תיקוני זוהר תניינא | דף יא סוף תקונא רביעאה – חמישאה

תוכן הדף

חטאי התחתונים נותנים מקום לס"א להרחיב תחומה, וגם הוא רק כפי רשות שמים.

החטאים יוצרים את ענני הסטרא אחרא המונעים מהתפילות לעלות, וניתן לבוקעם רק בכח הדמעות.

 
שיתוף ב print
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest

(דף יא' עמוד א) [וְי"ב הויו"ת קָיְימִין] בְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שִׁית לִימִינָא וְשִׁית לִשְׂמָאלָא, בְּהוּ אִסְתַּחְרָן צֵירוּפִין בְּקַדְמִיתָא, כְּמָה דִּנְפַק מֵהַהוּא רָקִיעַ. וְרָזָא דִּלְהוֹן תְּלָת הויי"ן דְּבְהוֹן תְּרֵיסַר אַתְוָן, וְאִינּוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא עֵילָּא וְתַתָּא וְאֶמְצָעִיתָא. יְהֹוָה מֶלֶךְ יְהֹוָה מָלָךְ יְהֹוָה יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בְּהוּ אֲנִי רִאשׁוֹן לְעֵילָא, אֲנִי אַחֲרוֹן לְתַתָּא, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים בְּאֶמְצָעִיתָא.

דְּלֵית לְךָ צֵירוּפָא חַד בְּאוֹרַיְתָא דְּלָא נָפִיק כֹּלָּא מֵאֵלִין תְּלָת. וְחָכְמָה בִּינָה וְדַעַת אִיהוּ יה"ו, חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת יה"ו, נֵצַח הוֹד יְסוֹד יה"ו. שְׁכִינְתָּא אַשְׁלִימַת כֻּלְהוֹ ליהו"ה, וּבָהּ יְהֹוָה מֶלֶךְ וְכוּ'. וְהָכִי מִסְתַּחֲרַן צֵירוּפִין בְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דָּנִיֵּאל יב, ג), אִלֵּין דְּיָדְעִין לְצָרְפָא צֵירוּפִין בְּאַתְרַיְיהוּ כִּדְקָא יֵאוֹת:

תִּקּוּנָא חֲמִישָׁאָה

וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. דַּיָּה – דְּאִתְּמָר בָּהּ 'דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ' (ברכות ט ב). דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִיהִי צָרָה, וּתְחוּמָא אִשְׁתַּוֵּי לַהּ דְּלָא לְאַעַבְרָא לֵיהּ, כְּמָה דְּאָמַר "עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף" (איוב לח, יא) בְּזִמְנָא דְּתִיקּוּנָא קָאִים כִּדְקָא יֵאוֹת. וּבְזִמְנָא דִּאִתְתַקְּפַת סִטְרָא אַחֲרָא לְשַׁלְּטָאָה, כְּתִיב "נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ (דף יא' עמוד ב) אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים" (תהלים קכד, ד, ה) דְּסִטְרָא אַחֲרָא עַבְרַת תְּחוּמָהּ. וְעִם כָּל דָּא תְּחוּמָא נָמֵי לְזִמְנָא דָּא אִשְׁתְּכַח לַהּ, דְּאִיהִי הֲוַת בָּעֲיָא לְמִשְׁטָפָא לְעָלְמָא, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָקִים לַהּ לְתַתָּא דְּלָא תִּתְפַּשֵּׁט יַתִּיר. כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ "וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ" (אִיּוֹב לח, יא) בְּשַׁעְתָּא דְּאִינוּן גַּלִין מִתְגָּאָן וּבָעְיָין לְמִשְׁטַף עָלְמָא. בְּגִין כָּךְ תְּחוּמִין מְשָׁנְיָין אִשְׁתַּוִיאוּ לְכָל זִמְנָא כִּדְקָא חֲזֵי, וְדָא דַּיָּה. 'דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ', דָּא שָׁעָה דְּאִתְּמָר בָּהּ 'כָּל הַדּוֹחֵק אָת הַשָּׁעָה הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ' (בְּרָכוֹת סד) דְּלֵית לְדַחֲקָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא.

וְעוֹד, 'דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ' (ברכות ט ב), דִּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא אִתְּמָר "אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה" (משלי א, כח). מַאי אָז? אֶלָּא חִיבּוּרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. דְּיִשְׂרָאֵל קְרָאָן קַמֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא וּמְיַחֲדִין יִחוּדָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְעַנְיַין אָמֵן אַחַר בִּרְכָאָן דְּאִיהוּ יאהדונה"י, וְלֵית אִינוּן נִגְאָלִין. אַמַּאי? אֶלָּא "יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי" (משלי א, כח), בְּגִין דַּעֲנָנָא מְכַסֵּי עֲלַיְיהוּ וְלָא אִתְגַּלְיָין, וּצְלוֹתָא לָא עַבְרַת, דִּכְתִיב "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה" (איכה ג, מד) וּכְתִיב "עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה" (איוב כב, יד). וּבְגִין עֵיבָא דָּא דְּאִשְׁתְּכַח, צְלוֹתָא לָא אִתְקַבִּילַת וּפוּרְקָנָא לָא [אִתְגַּלְיַת].

ביאור נופת צופים

(דף יא' עמוד א) [וְי"ב הויו"ת קָיְימִין] בְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שִׁית לִימִינָא וְשִׁית לִשְׂמָאלָא, בְּהוּ אִסְתַּחְרָן צֵירוּפִין בְּקַדְמִיתָא, כְּמָה דִּנְפַק מֵהַהוּא רָקִיעַ. וי"ב הויו"ת עומדות באותו העמוד האמצעי, שש לימין ושש לשמאל, בהם סובבים הצירופים בתחילה – כמו שיוצא מאותו הרקיע. וְרָזָא דִּלְהוֹן תְּלָת הויי"ן דְּבְהוֹן תְּרֵיסַר אַתְוָן, וְאִינּוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא עֵילָּא וְתַתָּא וְאֶמְצָעִיתָא. וסודם שלוש הויו"ת, שבהם י"ב אותיות, והם כללות הכל, למעלה, למטה ובאמצע. יְהֹוָה מֶלֶךְ יְהֹוָה מָלָךְ יְהֹוָה יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בְּהוּ אֲנִי רִאשׁוֹן לְעֵילָא, אֲנִי אַחֲרוֹן לְתַתָּא, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים בְּאֶמְצָעִיתָא. בהם אני ראשון למעלה, אני אחרון למטה, ומבלעדי אין אלהים באמצע.

דְּלֵית לְךָ צֵירוּפָא חַד בְּאוֹרַיְתָא דְּלָא נָפִיק כֹּלָּא מֵאֵלִין תְּלָת. שאין לך צירוף אחד בתורה שלא יוצא הכל מאלו השלושה: וְחָכְמָה בִּינָה וְדַעַת אִיהוּ יה"ו, חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת יה"ו, נֵצַח הוֹד יְסוֹד יה"ו. שְׁכִינְתָּא אַשְׁלִימַת כֻּלְהוֹ ליהו"ה, והשכינה שהיא ה' אחרונה משלימה כולם ליהו"ה, וּבָהּ יְהֹוָה מֶלֶךְ וְכוּ'. וְהָכִי מִסְתַּחֲרַן צֵירוּפִין בְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי. וכך סובבים הצרופים בתורה ודאי. לפיכך, בְּגִין כָּךְ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דָּנִיֵּאל יב, ג), אִלֵּין דְּיָדְעִין לְצָרְפָא צֵירוּפִין בְּאַתְרַיְיהוּ כִּדְקָא יֵאוֹת: אילו שיודעים לצרף צירופים במקומם כמו שראוי:

תִּקּוּנָא חֲמִישָׁאָה

חטאי התחתונים נותנים מקום לס"א להרחיב תחומה, וגם הוא רק כפי רשות שמים.

וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. היד אותיות דַּיָּה – דְּאִתְּמָר בָּהּ שנאמר בה 'דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ' (ברכות ט ב). דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִיהִי צָרָה, וּתְחוּמָא אִשְׁתַּוֵּי לַהּ דְּלָא לְאַעַבְרָא לֵיהּ, כְּמָה דְּאָמַר הסטרא אחרא היא צרה, והושם לה גבול שלא תעבור אותו כמו שנאמר "עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף" (איוב לח, יא) בְּזִמְנָא דְּתִיקּוּנָא קָאִים כִּדְקָא יֵאוֹת. וזה בזמן שיש בחירה כדי שהתיקון יעמוד כמו שראוי. וּבְזִמְנָא דִּאִתְתַקְּפַת סִטְרָא אַחֲרָא לְשַׁלְּטָאָה, ובזמן שמתחזקת הסטרא אחרא לשלוט, כתוב כְּתִיב "נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ (דף יא' עמוד ב)  אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים" (תהלים קכד, ד, ה) דְּסִטְרָא אַחֲרָא עַבְרַת תְּחוּמָהּ. וזה בזמן שהסטרא אחרא עברה את תחומה בגלל מעשי התחתונים המקולקלים המרחיבים את תחומה, וְעִם כָּל דָּא תְּחוּמָא נָמֵי לְזִמְנָא דָּא אִשְׁתְּכַח לַהּ, דְּאִיהִי הֲוַת בָּעֲיָא לְמִשְׁטָפָא לְעָלְמָא, ועם כל זה, גם לזמן הזה הוגבל תחומה, כיוון שרצונה לשטוף את העולם, עַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָקִים לַהּ לְתַתָּא דְּלָא תִּתְפַּשֵּׁט יַתִּיר, וגם התחום הנוסף הוא ברשות ובגבול שנתן לה הקב"ה כדי להיפרע מהרשעים, ואין לה שום אפשרות לפעול כרצונה, וכל זה עד שהקב"ה יעמיד אותו במקומה למטה מכל המדרגות שלא תתפשט יותר. כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ ואז נאמר בה "וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ" (אִיּוֹב לח, יא) בְּשַׁעְתָּא דְּאִינוּן גַּלִין מִתְגָּאָן וּבָעְיָין לְמִשְׁטַף עָלְמָא. בשעה שאלו גלי ים של המים הזידונים מתגאים ורוצים לשטוף את העולם. בְּגִין כָּךְ תְּחוּמִין מְשָׁנְיָין אִשְׁתַּוִיאוּ לְכָל זִמְנָא כִּדְקָא חֲזֵי, ולכן, גבולות ותחומים שונים הושמו כראוי לכל זמן, וזה  וְדָא דַּיָּה. 'דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ', דָּא שָׁעָה דְּאִתְּמָר בָּהּ וזו השעה שנאמר בה 'כָּל הַדּוֹחֵק אָת הַשָּׁעָה הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ' (בְּרָכוֹת סד) דְּלֵית לְדַחֲקָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא, שאין לדחוק את השכינה בזמן הגלות.

החטאים יוצרים את ענני הסטרא אחרא המונעים מהתפילות לעלות, וניתן לבוקעם רק בכח הדמעות.

וְעוֹד, 'דַּיָּה לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ' (ברכות ט ב), דִּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא אִתְּמָר בזמן הגלות שנאמר "אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה" (משלי א, כח). מַאי אָז? אֶלָּא חִיבּוּרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. מהו "אָז"? גימ' ח' אותיות יאהדונה"י שהם חיבור קודשא ב"ה ושכינתא, בדְּיִשְׂרָאֵל קְרָאָן קַמֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא וּמְיַחֲדִין יִחוּדָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע,שישראל קוראים ומייחדים אותם בכל יום ובקריאת שמע, וְעַנְיַין אָמֵן אַחַר בִּרְכָאָן דְּאִיהוּ יאהדונה"י, וְלֵית אִינוּן נִגְאָלִין. ועונים אמ"ן שהוא גימ' ב' השמות יאהדונה"י, אחרי הברכות ואינם נגאלים. אַמַּאי? אֶלָּא מדוע אינם נגאלים? אלא זה סוד הפסוק "יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי" (משלי א, כח), בְּגִין דַּעֲנָנָא מְכַסֵּי עֲלַיְיהוּ וְלָא אִתְגַּלְיָין, וּצְלוֹתָא לָא עַבְרַת, בגלל ענני הסטרא אחרא שמכסים עליהם, ואינם נראים, והתפילה לא עוברת אותם כדי לעלות למעלה, שנאמר דִּכְתִיב "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה" (איכה ג, מד) וּכְתִיב "עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה" (איוב כב, יד). וּבְגִין עֵיבָא דָּא דְּאִשְׁתְּכַח, צְלוֹתָא לָא אִתְקַבִּילַת וּפוּרְקָנָא לָא [אִתְגַּלְיַת]. ובגלל שענן זה נמצא, התפילה לא מתקבלת והגאולה לא מתגלה. 

שיתוף ב print
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest