תיקוני זוהר תניינא | דף (ה)ב המשך הקדמה ראשונה

תוכן הדף

זוהר ד' – נצח – תוקף התורה.

 זוהר ה' – הוד התורה.

 זוהר ו' – יסוד ומלכות – גילוי סודות התורה. חכמי התורה.

 זוהר ז' – כלולות ז' זהרים נכללים בזהר היוצא מן הצדיק.

 סוד המילה זהר.

ז' זהרים, ה' ספרים, ר' עולמות (חכמה ובינה). "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע" – זהו הרמח"ל המרווה את השכינה ואת שאר צדיקי העולם השותים מתורתו.

 ז' זהרים, ה' ספרים, ר' עולמות (חכמה ובינה). "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע" – זהו הרמח"ל המרווה את השכינה ואת שאר צדיקי העולם השותים מתורתו.

(דף ב' עמוד א') וְאִתְעַדְּנַת בְּעִידּוּנָא דִּילַהּ.

זֹהַר רְבִיעָאָה, בֵּיהּ קָאִים תּוּקְפָּא דְּאוֹרַיְתָא וְנִצְחוֹנָא דִּילַהּ, וְדָא נֵצַח. בֵּיהּ 'כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לְתוֹרָתוֹ אוֹיְבָיו נוֹפְלִים תַּחְתָּיו' (ילקוט שמעוני שמואל ב, ז, רמז קמה, והגהת הרי"ף ברכות ז ע"ב). דְּמִסִּטְרָא דְּהוֹד שְׁכִינְתָּא אָזְלַת מְנַדְדָא מֵאֲתַר לְאֲתַר. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּנֶצַח אַקְבְּעַת בִימִינָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא) וּבֵיהּ "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר" וְכוּ' (שמואל א טו כט) וְדָא לְדָוִד אִתְּמָר דְּאִיהוּ אַתְקִין לָהּ בַּנֶּצַח לִימִינָא.

זֹהַר חֲמִישָׁאָה, בֵּיהּ הוֹד דְּאוֹרַיְתָא, וְדָא הוֹד מַלְכוּת. דְּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְּמָר 'מָאן מַלְכֵי רַבָּנָן' וְדָא זֹהַר שְׁבִיעָאָה. וּמִסִּטְרָא דְּזֹהַר דָּא חֲמִישָׁאָה אֶתְיָהִיב לְהוּ הוֹד מַלְכוּת. וּבְגִינֵיהּ "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" (ויקרא יט, לב) וְרָזָא דָּא הוֹד זָקָן דִּבְהַהִיא דִּיקְנָא עִלָּאָה קָאִים הוֹד עִלָּאָה וְאִתְּמָר, וּמִינֵּיהּ הוֹד זָקָן דְּאִצְטְרִיךְ לְהָדְרָא לֵיהּ.

זֹהַר שְׁתִיתָאָה, בֵּיהּ תַּלְיָא גִּילּוּיָא דְּאוֹרַיְתָא, לְאִתְגַּלָּאָה לְכָל סְטַר בְּכַמָּה רָזִין עִלָּאִין, לְכָל חַד כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ.

שֶׁבַע זָהֲרִין אִלֵּין כֻּלְהוֹ כְּלִילָן בְּהַהוּא זֹהַר דְּנָפִיק מִצַּדִּיק. וּבְהוּ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ (דף ב' עמוד ב') כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) לְנַצְּצָא לְכָל סִטְרֵי עָלְמָא.

תָּא חֲזֵי, זֹהַר דְּכָלִיל כַּמָּה רָזִין.

ז' – אִלֵּין ז' זָהֲרִין דְּאִתְמָרוּ.

ה' – אִלֵּין ה' סְפָרִין דְּאוֹרַיְתָא, ה' אוֹרוֹת מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא, דְּמִינַּיְיהוּ מִתְפַּשְׁטָן לְבָתַר ז' זָהֲרִין דְּאִתְמָרוּ.

