תיקוני זוהר תניינא | דף (ה)יב הקדמה שניה

(דף יב' עמוד א') [וְקָדְמָאָה אִיהוּ יוֹמָם וּבַתְרָאָה אִיהוּ לַיְלָה. דִּלְעֵילָא אִית יוֹם בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר לַיְלָה, בְּגִין כָּךְ] יוֹמָם וָלַיְלָה, וְלָא לַיְלָה וְיוֹמָם. אֲבָל תַּתָּאֵי נָטְלִין מִלַּיְלָה בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר מִיּוֹם, בְּגִין כָּךְ "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" (בראשית א, ה) בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה" (בראשית א, ה) וְדָא בְּרָזָא דִּלְעֵילָא. וַיְהִי עֵרֶב בְּקַדְמִיתָא וַיְהִי בֹקֶר לְבָתַר, בְּרָזָא דְּתַתָּאֵי דְּנָטְלִין מִתַּתָּא לְעֵילָא. וְהָכָא יוֹמָם – "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א). וָלַיְלָה – וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה.

וְאִית מ"ב אַחֲרִינָא דְּקָאִים לְגוֹ וְדָא יהו"ה יו"ד ה"א וְכוּ' וְדָא לְגוֹ, רָזָא דְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי. דְּקַדְמָאָה לְבַר, וְכָלִיל מִילִין דְּעָלְמָא. וְהַאי לְגוֹ, כָּלִיל מִלִּין דְּאוֹרַיְתָא. וּתְרֵין זִמְנִין מ"ב אִיהוּ פ"ד מִסִּטְרָא דִּאִימָא דָּא אחה"ע. דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "חִכּוֹ מַמְתַקִּים" (שיר השירים ה, טז) דָּא גיכ"ק, "וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים" (שיר השירים ה, טז) דָּא אחה"ע, וְדָא אוֹרָיְתָא מַחְמַד וַדַּאי. ופ"ד אִיהוּ ד' אהי"ה מִסִּטְרָא דִּאִימָא וַדַּאי (זח"ג קח ע"ב). וְאִינּוּן סָלְקִין דָּא בְּדָא וְאִינּוּן אֱמֶת אֱמֶת. בְּהוּ אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת, וְיִשְׂרָאֵל "כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת" (ירמיהו ב, כא) 'וְחוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת' (שבת נה.) דְּבֵיהּ מִסְתַּדְּרָן כָּל מִילִין דְּעָלְמָא, דְּכֹלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי. וּלְקִבְלַיְיהוּ אֱמֶת וְיַצִּיב אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, אֱמֶת בְּצַפְרָא אֱמֶת בְּרַמְשָׁא (בְּרָכוֹת יב.).

זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל דְּאוֹרַיְתָא דָּא אִתְמַסְּרַת לְהוּ, וְאִינּוּן שַׁלִּיטִין בָּהּ לְפִתְחָא לַהּ מִכָּל סְטַר. דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה" (במדבר כא, יח) דִּבְמַתָּנָה אִתְיְהִיבַת לְהוּ וַדַּאי (נְדָרִים נֹהַּ.) מַאי דְּלָא אִתְמְסַר אֲפִילוּ לְמַלְאֲכֵי עִלָאֵי, דִּכְתִיב "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כג, כג). דְּמַלְאָכִין לָא יָכְלִין לְנָפְקָא מִדַּרְגַיְיהוּ כְּלָל, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שָׁלְטִין בְּכֹלָּא, לְמֵיעַל בְּכָל אֲתַר וְלֵית דְּיִמְחֵי. עַל דָּא אִתְּמָר בְּהוּ "יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" (דברי הימים א' יז, כא) דְּנָטִיל כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא לְשַׁלְּטָאָה בְּכֹלָּא.

