(וּבְכֵן תֵּן כָבוֹד לְעַמֶּךָ).
וְהִנֵּה צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִצַּד עַצְמָם כְּבָר הֵם נִבְחָרִים וּמְקוּדָשִׁים, וּמְעוּטָרִים בְּעַטְרוֹתָיו יִתְ', הִנֵּה עַד שֶׁהָעוֹלָם כּוּלוֹ בְּכָל חֲלָקָיו אֵינוֹ נִתְקַן – גַּם יִשְׂרָאֵל אֵינָם מַגִּיעִים לְתַכְלִית מַעֲלָתָם. אָמְנָם כְּשֶׁכְּבָר יִתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְ' בְּעוֹלָמוֹ וְיִשְׁלוֹט הַטּוֹב וְיִכְפֶּה הָרַע כָּרָאוּי – אָז יִירְשׁוּ יִשְׂרָאֵל מַעֲלָתָם בִּשְׁלֵמוּת וְזֶהוּ "וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ".
וְד' מִינֵי טוֹבָה נִזְכָּרִים כָּאן כְּנֶגֶד ד' אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם ב"ה שֶׁבָּהֶם מִתְעַטְּרִים יִשְׂרָאֵל וְהַיְינוּ: כָּבוֹד, וּתְהִלָּה, תִּקְוָה טוֹבָה, וּפִתְחוֹן פֶּה.
וְהִנֵּה לְשֶׁתִּתְחַזֵּק הַקְּדוּשָׁה כָּרָאוּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם הָעָם הַנִּבְחָר וְהִיא הָאָרֶץ הַנִּבְחֶרֶת וּבְיִשְׂרָאֵל יִמְלוֹךְ מֶלֶךְ מִבֵּית דָּוִד שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַנִּבְחָר, וּבוֹ נִקְשָׁרִים כָּל יִשְׂרָאֵל לִקָּשֵׁר בַּקְּדוּשָׁה. וְאִם אֶחָד מֵהַתְּנָאִים הָאֵלֶּה חָסֵר, אֵין הַקְּדוּשָׁה מִתְחַזֶּקֶת כָּרָאוּי. וְאָמְנָם עַל פִּי הַסֵּדֶר הַזֶּה מִתְפַּלְּלִים, וְהַיְינוּ, אַחַר שֶׁהִתְפַּלַּלְנוּ עַל עִיטוּר כְּלָלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מִתְפַּלְּלִים עַל הָאָרֶץ וְהַיְינוּ "שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ" וְכוּ' וְאַחַר כָּךְ עַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד וְהַיְינוּ "וּצְמִיחַת" וְכוּ'.