תיקוני זוהר תניינא | דף ל המשך תקונא תליסר, ארביסר

תוכן הדף

תוכן

עֲשִׂירָאָה כְּלָלָא דְּכֹלָּא "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קמח, ה) וְכוּ', (דף ל' עמוד א')  הָכָא כָּלִיל כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא כִּדְקָא יָאוּת.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רָבָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי תְּרֵין בַּתִּין אִינוּן תְּרֵין הֵהִי"ן, וּבְהוּ אִשְׁתַּכְחוּ אִינוּן שִׁירִין נִיגּוּנִין כִּדְקָא יָאוּת. וּבְשַׁעֲתָא דְּבָנֵי שְׁלֵמָה לְמַקְדְּשָׁא אִתְּמָר שִׁיר הַשִּׁירִים, שִׁיר דְּכָלִיל כֻּלְהוֹ שִׁירִין עִלָּאִין. וּבְזִמְנָא דְּכַהֲנֵי הֲווּ מְקָרְבֵי קֻרְבָּנָא, לֵיוָאֵי הֲווּ סָלְקִין לֵיהּ בְּנִיגּוּנָא דִּלְהוֹן. וְרָזָא דָּא שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, שִׁיר דְּבֵיהּ סָלְקִין מַדְרְגָא לְדַרְגָּא כִּדְקָא יָאוּת.

וְאִית שִׁיר לַמַּעֲלוֹת וְאִלֵּין תְּלָתִין מַעֲלוֹת שִׁית הֵהִי"ן דְּיה"ו, בְּהוּ אִתְחֲתִימוּ שִׁית סִטְרִין דְּעָלְמָא. וּשְׁכִינְתָּא אַשְׁלִימַת כֻּלְהוֹ להוי"ה. בְּגִין כָּךְ שִׁית הֵהִי"ן אִינוּן ל'. וְשִׁית יה"ו בְּהוּ י"ח אַתְוָן. וְרָזָא דָּא חַי הָעוֹלָמִים. וְדָא "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" (תהלים צב, א) מְנוּחָה לְחַי הָעוֹלָמִים. וּבֵיהּ אִתְּמָר 'הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶלֶךְ אֵל חַי הָעוֹלָמִים'. וּבְבֵי מַקְדְּשָׁא הֲווּ תְּרֵין חֲצוֹצְרוֹת לָקֳבֵל תְּרֵין בָּתִּים. שׁוֹפָר בְּגַוַּיְיהוּ דָּא צַדִּיק.

וּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל סָלְקִין בְּנִיגּוּנָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּבֵי כְּנִישְׁתָא, אִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב" (שיר השירים ב, יד). וְאִי לָא מִתְכַּוְונֵי לְשׁוּם מִצְוָה כִּדְקָא חֲזֵי, אִתְּמָר "עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה" (ישעיהו כד, יא). וְאִיהוּ בע"ר (דף ל' עמוד ב') מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע" (תהלים צב, ז) וְאִתְהַדַּר בְּרָע, כְּגוֹן "וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם" (תהלים צד, כג). אֲבָל אִי מְכַוְּנֵי בֵּיהּ כִּדְקָא יָאוּת, מִתְעַר רוּחָא דְּאִיהוּ "וּבְרוּחַ בָּעֵר" (ישעיהו ד, ד) וּבֵיהּ יְהֵא מְבַעֵר גִלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, בְּתִיקּוּנָא דִּסְלִיק מִגּוֹ אִינוּן נִיגּוּנִין, לְקַשְּׁרָא דַּרְגָּא בְּדַרְגָּא כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא אַרְבֵּיסַר

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא דָּוִד דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד" (שמואל א' יט, ט). סָלִיק בְּשֶׁבַע מִתַּתָּא לְעֵילָא עַד אִימָּא. נָחִית בְּשֶׁבַע מֵעֵילָּא לְתַתָּא עַד מַלְכוּת. וְכֹלָּא אַתְקִין תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת. עַד דַּאֲתָא שְׁלֵמָה וְסָלִיק לַהּ לַחָכְמָה, כְּדֵין "וַיהֹוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה" (מלכים א' ה, כו) וּכְדֵין בָּנֵי לֵיהּ לְבֵי מַקְדְּשָׁא. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא שְׁלִימוּ דְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת.