(דף יב' עמוד ב') [בְּכֹלָּא] פָּתַח בִצְלוֹתָא וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמִין, אַנְתְּ אִיהוּ פְּנִימָאָה דְּכָל פְּנִימָאִין, וּבְרָאָה דְּכָל בְּרָאִין, דְּאַנְתְּ מִלְּגַו וּמִלְּבַר וְלֵית אֲתַר בְּעָלְמָא בַּר מִינָךְ. אַנְתְּ כְּלָלָא דְּיִחוּדָא, וָבָךְ אָת מְקַשֵּׁר כֻּלְהוֹ סְפִירָן דִּילָךְ בְּיִחוּדָא חַד, וּבְהוּ אַנְתְּ מְנַהֵג עָלְמִין כִּרְעוּתָךְ. וְלֵית מִלָּה דְּנָפְקָא מֵאוֹרְחָא כְּלָל, אֶלָּא כֹּלָּא בְּשִׁיעוּרָא שְׁלִים. וְאוֹרַיְתָא כְּלָלָא דְּכֹלָּא יְהִיבַת לְעַמֶּךָ קַדִּישָׁא, לְאִתְתַּקְּנָא עַל יְדֵיהוֹן תִּיקּוּנָא שְׁלִים. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ לְגַלָּאָה נַהִירוּ דְּאוֹרַיְתָךְ דְּתַנְהִיר בְּעָלְמָא, וְיִתְנַהֲרוּן מִינֵּיהּ כָּל בִּרְיָין דִּילָךְ, וְיִתְהַדְּרוּן כֻּלְהוֹ לְפוּלְחָנָךְ. וּבְשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין יִשְׁתַּלִים תִּיקּוּנָא עִלָּאָה לְאִתְקַשְּׁרָא כָּל דַּרְגִּין בְּקִּשְׁרָא חֲדָא, וְיִתְעַטְּרוּן כֻּלְהוֹ בִשְׁכִינְתָּךְ קַדִּישָׁא, דְּאִיהִי מָאנָא דְּכֹלָּא קִשְׁרָא דְּכֹלָּא יִחוּדָא דְּכֹלָּא וְכֹלָּא יִתְקַשַׁר בְּרֵישָׁא דִּבְּרַךְ יְחִידָאָה מַלְכָּא מְשִׁיחָא, לְשַׁלְּטָאָה בֵּיהּ עַל כָּל עָלְמָא, וּלְאִתְגַּלָּאָה נְהוֹרָךְ עַד סוֹפָא דְּכֹלָּא. וְכָל רַע יִתְעַבַּר מֵעָלְמָא, וְיִתְהַדַּר כֹּלָּא לְאִשְׁתַּעְבְּדָא קָמָךְ. וְיִסְתַּלֵּק יְקָרְךָ עַל כָּל סִטְרִין דְּעָלְמָא, כְּמָה דְּאִתְּמָר "יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו" (תהלים קד, לא). עַד הָכָא רָזָא דְּיִחוּדָא, מִכָּאן וָאֵילָךְ יִתְפָּרְשׁוּן רָזִין בְּתִיקּוּנִין עִלָּאִין.

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" אִלֵּין מָארֵי קַבָּלָה. יַזְהִירוּ בְּזֹהַר דָא דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּכָל נְהוֹרִין. בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין, דִּבְהוּ אִתְכַּנְשׁוּ כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין עִלָּאִין דְּמִתְקַשְּׁרָן בְּעִידּוּנָא דְּגִנְתָּא, וְהָכָא מִשְׁתַּכְּחָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וְכָל מְשָׁרְיָין דִּלְהוֹן וְכֻלְהוֹ סְפִירָן עִלָּאִין רָשׁוּ אֶתְיָהִיב לְהוּ לְאַרָקָא חָכְמְתָא עִלָּאָה לְאִתְגַּלָּאָה בְּעָלְמָא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּי וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי:

ביאור נופת צופים

(דף יב' עמוד א')  [וְקָדְמָאָה אִיהוּ יוֹמָם וּבַתְרָאָה אִיהוּ לַיְלָה. דִּלְעֵילָא אִית יוֹם בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר לַיְלָה, בְּגִין כָּךְ ] יוֹמָם וָלַיְלָה, וְלָא לַיְלָה וְיוֹמָם. בפסוק "בריתי יום ולילה" הראשון הוא היום והאחרון הוא לילה, לכן אמר יומם ולילה, ולא לילה ויומם, כיוון שהשפע יורד מלמעלה למטה ויום הוא מדריגת החסד, אֲבָל תַּתָּאֵי נָטְלִין מִלַּיְלָה בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר מִיּוֹם, אבל התחתונים לוקחים את שפעם מלילה בתחילה שהיא המלכות סוף המדריגות שאין לה מעצמה כלום אלא ממה שמקבלת מעליה והיא בית השער לתחתונים מצד היותם נשרשים בה.

בְּגִין כָּךְ "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" (בראשית א, ה) בְּקַדְמִיתָא בתחילה, ואח"כ וּלְבָתַר "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה" (בראשית א, ה) וְדָא בְּרָזָא דִּלְעֵילָא. וזה בסוד דרך המשכת השפע מלמעלה, וַיְהִי עֵרֶב בְּקַדְמִיתָא וַיְהִי בֹקֶר לְבָתַר, בְּרָזָא דְּתַתָּאֵי דְּנָטְלִין מִתַּתָּא לְעֵילָא. אח"כ ויהי ערב בתחילה ויהי בוקר לבסוף, בסוד התחתונים שנוטלים מלמטה למעלה. וְהָכָא וכאן הוא גם סוד שני המקראות יוֹמָם – "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א). וָלַיְלָה – וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה.

וְאִית מ"ב אַחֲרִינָא דְּקָאִים לְגוֹ וְדָא ויש מ"ב אחר שעומד בסוד הפנימיות והוא: יהו"ה יו"ד ה"א וְכוּ' וְדָא לְגוֹ, רָזָא דְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי. שיש בו מ"ב אותיות פשוט מלא, ומלא דמלא, והוא בפנימיות, סוד התורה ודאי, דְּקַדְמָאָה לְבַר, וְכָלִיל מִילִין דְּעָלְמָא. וְהַאי לְגוֹ, כָּלִיל מִלִּין דְּאוֹרַיְתָא. שהמ"ב הראשון הוא בחיצוניות וכולל את כל דברי העולם, וזה המ"ב השני הוא בפניומיות כללות דברי התורה.

וּתְרֵין זִמְנִין מ"ב אִיהוּ פ"ד מִסִּטְרָא דִּאִימָא דָּא אחה"ע. ב' פעמים מ"ב עולה פ"ד מצד אימא וזה גימ' אחה"ע. דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שנאמר בו "חִכּוֹ מַמְתַקִּים" (שיר השירים ה, טז) דָּא גיכ"ק אותיות מוצאות החיך, "וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים" (שיר השירים ה, טז) דָּא אחה"ע מוצאות הגרון, וְדָא אוֹרָיְתָא מַחְמַד וַדַּאי זו התורה מחמד ודאי.

ופ"ד אִיהוּ ד' אהי"ה מִסִּטְרָא דִּאִימָא וַדַּאי (זח"ג קח ע"ב)פ"ד הוא ד' פעמים אהי"ה שהוא השם מצד אימא ודאי, וְאִינּוּן סָלְקִין דָּא בְּדָא וְאִינּוּן אֱמֶת אֱמֶת. ואלו העולים זה בזה, אהי"ה פעמים אהי"ה גימ' אמ"ת, ועוד אהי"ה פעמים אהי"ה גימ' אמ"ת. סה"כ ד' פעמים אהי"ה העולים אמ"ת אמ"ת. בְּהוּ 'אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת', וְיִשְׂרָאֵל "כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת" (ירמיהו ב, כא) 'וְחוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת' (שבת נה.) דְּבֵיהּ מִסְתַּדְּרָן כָּל מִילִין דְּעָלְמָא, דְּכֹלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי. שבו נסדרים כל דברי העולם, שהכל כלול בתורה ודאי, וּלְקִבְלַיְיהוּ אֱמֶת וְיַצִּיב אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, אֱמֶת בְּצַפְרָא אֱמֶת בְּרַמְשָׁא (בְּרָכוֹת יב.). וכנגדם תקנו בתפילה 'אמת ויציב', 'אמת ואמונה'. פעם ביום "אמת ויציב", ופעם בלילה "אמת ואמונה".

 זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל דְּאוֹרַיְתָא דָּא אִתְמַסְּרַת לְהוּ, וְאִינּוּן שַׁלִּיטִין בָּהּ לְפִתְחָא לַהּ מִכָּל סְטַר. דְּאִתְּמָר בְּהוּ אשרי חלקם של ישראל שהתורה הזו נמסרה להם, והם שולטים בה לפתוח את טמונותיה מכל צד. שנאמר בהם, "וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה" (במדבר כא, יח) דִּבְמַתָּנָה אִתְיְהִיבַת לְהוּ וַדַּאי (נְדָרִים נֹהַּ.) מַאי דְּלָא אִתְמְסַר אֲפִילוּ לְמַלְאֲכֵי עִלָאֵי, דִּכְתִיב שבמתנה נתנה התורה להם ודאי, מה שלא נמסר אפילו למלאכים עליונים, שכתוב, "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כג, כג). דְּמַלְאָכִין לָא יָכְלִין לְנָפְקָא מִדַּרְגַיְיהוּ כְּלָל, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שָׁלְטִין בְּכֹלָּא, לְמֵיעַל בְּכָל אֲתַר וְלֵית דְּיִמְחֵי. שמלאכים לא יכולים לצאת ממדרגתם כלל, אבל ישראל שולטים בכל, לעלות בכח התורה בכל מקום ואין מי שימחה בעדם. ועל זה נאמר בהם, עַל דָּא אִתְּמָר בְּהוּ "יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" (דברי הימים א' יז, כא) דְּנָטִיל כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא לְשַׁלְּטָאָה בְּכֹלָּא. שנוטלים הכל ביחוד אחר לשלוט בכל.

