תיקוני זוהר תניינא | דף (ה)א הקדמה ראשונה

סֵפֶר תִּקּוּנִים חֳדָשִׁים לְרַמְחַ"ל - תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא

תוכן הדף

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – הַקְדָּמָה

> הקדמה א.א. מאמר רישא וסופא.

> סוד הייחוד בתורה – הקשר רישא לסופא.

> המשכילים – מלמדים את התורה (משכילים את הזולת).

>  סוד ז' זהרים: זוהר א' – חסד – אור התורה (מים).

>  זוהר ב' – גבורה – שמחת התורה (יין), מצד בעלי קבלה – עץ החיים.

>  זוהר ג' – תפארת – יניקת התורה, מזון לנשמה (חלב).

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – הַקְדָּמָה

(דף א' עמוד א') "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א). "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב). נָעִיץ סוֹפָא בְּרֵישָׁא וְרֵישָׁא בְּסוֹפָא, לְאִתְהַדְּרָא כֹּלָּא חַד בְּקִטְרָא דְּיִחוּדָא עִלָּאָה.

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" וְכוּ' (דניאל יב, ג) דְּשַׁוִּיאוּ גַּרְמַיְיהוּ בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק לְאַנְהָרָא נְהוֹרִין לְכָל סְטַר, בְּגִין כָּךְ מַשְׂכִּילִים אִקְרוּן. "כְּזֹהַר הָרָקִיעַ", דָּא זֹהַר דְּנָטִיל הַאי צַדִּיק מֵהַהוּא רָקִיעַ דְּקָאִים עֲלֵיהּ. זֹהַר דְּנָהִיר וְנָצִיץ, זֹהַר דְּכָלִיל כָּל זָהֲרִין דְּעָלְמָא.

שִׁיתָּא זָהֲרִין אִינוּן וְחַד דְּכָלִיל לוֹן וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל בְּהַאי זֹהַר לְהִזְדַּהֲרָה וּלְנַצְּצָא לְכָל סִטְרֵי עָלְמָא.

זֹהַר קַדְמָאָה, דָּא זֹהַר דְּנָהִיר וְנָצִיץ. בֵּיהּ (דף א' עמוד ב')  תַּלְיָא נַהִירוּ דְּאוֹרַיְתָא וְתוֹרָה אוֹר דְּחֶסֶד אַף עַל גַּב דִּבְיוֹבְלָא קָאִים וּמִתַּמָּן מִתְפַּשֵּׁט לְכָל סְטַר. אֲבָל תּוּקְפָּא דִּילֵיהּ בִימִינָא אִתְתְּקַף, וּגְבוּרָה בִּשְׂמָאלָא. וִימִינָא מִתַּמָּן זֹהַר דָּא אִתְכְּלִיל הָכָא לְאַנְהָרָא נַהִירוּ דְּאוֹרַיְתָא כִּדְקָא יֵאוֹת.

זֹהַר תִּנְיָנָא, דָּא זֹהַר דְּבֵיהּ תַּלְיָא חֶדָוָתָא דְּאוֹרַיְתָא. וְדָא אִיקְּרֵי חַמְרָא דְּאוֹרַיְתָא, דְּבֵיהּ "וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים" (קהלת י, יט) מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה וּבִינָה. וְאִלֵּין מָארֵי קַבָּלָה מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע אִתְּמָר בֵּיהּ 'שָׁתוּי אַל יוֹרֶה' (עירובין סד.) דְּעֵץ הַדַּעַת תָּמָן 'יוֹרֶה יוֹרֶה יָדִין יָדִין' (סנהדרין ה.) יוֹרֶה לִימִינָא יוֹרֶה לִשְׂמָאלָא, יָדִין לִימִינָא יָדִין לִשְׂמָאלָא, וְתַמָּן יַיִן הַמְשַׁכֵּר דְּאִצְטְרִיךְ לְאִסְתַּמְּרָא מִינֵּיהּ. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים, וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים, חֶדָוָתָא דזֹהַר דָּא.

