Skip to content

מאמר הגאולה | פרק ג'. זמן הפקידה ופעולת הפקידה.

מאמר הגאולה | פרק ג'. זמן הפקידה.

זמן הפקידה בגאולת מצרים.

זמן הפקידה היה במצרים בראשונה והוא שאמר הכתוב "וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים". ואומר לך מה היא זאת הפקידה.

ותדע שהקלקול ה-א' לבד הוא המתתקן בזמן הפקידה – וגם לא לגמרי, ושאר הקלקולים אין תיקונם רק בזכירה.

ושם כתוב "וישמע אלהים את נאקתם ויזכור" וגו'. והאמת, כי בעלות החפץ לפני המושל היחיד לגאול את השכינה ואת ישראל, אז יצא כח מלפניו והתחיל לרדת בכל המדרגות ממדרגה למדרגה. והאמת שבמקום הראשון ששם נתגבר זה הכח והראה תוקפו וגבורתו – הם ב' המאורות הגדולים והנשגבים אשר להם כל מעשי העולמות, ועל פיהם יצאו כל הפעולות לאורה, הם הנקראים במשל "מזל עליון" ו"מזל תחתון". ובדרך עיקר:

"יוד הי ויו הי" (גימ') ע"ב – מזל עליון,

"אלף הי יוד הי" (גימ') קס"א – מזל תחתון,

העומדים ברומו של עולם ומספר שמותיהם רל"ג כמנין [1]זכו"ר ועליהם נאמר "ויזכור אלהים את בריתו".

ונמצא שבהגלות הפעולות המאורות האלה לגמרי אז תהיה הזכירה – וקודם לזה נמצאת הפקידה.

אבל האמת שקדימתה של הפקידה לזכירה היא למטה ולא למעלה. כי למעלה הזכירה היא הראשונה וממנה יצאה הפקידה. ועדיין לא פרשתי לך מה היא הפקידה.

 

פעולת הפקידה.

בהגיע הכח הנמשך מן השורש השלם ע"ב קס"א עד [2]הצדיק הנקרא בתורה ה"מלאך הגואל", אז:

  • ירד זה המאור ונגלה לשכינה שהיא בת זוגו,
  • ונתן לה כח שלא ניתן לה מיום גלות ישראל ועד היום ההוא,
  • ואז נעשה חיבור אחד שלא נתחבר מן היום שאמרתי עד הנה.

ואחר כך אפרש לך למה נקרא פקידה. ותדע:

  • שהפקידה על ידי היסוד כמו שאמרתי לך,
  • וגילוי הזכירה על-ידי התפארת.

ולכן נמצא כח למשיח בן יוסף ולמשיח בן דוד בשני הפעולות לקבל כח לעשות חיל לגאולה העתידה.

בהגיע הצדיק הזה 'המלאך הגואל' שנתחבר עם השכינה, אז נפתחה הסתימה הנעשית בראשונה מפני הגלות כמו שאמרתי ולא היה עוד הסתר פנים כבראשונה. אבל ב' דברים צריך שתדע:

(א:) שלא הוסר הסתר פנים אלא לפני ולפנים – מקום נשמות ישראל ולא לחוץ מקום המשרתים והחיילים, ועוד תדע מזה לפנים.

ו-ב': שלא היתה הפתיחה אלא רק לשעתה ולא עמדה תמיד, אך עשתה פעולתה, ועוד נסגר השער אחריה עד עמוד גואל לעולם.

 

הרחבות.


[1] ע"ב וקס"א = רל"ג = זכו"ר.

[2] יסוד. והוא המכונה במקרא גם בשם גואל, כי תשוקתו לגאול את המלכות בת זוגו, להתייחד עימה ולהשפיע אליה.