משכני עליון | פרק ה'. לשכת השיר.

משכני עליון | לשכת השיר.

כמו הלשכה הזאת, כך נמצאו לשכות אחרות בזה החצר, שתים לשער הצפוני הזה ופניהם לדרום. והאמת, כי אחת הם מבחוץ, ומבפנים נפסקים לשתיים. ושם נמצאו כלי הניגון והזמר לזמר בם חיות הקודש.

ואפרש לך הענין עתה בקוצר גדול, והבן מאד. הניגון מן המלכות הוא יוצא, וזהו שנאמר, "ובלילה שירה עמי", והוא מן הגבורה… [נמשך] ברחמים, שהיא חומדת לעלות ולדבק בימין, וסוד הענין, "ואל אישך תשוקתך". וכל העולים – על ידי הגבורה הם עולים, על כן אינם עולים אלא בשירה.

והאמת, כי השירה מעוררת האהבה והחמדה מאד, והקולות נודעים במספרם שבעה, רק הבלים הם המתחלפים, כי כמה פנים לפנים.

והמאורות נראים בדרכים הרבה, וכפי השרש המאיר כך יצא הכלי. ולא יהיה התשמיש בו רק לעורר אותה השירה כפי הסדר הנתן מן המדריגה אשר הוציאו.

ונמצא, שמן אלה שתי לשכות מקבלים כח השירה והניגון, והם שתיים בסוד השכינה עליונה ותחתונה. ופניהם לדרום, כי כבר שמעת שאין הניגון יוצא רק מן הגבורה שנמשכה ברחמים.