תיקוני זוהר תניינא | דף (ה)ו המשך הקדמה ראשונה

תוכן הדף

תורה חדשה תצא מאיתי, טל תורה יחיה העתיד לבוא את המתים.

 

טל היוצא מעתיקא קדישא.

 

המשיחין האבות, דוד והצדיקים ימשיכו הארות עליונות שיאירו בו זמנית לכל ישראל.


ראשי הסנהדראות יקבלו את אורם מהמשיחין וכל הצדיקים וימשיכו אותם בכל צד לכלל ישראל.

Share on print
Share on facebook
Share on whatsapp
Share on twitter
Share on email
Share on pinterest

(דף ו' עמוד א') "וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ" (ישעיהו נד, יב). מֵאָן אֲתַר? אֶלָּא מִצִּיּוֹן דָּא צַדִּיק, "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב, ג). מַאי דְּבַר יְהֹוָה? דָּא רָזָא דִּכְתִיב "בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" (תהלים לג, ו) דָּא דְּבַר דְּיהֹוָה, דְּכֻלְּהוּ בִּרְיָן דְּעָלְמָא בְּמִילּוּלָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דָּא אִתְבְּרִיאוּ, דְּהָא בְּכַמָּה צֵירוּפִין אִצְטְרִיךְ לְאִתְמַלְּלָא, וְכָל מִלָּה דְּאִתְעָבִידַת בְּעָלְמָא בְּאַדְכָּרוּתָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְעֲבִידַת. וְרָזָא דָּא "וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ" (שמות ג, יג) וְהָא אִתְּמָר. וְדָא תּוֹרָה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ, רָזָא דְּצֵירוּפֵי שְׁמָהָן דְּאִתְכְּלִילוּ בְּאוֹרַיְתָא, דְּעֲלַיְיהוּ אָמְרוּ רַבָּנָן 'כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא'. וּבָהּ עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיְּחַיּוּ מֵתִים, דְּאוֹרַיְתָא בָּהּ אִתְבְּרִיאוּ כָּל בִּרְיָן דְּעָלְמָא וּבָהּ מִתְקַיְּימִין. וּבְזִמְנָא דְּיִשְׁתְּמוֹדְעוֹן בָּהּ בְּרָזָא דִּלְגַו, בָּהּ יֵיכְלוּן לְאַחֲיָא מֵיתַיָּא. וְרָזָא דָּא "וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ" (זכריה ח, ד), כְּגוֹן "וְשַׂמְתָּ מִשְׁעַנְתִּי עַל פְּנֵי הַנָּעַר" (מלכים ב' ד, כט) וְדָא צַדִּיק דְּמִינֵּיהּ נָפְקִין חַיִּין.

אֲבָל כֹּלָּא מֵרָזָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא מֵהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, דְּאִתְּמָר עֲלֵיהּ 'בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא' (מועד קטן כח). וְרָזָא דָּא "מֵרֹב יָמִים" (זכריה ח, ד) מִסִּטְרָא דְּאָרִיךְ אַנְפִּין, וּמֵהָכָא נָפִיק טַלָּא דְּבֵיהּ יִחְיוּן מֵיתַיָּא וַדַּאי. וְרָזָא דָּא "כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ" (ישעיהו כו, יט) וְדָא יו"ד ה"א וא"ו בְּחָכְמָה סְתִימָאָה. וְאִיהוּ טַל דְּאִתְפְּרַשׁ לִתְרֵין, בִּתְרֵין מַזָּלִין עִלָּאָה וְתַתָּאָה. בְּגִין כָּךְ "כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ" (ישעיהו כו, יט). וּתְרֵין זִמְנִין טַל אִיהוּ (דף ו' עמוד ב') לֶחֶם, וְדָא מָּן דִּכְתִיב בֵּיהּ "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם" (שמות טז, ד).

וְרָזָא דְּמִלָּה, טַל לְעֵילָא, טַל לְתַתָּא, לֶחֶם בְּאֶמְצָעִיתָא. וְאִלֵּין תְּלָת הֲוָיוֹת דְּנָחְתִין לְתַתָּא בְּאַבָּא וְאִימָּא וְדַעַת וּמִינַּיְיהוּ לְמוֹחִין דְּרֵישָׁא. וְרָזָא דְּמִלָּה "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם" (שמות טז, ד) וַדַּאי.

וְעוֹד "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין דְּקַיְּימִין בְּרָזָא דְּצַדִּיק לְאַתְקָנָא לִשְׁכִינְתָּא, וּלְגַלָּאָה גִּילּוּיָא דִּנְהוֹרָא לְעָלְמָא. וְכַמָּה אָחֲרָנִין דְּכֻלְּהוּ קַיְּמוּ הָכִי בְּרָזָא דָּא, לְגַלָּאָה נַהִירוּ דְּאוֹרַיְתָא לְעָלְמָא. בְּגִין כָּךְ מַשְׂכִּילִים, אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין, "וְהַמַּשְׂכִּילִים", כֻּלְהוֹ דְּקַיְּימִין כְּגַוְנָא דָּא. כְּגוֹן דָּוִד דְּאִיתְמָר בֵּיהּ "וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל" (שמואל א' יח, יד), 'דְּגַלֵּי מַסֶּכְתָּא' (עירובין נג.) וְגָרִים לַצַּדִּיק לְאַנְהָרָא לִשְׁכִינְתָּא. דִּבְגִין כָּךְ "וַיהֹוָה עִמּוֹ" (שמואל א' יח, יד), 'שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם' (סנהדרין צג ע"ב) וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְּמָר בָּהּ 'הֲלָכָה כְּרַבִּים' וְאִלֵּין אֲבָהָן, וְאִיהוּ צַדִּיק יָחִיד דְּשָׁקוּל כְּרַבִּים, דְּאִיתְמָר בֵּיהּ 'שֶׁקּוֹל זֶה כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם כָּלוּ' (ברכות ו ע"ב) כְּמָה דְּאִתְּמָר. וְאִלֵּין כֻּלְהוֹ מַשְׂכִּילִים אִקְרוּן, וְכֻלְהוֹ יְקוּמוּן לְזִמְנָא דְּאָתֵי, בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט) דִּכְדֵין כֻּלְהוֹ אִלֵּין צִינוֹרוֹת יְהוֹן פְּתִיחִין לְאַפָּקָא מִינַּיְיהוּ נַהִירוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל.

וְעוֹד הַמַּשְׂכִּילִים אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין כְּמָה דְּאִתְּמָר. וְהַמַּשְׂכִּילִים, אִלֵּין כֻּלְהוֹ רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאִין, 

ביאור נופת צופים

(דף ו' עמוד א') כְּדֵין "וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ" (ישעיהו נד, יב) כדכד – ב' כ"ד. מֵאָן אֲתַר? אֶלָּא מִצִּיּוֹן דָּא צַדִּיק, מהיכן? אלא מציון שהוא הצדיק / יסוד, "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב, ג). מַאי דְּבַר יְהֹוָה? דָּא רָזָא דִּכְתִיב וזה סוד "בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" (תהלים לג, ו) דָּא דְּבַר דְּיהֹוָה, דְּכֻלְּהוּ בִּרְיָן דְּעָלְמָא בְּמִילּוּלָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דָּא אִתְבְּרִיאוּ, וזה דבר יהו"ה, שכל בריאות העולם נבראו בכוח הדיבור של השם הקדוש, דְּהָא בְּכַמָּה צֵירוּפִין אִצְטְרִיךְ לְאִתְמַלְּלָא, שהרי בהרבה צירופים הוצרך דיבור וְכָל מִלָּה דְּאִתְעָבִידַת בְּעָלְמָא בְּאַדְכָּרוּתָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְעֲבִידַת. וכל דבר שנעשה בעולם, באזכרת השם הקדוש נעשה, וְרָזָא דָּא וסוד זה "וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ" (שמות ג, יג) וְהָא אִתְּמָר. וזה נתבאר.

תורה חדשה תצא מאיתי, טל תורה יחיה העתיד לבוא את המתים.

וְדָא תּוֹרָה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ, רָזָא דְּצֵירוּפֵי שְׁמָהָן דְּאִתְכְּלִילוּ בְּאוֹרַיְתָא, דְּעֲלַיְיהוּ אָמְרוּ רַבָּנָן וזו נקראת ממש "תורה חדשה", בסוד צירופי השמות שנכללים בתורה, שעליהם אמרו רבותינו, 'כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא'. וּבָהּ עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיְּחַיּוּ מֵתִים, דְּאוֹרַיְתָא בָּהּ אִתְבְּרִיאוּ כָּל בִּרְיָן דְּעָלְמָא וּבָהּ מִתְקַיְּימִין. ובתורה נבראו כל בריות העולם ובה מתקיימים, וּבְזִמְנָא דְּיִשְׁתְּמוֹדְעוֹן בָּהּ בְּרָזָא דִּלְגַו, ובזמן שתיוודע בתורה בסוד הפנימיות, בָּהּ יֵיכְלוּן לְאַחֲיָא מֵיתַיָּא. וְרָזָא דָּא יוכלו להחיות מתים, וזה סוד:  "וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ" (זכריה ח, ד), כְּגוֹן "וְשַׂמְתָּ מִשְׁעַנְתִּי עַל פְּנֵי הַנָּעַר" (מלכים ב' ד, כט) וְדָא צַדִּיק דְּמִינֵּיהּ נָפְקִין חַיִּין. וזה צדיק / יסוד שממנו יוצאים החיים.

טל היוצא מעתיקא קדישא.

אֲבָל כֹּלָּא מֵרָזָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא מֵהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, דְּאִתְּמָר עֲלֵיהּ אבל הכל מסוד עתיקא קדישא המוריד שפע לאותו המזל העליון שנאמר בו 'בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא' (מועד קטן כח). וְרָזָא דָּא וזה סוד "מֵרֹב יָמִים" (זכריה ח, ד) מִסִּטְרָא מצד דְּאָרִיךְ אַנְפִּין, וּמֵהָכָא נָפִיק טַלָּא דְּבֵיהּ יִחְיוּן מֵיתַיָּא וַדַּאי. ומכן יוצא הטל שבו יחיו המתים ודאי. וְרָזָא דָּא וזה סוד "כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ" (ישעיהו כו, יט) וְדָא יו"ד ה"א וא"ו בְּחָכְמָה סְתִימָאָה. וְאִיהוּ טַל דְּאִתְפְּרַשׁ לִתְרֵין, בִּתְרֵין מַזָּלִין עִלָּאָה וְתַתָּאָה. והוא הטל המתחלק לשניים – בשני המזלות העליון והתחתון, לכן נאמר  בְּגִין כָּךְ "כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ" (ישעיהו כו, יט) אורות בלשון רבים. וּתְרֵין זִמְנִין טַל אִיהוּ  (דף ו' עמוד ב') לֶחֶם, ופעמים ט"ל גימ' לח"ם, וזה המן שנאמר בו, וְדָא מָּן דִּכְתִיב בֵּיהּ "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם" (שמות טז, ד). וְרָזָא דְּמִלָּה, טַל לְעֵילָא, טַל לְתַתָּא, לֶחֶם בְּאֶמְצָעִיתָא. וסוד הדבר, על למעלה טל למטה לחם באמצעיתם. וְאִלֵּין תְּלָת הֲוָיוֹת דְּנָחְתִין לְתַתָּא בְּאַבָּא וְאִימָּא וְדַעַת וּמִינַּיְיהוּ לְמוֹחִין דְּרֵישָׁא. ואלו שלוש הוויו"ת שיורדים מאבא ואמא ודעת, ומהם למוחין שבראש ז"א, וסוד הדבר וְרָזָא דְּמִלָּה "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם" (שמות טז, ד) וַדַּאי.

