Skip to content

מאמר עשרה אורות

ספרים ראשי| מאמר עשרה אורות.

א. תַּעֲנוּג הַנְשַׁמּוֹת הוּא בְּהַשִּׂיג אוֹרוֹת, וּכְפִי יוֹקֶר הָאוֹרוֹת כָּךְ הוּא גּוֹדֶל הַתַּעֲנוּג.

יָקָר מִכָּל הָאוֹרוֹת הוּא הַיִּחוּד, וְזֶה מַה שֶׁרָצָה לְגַלּוֹת בְּפוֹעַל הַאֵין סוֹף בָּ"הּ, לָתֶת תַּעֲנוּג שָׁלֵם לַנְּשָׁמוֹת, וְתַעֲנוּגָן בּוֹ לָנֶצַח נְצָחִים.

ב. הַאֵין סוֹף בָּ"הּ הוּא הַשְּׁלֵימוּת שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן מָקוֹם לְחֶסְרוֹנוֹת.

כְּדֵי לְגַלּוֹת עִנְיַן זֶה בְּבֵירוּר, נָתַן מָקוֹם לְחֶסְרוֹנוֹת בְּהֶעֱלִים שְׁלֵימוּתוֹ.

וּבְתִיקּוּן כֻלָּם, אָז יִוָּדַע בֶּאֱמֶת כֹּחַ הַשְּׁלֵימוּת מַה עִנְיָנוֹ, כִּי אֵין הָאוֹר נִיכָּר אֶלָּא מִתּוֹךְ הַחוֹשֵׂךְ.

ג. מַה שֶׁעוֹמֵד בְּסוֹד הַשְּׁלֵימוּת בְּאֵין סוֹף בָּ"הּ, עוֹמֵד בְּסוֹד הֶעְלֵם בַּקָּו וּרְשִׁימוּ, דְּהַיְינוּ הַחִיסָּרוֹן לְבַד בָּרְשִׁימוּ, וְתִיקּוּנוֹ בַּקָּו. וּבְהַשְׁלִים הַקַּו לְתַקֵּן הָרְשִׁימוּ, הֲרֵי לֹא עָשָׂה אֶלָּא שֶׁהֶחְזִיר הַדָּבָר לִשְׁלֵימוּת שֶׁהָיָה כְּבָר מַתְחִילָה.

ד. הָרְשִׁימוּ – שׁוֹרֶשׁ הַגּוּף, וְהַפְּעוּלּוֹת נִשְׁרָשׁוֹת בַּחֲלָקָיו בִּפְרָט.

הַקַּו – שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה, כּוֹלֶלֶת כָּל הַכּוֹחוֹת כְאֶחָד, וְשׁוֹלֶטֶת עַל כָּל הַפְּעוּלָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ, לְהַחְזִיר הַכֹּל לַיִּחוּד.

ה. הַאֵין סוֹף בָּ"הּ פּוֹעֵל בַּדֶּרֶךְ כָּל-יָכוֹל לְפִי שְׁלֵימוּתוֹ.

וְלֹא בַּדֶּרֶךְ זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם, אֶלָּא בַּדֶּרֶךְ הַהַדַּרְגָּה, וְהָיִינוּ בּוֹרֵא בְּשׁוּתָּפֵי דְאַתְוָון, שֶׁהַרְבֵּה כֹּחוֹת מִתְחַבְּרִים לְהוֹצִיא פּוֹעַל אֶחָד, וְהַכֹּחוֹת בְּהַדְרָגָה זֶה אַחַר זֶה. עַל כֵּן יְכוֹלִים אָנוּ לְדַבֵּר, כִּי הוּא דֶּרֶךְ מִתְקָרֵב לַדָּרֶךְ שֶׁלָּנוּ.

אַךְ הַכֹּל-יָכוֹל, אֵין לָנוּ יְדִיעָה בּוֹ כְּלָל.

ו. הַסְּפִירוֹת הֵם – שְׁשִׁיעֵר בְּעַצְמוֹ הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן לִבְרוֹא כָּל כָּךְ בְּרִיּוֹת, וּלְהַנְהִיגָם בְּהַנְהָגָה זֹאת. וְהָיִינוּ מַה שְׁשִׁיעֵר לְהַעֲלִים שְׁלֵימוּתוֹ, וְלַחֲזוֹר לְגַלּוֹתוֹ מְעַט מְעַט, עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה לְגַמְרֵי.

