תיקוני זוהר תניינא | דף ט תקונא רביעאה

(דף ט' עמ' א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא יָדָא דִּשְׁמָאלָא. זו היד השמאלית. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דְּבָרִים לד, יב) ה' אֶצְבְּעָאן דִּילַהּ. ה' אצבעות שלה.

וְיַד הַגְּדוֹלָה – יְהֹוָ"ה אֱלֹהֵינ"וּ יְהֹוָ"ה.    יָד הַחֲזָקָה – כוז"ו במוכס"ז כוז"ו.

וְעוֹד, יָד הַגְּדוֹלָה – יו"ד וא"ו דל"ת ה"א אל"ף.     יָד הַחֲזָקָה וא"ו אל"ף וא"ו ה"א אל"ף.     יָד הָרָמָה – יהו"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א.

דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְפְּשַׁט שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּדַרְגוֹהִי, כְּדֵין אִתְפְּלַג בִּתְלָת כְּמָה דְּאִתְּמָר. ובשעה שמתפשט השם הקדוש במדרגותיו, אז התחלק לשלושה כמו שנאמר.  וּבְשַׁעֲתָא דִּאִימָא מִתְגַּלְּיָא בִּזְעֵיר אַנְפִּין, בִּתְרֵין אִתְגַּלִיאַת. ובשעה שאימא מתגלית בז"א מתגלה בשנים.

לִימִינָא בְּחֶסֶד וְדָא: יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה.    לִשְׂמָאלָא בִּגְבוּרָה כוז"ו במוכס"ז כוז"ו וְכוּ'.

וְדָא "וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה" (דברי הימים א' כט, יב) יָד הַחֲזָקָה.    "וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל" (דברי הימים א' כט, יב), דָּא יָד הַגְּדוֹלָה.

וְיַד אִלֵּין י"ד פְּרָקִין דְּיָדָא, וְרָזָא דִּלְהוֹן ויד הם סוד י"ד פרקי האצבעות, וסודם "שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת" (זכריה ד, ב). דְּדַעַת אִיהוּ הָכִי, שֶׁבַע קָיְימִין בֵּיהּ לְעֵילָא וְאִתְפַּשַּׁט בְּשֶׁבַע לְתַתָּא, כֹּלָּא אִיהוּ יָד. שכך הוא סוד הדעת, שבע, ז"ת דאימא נמצאים בו מלמעלה, ומתפשט בז"ת ספירות שתחת אימא, כל המדריגות הם י"ד.דְּמִינֵּיהּ אִתְפְּרַשׁ לִתְרֵין יָדִין כְּמָה דְּאִתְּמָר, אֲבָל עִיקָּרָא דְּכֹלָּא ה'. שממנו נחלק לשני הידים כמו שנאמר, אבל עיקר הכל הם חמישה. דְּשֶׁבַע קָיְימִין לְאִתְפַּשְׁטָא לְתַתָּא עַד שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי בַּת שֶׁבַע. שהשבע עומדים להתפשט מהדעת עד למטה – עד השכינה, שהיא הספירה השביעית מאימא ולכך מכונה "בת שבע". ה' מְקוֹרָא דִּלְהוֹן מִסִּטְרָא דִּאִימָא. 

(דף ט' עמ' ב')  וְאִלֵּין ה' אֶצְבְּעָאן דְּיָדָא. ה' ראשונה של שם היא אימא המקור שלהם, ואלו ה' אצבעות הידים.

וְיִשְׂרָאֵל נָפְקוּ מִמִּצְרַיִם בְּיַד חֲזָקָה וַדַּאי, דִּכְדֵין אִתְמַסְּרַת לְהוּ גְּבוּרָה דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא לְשֵׁיזָבָא לְהוּ. וישראל יצאו ממצרים ביד חזקה ודאי, ואז נתנה להם הגבורה – הזרוע השמאלית להצילם, דִּבְקַדְמִיתָא כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין הֲווּ חֲשִׁיכִין וְלָא נְהָרִין, וּגְבוּרָה לָא אִתְּתַּקְּפַת כְּגַוְנָא דָּא.  שבתחילה, כל האורות היו חשוכים ולא מאירים, וגם הגבורה לא התחזקה כענין זה, עַד דִּאִתְתַקְּפַת לְבָתַר, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב עד שאח"כ התחזקה וזה שאמר הכתוב "כִּי בְּחֹזֶק יָד" (שמות יג, ג) חִיזּוּקָא דְּיָד, לְבָתַר כֵּיוָן דְּאִיהִי אִתְּתַּקְּפַת פְּרִיקַת לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל,  בהתחזקות היד, וכיוון שאח"כ נתחזקה, בה נגאלו ישראל, שכתוב דִּכְתִיב "כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ" (שמות יג, ט) וְכוּ'. וּבְגִין דְּבִגְבוּרָה אִתְפְּרִיקוּ, גְּאוּלָה בְּפַרְהֶסְיָא הֲוַת, בַּאֲרְמוּתָא דְּקָלָא. בגלל שבגבורה נגאלו, הגאולה היתה בגלוי לעיני כל, בהרמת הקול.

וּבְגִין כָּךְ נָמֵי לָא הֲוֵי בָּתַר הַהִיא גְּאוּלָה גָּלוּתָא, לפיכך, לא היתה אחרי ההיא גאולה – גלות מצד היד השמאלית, שכתוב דִּכְתִיב "כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ" (שמות יד, יג) וְכוּ'. אֲבָל גְּאֻלַּת בָּבֶל מִסִּטְרָא דִּימִינָא הֲוַת, בְּגִין כָּךְ בִּלְחִישׁוּ דְּלָא לַאֲרָמָא קָלָא. אבל גאולת בבל היתה מצד הימין, לפיכך היתה בחשאי ובלחש ולא בהרמת קול. וּמָאן גָּרִים דָּא? אֶלָּא דְּלָא אִתְפַּיְּיסַת גְּבוּרָה בַּהֲדַיְיהוּ. ומי גרם את זה? אלא בגלל שלא התפייסה הגבורה עמהם. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין נָשִׁים נָכְרִיּוֹת, וזה למה? בגלל שנשאו בבל נשים נוכריות. שכתוב דִּכְתִיב "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד) מִסִּטְרָא מצד דִּגְבוּרָה וַדַּאי.

דִּגְבוּרָה אִיהִי דַּרְגָּא דְּאִתְפָּרְשַׁת לִתְרֵין, לְיִשְׂרָאֵל מִלְּגַו וּלְאוּמִּין מִלְּבַר. שהגבורה היא המדרגה המתחלקת לשניים, לישראל מבפנים ולאומות שבחוץ, וּבָהּ "הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב" (מלאכי א, ב). וְעִם כָּל דָּא הַבְדָּלָה אִשְׁתַּכְּחַת בֵּין הַאי לְהַאי. ועם כל זה, נמצאת הבדלה בין יעקב לעשו,