המשיחין האבות, דוד והצדיקים ימשיכו הארות עליונות שיאירו בו זמנית לכל ישראל.

וְעוֹד "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין דְּקַיְּימִין בְּרָזָא דְּצַדִּיק לְאַתְקָנָא לִשְׁכִינְתָּא, וּלְגַלָּאָה גִּילּוּיָא דִּנְהוֹרָא לְעָלְמָא. אלו שני המשיחין שעומדים בסוד היסוד  לתיקון השכינה, ולגלות גילוי האור בעולם, וְכַמָּה אָחֲרָנִין דְּכֻלְּהוּ קַיְּמוּ הָכִי בְּרָזָא דָּא, לְגַלָּאָה נַהִירוּ דְּאוֹרַיְתָא לְעָלְמָא. וכן כמה אחרים וכולם עומדים כך בסוד הזה, לגלות את אור התורה לעולם. בְּגִין כָּךְ לכן "מַשְׂכִּילִים", אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין "משכילים" אלו שני המשיחין, "וְהַמַּשְׂכִּילִים", כֻּלְהוֹ דְּקַיְּימִין כְּגַוְנָא דָּא "והמשכילים" ו' בראש מילה באה לרבות את כל העומדים עימם באופן זה. כְּגוֹן דָּוִד דְּאִיתְמָר בֵּיהּ כמו דוד שנאמר בו "וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל" (שמואל א' יח, יד), 'דְּגַלֵּי מַסֶּכְתָּא' (עירובין נג.) וְגָרִים לַצַּדִּיק לְאַנְהָרָא לִשְׁכִינְתָּא. שהיה מגלה תורתו שהיא שפעו והיו הכל שמחים בה וזה גרם ליסוד להאיר לשכינה. דִּבְגִין כָּךְ ולכן נאמר "וַיהֹוָה עִמּוֹ" (שמואל א' יח, יד) שהיה קונו עמו ושמח בו, 'שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם' (סנהדרין צג ע"ב) וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְּמָר בָּהּוהיא השכינה המכונה הלכה שנאמר בה 'הֲלָכָה כְּרַבִּים' וְאִלֵּין אֲבָהָן, ורבים הם האבות וְאִיהוּ צַדִּיק יָחִיד דְּשָׁקוּל כְּרַבִּים, דְּאִיתְמָר בֵּיהּ והיסוד שהוא הצדיק שקול כרבים כיון שהוא כללות כולם והמוציא אותם לפועל שנאמר בו  'שֶׁקּוֹל זֶה כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם כָּלוּ' (ברכות ו ע"ב) כְּמָה דְּאִתְּמָר. וְאִלֵּין כֻּלְהוֹ מַשְׂכִּילִים אִקְרוּן, וְכֻלְהוֹ יְקוּמוּן לְזִמְנָא דְּאָתֵי, ואלה כולם משכילים נקראים, וכולם יקומו לעתיד לבא בזמן שנאמר בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים"(ישעיהו יא, ט) דִּכְדֵין כֻּלְהוֹ אִלֵּין צִינוֹרוֹת יְהוֹן פְּתִיחִין לְאַפָּקָא מִינַּיְיהוּ נַהִירוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל. ובאותו הזמן כל צינורות השפע יהיו פתוחים מה שאין כן היום שבכל פעם פתוח רק צינור אחד, ויהיו פתוחים להוציא מתוכם הארות לכל ישראל.

ראשי הסנהדראות יקבלו את אורם מהמשיחין וכל הצדיקים וימשיכו אותם בכל צד לכלל ישראל.

וְעוֹד הַמַּשְׂכִּילִים אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין כְּמָה דְּאִתְּמָר. ועוד המשכילים אלו השני משיחין כמו שנאמר. וְהַמַּשְׂכִּילִים, אִלֵּין כֻּלְהוֹ רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאִין, והמשכילים אלו כולם ראשי סנהדראות,

 

Share on print
Share on facebook
Share on whatsapp
Share on twitter
Share on email
Share on pinterest