תיקוני זוהר תניינא | דף יז תקונא תמינאה

תִּקּוּנָא תְּמִינָאָה

(דף יז' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא הַיָּד דִּיהוּדָה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "יָדָיו רָב לוֹ" (דברים לג, ז). "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דְּבָרִים לד, יב) דָּא ו"ה דִּילֵיהּ. "אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה"(דברים לד, יב) דְּאִיהוּ בְרִיךְ לֵיהּ הָכִי, "וְזֹאת לִיהוּדָה" (דברים לג, ז) וְכוּ'. דִּיְהוּדָה אִיהוּ יהו"ה ד', דְּהָא בְּרָא דָּא אִתְבָּרִיר לְמֶיהֱוֵי בֵּיהּ רָזָא דְּמַלְכוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, שָׁרְשָׁא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא. אֲבָל עַד לָא אִתְפְּרַשׁ וְלָא אִתְגַּלְיָא, תָּמָן קָאִים לְאִתְנַהֲרָא וּלְאִתְתַּקְּנָא בְּרָזָא דָּא וַדַּאי – יהו"ה ד', [ד'] בְּאֶמְצָעִיתָא אִילֵּין ד' אַתְוָן דאדנ"י, כֻּלְהוֹ בִּכְלָלָא חַד לְאִתְנַהֲרָא מֵאִינּוּן ד' דְּסַחֲרִין לַהּ. כֵּיוָן דְּאָתָא דָּוִד מַלְכָּא שְׁרִיַּת ד' דָּא וְאִתְגַּלִיאַת. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְפַּשְׁטַת בְּדָרְגָּהָא בְּד' אַתְוָן אִלֵּין אדנ"י, וְאִתְעֲבִידַת הֵיכְלָא לְאִינּוּן ד' אָחֲרָנִין. וּבְגִין כָּךְ בָּעָא דָּוִד לְמֶעֱבַד הֵיכְלָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְעָא לְמִבְנֵי לֵיהּ לְבֵי מַקְדְּשָׁא, אֶלָּא דְּתִיקּוּנָא לָא אִזְדַּמַּן שְׁלִים בְּזִמְנֵיהּ. בְּגִין כָּךְ אִיהוּ לָא בָּנִי לֵיהּ אֶלָּא בְּרֵיהּ שְׁלֹמֹה, שְׁלִימוּ דְּתִיקּוּנָא לְזִמְנָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא, דִּכְדֵין מִתְפַּשֵּׁט אִיהוּ בְּתִיקּוּנָא (דף יז' עמוד ב') שְׁלִים, וְצֵירוּפָא סָלִיק בָּאוֹרֵחַ אַחֲרָא כְּמָה דְּסָלְקִין דַּרְגִּין בָּאוֹרֵחַ קְשׁוֹט.

תָּא חֲזֵי, רָזָא דְּכֹלָּא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, מֵאִינּוּן תְּרֵין יָדִין עִלָּאִין דְּעַתִּיק יוֹמִין דְּזְמִינָן לְאִתְחַבְּרָא כַּחֲדָא, וּבְגִינַיְיהוּ יִתְחַבְּרוּן לְתַתָּא תְּרֵין מְשִׁיחִין. וְחִיבּוּרָא דְּאִינוּן תְּרֵין יָדִין אִתְחָזֵי בְּאִינוּן תְּרֵין מַזָּלִין עִלָּאִין וא"ו וא"ו, כֹּלָּא רָזָא דְּאֶחָד. "וְהָיוּ לַאֲחָדִים" (יחזקאל לז, יז), תְּרֵין זִמְנִין אֶחָד, "בְּיָדְךָ" וַדַּאי, דְּהָא יִתְחַבְּרוּן תְּרֵין יָדִין לְמֶהֱוֵי יָד חַד וְלָא יַתִּיר.

אִי תֵּימָא יָד דָּא לְמַאן אִתְיְהִיבַת? אֶלָּא רָזָא דָּא 'מִי בָּרֹאשׁ? בֶּן יִשַׁי בָּרֹאשׁ' (סנהדרין קב, א). הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "יָדָיו רָב לוֹ" (דברים לג, ז), רִיבוֹתָא דִּילֵיהּ בְּהַאי תַּלְיָא, בְּרָזָא דִּתְרֵין יָדִין אִלֵּין דְּאִתְעֲבִידוּ חַד וְאִתְיְהִיבוּ לֵיהּ. דִּכְדֵין אִיהוּ יִטּוֹל מַלְכוּתָא, וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף בַּהֲדֵיהּ וַדַּאי בְּחִיבּוּרָא חֲדָא. אֲבָל עִיקָּרָא דְּכֹלָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, דְּהָא אִיהוּ נַטִּיל יְדָא דָּא בְּחִיבּוּרָא חַד, וּבֵיהּ מִתְחַבֵּר מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְנַטְרָא לֵיהּ, דִּכְתִיב "וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה" (דברים לג, ז) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְכְּלִיל וְאִתְחַבָּר בֵּיהּ. בְּגִין כָּךְ יָד דָּא לְמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אִתְיְהִיבַת, וּמִתַּמָּן נַטִּיל לַהּ מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְחַבַּר בֵּיהּ. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ יְהֵא שַׁלִּיט בְּקַדְמִיתָא, מֵרָזָא דְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד נַטִּיל לַהּ וַדַּאי. וְהָא מִלָּה לָא אִשְׁתַּלִימַת עַד מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וּכְדֵין מַלְכוּתָא אִתְקְיָים בִּתְרֵין [דְּאִינוּן חַד, בְּתוּקְפָּא שְׁלִים, הַיָּד הַחֲזָקָה וַדַּאי הַהִיא דְּאִשְׁתְּמוֹדְעַת].

 

ביאור נופת צופים

תִּקּוּנָא תְּמִינָאָה

(דף יז' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא הַיָּד אותיות יד שבשם דִּיהוּדָה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שנאמר בו "יָדָיו רָב לוֹ" (דברים לג, ז)"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דְּבָרִים לד, יב) דָּא ו"ה דִּילֵיהּ אותיות ו"ה שנמצאים בשם יהודה. "אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה" (דברים לד, יב) דְּאִיהוּ בְרִיךְ לֵיהּ הָכִי שהוא ברך אותו כך, "וְזֹאת לִיהוּדָה" (דברים לג, ז) וְכוּ'. דִּיְהוּדָה אִיהוּ הוא אותיות יהו"ה ד', דְּהָא בְּרָא דָּא אִתְבָּרִיר לְמֶיהֱוֵי בֵּיהּ רָזָא דְּמַלְכוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל שהוא הבן שנבחר להיות בו סוד מלכות בישראל, שָׁרְשָׁא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא שורש מלך המשיחאֲבָל עַד לָא אִתְפְּרַשׁ וְלָא אִתְגַּלְיָא אבל עד שלא נבדל ולא התגלה, תָּמָן קָאִים לְאִתְנַהֲרָא וּלְאִתְתַּקְּנָא בְּרָזָא דָּא שם עמד והאיר ולהיתקן  בסוד זה וַדַּאי – יהו"ה הכלולות בשמו ומאירות בו עם האות  ד' בְּאֶמְצָעִיתָא אִילֵּין ד' אַתְוָן דאדנ"י שנמצאת בשמו ורומזת לד' אותיות אדנ"י, כֻּלְהוֹ בִּכְלָלָא חַד לְאִתְנַהֲרָא מֵאִינּוּן ד' דְּסַחֲרִין לַהּ וכולן נכללות כאחד ומוארות מאלה ד' אותיות הוי"ה המקיפות אותן. כֵּיוָן דְּאָתָא דָּוִד מַלְכָּא שְׁרִיַּת ד' דָּא וְאִתְגַּלִיאַתכיון שבא דוד המלך נמצאה ד' זו והתגלתה. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְפַּשְׁטַת בְּדָרְגָּהָא בְּד' אַתְוָן אִלֵּין אדנ"י באותו הזמן התפשטה המלכות במדרגותיה, באלה הד' אותיות אדנ"י וְאִתְעֲבִידַת הֵיכְלָא לְאִינּוּן ד' אָחֲרָנִין ונעשתה היכל לאלה ד' האותיות האחרות – יהו"ה. וּבְגִין כָּךְ בָּעָא דָּוִד לְמֶעֱבַד הֵיכְלָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ובשל כך רצה דוד לעשות היכל לקדוש ברוך הוא, וּבְעָא לְמִבְנֵי לֵיהּ לְבֵי מַקְדְּשָׁא ורצה לבנות לה בית המקדש, אֶלָּא דְּתִיקּוּנָא לָא אִזְדַּמַּן שְׁלִים בְּזִמְנֵיהּ אלא שהתיקון המלכות לא נזדמן להיות שלם בימיו. בְּגִין כָּךְ אִיהוּ לָא בָּנִי לֵיהּ אֶלָּא בְּרֵיהּ שְׁלֹמֹה בשל כך הוא לא בנה לה מקדש אלא בנו שלמה. שְׁלִימוּ דְּתִיקּוּנָא לְזִמְנָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא שלימות התיקון יהיה בזמן של מלך המשיח, דִּכְדֵין מִתְפַּשֵּׁט אִיהוּ בְּתִיקּוּנָא (דף יז' עמוד ב')  שְׁלִים ואז הוא מתפשט בתיקון שלם, וְצֵירוּפָא סָלִיק בָּאוֹרֵחַ אַחֲרָא כְּמָה דְּסָלְקִין דַּרְגִּין בָּאוֹרֵחַ קְשׁוֹט והצירוף עולה בדרך אחרת כמו שיעלו המדרגות בדרך האמת.

תָּא חֲזֵי, רָזָא דְּכֹלָּא בא וראה, סוד הכל "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין אלה שתי המשיחין מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, מֵאִינּוּן תְּרֵין יָדִין עִלָּאִין דְּעַתִּיק יוֹמִין דְּזְמִינָן לְאִתְחַבְּרָא כַּחֲדָא ראשית הכל, מאלה שני הידים העליונות של עתיק יומין שעתידות להתחבר כאחד, וּבְגִינַיְיהוּ יִתְחַבְּרוּן לְתַתָּא תְּרֵין מְשִׁיחִין ובגללם יתחברו למטה שני המשיחין. וְחִיבּוּרָא דְּאִינוּן תְּרֵין יָדִין אִתְחָזֵי בְּאִינוּן תְּרֵין מַזָּלִין עִלָּאִין וא"ו וא"ו, כֹּלָּא רָזָא דְּאֶחָד וחיבור של אלה הידים יראה באלה שני המזלות העליונים שכללות מנינן וא"ו ומאירים בוא"ו שהוא ז"א וכולם בסוד אח"ד, בסוד הפסוק "וְהָיוּ לַאֲחָדִים" (יחזקאל לז, יז)תְּרֵין זִמְנִין אֶחָד "והיו לאחדים" – פעמים אח"ד סוד וא"ו , "בְּיָדְךָ" וַדַּאי, דְּהָא יִתְחַבְּרוּן תְּרֵין יָדִין לְמֶהֱוֵי יָד חַד וְלָא יַתִּיר שאז יתחברו שני הידיים להיות אחד ולא יותר.

אִי תֵּימָא יָד דָּא לְמַאן אִתְיְהִיבַת? ואם תשאל יד זו למי מהמשיחין ניתנה? אֶלָּא רָזָא דָּא אלא זה סוד 'מִי בָּרֹאשׁ? בֶּן יִשַׁי בָּרֹאשׁ' (סנהדרין קב, א)הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "יָדָיו רָב לוֹ" (דברים לג, ז)רִיבוֹתָא דִּילֵיהּ בְּהַאי תַּלְיָא שהיתרון שלו בזה תלוי, בְּרָזָא דִּתְרֵין יָדִין אִלֵּין דְּאִתְעֲבִידוּ חַד וְאִתְיְהִיבוּ לֵיהּ בסוד אלה שני הידיים שנעשו אחד וניתנו לו. דִּכְדֵין אִיהוּ יִטּוֹל מַלְכוּתָא ואז הוא יקח המלכות, וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף בַּהֲדֵיהּ וַדַּאי בְּחִיבּוּרָא חֲדָא ומשיח בן יוסף יחד איתו בוודאי בחיבור אחד. אֲבָל עִיקָּרָא דְּכֹלָּא אבל עיקר הכל מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, דְּהָא אִיהוּ נַטִּיל יְדָא דָּא בְּחִיבּוּרָא חַד שהרי הוא לוקח זו היחד שנתחברה לאחד, וּבֵיהּ מִתְחַבֵּר מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְנַטְרָא לֵיהּ ובו מחתחבר משיח בן יוסף לשמור אותו, דִּכְתִיב "וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה" (דברים לג, ז) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְכְּלִיל וְאִתְחַבָּר בֵּיהּ ונכלל והתחבר איתו. בְּגִין כָּךְ יָד דָּא לְמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אִתְיְהִיבַת בשל כך זו היד נתנה למשיח בן דוד, וּמִתַּמָּן נַטִּיל לַהּ מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְחַבַּר בֵּיהּ ומשם לוקח לו משיח בן יוסף שהתחבר בו. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ יְהֵא שַׁלִּיט בְּקַדְמִיתָא ואף על גב שמשיח בו יוסף יהיה שולט בתחילה, מֵרָזָא דְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד נַטִּיל לַהּ וַדַּאי מסוד משיח בן דוד מקבל את כוחו. וְהָא מִלָּה לָא אִשְׁתַּלִימַת עַד מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וזה הדבר לא יושלם אלא עד שישלוט משיח בו דוד. וּכְדֵין מַלְכוּתָא אִתְקְיָים בִּתְרֵין דְּאִינוּן חַד ואז המלכות תתקיים בכוח אלא השניים שהם אחד, [בְּתוּקְפָּא שְׁלִים בגבורה שלמה, הַיָּד הַחֲזָקָה וַדַּאי הַהִיא דְּאִשְׁתְּמוֹדְעַת ההיא היד הידועה דלעיל].