מאמר הגאולה | פרק ח'. כריתת יניקת הס"א מסוף שולי המלכות בעת נקמת דם בניו.

מאמר הגאולה | כריתת יניקת הס"א מסוף שולי המלכות תביא להחלשותה ולקיחת נקמה ממה.

ועתה עוד אפרש לך בזה ענין גדול והבן כי אין יניקת הס"א אלא מסוף המלכות והוא הסוד שנאמר "טומאתה בשוליה לא זכרה אחריתה" והנה על זה אמרו 'טָב לְבִישׁ – לא תעביד, וביש לא ימטי לך', שהרי הקליפה מתחזקת בכח שלוקחת מן הכנפות האלה, ואחר בגאוה ובגודל לבב חושבת למרוד בגבירתה.

ולעתיד לבא נאמר "ולאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה" ואז לא יתחזקו עוד בכנפים האלה, לעבור אחר כך את גבולה בסוד "נחלה עבר על נפשנו". כי הנה גבולות הושמו לה, אבל כְּשׂוֹבְעָהּ ותרם לבה, לעבור הגבול למרוד. אבל לעתיד, לא תינק עוד מן הכנפים כאשר אמרתי, ולא תוכל להתחזק ולעבור גבולה – ואז תבלע. ולכן אמר "והשבתי חיה רעה מן הארץ" כי בתחילה יוסר ממנה צלה וכחה שבו היתה מתחזקת מכנפות הארץ שאמרתי, ומשם והלאה "וחרב לא תעבור בארצכם". והנה כיון שתתחלש כבר הס"א, שלא יהיה לה יניקה, הנה אז תלקח מהם הנקמה.

בהכרת הקליפה יקח הקב"ה נקמה מהם על כל דם ישראל ששפכו ויעלה מהם כל השפע שינקו בגין שפיכת הדם.

ואומר לך על מה יותר יכעס הקב"ה על האומות העובדי כוכבים ומזלות או מה המשפטים אשר יעשה בהם. וזה נתבאר בפסוק "אמונים נוצר ה' ומשלם על יתר עושה גאוה". ותבין מי הם האמונים האלה, כי הם השכינה הנקראת אמונה, וכן ישראל המאמינים במלכם, וה' שהוא המלך, הקב"ה הוא הנוצר אותם בגלותם. והנה כתוב "ונקיתי דמם לא נקיתי וה' שוכן בציון" וזה סוד גדול, כי באמת עד שלא נקה הדם ההוא מהם בהעלות מתוכם כל וכל טוב – לא נמצא למעלה החיבור לעולם. אבל כשינקה זה, אז יאבדו בחסר כל, ולכן לא ימצא מונע לחיבור שזכרתי. והרי איך הכל תלוי בהכרת הקליפה.