ר' – אִלֵּין מָאתָן עָלְמִין חָכְמָה וּבִינָה עֵץ הַחַיִּים. כֹּלָּא כָּלִיל בְּהַאי זֹהַר.

וּבְזִמְנָא דְּנָפִיק, כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין אִלֵּין מְנַהֲרָן. וְאַתּוּן בְּתִיקּוּנָא דָּא קָיְימִין בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק דְּאִיהוּ מַשְׂכִּיל, בְּגִין כָּךְ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). וּשְׁאָר כֻּלְהוֹ צַדִּיקַיָּא דְּעָלְמָא קָיְימִין לְאַנְהָרָא לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל כֻּלְהוֹ מִנְּכוֹן נָטְלִין, בְּגִין כָּךְ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים", מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, "כַּכּוֹכָבִים" דְּנָטְלִין מִשִּׁמְשָׁא. וְאִתְּמָר בְּכוּ (בראשית ב י) "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (בראשית ב, י), דָּא נָהָר עִלָּאָה צַדִּיק וַדַּאי. "לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן", דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִשְׁתְּקִיאַת וְאִתְרְוִיאַת מֵאוֹרַיְתָא דִּלְכוֹן. "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (בראשית ב, י), אִלֵּין ד' מַחֲנוֹת שְׁכִינְתָּא, וְיִשְׂרָאֵל מִתְפָּרְשָׁאן בְּד' דְּגָלִין. וְכֹלָּא מֵאוֹרַיְתָא דָּא מְשַׁתְּקִין וּמִתְפַּרְנְסָן, וּבְגִין דְּכֹלָּא מִתְבָּרְכָן מִנְּכוֹן, אִתְּמָר בְּכוֹן 'כָּל הַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ'. דְּהָא כְּמָה דְּאַתּוּן יָהֲבִין לְאָחֳרָנִין הָכִי אַתּוּן תָּבִין וּמְקַבְּלִין מִלְעֵילָּא. 

ביאור נופת צופים

זוהר ד' – נצח – תוקף התורה.

(דף ב' עמוד א') זֹהַר רְבִיעָאָה, בֵּיהּ קָאִים תּוּקְפָּא דְּאוֹרַיְתָא וְנִצְחוֹנָא דִּילַהּ, וְדָא נֵצַח. הזוהר הרביעי, בו עומד תוקפה וניצחותה של התורה וזה נצח, ובמידה הזו אמרו רבותינו בֵּיהּ 'כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לְתוֹרָתוֹ אוֹיְבָיו נוֹפְלִים תַּחְתָּיו' (ילקוט שמעוני שמואל ב, ז, רמז קמה, והגהת הרי"ף ברכות ז ע"ב). דבר שבקדושה שתכונתו קביעות הוא דבר שקיים לנצח. דְּמִסִּטְרָא דְּהוֹד שְׁכִינְתָּא אָזְלַת מְנַדְדָא מֵאֲתַר לְאֲתַר. תקופת הגלות ותיקוני האמצע המתגלים מהסתר מידת הוד הנמצא בקו השמאל וממנו מתגברים הדינים הגורמים לשכינה לנדוד ממקום למקום. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּנֶצַח אַקְבְּעַת בִימִינָא, אבל מצד הנצח נקשרת השכינה בקו הימין – קו החסד ממנו נמשכת נעימות התורה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא) וּבֵיהּ "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר" וְכוּ' (שמואל א טו כט) מצד הנצח הנקשר בישראל בקשר כפול נקבעת הנצחיות המעבירה את השקר מהעולם. וְדָא לְדָוִד אִתְּמָר דְּאִיהוּ אַתְקִין לָהּ בַּנֶּצַח לִימִינָא. וזה נאמר לדוד שמידתו המלכות שהוא הקושר את השכינה בקו הנצח. מכאן והלאה, ג' הזוהרים תחתונים שתכליתם לפשט האורות לתחתונים העומדים כנגד ג' העליונים שעליהם שתכליתם להתקשר באור התורה שלמעלה מהם. 

