תיקוני זוהר תניינא | דף יד המשך תקונא שתיתאה

(דף יד' עמוד א') דִּשְׁכִינְתָּא. אִי תֵּימָא דִּלְגַרְמֵיהוֹן לְחוּד עָבְדִין? לָאו הָכִי. אֶלָּא "וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ" (שמות לה, י), לְאַתְקָנָא בְּגִין כֹּלָּא. וְאִית דְּאִיהוּ לְחוֹדֵיהּ יָכִיל לְאַתְקָנָא בְּגִין כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּאָמַר "וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, יח). דְּהָא כָּל אִלֵּין עוֹבְדִין אִתְעֲבִידוּ בְּתִיקּוּנָא כָּל חַד בְּדִילֵיהּ. אֲבָל כֹּלָּא לָא אִשְׁתְּלִים וְלָא אִתְתַּקַּן אֶלָּא עַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה, דְּאִיהוּ שָׁקוּל כְּכָל יִשְׂרָאֵל. וּבְאִינּוּן חַכְמֵי לֵב אִתְּמָר "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ" (שמות לא, ו) וְכוּ' חָכְמָה דָּא שְׁכִינְתָּא. דְּמָאן דִּשְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָא בְּעוֹבָדוֹי לֵית עוֹבָדוֹי עוֹבְדִין, דְּלָא מִתְקַבְּלִין קַמֵּי מַלְכָּא, דִּכְתִיב "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל" (ירמיהו ט, כג) וְכוּ'. דְּמָאן דְּלָא אִשְׁתַּכְּחַת שְׁכִינְתָּא בְּעוֹבָדוֹי, אִתְּמָר בֵּיהּ "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי" (ישעיהו א, יב) דָּא זֹאת, דְּלָא אִשְׁתַּכְּחַת בְּעוֹבָדוֹי. וּבְגִין כָּךְ "רְמֹס חֲצֵרָי" קָרֵי לְהוּ, כְּמָה דְּאָמַר "וּשְׁאָרָא בְּרַגְלַהּ רָפְסָה" (דניאל ז, ז). דְּמִסְּטַר קַדִּישָׁא אִתְּמָר "וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה" (משלי ל, יט) דָּא דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, דְּאִתְּמָר בָּהּ "דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול" (במדבר כ, יז) אִלֵּין יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו. אֲבָל מִסִּטְרָא אַחֲרָא, "בְּרַגְלַהּ רָפְסָה" וַדַּאי רְמֹס חֲצֵרָי.

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ (דף יד' עמוד ב') כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דָּנִיֵּאל יב, ג) וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים וְכוּ'. מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים אִלֵּין חַכְמֵי לֵב דְּאִתְּמָר, דִּמְתַקְּנִין כָּל חַד תִּיקּוּנֵיהּ לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל הַמַּשְׂכִּילִים אִלֵּין מֹשֶׁה וּתְרֵין מְשִׁיחִין, דְּקַיְּימִין לְאַשְׁגְּחָא עַל כֻּלְהוֹ אָחֲרָנִין, כְּגוֹן "וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה" (שמות לט, לג) דְּהָא אִינוּן נָטְלִין תָּדִיר כָּל תִּיקּוּנָא דְּכֻלְּהוּ, לְאַשְׁלָמָא מִילִין כִּדְקָא יֵאוֹת.

וּמַשְׁכְּנָא תָּמָן שְׁמָא קַדִּישָׁא אדנ"י וּלְגַו הוי"ה, לְאִתְחַבְּרָא בְּחִיבּוּרָא חַד. לְבָתַר אִתְפְּרַשׁ שְׁמָא לְאִינּוּן טְקָסִין דְּקַיְּימִין סַחֲרָנֵיהּ. כְּגַוְנָא דָּא אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד אָת לְכָל שִׁבְטָא. תְּלָת שְׁבָטִין לְכָל טַקְסָא. וּבְכָל טַקְסָא קָאִים מִלְּגַו אָת חַד מִשְּׁמָא קַדִּישָׁא הוי"ה, כְּגַוְנָא דָּא יו"ד ה"א וא"ו ה"א. בְּגִין כָּךְ מַשְׁכְּנָא קָאִים בְּאֶמְצָעִיתָא, וְטַקְסִין מִתְפָּרְשָׁן סַחֲרָנֵיהּ, לְמֶהֱוֵי יִשְׂרָאֵל בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יֵאוֹת:

תִּקּוּנָא שְׁבִיעָאָה

וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה בְּמַדְבְּרָא. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דְּבָרִים לד, יב) בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ" (דברים ב, כה) וְכוּ'. דְּעַד לָא אִתְתַּקְּנַת שְׁכִינְתָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים,

ביאור נופת צופים

(דף יד' עמוד א') דִּשְׁכִינְתָּא. אִי תֵּימָא דִּלְגַרְמֵיהוֹן לְחוּד עָבְדִין? לָאו הָכִי. האם נאמר שלעצמן בלבד הם עושים? לא כך. אֶלָּא "וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ" (שמות לה, י), לְאַתְקָנָא בְּגִין כֹּלָּא. לתקנה בעבור כולם, וְאִית דְּאִיהוּ לְחוֹדֵיהּ יָכִיל לְאַתְקָנָא בְּגִין כָּל יִשְׂרָאֵל, ויש צדיק שהיו לבדו יכול לתקן בעבור כלל ישראל, כמו שנאמר כְּמָה דְּאָמַר "וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, יח). דְּהָא כָּל אִלֵּין עוֹבְדִין אִתְעֲבִידוּ בְּתִיקּוּנָא כָּל חַד בְּדִילֵיהּ. שהרי כל אלו המעשים שנעשו, נעשו כל אחד בשלו, אֲבָל כֹּלָּא לָא אִשְׁתְּלִים וְלָא אִתְתַּקַּן אֶלָּא עַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה, דְּאִיהוּ שָׁקוּל כְּכָל יִשְׂרָאֵל. אבל כולם בכללות אחת לא נשלמו ולא נתקנו – אלא על ידי משה, שהוא שקול ככל ישראל.

וּבְאִינּוּן חַכְמֵי לֵב אִתְּמָר ובאלו חכמי הלב נאמר, "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ" (שמות לא, ו) וְכוּ' חָכְמָה דָּא שְׁכִינְתָּא. חכמה זו השכינה. דְּמָאן דִּשְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָא בְּעוֹבָדוֹי לֵית עוֹבָדוֹי עוֹבְדִין, דְּלָא מִתְקַבְּלִין קַמֵּי מַלְכָּא, ומי שהשכינה לא שורה במעשיו, אין מעשיו נעשים ומתקיימים, שכתוב, דִּכְתִיב "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל" (ירמיהו ט, כג) וְכוּ'. "זאת" היא כינוי לשכינה, והמתהלל יכול להתהלל רק ב"זאת". דְּמָאן דְּלָא אִשְׁתַּכְּחַת שְׁכִינְתָּא בְּעוֹבָדוֹי, ומי שלא נמצאת השכינה שורה במעשיו, נאמר בו אִתְּמָר בֵּיהּ "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי" (ישעיהו א, יב) דָּא זֹאת, דְּלָא אִשְׁתַּכְּחַת בְּעוֹבָדוֹי. זו היא "הזאת" שלא שורה במעשיו,וּבְגִין כָּךְ "רְמֹס חֲצֵרָי" קָרֵי לְהוּ ולכן אמר "רמוס חצרי" שמעשיו אינם רצויים ומאוסים, כמו שנאמר כְּמָה דְּאָמַר "וּשְׁאָרָא בְּרַגְלַהּ רָפְסָה" (דניאל ז, ז)כאותה החיה שאוכלת וגורסת ובאותה עת משחיתה ברגליה.

דְּמִסְּטַר קַדִּישָׁא אִתְּמָר שמצד הקדושה נאמר "וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה" (משלי ל, יט) דָּא זה דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, דְּאִתְּמָר בָּהּ "דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול"(במדבר כ, יז) אִלֵּין יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו. אֲבָל מִסִּטְרָא אַחֲרָא, "בְּרַגְלַהּ רָפְסָה" וַדַּאי רְמֹס חֲצֵרָי. דרך המלך היא הדרך דרכה יורד השפע לשכינה, דרך שאינה נוטה ימין ושמאל שהם דרכי ישמעאל ועשו, אבל הסטרא אחרא בכללותה נאמר בה "ברגלה רפסה" וזהו כוונת רמוס חצרי כל דרך שאינה בקדושה.

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ (דף יד' עמוד ב') כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דָּנִיֵּאל יב, ג) "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" וְכוּ'. "מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים" אִלֵּין אלו חַכְמֵי לֵב דְּאִתְּמָר, דִּמְתַקְּנִין כָּל חַד תִּיקּוּנֵיהּ לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל. חכמי הלב הם אלו שמתקנים כל אחד בתיקוניהם לכלל ישראל, אֲבָל הַמַּשְׂכִּילִים אִלֵּין מֹשֶׁה וּתְרֵין מְשִׁיחִין, דְּקַיְּימִין לְאַשְׁגְּחָא עַל כֻּלְהוֹ אָחֲרָנִין, אבל המשכילים אלו משה ושני המשיחין, שעומדים להשגיח על כל האחרים, כגון, כְּגוֹן "וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה" (שמות לט, לג) דְּהָא אִינוּן נָטְלִין תָּדִיר כָּל תִּיקּוּנָא דְּכֻלְּהוּ, לְאַשְׁלָמָא מִילִין כִּדְקָא יֵאוֹת. שהרי הם בתמידות נוטלים כל התיקונים של כולם, להשלים הדברים כמו שראוי. 

וּמַשְׁכְּנָא תָּמָן שְׁמָא קַדִּישָׁא אדנ"י וּלְגַו הוי"ה, לְאִתְחַבְּרָא בְּחִיבּוּרָא חַד.  ובמשכן, שם עומד בכללות שם אדנ"י הקדוש, ובפנמיותו עומד שם הוי"ה, לְבָתַר אִתְפְּרַשׁ שְׁמָא לְאִינּוּן טְקָסִין דְּקַיְּימִין סַחֲרָנֵיהּ. ואחר כך נחלק לאלו המחנות שעומדים סביבותיו כדוגמת:  כְּגַוְנָא דָּא אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד אָת לְכָל שִׁבְטָא מילוי שם אדנ"י ובו י"ב אותיות – אות לכל שבט. תְּלָת שְׁבָטִין לְכָל טַקְסָא. שלושה שבטים לכל מחנה, וּבְכָל טַקְסָא קָאִים מִלְּגַו אָת חַד מִשְּׁמָא קַדִּישָׁא הוי"ה, ובכל מחנה עומדת בפנימיותו אות אחת מהשם הקדוש הוי"ה מ"ה כעין זה:  כְּגַוְנָא דָּא יו"ד ה"א וא"ו ה"א. בְּגִין כָּךְ מַשְׁכְּנָא קָאִים בְּאֶמְצָעִיתָא, וְטַקְסִין מִתְפָּרְשָׁן סַחֲרָנֵיהּ, לְמֶהֱוֵי יִשְׂרָאֵל בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יֵאוֹת: לפיכך המשכן נמצא במרכז, והמחנות סביביו, להיות ישראל בתיקון שלם כמו שראוי.

תִּקּוּנָא שְׁבִיעָאָה

וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה בְּמַדְבְּרָא במדבר"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דְּבָרִים לד, יב) בְּזִמְנָא דִּכְתִיב בזמן שכתוב "הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ" (דברים ב, כה) וְכוּ'. דְּעַד לָא אִתְתַּקְּנַת שְׁכִינְתָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים שעד שלא נתקנה השכינה בתיקון שלם,