תָּא חֲזֵי, תְּלָת מַשְׁקִין דְּאִתְרְמִיזָא בְּהוּ אוֹרָיְתָא אִינוּן מַיִם יַיִן וְחָלָב, מִסִּטְרָא דִּתְלַת זָהֲרִין אִלֵּין. מַיִם – מִסִּטְרָא דְּזֹהַר קַדְמָאָה. יַיִן – מִסִּטְרָא דְּזֹהַר תִּנְיָנָא, חָלָב – מִסִּטְרָא דְּזֹהַר תְלִיתָאָה.

דְּזֹהַר תְלִיתָאָה. זֹהַר דָּא אִיהוּ זֹהַר דְּתָמָן קָאִים יָנִיקוּ דְּאוֹרַיְתָא, וּמְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא דְּאִתְזַנַּת מִינַּהּ [וְאִתְעַדְּנַת בְּעִידּוּנָא דִּילַהּ].

ביאור נופת צופים

הקדמה א.א. מאמר רישא וסופא.
סוד הייחוד בתורה – הקשר רישא לסופא.

(דף א' עמוד א') "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בְּרֵאשִׁית א, א). "וּלְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דְּבָרִים לד, יב). נָעִיץ סוֹפָא בְּרֵישָׁא וְרֵישָׁא בְּסוֹפָא סוף התורה נעוץ בראשה וראשה נעוץ בסופא, לְאִתְהַדְּרָא כֹּלָּא חַד בְּקִטְרָא דְּיִחוּדָא עִלָּאָה, ובחיבור זה חוזרת התורה להיות אחד בקשר היחוד העליון.

המשכילים – מלמדים את התורה (משכילים את הזולת).

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר', קם אליהו נביאה מהימנא פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" וְכוּ' (דניאל יב, ג) דְּשַׁוִּיאוּ גַּרְמַיְיהוּ בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק לְאַנְהָרָא נְהוֹרִין לְכָל סְטַר, אלו הם אלו ששמו עצמותם בדרגת הצדיק – היסוד הנעלם להאיר האורות לכל צד מ-ו' קצוות העולם בְּגִין כָּךְ מַשְׂכִּילִים אִקְרוּן. ומשום כך הם נקראים משכילים. "כְּזֹהַר הָרָקִיעַ", דָּא זֹהַר דְּנָטִיל הַאי צַדִּיק מֵהַהוּא רָקִיעַ דְּקָאִים עֲלֵיהּ. זהו הזוהר שלוקח יסוד דא"ק מאותו הרקיע הבינה הפרוש מעליו. זֹהַר דְּנָהִיר וְנָצִיץ, זֹהַר דְּכָלִיל כָּל זָהֲרִין דְּעָלְמָא. זוהר שמאיר ונוצץ, זוהר שכולל כל הזוהרים שבעולם. 

שִׁיתָּא זָהֲרִין אִינוּן וְחַד דְּכָלִיל לוֹן, שישה זוהרים הם כנגד הו"ק (ז"א) דעתיק ובבחינת חסדים ואחת הכוללת כולם והיא המלכות, וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל בְּהַאי זֹהַר לְהִזְדַּהֲרָה וּלְנַצְּצָא לְכָל סִטְרֵי עָלְמָא. כולם נכללים בזה הזוהר ולהאיר ולנצנץ לכל צדדי העולם.

סוד ז' זהרים: זוהר א' – חסד – אור התורה (מים).

זֹהַר קַדְמָאָה, דָּא זֹהַר דְּנָהִיר וְנָצִיץ. (דף א' עמוד ב') בֵּיהּ תַּלְיָא נַהִירוּ דְּאוֹרַיְתָא, הזוהר הראשון זה הזוהר המאיר ונוצץ, בו תלויה ונמשכת הארת התורה,  וְתוֹרָה אוֹר דְּחֶסֶד, שאור התורה הוא אור חסד כמו שכתוב "ותורה אור", אַף עַל גַּב דִּבְיוֹבְלָא קָאִים וּמִתַּמָּן מִתְפַּשֵּׁט לְכָל סְטַר. אף על פי שמקור האור בבינה – באימא, שדינים מתפשטים ממנה לכל צד, הששה זוהרין הנמשכים בז"א דעתיק הם חסדים. אֲבָל תּוּקְפָּא דִּילֵיהּ בִימִינָא אִתְתְּקַף, וּגְבוּרָה בִּשְׂמָאלָא. אבל כוח התורה מתגבר בצד ימין שבה וגבורתה מצד שמאל. וִימִינָא – מִתַּמָּן זֹהַר דָּא אִתְכְּלִיל הָכָא לְאַנְהָרָא נַהִירוּ דְּאוֹרַיְתָא כִּדְקָא יֵאוֹת. ומצד הימין שהוא החסד נמשכת הארה הזוהר העליון להאיר את אור התורה כמו שראוי.

זוהר ב' – גבורה – שמחת התורה (יין), מצד בעלי קבלה – עץ החיים.

זֹהַר תִּנְיָנָא, דָּא זֹהַר דְּבֵיהּ תַּלְיָא חֶדָוָתָא דְּאוֹרַיְתָא. הזוהר השני הוא הזוהר שבו נתלית שמחת התורה. וְדָא אִיקְּרֵי חַמְרָא דְּאוֹרַיְתָא, והוא נקרא יינה של תורה עליו נאמר, דְּבֵיהּ "וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים" (קהלת י, יט) מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה וּבִינָה. שהם הארות הנמשכות בהעלם מהחכמה ומתגלים בבינה ונכללים בבוצינא דקרדינותא – גבורות אימא ונקראים יין המשמח וְאִלֵּין מָארֵי קַבָּלָה מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים. שמשם נמשכת החכמה בחכמים בעלי הקבלה המקבלים את חכמת הסוד מצד עץ החיים בסוד המוחין ששם אין התערבות של הס"א ואין חילוקים ומחלוקות. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע אִתְּמָר בֵּיהּ אבל מצד עץ הדעת טוב ורע נמשכים הדינים שאינם ממותקים ונמחלוקות וכנגדם נאמר "שָׁתוּי אַל יוֹרֶה" (עירובין סד.) דְּעֵץ הַדַּעַת תָּמָן 'יוֹרֶה יוֹרֶה יָדִין יָדִין' (סנהדרין ה.) יוֹרֶה לִימִינָא יוֹרֶה לִשְׂמָאלָא, יורה היתר לימין ואיסור לשמאל, יָדִין לִימִינָא יָדִין לִשְׂמָאלָא, ידין לחסד מימין ולשבט בשמאל, וְתַמָּן יַיִן הַמְשַׁכֵּר דְּאִצְטְרִיךְ לְאִסְתַּמְּרָא מִינֵּיהּ. ושם הוא מקום היין המשכר המקולקל הגורם להפכים שצריך להישמר ממנו. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים, וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים, חֶדָוָתָא דזֹהַר דָּא. אבל מצד עץ החיים נמשך היין המשמח והיא השמחה המתגלה בזוהר, השמחה של סודות הקבלה האספקלריא דנהרא.

תָּא חֲזֵי, תְּלָת מַשְׁקִין דְּאִתְרְמִיזָא בְּהוּ אוֹרָיְתָא אִינוּן בא וראה, בשלשה משקין נרמזה התורה והם מַיִם יַיִן וְחָלָב, מִסִּטְרָא דִּתְלַת זָהֲרִין אִלֵּין. מצד שלושת הזוהרים האלה ששנים מתוכם נתבארו והשלישי להלן. מַיִם – מִסִּטְרָא דְּזֹהַר קַדְמָאָה. מים שבחסד מצד הזוהר הראשון. יַיִן – מִסִּטְרָא דְּזֹהַר תִּנְיָנָא, יין שבגבורה מצד הזוהר השני. חָלָב – מִסִּטְרָא דְּזֹהַר תְלִיתָאָה. הזוהר השלישי נרמז בחלב.

זוהר ג' – תפארת – יניקת התורה, מזון לנשמה (חלב).

דְּזֹהַר תְלִיתָאָה. זֹהַר דָּא אִיהוּ זֹהַר דְּתָמָן קָאִים יָנִיקוּ דְּאוֹרַיְתָא, זוהר זה הוא הזוהר ממנו נמשכת היניקה מהתורה, וּמְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא דְּאִתְזַנַּת מִינַּהּ ונמשך המזון הרוחני לנשמה הניזונה ממנו [וְאִתְעַדְּנַת בְּעִידּוּנָא דִּילַהּ. ומתעדנת בעידונים שלו].