תיקוני זוהר תניינא | דף (ה)ז המשך הקדמה ראשונה

תוכן הדף

שבעים תיקונים של רשב"י הם אור ישר, שבעים תיקונים של הרמח"ל הם אור חוזר ומשלימים את תיקון השכינה.

משה וב' משיחין ממשיכים את הארת הבינה המאבדת את הסטרא אחרא.
 
משה וב' משיחין ממשיכים את הארת הבינה המאבדת את הסטרא אחרא.

סוד שם אלהי"ם חיבור אל"ה מ"י.

שיתוף ב print
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest

(דף ז' עמוד א') דְּכֻלְּהוּ קָיְימִין הָכִי בְּרָזָא דְּמַשְׂכִּילִים לְאַפָּקָא נַהִירוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְאִלֵּין בְּנֵי מְתִיבְתָא דִּתְרֵין מְשִׁיחִין, וְאִלֵּין וְאִלֵּין יְקוּמוּן בְּתוּקְפַּיְיהוּ לְאַפָּקָא נַהִירוּ לְיִשְׂרָאֵל. וְכַמָּה מִנְּהוֹן יִתְפָּרְשׁוּן כָּל חַד לְסִטְרֵיהּ. וְרָזָא דָּא "שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים" (שמות יח, כא) וְכוּ' דְּכֻלְּהוּ קָיְימִין לְאַנְהָרָא מִינַּיְיהוּ מַאן דְּאִתְחֲזֵי לְהוּ.

וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים, אִלֵּין דְּקָיְימוּ לְאַגָּנָא עַל דָּרָא בְּעוֹבְדִין דִּלְהוֹן. וְאִינּוּן קַדְמָאִין יְקוּמוּן לְגַלָּאָה נַהִירוּ. אִלֵּין, לְיַשְּׁבָא נַהִירוּ בְּאַתְרֵיהּ לְכָל יִשְׂרָאֵל. וְאִלֵּין וְאִלֵּין צְרִיכִין כָּל חַד לְפוּם דַּרְגֵּיהּ, "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל יב, ג). וְכָל הַאי נַהִירוּ בְּמַאי יִפּוֹק? אֶלָּא בְּזֹהַר דָּא וַדַּאי, כְּלָלָא דְּכָל נְהוֹרִין דְּכֻלְּהוּ דַּרְגִּין בּוּצִינִין עִלָּאִין.

וּבְזִמְנָא דְּאִתְעֲבִידוּ שִׁבְעִין תִּיקּוּנִין עַל יָדָא דְּרַשְׁבִּ"י בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, שָׁרָא תִּיקּוּנָא לְאִתְתַּקְּנָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, מִשֵּׁירוּתָא דְּכֹלָּא עַד שְׁכִינְתָּא קַדִּישְׁתָּא, וְדָא בְּרֵאשִׁית. וְהַשְׁתָּא אִשְׁתְּלִים תִּיקּוּנָא דְּאִתְהַדַּר מִתַּתָּא לְעֵילָא בְּרָזָא דָּא, דְּכֹלָּא הָכִי אִצְטְרִיךְ.

וּתְלָת אֲבָהָן אִינוּן שָׁרָשִׁין דְּיִשְׂרָאֵל מֵעֵילָּא לְתַתָּא. מֹשֶׁה וּתְרֵין מְשִׁיחִין לְקַשְּׁרָא מִילִין מִתַּתָּא לְעֵילָא. הָא שְׁלִימוּ דְּתִיקּוּנָא אָדָם, אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ. דְּאָדָם אִיהוּ כְּלָלָא דְּכֹלָּא. וְאִתְתְּקַן לְבָתַר בִּתְלָת אֲבָהָן וְאִינּוּן י'ו'י וְדָא א' דְּאָדָם. וּבְדָוִד אִשְׁתְּלִים רְתִיכָא וְדָא ד'. וְכֹלָּא מֵעֵילָּא (דף ז' עמוד ב') לְתַתָּא, לְבָתַר כֹּלָּא אִשְׁתְּלִים בְּמָשִׁיחַ וְדָא מ'. כְּלָלָא דְּד' מִתַּתָּא לְעֵילָא.

וּמ' דָּא רָזָא דְּמָשִׁיחַ. וּמ' דָּא מֹשֶׁה. אִתְפַּשְׁטַת כְּגַוְנָא דָּא מ"ם וְדָא מָּשִׁיחַ מָּשִׁיחַ. הָכָא תְּלָת ממי"ן וְאִינּוּן ק"כ, בְּהוּ אִתְכְּלִילוּ י"ב שְׁבָטִין אַרְבַּע לְחַד. וְרָזָא דְּמִלָּה תְּלָת הויי"ן עִלָּאִין דְּנָחְתָן מִלְעֵילָּא, וְהָכִי אִתְפְּרָשׁוּ בי"ב אַתְוָן. וּבְאִלֵּין ק"כ יִתְבַּסְּמוּן ק"כ צֵירוּפִין דֶּאֱלֹהִים. וְכַמָּה אֱלֹהִים אָחֳרִין יִתָּבְּרוּן בְּהַהוּא זִמְנָא. וְרָזָא דָּא "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו) הָכָא רָזָא סָתִים, דְּכַמָּה אֱלֹהִים אִינוּן דְּמִתְפָּרְשָׁאן דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, וּמִתַּמָּן מִתְאַחֲזִין זִינִין מְסָאֲבִין לְתַתָּא, אֲבָל בְּזִמְנָא דִּסְלִיק שָׁרְשָׁא לְעֵילָא לְגַבֵּי הַהוּא מְקוֹרָא דְּכֹלָּא דְּמִתָּמָן נָפְקִין, כְּדֵין כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין מִתָּבְרָן מִשַּׁלְשְׁלֵיהוֹן. וְרָזָא דָּא "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים" (תהלים נז, ו), עַל הַשָּׁמַיִם וַדַּאי, דָּא בִּינָה אֱלֹהִים חַיִּים. וְרָזָא "יְהֹוָה רָמָה יָדְךָ" (ישעיהו כו, יא) יָד שְׂמָאלָא, כְּדֵין "בַּל יֶחֱזָיוּן" (ישעיהו כו, יא).

בְּהַהוּא זִמְנָא "וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל" (ישעיהו כו, יט). וְרָזָא דָּא עֵרֶב רַב אָמְרוּ "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב, ד) לְאַפְרָשָׁא אל"ה ממ"י. וּכְדֵין מִתַּמָּן מִתְתַּקְּפָן אֱלֹהִים אֲחֵרִים מִגּוֹ אֱלֹהִים דִּקְדֻשָּׁה. וְרָזָא דָּא "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" (שמות לב, א) לְפָנֵינוּ דָּיְיקָא וְלָא דְּיִסְתַּלְּקוּן לְעֵילָא לְגַבֵּי אִימָּא. דִּאִימָא אִיהִי מָארָא דְּדִינָא, וּבְזִמְנָא דֶּאֱלֹהִים דִּלְתַתָּא סָלִיק לְגַבָּהּ, אִתְקְשַׁר כֹּלָּא בִּקְדֻשָּׁה עִלָּאָה, וֵאלֹהִים אֲחֵרִים מִתָּבְרָן כְּמָה דְּאִתְּמָר.

כְּדֵין "עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו),

ביאור נופת צופים

(דף ז' עמוד א') דְּכֻלְּהוּ קָיְימִין הָכִי בְּרָזָא דְּמַשְׂכִּילִים לְאַפָּקָא נַהִירוּ לְיִשְׂרָאֵל, שכולם עומדים כך בסוד המשכילים להוציא הארות לישראל, וְאִלֵּין בְּנֵי מְתִיבְתָא דִּתְרֵין מְשִׁיחִין, וְאִלֵּין וְאִלֵּין יְקוּמוּן בְּתוּקְפַּיְיהוּ לְאַפָּקָא נַהִירוּ לְיִשְׂרָאֵל. והם בני המתיבתא של שני המשיחין, ואלו ואלו יקומו בתוקפם להוציא הארות לישראל, וְכַמָּה מִנְּהוֹן יִתְפָּרְשׁוּן כָּל חַד לְסִטְרֵיהּ, וכמה מהם יתחלקו כל אחד לצד שלו, וזה סוד וְרָזָא דָּא "שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים" (שמות יח, כא) וְכוּ' דְּכֻלְּהוּ קָיְימִין לְאַנְהָרָא מִינַּיְיהוּ מַאן דְּאִתְחֲזֵי לְהוּ. שכולם עומדים  להאיר מהם – כמה שראוי להם.

"וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים", אִלֵּין דְּקָיְימוּ לְאַגָּנָא עַל דָּרָא בְּעוֹבְדִין דִּלְהוֹן. הם אלו שעמדו להגן על הדור במעשיהם, וְאִינּוּן קַדְמָאִין יְקוּמוּן לְגַלָּאָה נַהִירוּ. והם שיקומו בראשונה לגלות האור. אִלֵּין, לְיַשְּׁבָא נַהִירוּ בְּאַתְרֵיהּ לְכָל יִשְׂרָאֵל. ואלו שפנו כל אחד לצד שלו, יביאו כל אור למקומו לכל ישראל. וְאִלֵּין וְאִלֵּין צְרִיכִין כָּל חַד לְפוּם דַּרְגֵּיהּ, ואלו ואלו נצרכים לכלל ישראל, כל אחד כפי מדריגתו. "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל יב, ג). וְכָל הַאי נַהִירוּ בְּמַאי יִפּוֹק? וכל האור הזה במה יצא? אֶלָּא בְּזֹהַר דָּא וַדַּאי, אלא בזוהר הזה ודאי, כְּלָלָא דְּכָל נְהוֹרִין דְּכֻלְּהוּ דַּרְגִּין בּוּצִינִין עִלָּאִין. שהוא כללות כל ההארות, שכולם מדריגות ההארות העליונות.

שבעים תיקונים של רשב"י הם אור ישר, שבעים תיקונים של הרמח"ל הם אור חוזר ומשלימים את תיקון השכינה.

וּבְזִמְנָא דְּאִתְעֲבִידוּ שִׁבְעִין תִּיקּוּנִין עַל יָדָא דְּרַשְׁבִּ"י בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, ובזמן שנעשו שבעים התיקונים על ידי רשב"י המאור הקדוש, שָׁרָא תִּיקּוּנָא לְאִתְתַּקְּנָא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, מִשֵּׁירוּתָא דְּכֹלָּא עַד שְׁכִינְתָּא קַדִּישְׁתָּא, וְדָא בְּרֵאשִׁית. התחיל התיקון להתקן מלמעלה למטה, מראש הכל ועד השכינה הקדושה, וזה בראשית. וְהַשְׁתָּא אִשְׁתְּלִים תִּיקּוּנָא דְּאִתְהַדַּר מִתַּתָּא לְעֵילָא בְּרָזָא דָּא, דְּכֹלָּא הָכִי אִצְטְרִיךְ. ועכשיו נשלם התיקון שחזר מלמטה למעלה, בסוד זה  שכל הארה שלמת רק בחזרתה, והכל כך צריך שיהיה.

 סוד שם אדם – כלל תיקון העולם, אבות, דוד, משה ב' משיחין, י"ב שבטים.

וּתְלָת אֲבָהָן אִינוּן שָׁרָשִׁין דְּיִשְׂרָאֵל מֵעֵילָּא לְתַתָּא. שלשת האבות הם השורשים של ישראל מלמעלה למטה. מֹשֶׁה וּתְרֵין מְשִׁיחִין לְקַשְּׁרָא מִילִין מִתַּתָּא לְעֵילָא.ומשה ושני המשיחין עומדים לקשר הדברים מלמטה למעלה. הָא שְׁלִימוּ דְּתִיקּוּנָא אָדָם, וזה שלמות תיקונו של אדם הראשון ונרמז שמו אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ באופן הבא. דְּאָדָם אִיהוּ כְּלָלָא דְּכֹלָּא. אדם הוא כללות הכל, וְאִתְתְּקַן לְבָתַר בִּתְלָת אֲבָהָן וְאִינּוּן י'ו'י' וְדָא א' דְּאָדָם ואחר כך נתקן בשלושת האבות שהם כנגד אותיות י' ו' י' שהם חלקי האות א', והיא האות א' שבמילה אדם. וּבְדָוִד אִשְׁתְּלִים רְתִיכָא וְדָא ד'. ודוד הוא שלמות המרכבה והוא ד' של אד'ם, וְכֹלָּא מֵעֵילָּא לְתַתָּא, והכל מלמעלה למטה. (דף ז' עמוד ב') לְבָתַר כֹּלָּא אִשְׁתְּלִים בְּמָשִׁיחַ וְדָא מ'. כְּלָלָא דְּד' מִתַּתָּא לְעֵילָא. לבסוף הכל יושלם במשיח והוא רמוז במ' של אדם, כללות כל הארבעה: ג' אבות ודוד, מלמטה למעלה.

משה וב' משיחין ממשיכים את הארת הבינה המאבדת את הסטרא אחרא.

