כיצד נפתרת שאלת הגמול והעונש ע"פ תורת הגלגולים?

ט״ז באייר תשע״ה (מאי 5, 2015) Off By קהילת הרמח"ל

כיצד נפתרת שאלת הגמול והעונש ע"פ תורת הגלגולים?

סוגיה נוספת שימיה כימות עולם היא שאלתו של אברהם אע"V "האף תספה צדיק עם רשע, והיה כצדיק כרשע?!" ובלשון המוכרת יותר "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו?!"

ע"פ תורת הגלגול יכול אדם להיחשב לצדיק, ואף אם יהיה כזה, עשוי הוא לסבול ייסורי כפרה על פגמים שנגררים עמו עוד מגלגוליו הקודמים. כך שאין להצטער על ייסורים אלו הבאים על האדם כיון שהם מזבח כפרה על העוונות, ומכשירים אותו למעבר לחיי הנצח. באופן זה ניתן להבין את מותם וייסוריהם של אנשים כשרים, צעירים ותינוקות, שלא טעמו טעם חטא, ואעפ"כ מגיע אליהם כמעשי הרשעים, וזאת בשל היותם נענשים על חטאי נשמתם בגלגוליה הקודמים.

ייסורים ומתות אלו הם מעשה חסד אלוקי עם הנשמה שכן בכך מביאה אל חיי הנצח במהירות רבה יותר, וחוסכת ממנה את ייסורי הגהנום שהינם ללא ספק גרועים יותר עבורה בשל היותם רוחניים וממילא מורגשים יותר, "מוטב תיכספו בי עמרם בעלמא הדין ולא תיכספו מיניה לעלמא דאתי" (בבלי קידושין דף פא.).

 וכותב הזהר על חידת צדיק ורע לו:

"בגין כך תחמי, בר נש צדיק ורע לו. דילמא זימנא אחריתי אתא לעלמא, ולא הוה זכאי כל כך, ומת בענין זה, וכדו השתא כד עאל להאי עלמא, מנכה חוביה, והדין הוא צדיק ורע לו. וכמו כן רשע וטוב לו. דילמא אתא זימנא אחרא, ומת בלא בנין, והוה זכאי ולא גמור, והשתא משלם ליה מזכותיה בעלמא דין. ודא הוא כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם". מדרש הנעלם פרשת כי תצא ע"ב.

 כלומר, הצדיק מקבל בגלגול נוכחי את עונשו על חטאיו בגלגולים קודמים, בכדי שלא ייענש עליהם בעולם הרוחני, וכן הרשע מקבל את שכרו על מעשיו הטובים בגלגולים קודמים, בכדי שלא יזכה עליהם לטובה בעולם האמת.

 וכך כותב במערכת האלוהות:

"דע כשתמצא צדיק ורע לו כבר היה לעולם וישן מפני חדש תוציאו, ואותם העבירות שעשה לשעבר הוא מקבל עונשם עתה, שיזכה ויהיה חלקו שלם לעולם החיים הנצחיים". מערכת האלוהות ז' ע"ד בפירוש פ"ז.

 כך גם כותב רבי יצחק אייזיק חבר בספר פתחי שערים:

"שכל אחד מתנהג לפי הכלל, שלפעמים יש צדיק ורע לו בשביל גלגול הקודם". פתחי שערים נתיב גדלות דז"א – פתח נה.

 נושא מטריד במיוחד דן במיתתן של תינוקות ר"ל. כידוע, בימים הקדומים היתה התופעה נפוצה, והטרידה מאד את החכמים, שכן כיצד להבין את היחס שבין העונש הקשה מן הכל ובין תינוקות שלא טעמו טעם חטא. הסברים ופתרונות רבים כתבו חכמי תורת הנגלה, כמו דברי הגמ' (שבת דף לב) "בעון נדרים בנים מתים… בעון ביטול תורה."

בעל חסד לאברהם רואה במיתת התינוקות ככפרת קרבן שהיו צריכים אותם נשמות להביא, ז"א גוף שבו נתגלגלו נשמות המצפות לתיקון, ומכיוון שבטלו הקרבנות הרי שתחתם מתים בהיותם קטנים, כך לשונו:

"ומיום שנחרב בית המקדש נתקנים ע"י מיתת הקטנים..". ספר חסד לאברהם, מעין ב, נהר מה.

כאן יש לתת את הדעת על מכשול ידוע של אנשים העוסקים בנושא, והוא הניסיון השגוי למצוא את שרש החטא שבגינו נענש האדם, ובכך כאילו לעזור לאותו אדם להתמקד בתיקונו של אותו עוון ספציפי, כאשר לאמיתו של דבר לא ניתן סוד זה, שהוא מ"כבשונו של עולם", להתגלות כלל לבני אדם. בתיקוני הזהר כולל סוד זה בכלל "גן העדן הנעול" המוגן באמצעות "להט החרב המתהפכת": 

 "…להט החרב המתהפכת, דכל גלגולין דנשמתין ביה מתהפכין… הפכפך דכלהו להט החרב המתהפכת מרע לטב ומטב לביש, והכא רזא דצדיק ורע לו רשע וטוב לו, ודא איהו גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור..". תיקוני זהר דף קלג.