Skip to content

מאמר הגאולה | פרק ג'. הפקידה מן היסוד והזכירה מן התפארת.

מאמר הגאולה | הפקידה מהיסוד ובחיפזון. הזכירה מהתפארת ובנחת.

ועתה אפרש לך עוד סוד אחר מה שנעשה בפקידה, והוא נכלל בפסוק "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים" וגו' והוא סוד גדול ועצום מאד. וצריך שתדע כי הפקידה מן היסוד היא, והזכירה מן התפארת. ובהגיע זמן הפקידה נתעורר התפארת בראשונה, והוריד היסוד אל השכינה העומדת בקץ החשך. וכשראתה [1]אותו ידעה כי התפארת הוא שנתעורר – אף על פי שהיורד אינו אלא היסוד, ולכן אמר "קול דודי" והוא התפארת, פירוש שומעת אני את קול דודי. והאמת כי מרחוק שומעת ולא קרב [2]אליה – רק היסוד ועליו אמרה "הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות".

וראה שבמצרים כתוב "ועבר ה' לנגוף את מצרים" וכתוב "ופסח ה' על הפתח", כי בהיות מצרים מליאה גלולים ושקוצים לא תעמוד בה הקדושה הרבה כי רק דרך העברה – מידי בואה תצא מיד. ובכל פתחי הבתים שהיו שם בני ישראל שם היתה דולגת הקדושה ושורה על הפתח ועומדת שם לפי שעה, עד שבראות המשחית את הקדושה שורה שם היה סר ולא היה קרב. אך הכל בדילוג היה ולא עמדה הרבה מפני רוב הטומאה שהיתה שם. כי טרם תבין הס"א ותדע בדבר – כבר עברה משם הקדושה ולא תהנה ממנה. אך לעתיד לבוא לא כך יהיה, כי תחת שבמצרים היה בחפזון מזה הטעם שאמרתי, לעתיד כתוב "כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה'" הולך ולא עובר.

וכן כתוב "מי זה בא מאדום" וגו' "צעה ברב כחו" כי התיקון יהיה גדול ושברון הטומאה שברון שלם. וכבר יכנעו כולם לפני אדוניהם. ועל כן לא יהיה חפזון וזה בזכירה.

אך [3]בפקידה לא כן, כי עדיין לא הגיע התיקון אל נכון, ועל כן נאמר "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות". וההרים האלה והגבעות הם הררי החושך וגבעות האפלה אשר לקליפה. ומפני היות ישראל אסורים שם – עליהם ידלג.

 

הרחבות.


[1] את היסוד היורד אליה.

[2] התפארת.

[3] הפקידה היא תמיד בחיפזון מפני שעדיין לא עברה הטומאה מן העולם וישראל עדיין אסורים בה.