וּמ' דָּא רָזָא הוא סוד דְּמָשִׁיחַ. וּמ' דָּא מֹשֶׁה. אִתְפַּשְׁטַת כְּגַוְנָא דָּא מ"ם וְדָא מָּשִׁיחַ מָּשִׁיחַ, והמ' של משיח מתפשטת במילויה מ"ם והוא סוד ב' משיחין – משיח בן דוד ומשיח בן יוסף. הָכָא תְּלָת ממי"ן וְאִינּוּן ק"כ, וכאן שלושת ממי"ם אחד של משה ושנים של המשיחין, ושלושתם עולים במנין ק"כ, בְּהוּ אִתְכְּלִילוּ י"ב שְׁבָטִין אַרְבַּע לְחַד. ובהם נכללים י"ב שבטים שהם בגדלות ק"כ, וכן כל אחד מהשלושה כולל ארבעה שבטים. וְרָזָא דְּמִלָּה תְּלָת הויי"ן עִלָּאִין דְּנָחְתָן מִלְעֵילָּא, וְהָכִי אִתְפְּרָשׁוּ בי"ב אַתְוָן. וסוד הדבר שלוש הוויו"ת עליונות שיורדות מלמעלה, וכך הן נחלקות בי"ב אותיותם, וּבְאִלֵּין ק"כ יִתְבַּסְּמוּן ק"כ צֵירוּפִין דֶּאֱלֹהִים. ובאלו הק"כ נמתקים ק"כ צירופי שם אלהי"ם וְכַמָּה אֱלֹהִים אָחֳרִין יִתָּבְּרוּן בְּהַהוּא זִמְנָא, והרבה אלהים אחרים ישברו באותו הזמן, וסוד זה, וְרָזָא דָּא "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו) הָכָא רָזָא סָתִים, דְּכַמָּה אֱלֹהִים אִינוּן דְּמִתְפָּרְשָׁאן דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, וכאן סוד סתום, שכמה אלהים הם שמתפשטים מדריגה אחרי מדריגה,וּמִתַּמָּן מִתְאַחֲזִין זִינִין מְסָאֲבִין לְתַתָּא, ומשם נאחזים מיני הטמאים למטה, אֲבָל בְּזִמְנָא דִּסְלִיק שָׁרְשָׁא לְעֵילָא לְגַבֵּי הַהוּא מְקוֹרָא דְּכֹלָּא דְּמִתָּמָן נָפְקִין, אבל בזמן שעולה שורש הדינים למעלה לגבי אותו המקור הכל שהיא הבינה שממנה מתערים הדינים ושכולם יוצאים משם, כְּדֵין כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין מִתָּבְרָן מִשַּׁלְשְׁלֵיהוֹן. מיד כל הטומאות נשברים משלשלותיהם בהם בם נאחזים לינוק ונופלים, וזה סוד וְרָזָא דָּא "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים" (תהלים נז, ו)עַל הַשָּׁמַיִם וַדַּאי, דָּא בִּינָה אֱלֹהִים חַיִּים.על השמים שהוא ז"א ודאי, מעליו נמצאת הבינה הנקראת אלהים חיים, וסוד וְרָזָא "יְהֹוָה רָמָה יָדְךָ" (ישעיהו כו, יא) יָד שְׂמָאלָא, כְּדֵין ובהארת הבינה נשברים כל הסטרא אחרא ונאמר בהם "בַּל יֶחֱזָיוּן" (ישעיהו כו, יא).

סוד שם אלהי"ם חיבור אל"ה מ"י.

בְּהַהוּא זִמְנָא  באותו הזמן "וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל" (ישעיהו כו, יט)וְרָזָא דָּא עֵרֶב רַב אָמְרוּ וזה הסוד, שאמרו הערב רב "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב, ד) לְאַפְרָשָׁא אל"ה ממ"י. שגרמו לפירוד בשם אלהי"ם בפירוד אל"ה ממ"י. פירוש אל"ה עולה בגימ' ו' פעמים ו' כנגד הו"ק, מ"י היא הבינה, ע"כ הפרידו את אל"ה ממ"י דהיינו את הו"ק מהבינה, כדי שיוכלו לינוק מהקדושה ולא יתבטלו מהארת הבינה. וּכְדֵין מִתַּמָּן מִתְתַּקְּפָן אֱלֹהִים אֲחֵרִים מִגּוֹ אֱלֹהִים דִּקְדֻשָּׁה. ואז משם – מאל"ה, מתחזקים האלהים האחרים להיאחז  מתוך אלהים שבקדושה, וזה סוד שאמרו הערב רב לאהרן במעשה העגל וְרָזָא דָּא "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ" (שמות לב, א) לְפָנֵינוּ דָּיְיקָא וְלָא דְּיִסְתַּלְּקוּן לְעֵילָא לְגַבֵּי אִימָּא. אמרו "לפנינו" דייקא, דהיינו במקום אחיזתנו, שלא יעלו למעלה לגבי הבינה / אמא, דִּאִימָא אִיהִי מָארָא דְּדִינָא, וּבְזִמְנָא דֶּאֱלֹהִים דִּלְתַתָּא סָלִיק לְגַבָּהּ, אִתְקְשַׁר כֹּלָּא בִּקְדֻשָּׁה עִלָּאָה, וֵאלֹהִים אֲחֵרִים מִתָּבְרָן כְּמָה דְּאִתְּמָר. שאימא היא אדון הדינים כיוון שהדינים מתעוררים ממנה, ובזמן שהאלהים שלמטה דהיינו כל מדריגות הדינים שבקדושה שנמצאים תחתיה עולים לגביה, הכל נקשר בקדושה עליונה, ואלהים אחרים נשברים כמו שנאמר.

כְּדֵין ואז "עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (תהלים נז, ו),

שיתוף ב print
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest