלִישִׁי אָיוֹם וְנוֹרָא, הוּא שֶׁיָּצְאָה הַשְּׁכִינָה וְגָלְתָה בֵּין שָׂרֵי הַטּוּמְאָה, וְכַמָּה מִינֵי מֵאוֹרוֹת עֲצוּמִים וַחֲזָקִים יָצְאוּ אַחֲרֶיהָ וְנִמְסְרוּ בְּיַד הַקְּלִפּוֹת, וְעַל זֶה הַסּוֹד כָּתוּב, "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם [1] בְּאָדָם לְרַע לוֹ" (קהלת ח, ט).

וְהִנֵּה גַּם בָּזֶה מִתְחַבֵּר הַקִּלְקוּל הַב' שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, כְּבָר כִּי בְּשָׁלְטָם עַל אֵלֶּה הַמְּאוֹרוֹת – לָקְחוּ מֵהֶם שֶׁפַע וּגְבוּרָה, וְנִתְחַזְּקוּ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, וְנִמְצָא לָהֶם [2] "גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם" (יחזקאל טז, מט), עַל כֵּן אָמְרוּ "יָדֵנוּ רָמָה" (דברים לב, כז), וַעֲבָדִים [3] מִתְפָּרְצִים לִפְנֵי אֲדוֹנֵיהֶם (ע"פ שמואל א, כה י), וְכֵן כָּתוּב, "רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים" (קהלת י, ז) וְכוּ'.

 


[1] "כשהשכינה בתוך הקליפות ח"ו, אז הקליפות סוברים שהיא בסוד צדק לבד, וסוברים לשלוט עליה ח"ו. אבל באמת שאפילו באותו הזמן היא בסוד צדקה, שהמלך לעולם הוא בחיבור עמה. ונאמר בה אז, "עת אשר שלט האדם באדם לרע לו", וזהו "עושה צדקה בכל עת"", (פירוש הרמח"ל על הכתובים).

[2] גאוות שלוותם מכח התגברותם.

[3] "הנה הב"ה מסתיר פניו ואינו מגלה כח ממשלתו, וכחות הרע מתפרצים ושולטים. וכל תולדות הענין הזה הוות בכל מקום שהן שייכות שם, והוא כלל כל הרעות הנמצאות בעולם". (דרך ה' – ד' ד').