מאמר הגאולה | פרק ד'. גאולה בחסד ללא גבורות.

מאמר הגאולה | גאולה בחסד בנחת ושלוה ללא גבורות.

ואמר "כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו" ואתה הבן מאד, כי סודות גדולים נכללו באלה הפסוקים. וצריך שתדע כי ד' זמנים יש בשנה ובאמת הם שנים. כי יש הקור גדול שבסתיו והחום הגדול שבקיץ. ויש ב' זמני הרווח והם ניסן ותשרי. ותדע שכל ההנהגה נמשכת מדרכי המדרגות שלמעלה, ונמצאה ש-ד' זמנים אלה נחלקים. שנים לזמני הדין, ושנים לזמני החסד.

ותדע שפעולות הגבורה נמשכות בב' דרכים. הא' הוא לעצור מהלך האורות ולסתום את הפתחים, ומן הדרך הזה יצא הסתיו למטה. ויש דרך אחר והוא בהתגבר הגבורה – ברב יכלתה נתחזקה מאד והיתה לאש אוכלת המלהטת כל הנמצא לפניה. ומן זה הדרך יצא חום הקיץ מפני שאין הקב"ה רוצה להניח לגבורה שתצא מגבולה יותר פן תחריב את העולם. על כן אפילו בתוך שליטת הגבורה יערב כוחות מן החסד ונמצא העולם מתבסם.

והבן זה מאד כי על כן בהסגר הפתחים, והדרכים יהיו נסתמים בזמן הסתיו, הקב"ה מגביר הימין ונפתחו הפתחים ויצאו הגשמים, ועל כן ברדת הגשמים בסתיו לא יהיה הקור כל כך כי משליטת החסד הם יוצאים – אף על פי שנמשכו בתוך הגבורה הקשה, ומהם יתבסם העולם.

וגם בתוך החום הגדול לפעמים ימטיר הקב"ה וכבר אמרתי שמשליטת החסד הוא יורד ועל כן יתקרר הזמן בקיץ בבא הגשם.

ועתה תדע שגאולת ישראל צריכה להיות בניסן כי הוא זמן השפעת החסד כמו שאמרנו ועל כן תהיה בנחת ובשלוה וזה שאמר הכתוב "כי הנה הסתיו עבר" שהוא עצירת האורה כמו שפירשתי לך. ואם עבר הסתיו – אין צורך עוד לגשם על כן "הגשם חלף הלך לו".