תיקוני זוהר תניינא | דף טז המשך תקונא שביעאה

Share on print
Share on facebook
Share on whatsapp
Share on twitter
Share on email
Share on pinterest

(דף טז' עמוד א') וְדָא גָּרִים לֵיהּ חִילּוּקָא דְּמַלְכוּתָא וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ "הוֹדִיעֵנִי יְהֹוָה קִצִּי" (תהלים לט, ה) דָּא קֵץ הַיָּמִין, דְּבֵיהּ "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) בְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, לְאִתְחַבְּרָא מַאי דְּאִתְפְּרָשׁוּ בְּקַדְמִיתָא בְּיָרָבְעַם וּרְחַבְעָם. בְּגִין כָּךְ "הוֹדִיעֵנִי יְהֹוָה קִצִּי" (תהלים לט, ה) וְכוּ' "אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי" (שם) לְבַר מִמַּלְכוּתָא. אִשְׁתְּכַח דְּכֹלָּא בְּזִמְנֵיהּ אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי וַדַּאי.

וּשְׁכִינְתָּא עַד דְּלָא אִתְתַּקְּנַת לָא אִתְגַּלִיאַת. בְּגִין כָּךְ דְּכָל יוֹמִין דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל בַּמַּדְבְּרָא, אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְמֹשֶׁה לְאִתְתַּקְּפָא סַגִּי לָקֳבֵל כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דְּבָרִים לד, יב) וַדַּאי. כֵּיוָן דְּאִתְתַּקְּנַת שְׁכִינְתָּא וְאִתְגַּלִיאַת, מִיָּד "הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ" (דברים ב, כה) וְכוּ', וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל. אֵימָתַי אִתְתַּקְּנַת? אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ" (במדבר כא, יז) וְהָא אוֹקְמוּהָ. בְּגִין כָּךְ "וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהֹוָה בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר" (דברים ג, כג) בְּעֵת הַהִיא דָּיְיקָא, דִּכְבָר סַלְקַת שְׁכִינְתָּא עַל יְדוֹי וְאִתְתַּקְנַת. "אֲדֹנָי יְהֹוִה אַתָּה הַחִלּוֹתָ" (דברים ג, כד) וְכוּ' כְּמָה דְּאָמַר "הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל" (דברים ב, כה) וְכוּ'. אֲבָל "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ" (דברים ג, כד) וְכוּ' דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִוָּדַע לֵיהּ אֳרָחִין דִּילֵיהּ, אֵימָתַי לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בְּחֶסֶד דַּרְגָּא דִּימִינָא, (דף טז' עמוד ב')  וְאֵימָתַי בִּשְׂמָאלָא. דִּכְתִיב "לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ" (דברים ג, כד) דָּא יְמִינָא, "וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה" (דברים ג, כד) דָּא שְׂמָאלָא. וּמֹשֶׁה בְּהַאי יָד הַחֲזָקָה אִתְתְּקַף סַגִּי וְאַצְלַח, כְּדֵין "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה" (דברים ג, כה) הָשַׁתָּא דְּתִיקּוּנָא נָמֵי סָלִיק בִּידַאי, דִּכְתִיב "אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ" (דברים ב, כה).

וְאִי תֵּימָא אֵימָתַי אַחְזַי לֵיהּ רָזִין אִלֵּין? אֶלָּא בַּסְּנֶה אַחְזַי לֵיהּ וַדַּאי, בְּהַהוּא מַטֶּה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וַיְהִי לְנָחָשׁ" (שמות ד, ג) דְּהָא מַטֶּה דָּא אִתְהַפַּךְ מִטּוֹב לָרַע וּמֵרַע לְטוֹב. וְאִית מַטֶּה הָאֱלֹהִים לִשְׂמָאלָא, מַטֶּה מֹשֶׁה לִימִינָא. אֲבָל הָכָא אוֹלִיף לֵיהּ רָזָא, "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד). דְּהָא בְּזִמְנָא דְּנָחָשׁ דָּא אִתְּעַר, אִצְטְרִיךְ מִיָּד לְמֵיקָם לְקֳבְלֵיהּ וּלְאַחֲדָא בִּזְנָבָא דִּילֵיהּ, דְּבֵיהּ מָחֵי. לְתָפְסָא בֵּהּ דְּלָא תֶּחֱרָב עָלְמָא. בְּגִין כָּךְ וְאָחוּז בִּזְנָבוֹ, כְּגוֹן "אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים" (שיר השירים ב, טו) דְּלָא יְחַרְבוּן לְעָלְמָא. בְּמַאי יִתְפּוֹס בֵּיהּ? אֶלָּא "שְׁלַח יָדְךָ" (שמות ד, ד) דָּא שְׂמָאלָא, בָּהּ "וְאָחוּז בִּזְנָבוֹ" וַדַּאי. מִיָּד "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד) דִּכְדֵין אִשְׁתְּכִיךְ בְּאַתְרֵיהּ. וְכֵיוָן דְּאִשְׁתְּכִיךְ הַאי רַחֲמֵי יִתְעָרוּן בְּכֹלָּא. בְּגִין כָּךְ "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד). וּבְגִין דָּא "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ" (דברים ג, כד) בַּסְּנֶה. "אֶת גָּדְלְךָ" (דברים ג, כד) דָּא יְמִינָא. "וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה" (דברים ג, כד)", "שְׁלַח יָדְךָ" וַדַּאי:

 

ביאור נופת צופים

(דף טז' עמוד א') וְדָא גָּרִים לֵיהּ חִילּוּקָא דְּמַלְכוּתָא וַדַּאי וזה שגרם לו שתתחלק המלכות ודאי. בְּגִין כָּךְ בשל כך ביקש דוד "הוֹדִיעֵנִי יְהֹוָה קִצִּי" (תהלים לט, ה) דָּא קֵץ הַיָּמִין שהוא לעתיד לבא הנקרא קץ הימין שעליהם נאמר, דְּבֵיהּ "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) בְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, לְאִתְחַבְּרָא מַאי דְּאִתְפְּרָשׁוּ בְּקַדְמִיתָא בְּיָרָבְעַם וּרְחַבְעָם שיתחברו מה שפילגו ירבעם ורחבעם בתחילה. בְּגִין כָּךְ בשל כך ביקש דוד "הוֹדִיעֵנִי יְהֹוָה קִצִּי" (תהלים לט, ה) וְכוּ'  "אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי" (שם) לְבַר מִמַּלְכוּתָא אדע עד מתי אהיה מחוץ למלכות. אִשְׁתְּכַח דְּכֹלָּא בְּזִמְנֵיהּ אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי וַדַּאי ונמצא שהכל בזמן שיצטרך להיות יהיה ודאי.

וּשְׁכִינְתָּא עַד דְּלָא אִתְתַּקְּנַת לָא אִתְגַּלִיאַת והשכינה, עד שלא נתקנה – לא התגלתה. בְּגִין כָּךְ דְּכָל יוֹמִין דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל בַּמַּדְבְּרָא בשל כך בכל הימים שהיו ישראל במדבר, אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְמֹשֶׁה לְאִתְתַּקְּפָא סַגִּי לָקֳבֵל כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין הצטרך משה להתחזק ביותר  כנגד כל כוחות הטומאה וזה שכתוב, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דְּבָרִים לד, יב) וַדַּאי. כֵּיוָן דְּאִתְתַּקְּנַת שְׁכִינְתָּא וְאִתְגַּלִיאַת כיון שנתקנה השכינה והתגלתה במשכן, מִיָּד נאמר "הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ" (דברים ב, כה) וְכוּ', וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל. אֵימָתַי אִתְתַּקְּנַת? אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּכְתִיב מתי נתקנה? אלא בזמן שאמר הכתוב "עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ" (במדבר כא, יז) וְהָא אוֹקְמוּהָ וזה כבר נתבאר. בְּגִין כָּךְ בשל כך "וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהֹוָה בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר" (דברים ג, כג) בְּעֵת הַהִיא דָּיְיקָא, דִּכְבָר סַלְקַת שְׁכִינְתָּא עַל יְדוֹי וְאִתְתַּקְנַת שכבר עלתה השכינה על ידו ונתקנה."אֲדֹנָי יְהֹוִה אַתָּה הַחִלּוֹתָ" (דברים ג, כד) וְכוּ' כְּמָה דְּאָמַר "הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל" (דברים ב, כה) וְכוּ'.

אֲבָל "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ" (דברים ג, כד) וְכוּ' דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִוָּדַע לֵיהּ אֳרָחִין דִּילֵיהּ שהקדוש ברוך הוא הודיע לו דרכי הנהגתו, אֵימָתַי לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בְּחֶסֶד דַּרְגָּא דִּימִינָא מתי להשתמש בחסד מדרגת קו הימין, (דף טז' עמוד ב')  וְאֵימָתַי בִּשְׂמָאלָא ומתי בשמאל. דִּכְתִיב "לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ" (דברים ג, כד) דָּאזה קו יְמִינָא"וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה" (דברים ג, כד) דָּא זה קו שְׂמָאלָא. וּמֹשֶׁה בְּהַאי יָד הַחֲזָקָה אִתְתְּקַף סַגִּי וְאַצְלַח ומשה בזו היד החזקה התחזק ביותר והצליח ועל כן אמר , כְּדֵין "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה" (דברים ג, כה) הָשַׁתָּא דְּתִיקּוּנָא נָמֵי סָלִיק בִּידַאי עכשיו שעלה התיקון בידי כמו  שכתוב, דִּכְתִיב "אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ" (דברים ב, כה).

וְאִי תֵּימָא אֵימָתַי אַחְזַי לֵיהּ רָזִין אִלֵּין? ואם תשאל מתי הראה לו בקב"ה סודות אלה? אֶלָּא בַּסְּנֶה אַחְזַי לֵיהּ וַדַּאי אלא בסנה הראה לו בודאי, בְּהַהוּא מַטֶּה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ באותו מטה שנאמר בו "וַיְהִי לְנָחָשׁ" (שמות ד, ג) דְּהָא מַטֶּה דָּא שמטה זה אִתְהַפַּךְ מִטּוֹב לָרַע וּמֵרַע לְטוֹב. וְאִית מַטֶּה הָאֱלֹהִים לִשְׂמָאלָא ויש מטה האלהים לשמאל. מַטֶּה מֹשֶׁה לִימִינָא. אֲבָל הָכָא אוֹלִיף לֵיהּ רָזָא, אבל כאן לימד אותו סוד "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד)דְּהָא בְּזִמְנָא דְּנָחָשׁ דָּא אִתְּעַר שבזמן שנחש זה מתעורר, אִצְטְרִיךְ מִיָּד לְמֵיקָם לְקֳבְלֵיהּ וּלְאַחֲדָא בִּזְנָבָא דִּילֵיהּ צריך מיד לקום כנגדו ולאחוז אותו בזנבו, דְּבֵיהּ מָחֵי שבו הוא מכה. לְתָפְסָא בֵּהּ דְּלָא תֶּחֱרָב עָלְמָא לתפוס אותו שלא יחרב העולם. בְּגִין כָּךְ לכן אמר לו וְאָחוּז בִּזְנָבוֹ, כְּגוֹן "אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים" (שיר השירים ב, טו) דְּלָא יְחַרְבוּן לְעָלְמָא שלא יחריבו העולם. בְּמַאי יִתְפּוֹס בֵּיהּ? במה יתפוס בו? אֶלָּא "שְׁלַח יָדְךָ" (שמות ד, ד) דָּא שְׂמָאלָא זו יד שמאל, בָּהּ "וְאָחוּז בִּזְנָבוֹ" וַדַּאי. מִיָּד "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד) דִּכְדֵין אִשְׁתְּכִיךְ בְּאַתְרֵיהּ ואז נשקט במקומו. וְכֵיוָן דְּאִשְׁתְּכִיךְ הַאי רַחֲמֵי יִתְעָרוּן בְּכֹלָּא וכיון שהשתתק מתעוררים הרחמים בכל. בְּגִין כָּךְ "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד). וּבְגִין דָּא "אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ" (דברים ג, כד) בַּסְּנֶה. "אֶת גָּדְלְךָ" (דברים ג, כד) דָּא יְמִינָא. "וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה" (דברים ג, כד)" זו שאמרנו לעיל "שְׁלַח יָדְךָ" וַדַּאי:

Share on print
Share on facebook
Share on whatsapp
Share on twitter
Share on email
Share on pinterest