תיקוני זוהר תניינא | דף כז המשך תקונא תריסר, תליסר

בְּגִין נֵצַח (דף כז' עמוד א') דְּאִתְחַבָּר בַּהֲדֵיהּ. וְעוֹד מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דָּא "וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה" (עובדיה א, יח) לֶהָבָה דָּא מ"ב שְׁמָא דְּמ"ב אַתְוָן. דְּיַעֲקֹב אִיהוּ אֵשׁ, עִיקָּרָא דְּכֹלָּא. אֲבָל בֵּית יוֹסֵף לֶהָבָה, בְּזִמְנָא דְּאִתְפְּרַשׁ בְּדַרְגוֹי וְאִתְלָהִיט. וּבֵיהּ "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהלים קיח, יט). דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. וּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא, דְּאִתְּמָר בָּהּ "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד, ז). אֲבָל כֵּיוָן דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא מֵעָלְמָא, מִיָּד "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" (תהלים קיח, יט).

בְּמַאי חֵילָא? אֶלָּא "אָבוֹא בָּם", דָּא מ"ב דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. "אוֹדֶה יָהּ", דָּא יָהּ נַהִירוּ פְּנִימָאָה מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, לְאַכְפְּיָא כֻּלְהוֹ קְלִיפִין. וְדָא יָהּ דְּאִתְּמָר בָּהּ "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק" (שמות יז, טז) דְּדָא קָאִים לְהַרְסָא לֵיהּ תָּדִיר.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר ר' ר', "בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז) וַדַּאי דָּא חַשְׁמַל דְּאַסְחַר לְבַר. עֲלֵיהּ כְּתִיב "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח). וּבְשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְּמָר בְּהוּ "אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (דברים ה, יח). דַּעֲשֶׂרֶת דְּבָרִים לָקֳבֵל עֲשַׂר דַּרְגִּין, וְכֻלְהוֹ מִגּוֹ אֶשָּׂא אִתְּמָרוּ, דָּא חַשְׁמַל דְּאַסְחַר עֲלַיְיהוּ. וְעִם כָּל דָּא כְּתִיב "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" (שמות יט, יז). דְּהָא יִשְׂרָאֵל לְגוֹ קָיְימִין וַדַּאי וּמִתְדַּבְּקִין (דף כז' עמוד ב') בְּשְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְלָא אֶתְיָהִיב חַשְׁמַל דָּא אֶלָּא לְשֵׁיזָבָא אִינוּן דִּלְגַו מִמַּאן דְּלָא אִתְחָזֵי.

וְעוֹד, חַשְׁמַל בָּהּ סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק בְּד' אַתְוָן אדנ"י דְּבֵיהּ בְּא' סְקִילָה, בֵּיהּ "כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות יט, יג) רי"ו דָּא גבור"ה. שְׂרֵפָה בְּאֵשׁ, דִּכְתִיב בֵּהּ "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז). וּסְקִילָה בָּהּ אִתְדַּחֵי הַהוּא דְּלָא אִתְחָזֵי, לְתַתָּא. וּבִשְׂרֵיפָה אִתוֹקַד מָאן דְּלָא חֲזֵי לְאִתְקָרְבָא וּבָעֵי לְאִתְקָרְבָא, וְדָא בְּד' דְּשֵׁם אדנ"י. וּבְחַרְבָּא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וּבְחַרְבּוֹ אֶת כָּל בָּשָׂר" (ישעיהו סו, טז) , אִתְעֲבִיד הֶרֶג לְמַאן דְּלָא אִתְחָזֵי לְמֵיעַל. וּבְי' אִתְעֲבִיד חֶנֶק, דְּחָנְקִין לֵיהּ דְּלָא יֵיכוֹל לְיַנְקָא מִגּוֹ סְטַר קַדִּישָׁא. בְּגִין כָּךְ "וְרַבּוּ חַלְלֵי יְהֹוָה" (ישעיהו סו, טז), דְּהָא בְּכַמָּה זִינִין אִינוּן. וְכֹלָּא לִנְטִירוּתָא דְּהַהוּא דִּלְגוֹ, יָד הַחֲזָקָה וּמוֹרָא גָּדוֹל וַדַּאי:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּלֵיסַר

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה", דָּא בַּיִת קַדְמָאָה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב" (דברי הימים ב' ט, כ) וְכוּ' וְכֹלָּא בִּשְׂמָאלָא אִתְתַּקַּן. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא בֵּית תִּנְיָנָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "גָּדוֹל יִהְיֶה" (חגי ב, ט) וְכוּ'. שְׁלִימוּ דִּילֵיהּ בִּתְלִיתָאָה, דְּבֵיהּ "נָכוֹן יִהְיֶה… בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב) וְכוּ', בְּרֹאשׁ הֶהָרִים דָּא חֶסֶד

ביאור נופת צופים

בְּגִין נֵצַח (דף כז' עמוד א') דְּאִתְחַבָּר בַּהֲדֵיהּ פעמיו לשון רבים בגלל שההוד מחובר עם הנצח שבו עומד משיח בן דוד.

וְעוֹד מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דָּא "וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה" (עובדיה א, יח) לֶהָבָה דָּא גימ' שם מ"ב שְׁמָא דְּמ"ב אַתְוָן שהוא שם מ"ב – שם גבורות בו מנצחים את האויבים. דְּיַעֲקֹב אִיהוּ אֵשׁ, עִיקָּרָא דְּכֹלָּא שיעקב הוא אש בסוד הגבורה של התפארת, עיקר הכל. אֲבָל בֵּית יוֹסֵף לֶהָבָה, בְּזִמְנָא דְּאִתְפְּרַשׁ בְּדַרְגוֹי וְאִתְלָהִיט בזמן שמתפרש במדרגותיו ומתלהט. וּבֵיהּ "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהלים קיח, יט). דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי השכינה נקראת שַׁעֲרֵי צֶדֶק . וּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ. אַמַּאי? ובזמן הגלות כל השערים ננעלו. מדוע? אֶלָּא בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא, דְּאִתְּמָר בָּהּ בגלל הסטרא אחרא  שנאמר בה "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד, ז) הרוצה לינוק מהשכינה שירדה למקום הקליפות. אֲבָל כֵּיוָן דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא מֵעָלְמָא, מִיָּד אבל כיון שתתבטל הסטרא אחרא מהעולם מיד תפתח השכינה את שעריה ויאמר "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" (תהלים קיח, יט).

בְּמַאי חֵילָא? במה כוחה? אֶלָּא "אָבוֹא בָּם", דָּא מ"ב דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף זהו כח שם מ"ב שבו מתלבש משיח בן יוסף. "אוֹדֶה יָהּ", דָּא יָהּ נַהִירוּ פְּנִימָאָה מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, לְאַכְפְּיָא כֻּלְהוֹ קְלִיפִין זה י"ה, האור הפנימי הנמשך מצד גבורות עליונות של או"א שכופות את כל הקליפות ואינם יכולות לעמוד כנגדו ומתבטלות. וְדָא יָהּ דְּאִתְּמָר בָּהּ "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק" (שמות יז, טז) דְּדָא קָאִים לְהַרְסָא לֵיהּ תָּדִיר שזו הבחינה קיימת תמיד ומזומנת להרוס את עמלק ולהעבירו מהבריאה כולה.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר ר' ר' רבי רבי הרמח"ל, "בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז) וַדַּאי דָּא חַשְׁמַל דְּאַסְחַר לְבַר זה החשמל הנמשך מאימא ומקיף את העולמות מבחוץ כדי שלא ינקו מהם הקליפות. עֲלֵיהּ כְּתִיב "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח). וּבְשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְּמָר בְּהוּ בזמן שעמדו ישראל על הר סיני נאמר בהם "אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (דברים ה, יח). דַּעֲשֶׂרֶת דְּבָרִים לָקֳבֵל עֲשַׂר דַּרְגִּין, וְכֻלְהוֹ מִגּוֹ אֶשָּׂא אִתְּמָרוּ, דָּא חַשְׁמַל דְּאַסְחַר עֲלַיְיהוּ עשרת הדברות עומדות כנגד עשר מדריגות – ספירות, וכולם מתוך האש נאמרו, וזה החשמל הקיף אותם. וְעִם כָּל דָּא כְּתִיב ועם כל זאת השמירה החזקה נאמר "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" (שמות יט, יז) . דְּהָא יִשְׂרָאֵל לְגוֹ קָיְימִין וַדַּאי וּמִתְדַּבְּקִין (דף כז' עמוד ב') בְּשְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת שהרי ישראל עומדים בסוד פנימיות העולמות וע"כ ודאי מתדבקים בשכינה כמו שראוי. וְלָא אֶתְיָהִיב חַשְׁמַל דָּא אֶלָּא לְשֵׁיזָבָא אִינוּן דִּלְגַו מִמַּאן דְּלָא אִתְחָזֵי ולא ניתן חשמל זה אלא לשמור את אלא שנמצאים במדרגה הפנימית שלא יראו לחוץ וינקו מהם הקליפות שסובבות מחוץ.

וְעוֹד, חַשְׁמַל בָּהּ סְקִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק ד' מיתות אלו רמוזות בְּד' אַתְוָן בד' אותיות של שם אדנ"י דְּבֵיהּ שבה: בְּא' סְקִילָה, בֵּיהּ "כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות יט, יג) רי"ו אותיות יָרֹה עה"כ דָּא גבור"ה. שְׂרֵפָה בְּאֵשׁ, דִּכְתִיב בֵּהּ "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז). וּסְקִילָה בָּהּ אִתְדַּחֵי הַהוּא דְּלָא אִתְחָזֵי לְתַתָּא שבו נדחה אותו ס"מ שאינו ראוי להראות למטה. וּבִשְׂרֵיפָה אִתוֹקַד מָאן דְּלָא חֲזֵי לְאִתְקָרְבָא וּבָעֵי לְאִתְקָרְבָא, וְדָא בשריפה נשרף אותו אחד שלא ראוי להתקרב לקדושה כי אינו מצידה ורוצה להתקרב, וזה בְּד' דְּשֵׁם אדנ"י. וּבְחַרְבָּא, ובחרב דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וּבְחַרְבּוֹ אֶת כָּל בָּשָׂר" (ישעיהו סו, טז) , אִתְעֲבִיד הֶרֶג לְמַאן דְּלָא אִתְחָזֵי לְמֵיעַל נעשה הרג למי שאינו ראוי לעלות לקדושה. וּבְי' אִתְעֲבִיד חֶנֶק, דְּחָנְקִין לֵיהּ דְּלָא יֵיכוֹל לְיַנְקָא מִגּוֹ סְטַר קַדִּישָׁא ובאות י' נעשה חנק, שחונקים לאותו אחד לא יכול לינוק מתוך צד הקדושה. בְּגִין כָּךְ "וְרַבּוּ חַלְלֵי יְהֹוָה" (ישעיהו סו, טז), דְּהָא בְּכַמָּה זִינִין אִינוּן שבו סוגים מיתה יש. וְכֹלָּא לִנְטִירוּתָא דְּהַהוּא דִּלְגוֹ, והכל לשמור את אותם שנמצאים בפנימיות שהם ישראל, וזה "יָד הַחֲזָקָה וּמוֹרָא גָּדוֹל" וַדַּאי:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּלֵיסַר

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה", דָּא בַּיִת קַדְמָאָה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ זה בית המקדש הראשון שנאמר בו "אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב" (דברי הימים ב' ט, כ) וְכוּ' אין הכסף שהוא מדרגת החסד נחשב וְכֹלָּא בִּשְׂמָאלָא אִתְתַּקַּן הכל היה בחסד וכל התיקון היה בצד השמאל שהיא הגבורה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא בֵּית תִּנְיָנָא זה בית מקדש השני שנאמר בו, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "גָּדוֹל יִהְיֶה" (חגי ב, ט) וְכוּ'. שְׁלִימוּ דִּילֵיהּ בִּתְלִיתָאָה, דְּבֵיהּ שלמות בית המקדש יהיה בבית השלישי שעליו נאמר "נָכוֹן יִהְיֶה… בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב) וְכוּ', בְּרֹאשׁ הֶהָרִים דָּא חֶסֶד גָּדוֹל וַדַּאי בראש ההרים רומז למדרגת כתר המכונה בשם חסד עליון ודאי.