(דף יב' עמוד ב') פָּתַח בִצְלוֹתָא וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמִין, אַנְתְּ אִיהוּ פְּנִימָאָה דְּכָל פְּנִימָאִין, וּבְרָאָה דְּכָל בְּרָאִין, דְּאַנְתְּ מִלְּגַו וּמִלְּבַר וְלֵית אֲתַר בְּעָלְמָא בַּר מִינָךְ. פתח אליהו הנביא בתפילה ואמר ריבון העולמים אתה הוא פנימי לכל הפנימיות, ומקיף לכל החיצוניות, אתה מבפנים ומבחוץ ואין מקום בעולם שהוא חוץ ממך. אַנְתְּ כְּלָלָא דְּיִחוּדָא, וָבָךְ אָת מְקַשֵּׁר כֻּלְהוֹ סְפִירָן דִּילָךְ בְּיִחוּדָא חַד, וּבְהוּ אַנְתְּ מְנַהֵג עָלְמִין כִּרְעוּתָךְ. אתה הוא כללות היחוד, ובך אתה מקשר כל הספירות שלך ביחוד אחד, ובהם אתה מנהג העולמות כרצונך, וְלֵית מִלָּה דְּנָפְקָא מֵאוֹרְחָא כְּלָל, אֶלָּא כֹּלָּא בְּשִׁיעוּרָא שְׁלִים. ואין דבר שיוצא בדרכו כלל אלה הכל בשיעור שלם. וְאוֹרַיְתָא כְּלָלָא דְּכֹלָּא יְהִיבַת לְעַמֶּךָ קַדִּישָׁא, לְאִתְתַּקְּנָא עַל יְדֵיהוֹן תִּיקּוּנָא שְׁלִים.  והתורה כללות הכל נתתה לעמך הקדוש להיתקן על-ידיהם תיקון שלם.  יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ לְגַלָּאָה נַהִירוּ דְּאוֹרַיְתָךְ דְּתַנְהִיר בְּעָלְמָא, וְיִתְנַהֲרוּן מִינֵּיהּ כָּל בִּרְיָין דִּילָךְ, וְיִתְהַדְּרוּן כֻּלְהוֹ לְפוּלְחָנָךְ. יהי רצון מלפניך לגלות אור תורתך שתאיר בעולמך, ויאורו ממנה כל הבריות שלך ויחזרו כולם לעבודתך. וּבְשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין יִשְׁתַּלִים תִּיקּוּנָא עִלָּאָה לְאִתְקַשְּׁרָא כָּל דַּרְגִּין בְּקִּשְׁרָא חֲדָא, וְיִתְעַטְּרוּן כֻּלְהוֹ בִשְׁכִינְתָּךְ קַדִּישָׁא, דְּאִיהִי מָאנָא דְּכֹלָּא קִשְׁרָא דְּכֹלָּא יִחוּדָא דְּכֹלָּא, ובשבעים תיקונים אלה יושלם התיקון העליון לקשר כל המדרגות בקשר אחד,  ויתעטרו כולם בשכינתך הקדושה, שהיא כלי הכל, קשר הכל, יחוד הכל, וְכֹלָּא יִתְקַשַׁר בְּרֵישָׁא דִּבְּרַךְ יְחִידָאָה מַלְכָּא מְשִׁיחָא, לְשַׁלְּטָאָה בֵּיהּ עַל כָּל עָלְמָא, וּלְאִתְגַּלָּאָה נְהוֹרָךְ עַד סוֹפָא דְּכֹלָּא.  והכל יתקשר בראש בנך יחידך מלך המשיח, לשלוט בו על כל העולם, ולגלות אורך עד סוף הכל. וְכָל רַע יִתְעַבַּר מֵעָלְמָא, וְיִתְהַדַּר כֹּלָּא לְאִשְׁתַּעְבְּדָא קָמָךְ. וכל רע יעבור מהעולם ויחזור הכל להשתעבד לפניך. וְיִסְתַּלֵּק יְקָרְךָ עַל כָּל סִטְרִין דְּעָלְמָא, כְּמָה דְּאִתְּמָר  ויעלה יקרך על כל צדדי העולם כמו שנאמר, "יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו" (תהלים קד, לא). עַד הָכָא רָזָא דְּיִחוּדָא, מִכָּאן וָאֵילָךְ יִתְפָּרְשׁוּן רָזִין בְּתִיקּוּנִין עִלָּאִין. עד כאן סוד היחוד. מכאן ואילך יתפרשו הסודות בתיקונים עליונים.

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" אִלֵּין מָארֵי קַבָּלָה. יַזְהִירוּ בְּזֹהַר דָא דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּכָל נְהוֹרִין. אלה בעלי הקבלה, יזהירו בזוהר הזה שהוא כללות כל האורות. בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין, דִּבְהוּ אִתְכַּנְשׁוּ כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין עִלָּאִין דְּמִתְקַשְּׁרָן בְּעִידּוּנָא דְּגִנְתָּא, בשבעים תיקונים אלה, בהם נאספים כל הנשמות העליונות שמתקשרים בעדן שבגן,  וְהָכָא מִשְׁתַּכְּחָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וְכָל מְשָׁרְיָין דִּלְהוֹן וְכֻלְהוֹ סְפִירָן עִלָּאִין רָשׁוּ אֶתְיָהִיב לְהוּ לְאַרָקָא חָכְמְתָא עִלָּאָה לְאִתְגַּלָּאָה בְּעָלְמָא.  וכאן נמצאים קודשא בריך הוא ושכינתיה וכל המחנות שלהם וכל הספירות העליונות שניתנה להם רשות, להוריד החוכמה העליונה להתגלות בעולם. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּי וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי: אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.