תיקוני זוהר תניינא | דף כו המשך תקונא חד סר, תריסר

תוכן הדף

תוכן

אִימָּא קָיְימָא (דף כו' עמוד א') עֲלַיְיהוּ וּמְחַבְּרַת לוֹן כֻּלְהוֹ בְּשְׁכִינְתָּא. כְּדֵין שְׁמָא נָפִיק כְּלָלָא דְּע"ב שְׁמָהָן, וּבֵיהּ אֲחֵיי לֵיהּ וַדַּאי. וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִתְּמָר בָּהּ "הוֹשִׁבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם" (תהלים קמג, ג). וּבְזִמְנָא דְּיֵיתֵי לְגַבָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּתְלָת אֲבָהָן לְאִתְחַבְּרָא בָּהּ, אִתְּמָר בָּהּ "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר" (ישעיהו כו, יט) וְכוּ'. כְּדֵין 'מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים' (ברכת גבורות דעמידה). וְכֹלָּא עַל יְדָא דִּאִימָא, הַיָּד הַחֲזָקָה, ה' יָד הַחֲזָקָה, דְּבַהּ קָיְימִין כֻּלְהוֹ בְּתוּקְפָּא שְׁלִים דְּסִטְרָא אַחֲרָא לָא יָכְלִין לַהּ וַדַּאי.

וְעוֹד, וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, דָּא חַשְׁמַל. וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ חָיוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת (חגיגה יג) וְדָא וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה חַשְׁמַל.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּרֵיסַר

וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה חַשְׁמַל. וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, דְּעָלֶיהָ כְּתִיב "אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו" (תהלים נ, ג) וְכוּ' אִלֵּין חָיוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת דְּכֻלְּהוּ סָחֲרָן לְבַר לְשֵׁיזָבָא מִסִּטְרָא אַחֲרָא. וּבֵיהּ "וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד" (תהלים נ, ג), דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא 'מְדַקְדֵק עִם חֲסִידָיו כַּחוּט הַשְּׂעָרָה' (יבמות קכא) דְּלֵית מָאן דְּיָכִיל לְאַעַבְרָא לְגוֹ אֶלָּא מִגּוֹ הַאי חַשְׁמַל. וּבְגִין כָּךְ מָאן דְּלָאו אִיהוּ זַכִּיךְ וְנַקְיָא בְּמִילוֹי, לָא יָכִיל לְאַעַבְרָא תָּמָן. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה (דף כו' עמוד ב') נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז).

וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר ר' ר', כִּי "בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז), וַדַּאי הָכִי אִיהוּ דָּא חַשְׁמַל. דִּלְזִמְנָא דְּאָתֵי יֵיתֵי גּוֹג לְאַגָּחָא קְרָבָא בַּהֲדֵי סְטַר קַדִּישָׁא, דִּכְתִיב בֵּיהּ "עַל יְהֹוָה וְעַל מְשִׁיחוֹ" (תהלים ב, ב). כְּדֵין יִתְתְּקַף חַשְׁמַל דָּא לְקֳבְלֵיהּ, וּבֵיהּ יְתוּקַד בְּנוּרָא וַדַּאי, "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט וּבְחַרְבּוֹ אֶת כָּל בָּשָׂר" (ישעיהו סו, טז). חַרְבּוֹ דָּא גְּבוּרָה דְּבַהּ נָטִיל נוֹקְמִין מֵחָיָּיבַיָּא. וּשְׁמָא דְּחַשְׁמַל אִיהוּ יאהדונה"י, יהו"ה לְגוֹ, אדנ"י דִּינָא, בֵּיהּ לָהִיט חַיָּבַיָּיא, "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז) וְכוּ'.