קָם אֵלִיָּהוּ פָּתַח וְאָמַר, "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ" (בראשית מט, ח) דָּא דָּוִד דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיַד. וְדָוִ"ד אִיהוּ יָ"ד, וְאִיהוּ בְּי"ד דַּרְגִּין לִסְלִיקוּ דְּסִיהֲרָא.

שְׁלֹמֹה אֲבַתְרֵיהּ אַשְׁלִים 

ביאור נופת צופים

עֲשִׂירָאָה כְּלָלָא דְּכֹלָּא "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קמח, ה) וְכוּ', (דף ל' עמוד א') הָכָא כָּלִיל כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא כִּדְקָא יָאוּת כאן כלול הכל בכלל אחד כמו שראוי.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רָבָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי תְּרֵין בַּתִּין אִינוּן תְּרֵין הֵהִי"ן, וּבְהוּ אִשְׁתַּכְחוּ אִינוּן שִׁירִין נִיגּוּנִין כִּדְקָא יָאוּת רבי רבי הרמח"ל שני בתי מקדש הם שתי אותיות ה' של שם הוי"ה ב"ה, ובהן נמצאו אלו השירים והניגונים כמו שראוי. וּבְשַׁעֲתָא דְּבָנֵי שְׁלֵמָה לְמַקְדְּשָׁא אִתְּמָר שִׁיר הַשִּׁירִים, שִׁיר דְּכָלִיל כֻּלְהוֹ שִׁירִין עִלָּאִין ובשעה שבנה שלמה המלך את המקדש הראשון אמר שיר השירים, שהוא שיר שכולל את כל השירים העליונים. וּבְזִמְנָא דְּכַהֲנֵי הֲווּ מְקָרְבֵי קֻרְבָּנָא, לֵיוָאֵי הֲווּ סָלְקִין לֵיהּ בְּנִיגּוּנָא דִּלְהוֹן ובזמן שהיו הכהנים מקריבים קורבנות, היו הלווים מעלים אותם בניגון שלהם שהיה מעורר את הגבורות ומכרית את הסטרא אחרא לבל יקחו חלק בקורבן. וְרָזָא דָּא שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, שִׁיר דְּבֵיהּ סָלְקִין מַדְרְגָא לְדַרְגָּא כִּדְקָא יָאוּת וזה סוד שיר המעלות, שיר שבו עולים ממדרגה למדרגה כמו שראוי.

וְאִית שִׁיר לַמַּעֲלוֹת וְאִלֵּין תְּלָתִין מַעֲלוֹת שִׁית הֵהִי"ן דְּיה"ו, בְּהוּ אִתְחֲתִימוּ שִׁית סִטְרִין דְּעָלְמָא ויש שיר למעלות, ואלו הם שלושים – ל' מעלות, שחושבנם ששה ההין שיש בשישה צירופי אותיות יה"ו והם: יה"ו, יו"ההו"י, הי"ו, וי"ה, וה"י. בהם נחתמו שישה צדדי רוחות העולם, – צפון, דרום, מזרח, מערב, למעלה, למטה. וּשְׁכִינְתָּא אַשְׁלִימַת כֻּלְהוֹ להוי"ה והשכינה שהיא אות ה' אחרונה של שם משלימה כל אחד מהצירופים להיות שם הוי"ה. בְּגִין כָּךְ שִׁית הֵהִי"ן אִינוּן ל' לכן, שש ההי"ן הם ל'. וְשִׁית יה"ו בְּהוּ י"ח אַתְוָן ובששה צריפי יה"ו יש סה"כ שמונה עשרה – ח"י אותיות. וְרָזָא דָּא וזה סוד חַי הָעוֹלָמִים . וְדָא וזה סוד "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" (תהלים צב, א)שהיא השכינה הנקרא 'מנוחה', והיא מנוחה ליה"ו שהם ו' צירופים שיש בחי העולמים מְנוּחָה לְחַי הָעוֹלָמִיםוּבֵיהּ אִתְּמָר ובו נאמר 'הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶלֶךְ אֵל חַי הָעוֹלָמִים'. וּבְבֵי מַקְדְּשָׁא הֲווּ תְּרֵין חֲצוֹצְרוֹת לָקֳבֵל תְּרֵין בָּתִּים. שׁוֹפָר בְּגַוַּיְיהוּ דָּא צַדִּיק, ובבית המקדש היו שתי חצוצרות כנגד אלו ב' הבתים כמכוונים כנגד ב' ההי"ן, ושופר ביניהם הוא סוד הצדיק.

וּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל סָלְקִין בְּנִיגּוּנָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּבֵי כְּנִישְׁתָא, אִתְּמָר בֵּיהּו בזמן שישראל מעלים נגונים לפני הקב"ה בבית הכנסת נאמר בהם "כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב" (שיר השירים ב, יד). וְאִי לָא מִתְכַּוְונֵי לְשׁוּם מִצְוָה כִּדְקָא חֲזֵי, אִתְּמָר ואם לא מכוונים את הניגונים לשם מצוות שבח בוראם והכרתת הטומאה, נאמר בהם "עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה" (ישעיהו כד, יא). וְאִיהוּ בע"ר (דף ל' עמוד ב') מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע" (תהלים צב, ז) וְאִתְהַדַּר בְּרָע, ערבה מלשון בע"ר שהוא הפך עָרֵב, והוא מצד הסטרא אחרא, שנאמר עליו 'איש בער לא ידע', וחוזר בע"ר להיות בר"ע, כְּגוֹן "וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם" (תהלים צד, כג). אֲבָל אִי מְכַוְּנֵי בֵּיהּ כִּדְקָא יָאוּת, מִתְעַר רוּחָא דְּאִיהוּ "וּבְרוּחַ בָּעֵר" (ישעיהו ד, ד)  אבל אם מכוונים בניגונים ובמזמורים כמו שראוי, מתעורר רוח אחר תקיף שהיא נקרא 'וּבְרוּחַ בָּעֵר' וּבֵיהּ יְהֵא מְבַעֵר גִלּוּלִים מִן הָאָרֶץ ובו הוא יכלה את הסטרא אחרא ועבודה זרה ויעבירם מהעולם, בְּתִיקּוּנָא דִּסְלִיק מִגּוֹ אִינוּן נִיגּוּנִין, לְקַשְּׁרָא דַּרְגָּא בְּדַרְגָּא כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת בכח התיקון שעולה מתוך אלו הניגונים, הקושרים דרגא בדרגא, והיכל בהיכל כמו שראוי:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא אַרְבֵּיסַר 

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא דָּוִד דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד(שמואל א' יט, ט). סָלִיק בְּשֶׁבַע מִתַּתָּא לְעֵילָא עַד אִימָּא. נָחִית בְּשֶׁבַע מֵעֵילָּא לְתַתָּא עַד מַלְכוּת. שעולה בניגונו ממקומו במלכות בשבע הספירות שעל גביו עד לאימא. ויורד משם אח"כ אחרי קבלת השפע – שבע מדרגות עד למקומו. וְכֹלָּא אַתְקִין תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת, והכל מתקן בתיקון כמו שראוי. עַד דַּאֲתָא שְׁלֵמָה וְסָלִיק לַהּ לַחָכְמָה עד שבא בנו שלמה והעלה אותה עד לחכמה שהוא אבא כמו שנאמר, כְּדֵין "וַיהֹוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה" (מלכים א' ה, כו) וּכְדֵין בָּנֵי לֵיהּ לְבֵי מַקְדְּשָׁא ואז בנה לה את בית המקדש שהיה במדרגת אורות החכמה הנקרא קודש.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא שְׁלִימוּ דְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת זה מלך המשיח שישלים את התיקון כמו שראוי.

קָם אֵלִיָּהוּ פָּתַח וְאָמַר, "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ" (בראשית מט, ח) דָּא דָּוִד דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיַד יהודה, הוא שורש מלכות בית דוד, ודוד נרמז בברכתו במילה יוֹדוּךָ וכן הוא. וְדָוִ"ד אִיהוּ גימ' יָ"ד, וְאִיהוּ בְּי"ד דַּרְגִּין לִסְלִיקוּ דְּסִיהֲרָא והוא בי"ד דרגות מעלה את הירח שהיא סוד המלכות ההולכת ונשלמת להיות שלמה בי"ד ימים הראשונים של החודש עד שנשלמת אחריהם ביום הט"ו.

שְׁלֹמֹה אֲבַתְרֵיהּ אַשְׁלִים מִלָּה כִּדְקָא חֲזֵי, שלמה בנו אחריו השלים את הענין כמו שצריך.