Skip to content

מאמר הגאולה | פרק ג'. פעולות הפקידה: קימת השכינה.

מאמר הגאולה |  פעולות הפקידה: א. קימת השכינה.

ופעולות נמצאו לפקידה רבות ונכללו בפסוקי החכם בספר שיר השירים כמו שאבאר לך בעז"ה אחר כך. והפעולה הא' נתבארה בפסוקים שהבאתי בתחילה והיא קימת השכינה מן העפר ועל כן כתיב "כי נפלתי קמתי" וכן "התנערי מעפר קומי שבי".

ואומר לך מה היא זאת הקימה (קימת השכינה), כי לא היה רק חושך ואפילה לישראל ולא היה להם מנחם ברוב היגון והצרה המתגברת בכל יום תמיד, ועל כן שפלה נפשם לעפר שהם הקליפות. ובהגיע הזמן הזה להתחבר הצדיק כמו שזכרתי – אז נמצא להם מנחם וקמה השכינה מן העפר הזה והיא מתחזקת בעצמה אף על פי שהיא בין הקליפות כי עדין לא יצאה – אבל אינה כבראשונה משפלת עצמה ומתבוססת כביכול בצערה, כי עתה לקחה מאור הממלכה – ולא חסר ממנה רק הגילוי להראות את כל העמים ואת כל השרים את ממשלתה שתראה בעת הזכירה במהרה בימינו.

וכאשר נשלם החיבור הזה הא', לא יסף עוד להיות כמוהו עד הזכירה. ועל כן כתיב "כי אשב בחושך" משם והלאה "ה' אור לי" באחרית הזעם. ועוד אבינך כל העניין הזה היטב.

 

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים. שמות ב' כ"ה.

ונמצא שזה זמן הראשון הפקידה היה במצרים לעת שכתוב בו "וירא אלהים את בני ישראל" וגו'. וב' פעמים אלהי"ם נזכרו כאן. והאמת כי הראשון הוא שם [1]הב"ה. ולמה קרא שמו אלהי"ם? אלא מפני שעדיין היו המאורות מלאים גבורה ולא רחמים. רק אחר כך נזכר שמו ב"ה [2]יהו"ה. "וידע אלהים" שהוא השם השני שבפסוק הוא הידיעה את השכינה הנקראת גם כן אלהים, והוא פקידתה כמו שאמרתי. ועל הפקידה נאמר " פָּקֹד פָּקַדְתִּי אתכם" ולא אמר פוֹקד אני אתכם כי כבר היה [3]זה, והזכירה עתידה.

ומשה יען ידע שעדין לא היה זמן לזכירה ודאי, על כן היה ממאן ללכת ואמר "והן לא יאמינו לי" ואז השיבו הב"ה "וזה לך האות כי אנכי שלחתיך" כי לולא כבר נתקנו הדברים תיקון [4]בבחינה העליונה בו הזכירה קודמת לפקידה לא היה נשלח, כדי לא לעורר את [5]האהבה עד שתחפץ.

 

הרחבות.


[1] שם יהו"ה ב"ה אלא בגלל שהיה כולו מלא גבורות נכתב בשם אלהים.

[2] "יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם" שמות ג' טז'.

[3] הפקידה הייתה כבר ולכן אמר פָּקֹד פָּקַדְתִּי בלשון עבר. אבל הזכירה עדיין לא הייתה.

[4] עיין לעיל, למעלה הזכירה קודמת לפקידה. אבל למטה קודמת הפקידה לזכירה ובזה נסתתמה טענתו של משה.

[5] אין לעורר את האהבה שהיא בחינת הפקידה, עד שתחפץ דהיינו עד שיקדם לה למעלה פעולת הזכירה הנמשכת מהרצון.