וְעוֹד, אֵשׁ דָּא אֱלֹהִים כְּגַוְנָא דָּא אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם, "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז). ואהי"ה אדנ"י אִינוּן אֱלֹהִים, אִימָּא וּבְרַתָּא. דֶּאֱלֹהִים דָּא גְּבוּרָה נַטִּיל לְתַרְוַיְיהוּ כִחֵד. נַטִּיל לָאִמָּא מִלְעֵילָּא וּלְנוּקְבָא מִלְּתַתָּא. כְּלָלָא דְּכֹלָּא עָקֵב. דָּא עָקֵב דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, דְּבֵיהּ יִטּוֹל נוֹקְמִין מֵעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְדָא הוֹד עָקֵב דְּדָרִיךְ לַהּ לְהַהִיא פּוּרָה, דְּאִתְּמָר בָּהּ, "פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי" (ישעיהו סג, ג). וּמִסִּטְרָא דָּא "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם" (תהלים נח, יא) דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִצַּדִּיק אִיהוּ. אֲבָל נוֹקְמִין דִּילֵיהּ בְּגִין דְּאִתְקַשַׁר בְּהוֹד. וְרָזָא דְּמִלָּה "פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע" (תהלים נח, יא). אבל פְּעָמָיו, בְּגִין נֵצַח דְּאִתְחַבָּר בַּהֲדֵיהּ.

ביאור נופת צופים

אִימָּא קָיְימָא (דף כו' עמוד א') עֲלַיְיהוּ וּמְחַבְּרַת לוֹן כֻּלְהוֹ בְּשְׁכִינְתָּא. וסוד זה של שם ע"ב היוצא מהפסוקים, ויס"ע ויב"א ויט הם בסוד שלושת האבות, ואימא השורה עליהם מחברת אותם. כְּדֵין שְׁמָא נָפִיק כְּלָלָא דְּע"ב שְׁמָהָן ומחיבורם זה עם זה יוצא השם בן ע"ב שמות הנכבד, וּבֵיהּ אֲחֵיי לֵיהּ וַדַּאי ובו החייה אותו ודאי.

וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִתְּמָר בָּהּ ובגלות נאמר בשכינה "הוֹשִׁבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם" (תהלים קמג, ג). וּבְזִמְנָא דְּיֵיתֵי לְגַבָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּתְלָת אֲבָהָן לְאִתְחַבְּרָא בָּהּ, אִתְּמָר בָּהּ ובזמן שיבוא קב"ה בג' קויו שהם ג' אבות להתחבר בשכינה יאמר בה "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר" (ישעיהו כו, יט) וְכוּ' שהיה תקומה לג' אבות המכונים ישני עפר, והקיצתם היא תחייתם, ואז. כְּדֵין 'מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים' (ברכת גבורות דעמידה). וְכֹלָּא עַל יְדָא דִּאִימָא והכל על ידי אימא השורה עליהם שהיא בסוד אותיות הַיָּ"ד של הַיָּד הַחֲזָקָה, ה' יָ"ד הַחֲזָקָה, דְּבַהּ קָיְימִין כֻּלְהוֹ בְּתוּקְפָּא שְׁלִים דְּסִטְרָא אַחֲרָא לָא יָכְלִין לַהּ וַדַּאי שבה עומדים כולם בחוזק גדול ומושלם שהסיתרא אחרא לא יכולה לעמוד כנגדה.

וְעוֹד, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" – דָּא חַשְׁמַל. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ "חָיוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת" (חגיגה יג) וְדָא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" חַשְׁמַל.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּרֵיסַר

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" – חַשְׁמַל. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" דְּעָלֶיהָ כְּתִיב "אֵשׁ לְפָנָיו תֹּאכֵל וּסְבִיבָיו" (תהלים נ, ג) וְכוּ' אִלֵּין חָיוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת דְּכֻלְּהוּ סָחֲרָן לְבַר לְשֵׁיזָבָא מִסִּטְרָא אַחֲרָא אלו הן חיות אש ממללות שכולן מקיפות מבחוץ להציל מהסיטרא אחרא ועליהן נאמר. וּבֵיהּ "וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד" (תהלים נ, ג), דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא 'מְדַקְדֵק עִם חֲסִידָיו כַּחוּט הַשְּׂעָרָה' (יבמות קכא) דְּלֵית מָאן דְּיָכִיל לְאַעַבְרָא לְגוֹ אֶלָּא מִגּוֹ הַאי חַשְׁמַל שאין מי שיכול לעבור פנימה לתוך ההיכלות אלא מתוך זה החשמל. וּבְגִין כָּךְ מָאן דְּלָאו אִיהוּ זַכִּיךְ וְנַקְיָא בְּמִילוֹי, לָא יָכִיל לְאַעַבְרָא תָּמָן לכן, מי שהוא לא זך ונקי במעשיו, לא יכול לעבור שם, ועל זה נאמר, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז).

וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר ר' ר', והנה בא משה רבנו הרועה הנאמן פתח ואמר רבי רבי הרמח"ל, הפסוק כִּי "בָאֵשׁ יְהֹוָה (דף כו' עמוד ב') נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז), וַדַּאי הָכִי אִיהוּ דָּא חַשְׁמַל ודאי שמדבר על זה החשמל. דִּלְזִמְנָא דְּאָתֵי יֵיתֵי גּוֹג לְאַגָּחָא קְרָבָא בַּהֲדֵי סְטַר קַדִּישָׁא, דִּכְתִיב בֵּיהּ שלעתיד לבא, יבוא גוג לערוך מלחמה עם זה צד הקדושה שנאמר "עַל יְהֹוָה וְעַל מְשִׁיחוֹ" (תהלים ב, ב). כְּדֵין יִתְתְּקַף חַשְׁמַל דָּא לְקֳבְלֵיהּ, וּבֵיהּ יְתוּקַד בְּנוּרָא וַדַּאי, ואז יתגבר זה החשמל לעומתו, ובו ישרף באש ודאי, "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט וּבְחַרְבּוֹ אֶת כָּל בָּשָׂר" (ישעיהו סו, טז). חַרְבּוֹ דָּא גְּבוּרָה דְּבַהּ נָטִיל נוֹקְמִין מֵחָיָּיבַיָּא. חרבו זו גבורה שבה לוקחים נקמות מהרשעים. וּשְׁמָא דְּחַשְׁמַל ושם החשמ"ל אִיהוּ יאהדונה"י, יהו"ה לְגוֹ בפנים, אדנ"י דִּינָא, בֵּיהּ לָהִיט חַיָּבַיָּיא, בה שורפת את הרשעים "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז) וְכוּ'.

וְעוֹד, אֵשׁ דָּא אֱלֹהִים כְּגַוְנָא דָּא אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם, "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז). ואהי"ה אדנ"י אִינוּן גימ' אֱלֹהִים, אִימָּא וּבְרַתָּא אהי"ה אימא, אדנ"י בתה. דֶּאֱלֹהִים דָּא גְּבוּרָה נַטִּיל לְתַרְוַיְיהוּ כִחֵד. נַטִּיל לָאִמָּא מִלְעֵילָּא וּלְנוּקְבָא מִלְּתַתָּא אלהים זו מידת גבורה הנכללת משתיהן כאחד. נוטלת לאמא מלמעלה, לנוקבא מלמטה. כְּלָלָא דְּכֹלָּא עָקֵ"ב כלל שתיהן עק"ב שעולה מגי' ב' אלהים. דָּא עָקֵב דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, דְּבֵיהּ יִטּוֹל נוֹקְמִין מֵעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וזה העקב מידת הגבורה שתתלבש במשיח בן יוסף ובכוחה יקח נקמות מעובדי עבודה זרה, וְדָא הוֹד עָקֵב דְּדָרִיךְ לַהּ לְהַהִיא פּוּרָה וזה העקב הוא בהוד, מקום שורש משיח בן יוסף שדורך לאותן גבורות קשות של הקליפה הנקראים פורה שנאמר בהם, דְּאִתְּמָר בָּהּ, "פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי" (ישעיהו סג, ג). וּמִסִּטְרָא דָּא ומצד זה יאמר לעתיד לבוא "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם" (תהלים נח, יא) זה דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִצַּדִּיק אִיהוּ שהוא משורש יוסף שמידתו יסוד. אֲבָל נוֹקְמִין דִּילֵיהּ בְּגִין דְּאִתְקַשַׁר בְּהוֹד. אבל הנקמות שלו נעשות מכוח הגבורות מצד התקשרותו בהוד, וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הפסוק "פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע" (תהלים נח, יא). אבל פְּעָמָיו, בְּגִין נֵצַח דְּאִתְחַבָּר בַּהֲדֵיהּ פעמיו לשון רבים בגלל שההוד מחובר עם הנצח שבו עומד משיח בן דוד.