זוהר ה' – הוד התורה.

זֹהַר חֲמִישָׁאָה, בֵּיהּ הוֹד דְּאוֹרַיְתָא, וְדָא הוֹד מַלְכוּת. זוהר החמישי הוא הוד התורה המתגלה במלכות. דְּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְּמָר 'מָאן מַלְכֵי רַבָּנָן' וְדָא זֹהַר שְׁבִיעָאָה. שמצד השכינה עצמה נאמר מי הם המלכים? רבנן. שהם מגלים את המלכות שהיא הזוהר השביעי הכלול מכל השש שעליה. וּמִסִּטְרָא דְּזֹהַר דָּא חֲמִישָׁאָה אֶתְיָהִיב לְהוּ הוֹד מַלְכוּת. מצד הוד המתגלה במלכות הוא הזוהר החמישי – וממנו שורה על החכמים הוד תורה. וּבְגִינֵיהּ ובו נאמר מפני "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" (ויקרא יט, לב) 'שיבה' הוא א"א, 'והדרת פני זקן' היא הדיקנא דא"א. וְרָזָא דָּא הוֹד זָקָן דִּבְהַהִיא דִּיקְנָא עִלָּאָה קָאִים הוֹד עִלָּאָה וְאִתְּמָר, וסוד זה הוא 'הוד זקן' שבההוא דיקנא עליונה דאריך הנשרש מהוד דעתיק העליון, וּמִינֵּיהּ הוֹד זָקָן דְּאִצְטְרִיךְ לְהָדְרָא לֵיהּ. ומהוד דעתיק נמשך הוד זקן דדיקנא דא"א שצריך להדר אותו. משם נמשכות הארות עד לתחתונים המתגלים בהוד השכינה ובדיקנא של החכמים.

זוהר ו' – יסוד ומלכות – גילוי סודות התורה. חכמי התורה.

זֹהַר שְׁתִיתָאָה, בֵּיהּ תַּלְיָא גִּילּוּיָא דְּאוֹרַיְתָא, הזוהר השישי בו נתלים כל גילויי התורה, לְאִתְגַּלָּאָה לְכָל סְטַר בְּכַמָּה רָזִין עִלָּאִין, המתגלים בכל הצדדים בכמה סודות עליונים, לְכָל חַד כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ. לכל אחד כפי הראוי לו כפי מדרגתו ושורש נשמתו, וזוהר זה עומד במדרגת היסוד שממנו יוצא השפע ומתפשט לחוץ.

זוהר ז' – כלולות ז' זהרים נכללים בזהר היוצא מן הצדיק.

שֶׁבַע זָהֲרִין אִלֵּין כֻּלְהוֹ כְּלִילָן בְּהַהוּא זֹהַר דְּנָפִיק מִצַּדִּיק.שבעת הזוהרים האלו – כולם כלולים באותו הזוהר עליון היוצא מהצדיק – היסוד העליון. וּבְהוּ וממנו נמשך השפע לכל אותם הנמצאים במדרגת היסוד ונקראים משכילים. בהם נאמר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ (דף ב' עמוד ב') כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) לְנַצְּצָא לְכָל סִטְרֵי עָלְמָא. להאיר לכל צידי העולם.

סוד המילה זהר.

תָּא חֲזֵי, זֹהַר דְּכָלִיל כַּמָּה רָזִין. התיבה 'זֹהַר' כוללת בתוכה כמה סודות. 

ז'אִלֵּין ז' זָהֲרִין דְּאִתְמָרוּ. אות ז' רומזת לז' זוהרים שאמרנו. 

ה' אִלֵּין ה' סְפָרִין דְּאוֹרַיְתָא, אות ה' רומזת לה' חומשי התורה מהם מתפשטים השבעה זוהרים, ה' אוֹרוֹת מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא, דְּמִינַּיְיהוּ מִתְפַּשְׁטָן לְבָתַר ז' זָהֲרִין דְּאִתְמָרוּ. הם חמישה אורות – ה' חסדים מהם מתפשטים שבעה זוהרים הנכללים ביסוד, ובכללות דכללות במלכות שהיא השביעית כדוגמת זו"ן. 

ר' אִלֵּין מָאתָן עָלְמִין חָכְמָה וּבִינָה עֵץ הַחַיִּים. אות ר' רומזת למאתיים עולמות של ב' ספירות חכמה ובינה הנמצאים בג"ר בסוד עץ החיים כֹּלָּא כָּלִיל בְּהַאי זֹהַר. כל הבחינות האלה מקורם, ודרך השתלשלות אורות התורה נרמזים במילה זה"רוּבְזִמְנָא דְּנָפִיק, כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין אִלֵּין מְנַהֲרָן. ובזמן שיוצאת הארת הזהר, כל האורות האלו המגלים אותו מאירים.

ז' זהרים, ה' ספרים, ר' עולמות (חכמה ובינה). "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע" – זהו הרמח"ל המרווה את השכינה ואת שאר צדיקי העולם השותים מתורתו.

וְאַתּוּן בְּתִיקּוּנָא דָּא קָיְימִין בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק דְּאִיהוּ מַשְׂכִּיל, בְּגִין כָּךְ ואתם, המשכילים מתוקנים ועומדים בדרגת היסוד הנקרא "משכיל" לפיכך כתוב "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). כזוהר הרקיע הפרוש מעל היסוד. וּשְׁאָר כֻּלְהוֹ צַדִּיקַיָּא דְּעָלְמָא קָיְימִין לְאַנְהָרָא לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל כֻּלְהוֹ מִנְּכוֹן נָטְלִין, ושאר הצדיקים גם אחוזים במדרגות היסוד שבשאר העולמות ועומדים להאיר לכלל ישראל, אבל כולם נוטלים אורם ממכם בבחינת הדלקת נר מנר, בְּגִין כָּךְ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים", מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, "כַּכּוֹכָבִים" דְּנָטְלִין מִשִּׁמְשָׁא. ולכן הם נקראים 'מצדיקי הרבים' מצד השכינה כשם שהיא מקבלת את אורה מהשמש, כך הם נמשלים לכוכבים המנצנצים מאור השמש.  וְאִתְּמָר בְּכוּ ונאמר בכם "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (בראשית ב, י), דָּא נָהָר עִלָּאָה צַדִּיק וַדַּאי. זהו הנהר העליון – היסוד, המושך את מימי הבינה. "לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן", דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִשְׁתְּקִיאַת וְאִתְרְוִיאַת מֵאוֹרַיְתָא דִּלְכוֹן. להשקות את הגן שהיא השכינה. בכח תורתכם נמשכים מימי השפע המשקים ומרווים את השכינה. "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (בראשית ב, י), אִלֵּין ד' מַחֲנוֹת שְׁכִינְתָּא, מהשכינה ומטה יורד השפע לארבע מחנות שכינה הרמוזות בד' אותיות אדנ"י והם חיות המרכבה אריה שור נשר ואדם. וְיִשְׂרָאֵל מִתְפָּרְשָׁאן בְּד' דְּגָלִין. ולכלל ישראל החונים סביב השכינה בארבעת צידיה. וְכֹלָּא מֵאוֹרַיְתָא דָּא מְשַׁתְּקִין וּמִתְפַּרְנְסָן. וכולם מזאת התורה שותים ומתפרנסים. בְגִין דְּכֹלָּא מִתְבָּרְכָן מִנְּכוֹן, אִתְּמָר בְּכוֹן 'כָּל הַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ'. ובגלל שהכל מתברכים ממכם, נאמר בכם 'כל המברך מתברך', דְּהָא כְּמָה דְּאַתּוּן יָהֲבִין לְאָחֳרָנִין הָכִי אַתּוּן תָּבִין וּמְקַבְּלִין מִלְעֵילָּא. והוא, ככל שאתם נותנים ומשפיעים לאחרים כך אתם שבים ומקבלים שפע חדש מלמעלה.