תיקוני זוהר תניינא | דף (ה)ד המשך הקדמה ראשונה

תוכן הדף

בהר סיני התגלה הוד היחוד וחיבור שם אלהים בהוי"ה.

מצרים קבלו את מכותיהם מאותו המקום שרצו להתחזק בו כנגד ישראל.

התורה נעוץ סופה בתחילתה בסוד ניקודי האות ו' המעידים על א' – אלופו של עולם.
 

(דף ד' עמוד א') חֶרֶב דְּאִתְחֲזִיאַת לַיהֹוָ"ה, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְקַשְּׁרַת בֵּיהּ. וּלְגִדְעוֹן לְמִישְׁרֵי עֲלֵיהּ.

וּבְשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי לְקַבְּלָא אוֹרָיְתָא, שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ, ב) דְּהָא כְּדֵין אוֹרָיְתָא אִתְגַּלִיאַת לְהוּ בְּכָל אַנְפָּהָא, דְּסָלְקַת בְּהוּ לְכָל סְטַר בְּכַמָּה צֵרוּפֵי רָזִין דִּשְׁמָהָן, וְעִם כָּל דָּא מָאן דְּאִסְתַּכַּל בְּהוּ אַשְׁכַּח דְּכֹלָּא אִיהוּ יהו"ה וְלֵית דְּמִתְפָּרַשׁ מִינֵּיהּ, בְּגִין כָּךְ "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ". וְדָא רָזָא דְּבֵיהּ אַפִּיק לוֹן מִמִּצְרַיִם.

דְּהָא מִצְרָאֵי בִּשְׁמָא דֶּאֱלֹהִים אִתְתְּקָפוּ מֵרָזָא דִּלְבַר. וּבְזִמְנָא דְּאִתְגַּלֵּי שְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה כֹּלָּא תָּב לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ, וּבֵיהּ אִתְתְּקָפוּ יִשְׂרָאֵל, וְסִטְרִין אָחֲרָנִין אִתְבָּרוּ קָמַיְיהוּ. וְכַמָּה מְחָאָן מָחָא לְפַרְעֹה וּלְמִצְרָאֵי, וְאִלֵּין מְחָאָן מִסִּטְרָא דֶּאֱלֹהִים דַּהֲווֹ בְּעָאן לְאִתְתַּקְּפָא בֵּיהּ, וְרָזָא דְּמִלָּה "אֱלֹהִים הָאַדִּירִים… הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם" (שמואל א' ד, ח) וְכַמָּה מְחָאָן נָפְקִין מִינַּיְיהוּ בְּרָזִין עִלָּאִין.

וְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁמָא דִּלְגַו שְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה אִתְתְּקָפוּ, בְּגִין דְּאִיהוּ מְקוֹרָא דְּכֹלָּא. בְּגִין כָּךְ "יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב), לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּאוֹרַיְתָא כֹּלָּא הָכִי, אַף עַל גַּב דִּלְכַּמָּה סִטְרִין אִתְפַּשְׁטַת, כֹּלָּא כְּלָלָא חֲדָא (דף ד' עמוד ב') בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) יהו"ה דָּא כְּלָלָא דהוי"ה קַדִּישָׁא, וּשְׁמוֹ דָּא חֶרֶב לַיהֹוָה, כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאֶחָד.

וְאוֹרַיְתָא נָעִיץ סוּפָה בִּתְחִלָּתָהּ, לְאִתְהַדְּרָא כֹּלָּא כְּלָלָא חֲדָא, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א) וְכוּ' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וְכוּ', אִלֵּין קְרִאֵי דְּאִתְתַּקְּנוּ בְּשִׁבְעִים תִּיקּוּנִין, לְאַשְׁלָמָא בְּהוּ תִּיקּוּנִין לִשְׁכִינְתָּא בְּשֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא, לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שָׁלִים בְּרָזָא דְּאֶחָד. וְרָזָא דָּא וִֹּ חוֹלָם חִירִק שׁוּרֻק, עֵילָּא וְתַתָּא וְאֶמְצָעִיתָא, וְכֹלָּא אִתְקַשַּׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא וְדָא א' – י' לְעֵילָא, י' לְתַתָּא, ו' בְּאֶמְצָעִיתָא, וּבֵיהּ שׁוּרֻק מִתְקַשֵּׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא, כֹּלָּא אִתְהַדַּר בְּרָזָא דְּאֶחָד א' וַדַּאי.

ביאור נופת צופים

(דף ד' עמוד א') "חֶרֶב לַיהֹוָה וּלְגִדְעוֹן" (שופטים ז, כ) דָּא שְׁכִינְתָּא, חֶרֶב דְּאִתְחֲזִיאַת לַיהֹוָ"ה, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְקַשְּׁרַת בֵּיהּ, החרב זו השכינה, החרב שראויה לגילוי ה' בשעה שנקשרת בו דהיינו בז"א המנופפה ל-ו' קצותיו.  וּלְגִדְעוֹן לְמִישְׁרֵי עֲלֵיהּ. ונתנה לגדעון שנקשר בסוד היחוד כדי שתשרי עליו השכינה בעת מלחמתו.

בהר סיני התגלה הוד היחוד וחיבור שם אלהים בהוי"ה.

וּבְשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי לְקַבְּלָא אוֹרָיְתָא, ובשעה שעמדו ישראל על הר סיני כדי לקבל את התורה, שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא בראשית הכל כששמעו את הדיבר "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ, ב) דְּהָא כְּדֵין אוֹרָיְתָא אִתְגַּלִיאַת לְהוּ בְּכָל אַנְפָּהָא, אז התגלתה להם התורה בכל פניה, דְּסָלְקַת בְּהוּ לְכָל סְטַר בְּכַמָּה צֵרוּפֵי רָזִין דִּשְׁמָהָן, שעלתה והתגלתה להם בכל צד בכמה צירופי סודות השמות, וְעִם כָּל דָּא מָאן דְּאִסְתַּכַּל בְּהוּ אַשְׁכַּח דְּכֹלָּא אִיהוּ יהו"ה וְלֵית דְּמִתְפָּרַשׁ מִינֵּיהּ, ועם כל זה כל מי שהסתכל באותם הסודות ימצא שכולם נכללים באחדות הוי"ה ב"ה ואינם נפרדים ממנו,  בְּגִין כָּךְ "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ". לכן הדיבר הראשון אנכי ה' אלהיך מעיד על התכללות שם אלהים בשם הוי"ה באחדות מוחלטת. וְדָא רָזָא דְּבֵיהּ אַפִּיק לוֹן מִמִּצְרַיִם. ובסוד זה הוציאם הקב"ה ממצרים.

מצרים קבלו את מכותיהם מאותו המקום שרצו להתחזק בו כנגד ישראל.

דְּהָא מִצְרָאֵי בִּשְׁמָא דֶּאֱלֹהִים אִתְתְּקָפוּ מֵרָזָא דִּלְבַר. שהרי המצרים משם אלהי"ם התחזקו בסוד החיצוניות, וּבְזִמְנָא דְּאִתְגַּלֵּי שְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה כֹּלָּא תָּב לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ, ובזמן שמתגלה שם יהו"ה, הכל שה להתדבק בו, וּבֵיהּ אִתְתְּקָפוּ יִשְׂרָאֵל, וְסִטְרִין אָחֲרָנִין אִתְבָּרוּ קָמַיְיהוּ. ובו התחזקו ישראל, והסטרא אחרא נשברו לפניהם, וְכַמָּה מְחָאָן מָחָא לְפַרְעֹה וּלְמִצְרָאֵי, וכמה מכות היכה את פרעה והמצרים, וְאִלֵּין מְחָאָן מִסִּטְרָא דֶּאֱלֹהִים דַּהֲווֹ בְּעָאן לְאִתְתַּקְּפָא בֵּיהּ, ואלו המכות באו מצד שם אלהים שבו היו רוצים להחזק, וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "אֱלֹהִים הָאַדִּירִים… הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם" (שמואל א' ד, ח) וְכַמָּה מְחָאָן נָפְקִין מִינַּיְיהוּ בְּרָזִין עִלָּאִין. וכמה מכות יוצאים מהם בסודות עליונים.

וְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁמָא דִּלְגַו שְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה אִתְתְּקָפוּ, בְּגִין דְּאִיהוּ מְקוֹרָא דְּכֹלָּא. וישראל התחזקו בפנימיות שם הוי"ה הקדוש, לכן בְּגִין כָּךְ "יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב), לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּאוֹרַיְתָא כֹּלָּא הָכִי, להודיע שהתורה כולה היא בסוד הזה, אַף עַל גַּב דִּלְכַּמָּה סִטְרִין אִתְפַּשְׁטַת, כֹּלָּא כְּלָלָא חֲדָא (דף ד' עמוד ב')  בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, שאף על גב שלהרבה צדדים מתפשטת, הכל בכללות אחד, בסוד אחדות השם הקדוש "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) יהו"ה דָּא כְּלָלָא דהוי"ה קַדִּישָׁא, וּשְׁמוֹ דָּא חֶרֶב לַיהֹוָה, כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאֶחָד. שם יהו"ה שבפסוק הוא כללות של ההוי"ה הקדושה, ושמו היא המלכות והיא סוד החרב ליהו"ה כמבואר לעיל, הכל בסוד אח"ד.

התורה נעוץ סופה בתחילתה בסוד ניקודי האות ו' המעידים על א' – אלופו של עולם.

וְאוֹרַיְתָא נָעִיץ סוּפָה בִּתְחִלָּתָהּ, לְאִתְהַדְּרָא כֹּלָּא כְּלָלָא חֲדָא, והתורה נעוץ סופה בתחילתה, להחזיר הכל בכללות אחת, וזה "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, אוְכוּ' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב)  וְכוּ', אִלֵּין קְרִאֵי דְּאִתְתַּקְּנוּ בְּשִׁבְעִים תִּיקּוּנִין, ואלו הפסוקים שנתקנו בעבורם שבעים תיקונים לְאַשְׁלָמָא בְּהוּ תִּיקּוּנִין לִשְׁכִינְתָּא,  בְּשֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא, לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שָׁלִים בְּרָזָא דְּאֶחָד. להשלים בהם את תיקוני השכינה בתחילה ובסוף להתקן בתיקון שלם בסוד אחד. וְרָזָא דָּא וזה סוד וִֹּ חוֹלָם חִירִק שׁוּרֻק, עֵילָּא וְתַתָּא וְאֶמְצָעִיתָא, וְכֹלָּא אִתְקַשַּׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא סוד אות ו' שהיא תורה שבכתב המנוקדת בג' ניקודין עליונים, אמצעיים ותחתונים וכולם נקשרים בקשר אחד, וְדָא א' – י' לְעֵילָא, י' לְתַתָּא, ו' בְּאֶמְצָעִיתָא, וּבֵיהּ שׁוּרֻק מִתְקַשֵּׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא, כֹּלָּא אִתְהַדַּר בְּרָזָא דְּאֶחָד א' וַדַּאי. וזה סוד א' שצורתה, י' למעלה כנגד החולם, י' למטה כנגד החיריק, ו' באמצע כנגד שורוק.  י' י' ו' עולים בגימ' כ"ו גימ' יהו"ה, וכך הכל חוזר בסוד אחד – א' ודאי המעידה על אלופו של עולם.