וְלֹא נִבְרֵאת שׂוּם בְּרִיאָה, וְלֹא קָרָה שׂוּם מִקְרֶה, שֶׁלֹּא יְשׁוֹעַר מִמֶּנּוּ עַל פִּי הַתַּכְלִית הַזֶּה.

וְאֵלֶּה הַמַּחְשָׁבוֹת הֵם הַסְּפִירוֹת הַנִּרְאוֹת לִנְבִיאִים, כְּמוֹ שְׁמִי שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת נִשְׁמַת אָדָם – יִרְאֶה הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁבָּהּ, שֶׁהֵם הִתְלַהֲטוּת אֶחָד שֶׁיֵּשׁ בָּהּ, כֵּן נִרְאוֹת הַסְּפִירוֹת הָאֵלֶּה.

ז. הָרְשִׁימוּ שֶׁמִּמֶּנּוּ כָּל הַכֵּלִים, עָנְיֵנוּ הַנְהָגַת שָׂכָר וְעוֹנֵשׁ, טוֹב לַטּוֹבִים וְרַע לָרָעִים.

הַקַּו עָנְיֵנוּ יִחוּד מְתַקֵּן הַכֹּל, וּמַחֲזִיר כָּל רַע לַטּוֹב.

ח. הַסְּפִירוֹת נִקְרָאוּ אוֹר נֶאֱצַל, כִּי מַתְחִילָה לֹא הָיָה אוֹר נִיתַּן לֵירָאוֹת, וְעַכְשָׁיו יֵשׁ אוֹר נִיתַּן לֵירָאוֹת, שֶׁהֵם הַסְּפִירוֹת. אֲבָל אֵינוֹ דָּבָר הַמִּשְׁתַּלְשֵׁל מֵחָדָשׁ, אֶלָּא הוּא דֶּרֶךְ אֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁבְּמַחֲשַׁבְתּוֹ הָעֲמוּקָה שֶׁנִּתְגַּלָּה, וְנִיתַּן לֵירָאוֹת בְּדֶרֶךְ אוֹר, וְזֶה שֶׁכָּתוּב, "בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר" (תהלים לו, י).

ט. רְשִׁימוּ הוּא הַדֶּרֶךְ הַמּוּגְבָּל עִם כָּל חֲלָקָיו.

וּבַתְּחִילָּה יֵשׁ מָקוֹם לַנִּמְצָאִים, וְהוּא חֹק הִמָּצֵא תַּחְתּוֹנִים, וְהוּא סוֹד מַלְכוּת.

וּבְזֶה הַמָּקוֹם יֵשׁ הָרְשִׁימוּ, שֶׁהוּא אוֹר, חוֹמֶר הַיּוּלִי לְכָל דֶּרֶךְ הַמּוּגְבָּל, אַךְ שֶׁעֲדַיִן לֹא נִכְנַס בְּכָל מַדְרֵגוֹתָיו וּבִנְיָנָיו.

וְזֶה הַמָּקוֹם הוּא חָלָל, שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר – שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית-קִיבּוּל, וְהָיִינוּ הַמַּדְרֵיגָה שֶׁנּוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיוּ אֲחֵרִים נִכְלָלִים בָּהּ.

וְעַד שֶׁלֹּא נִכְלָל, נִקְרָא שֶׁהַבֵּית-קִיבּוּל חָלָל, וְזֶה נִשְׁאַר בְּהִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר הַאֵין סוֹף בָּ"הּ מִשָּׁם. כִּי הַבְּחִינָה שֶׁבָבִּלְתִּי תַּכְלִית – לֹא הָיָה שַׁיָּיךְ חִילּוּק מַדְרֵיגוֹת, אֶלָּא הַכֹּל מְתוּקָּן מֵעִיקָּרָא.

י. יֵשׁ אֵין סוֹף הַמַּקִּיף, וּרְשִׁימוּ הַמּוּקָּף, וְצִינּוֹר בֵּין זֶה לָזֶה, וְאוֹר בֵּין זֶה לָזֶה: