תיקוני זוהר תניינא | דף יח המשך תקונא תמינאה

 (דף יח' עמוד א') [וּכְדֵין מַלְכוּתָא אִתְקְיָים בִּתְרֵין] דְּאִינוּן חַד ואז המלכות תתקיים בכוח אלא השניים שהם אחד, בְּתוּקְפָּא שְׁלִים בגבורה שלמה, הַיָּד הַחֲזָקָה וַדַּאי הַהִיא דְּאִשְׁתְּמוֹדְעַת ההיא היד הידועה דלעיל.

 וְדָא יְהוּדָה, הי"ד ו"ה, דְּיָדָא דָּא מִלְעֵילָּא לְעֵילָא נָחֲתַת וְנַטִּיל לַהּ מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שיד זו מלמעלה למעלה מעתיק יומין יורדת ולוקח אותו משיח בן דוד, וּכְדֵין אֶשְׁתַּכַּח אִיהוּ רְתִיכָא לְאִינּוּן תְּרֵין עִלָּאִין בְּחִיבּוּרָא חַד וְדָא ו"ה ואז נמצא משיח בן דוד להיות מרכבה לאלא שני המזלות העליונים נוצר חסד ונקה בחיבור אחד וזה חיבור ו"ה. מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף כְּגַוְנָא דָּא ומשיח בן יוסף כעניין זה מקבל, דְּהָא בְּחִיבּוּרָא חַד אִיהוּ בַּהֲדֵי מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וְלָא מִתְפָּרְשָׁאן שהוא בחיבור אחד עם משיח בן דוד ולא נפרדים כמו שנאמר, "וְהָיוּ לַאֲחָדִים" (יחזקאל לז, יז), וַדַּאי.

וְאִי תֵּימָא אַמַּאי לְמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וְלָא לְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף? ואם תשאל למה יורדת למשיח בן דוד בראושנה ולא למשיח בן יוסף? אֶלָּא כֹּלָּא בְּאַתְרֵיהּ אלא הכל כעניין המקום. וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אִיהוּ בְּמַלְכוּת בְּגִין כָּךְ לֵיהּ אִתְחָזֵי מַלְכוּתָא משיח בן דוד מקומו במלכות לכן ראויה לו המלכות. מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף בִּיסוֹד, דְּקָאִים לְאַתְקְפָא לֵיהּ וּלְאַתְקָנָא לֵיהּ בְּכֹלָּא משיח בן יוסף מקומו ביסוד שעומד להתחזק בעבורו ולתקן אותו בכל, וזהו שכתוב. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "וְזֹאת לִיהוּדָ"ה. אַמַּאי לִיהוּדָה הָכִי? מדוע נאמר ליהודה כך וזאת ליהודה? אֶלָּא בְּגִין דְּאִיהוּ [נַטִּיל] לַהּ לְהַאי זֹאת בגלל שהוא לקח לחלקו את המלכות הנקראת זאת בְּגִין כָּךְ לֵיהּ אִתְחֲזִיאַת מִלָּה וַדַּאי בשל כך לו ראויה המלוכה ודאי. וְדָא תִּיקּוּנָא דְּאַזְמִין בְּקַדְמִיתָא מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא בְּהַהִיא בִּרְכָּתָא דִּילֵיהּ וזה התיקון שעורר בתחילה משה הרועה הנאמן באותה הברכה שלו, לְאַתְקָנָא יִשְׂרָאֵל וְכוּלֵיהּ עָלְמָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים ולתקן המלוכה לישראל ולעולם כולו בתיקון שלם.

וְהָא מט"ט שָׁרָא רָבָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו) אִלֵּין מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, דּוּכְרָא וְנוּקְבָּא משיח בן יוסף במדרגת זכר, ומשיח בן דוד במדרגת נקבה, צֶלֶם וּדְמוּת, דִּבְהוּ אִשְׁתְּלִים דְּיוֹקְנָא עִלָּאָה בְּרָזָא כִּדְקָא יֵאוֹת שבהם נשלם הדיוקן העליון בסודו כמו שראוי. לָקֳבֵל אִלֵּין תְּרֵין, תְּרֵין אוּמִין אִשְׁתַּכְחוּ וְאִינּוּן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, כנגד אלא ב' הבחינות נמצאות ב' אומות והם עשו וישמעאל דְּקַיְּימִין כְּגוֹן גְּזָעִין לְאִתְפָּרְשָׁא מִינַּיְיהוּ עֲנָפִין לְכַמָּה סִטְרִין שעומדים כמו ב' גזעים בקו הימין וקו השמאל של הקליפות ומוציאים מגזעם ענפים שהם שאר אומות העולם המושרשות בגזעים האלה ופונים לכמה צדדים.וְאִלֵּין גְּרָמִין לֵיהּ לִדְיוּקָנָא עִלָּאָה  (דף יח' עמוד ב')  דְּלָא לְאִתְחֲזָאָה שְׁלִים כִּדְקַחֲזֵי ואלו כולם גורמים לדיוקן העליון שלא יתגלה בשלמות כראוי. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי בְּשַׁעְתָּא דְּיִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעָלְמָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים ולעתיד לבא יתעורר הקדוש ברוך הוא בעולם שהוא ז"א להביאו לתיקון שלם מֵרֵישָׁא דְּכֹלָּא יִשְׁרֵי לְאַתְקָנָא בְּרָזָא דָּא צֶלֶם וּדְמוּת כִּדְקָא יֵאוֹת וימשך הגילוי מראש הכל מעתיק יומין להתקן הכל בסוד זה של צלם ודמות כמו שראוי. וְכַד כֹּלָּא יִשְׁתְּלִים הָכִי מָטֵי לְתַתָּא לְגַבֵּי תְּרֵין מְשִׁיחִין,וכאשר יושלם התיקון בעולמות העליונים ירד התיקון למטה למקום עמידת ב' המשיחין לְאַתְקָנָא לְהוּ בְּיִחוּדָא חַד לתקן אותם ביחוד אחד כמו שכתוב, "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). בְּהַהוּא זִמְנָא על הזמן ההוא נאמר "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים" (שיר השירים ז, ב) אִלֵּין תְּרֵין רַגְלַיִן תְּרֵין מְשִׁיחִין שאלה סוד ב' רגליים – ב' משיחין.

וְאִי תֵּימָא תְּרֵין מְשִׁיחִין, ואם תשאל איך הוזכרו כל הבחינות הנ"ל בב' המשיחין, אֵיךְ אִינוּן איך שהם עומדים בסוד תְּרֵין רַגְלַיִן שתי רגליים, וְאִינּוּן תְּרֵין עַיְנִין והם ב' עינים, וְאִינּוּן תְּרֵין יָדִין והם ב' ידים, וְאִינּוּן והם צֶלֶם וּדְמוּת? אֲבָל תָּא חֲזֵי, לֵית אֵיבָרָא דְּלֵית תָּמָן שְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה בא וראה, אין לך אבר שלא נמצא בו שם הוי"ה הקדוש. וְלֵית אֲתַר דְּאִשְׁתְּכַח שְׁמָא דָּא קַדִּישָׁא דְּלָא אִשְׁתַּכְחוּ לְקִבְלֵיהּ מְשִׁיחִין לְאַתְקָנָא לֵיהּ ואין מקום שלא נמצא שם שם ההויה הקדוש ואין עומדים כנגדו ב' משיחין לתקן ולהסיר ממנו את פגמי הגלות. דְּהָא בְּכֹלָּא רָדִיף סִטְרָא אַחֲרָא לְאִתְדַּבְּקָא שהרי אחרי הכל רודפת הסטרא אחרא להתדבק בו, בְּגִין כָּךְ בְּכָל אֲתַר צְרִיכִין מְשִׁיחִין לְאִשְׁתָּרְשָׁא לְאַתְקָנָא לֵיהּ כֹּלָּא בְּרָזָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא בשל כך, בכל מקום צריכים המשיחין לרדת לשורש המקום ולתקן אותו והכל בסוד של זכר ונקבה ודאי. בסוד הפסוק בְּהוּ וְקָרָא זֶ"ה אֶל זֶ"ה – י"ב י"ב, ז"ה = י"ב סוד עמידת י"ב אברי ז"א ונוק' זה כנגד זה בעת היחוד, אִלֵּין תְּרֵיסַר שְׁבָטִין שהם כנגד י"ב שבטים, דְּכָל חַד מִנַיְיהוּ כָּלִיל תְּרֵיסַר, לְמִיהְוֵי כֹּלָּא בְּהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. וכל אחד מהמשיחין כולל אלה הי"ב בסוד זכר ונקבה סוד האחדות, להיות הכל בהם בתיקון שלם.

וְתִיקּוּנָא דִּצְלוֹתָא סָלִיק בְּכַמָּה רָזִין בְּכָל יוֹמָא. ותיקון הנעשה בכל יום בתפילות עולה בכמה סודות. וּבְזִמְנָא דָּבָר נַשׁ מְסַדֵּר צְלוּתֵיהּ אִיהוּ מִקֶּרֶב וּמְחַבֵּר כֻּלְהוֹ עָלְמִין מִלְּגַו. בְּמַאי?  ובזמן שהאדם מסדר תפילתו שהיא הכוונה הראויה, הוא מקרב ומחבר את כל פנימיות העולמות. במה? אֶלָּא בְּנִשְׁמָתָא דִּילֵיהּ דְּאִיהִי כְּלָלָא דְּכֹלָּא בנשמתו שהוא הפנימיות שלו והיא כללות כל האדם. וּבְגִין כָּךְ ולכן נאמר 'תְּפִלָּה בְּלֹא כַּוָּנָה כְּגוּף בְּלֹא נְשָׁמָה'. דְּהָא הַהִיא רְעוּתָא דְּסָלְקַת מֵאֲתַר לְאֲתַר שהרי בזו הכוונה בתפילה עולה הרצון ממקום למקום, סַלְקַת וּמְחַבְּרָא כֻּלְהוֹ עָלְמִין כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין כִּדְקַחֲזֵי. עולה ומחבר כל העולמות וכל המדריגות כראוי. וְאִי לָאו הַהִיא [רְעוּתָא לָא מִתְחַבְּרֵי] ואם לא מכוון האדם ברצון הזה – לא מתחברים העולמות ונשארים ח"ו בפירוד.