עמודים נוספים בפרק זה
- מאמר הגאולה | פרק ה'. חזרת ניצוצות וחלקי הקדושה.
- מאמר הגאולה | פרק ה'. כח היחוד מגן על המשיח. הארי בתוך הבור.
- מאמר הגאולה | פרק ה'. סוד מראש אמנה, וכח שינתן בסוד השירה.
- מאמר הגאולה | פרק ה'. קיבוץ עשרת השבטים והסרת השנאה והקנאה.
- מאמר הגאולה | פרק ה'. מי זה בא מאדום.
- מאמר הגאולה | פרק ה'. תיקון המלאכים.
- מאמר הגאולה | פרק ה'. בביטול הטומאה יגבר כוח התיקון.
- מאמר הגאולה | פרק ה'. בחידוש הברכה הוא רוב השמחה.
- מאמר הגאולה | פרק ה'. בכל עת יהיה חיבור תמידי בין המאורות.
- מאמר הגאולה | פרק ה'. באבוד השרש למעלה - יאבדו הגוים למטה.
- מאמר הגאולה | פרק ה'. תיקון השכינה יותר משהיתה מעולם.
מאמר הגאולה | אורות חדשים ישפיעו לישראל ברכה שתוליד שמחה עצומה, וממילא גם למלאכים המשרתים.
והנה ישראל כמו כן יהיו בברכה הזאת שלא תפסק, ונאמר "ילכו מחיל אל חיל" מפני ביאת האורות החדשים תמיד.
אך המלאכים – עליהם המשא לעשות הדברים אשר צוו עליהם, ונמצא שהם מקבלים תמיד פעולות חדשות. וכבר נאמר על הענין הזה "וישן מפני חדש תוציאו". והנה על המלאכים האלה נאמר "וקוי ה' יחליפו כח" כי המה הגבורים העומדים למצות המלך ומיחלים לדברו, כמו שאמר הכתוב "גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו" והם מחליפים כח תמיד לפי הכח המתחדש בהם, ונמצא שהם חוזרים ומתחדשים תמיד עד אין תכלית. ולכן אמר "יעלו אבר כנשרים" ואמר "ירוצו ולא ייגעו" כי "החיות הם רצוא ושוב" "רצוא" להשפיע, "ושוב" לקבל. ונגד ב' אלה אמרו "ירוצו ולא ייגעו" בצאתם חוצה. "ילכו ולא ייעפו" בשובם לקבל שנית מאת המלך.
ועתה תדע שזה יקיים השמחה בישראל יותר מכל אור – כי בחידוש הברכה הוא רוב השמחה.
בעבור הדין יהיה בכל עת – עת רצון.
והנה כתוב "כי בקצפי הכיתיך וברצוני רחמתיך". ובאמת כי ישראל כל מעשיהם וכל מקריהם מתנהגים על סדר ההנהגה העליונה. ובהיות המאורות ברעש, ונתגבר בם הדין – שלט עליהם, והוכיחם. וזהו "בקצפי הכיתיך". ובהגיע זמן הרצון, יתעורר הוא בכל תקפו ואז יאמר "וברצוני רחמתיך". ונודע שבהתעורר הרצון יהיה תמיד עת רצון, וההשפעה תהיה תמיד, ומיתוק הגבורה לא יפסוק.
קבלת השפע בסוד תודה וקול זמרה.
ואשלים הענין שאני בו שהוא "תודה וקול זמרה". כי באמת המלאכים מברכים את מלכם פעמים:
- אחת – טרם שיקחו ממנו השפע,
- ואחת אחר שלקחוהו,
וכן נתקנו שני הברכות למזון. והשבח שהם נותנים טרם לקיחתם אותו נקרא בפסוק "קול זמרה".
והשבח שנותנים אחר כך נקרא "תודה" – התודה על הטוב שכבר קבלו.
ונמצא שבהשלים ה"תודה" ישוב מיד "וקול זמרה". ולפי הסוד הזה נאמר "והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע".
ותדע שבהיות זמן מוכן לתת שפע אל החיילים, הנה יוודע להם מפי כרוזי המלכות העוברים ומעבירים קול בכל העולמות, ואז יזדמנו כלם בשירה ובשבח – והוא הקול זמרה שאמרתי לך. וזה הענין בארו דוד המלך עליו השלום בפסוק אחר והוא "עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו", כי המלאכים ישאו עיניהם אל יד אדוניהם לקבל את פרנסתם. ובנשיאתם זאת יתנו קולם בשירה ובזמרה כאשר זכרתי. אך הכל נעשה בעתו, כי לא בכל זמן, אלא כפי אשר יעירו מלמעלה כמו שפירשתי.