תיקוני זוהר תניינא | דף לא המשך תקונא ארביסר, חמיסר

י״ב באב תשע״ה (יולי 28, 2015) Off By קהילת הרמח"ל

תיקוני זוהר תניינא | דף לא המשך תקונא ארביסר, חמיסר

שְׁלֹמֹה אֲבַתְרֵיהּ אַשְׁלִים (דף לא' עמוד א')  מִלָּה כִּדְקָא חֲזֵי.

וְעוֹד, "אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ" בְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְחַבָּר בֵּיהּ. "יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ" (בראשית מט, ח) הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם" (ישעיהו יא, יג). מַאי בְּנֵי אָבִיךָ? אֶלָּא כַּמָּה דְּאָמַר "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" (בראשית מח, ה). דִּבְשַׁעֲתָא דְּעָאל יוֹסֵף לְגַבֵּי אִתְּתָא דְּרִיבּוֹנֵיהּ, חָשִׁיב לְמֵיחַב בָּהּ. עַד דְּאִזְדְּמַן לֵיהּ דְּיוֹקְנָא דַּאֲבֹוהִי וְשֵׁזִיב לֵיהּ. כְּדֵין אִתְחַבָּר יַעֲקֹב בְּיוֹסֵף. וְרָזָא דָּא גּוּף וּבְרִית, לְשֵׁיזָבָא בְּרִית מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא. וּכְדֵין מֵרָזָא דְּיַעֲקֹב נַטִּיל יוֹסֵף תְּרֵיסַר שְׁבָטִין. אֶלָּא דְבֵי' טִפִּין דְּנָפְקוּ מִינֵּיהּ אִתְאֲבִידוּ מִינֵּיהּ י', וּתְרֵין אִשְׁתָּאֲרוּ. וְאִלֵּין תְּרֵין לָאו מֵרָזָא דְּיוֹסֵף הֲווּ, אֶלָּא מֵרָזָא דְּיַעֲקֹב וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ לִי הֵם. אֲבָל שָׁאַר זַרְעָא דְּנָפִיק מִינַּיְיהוּ, אִלֵּין מֵרָזָא דְּיוֹסֵף גּוּפֵיהּ דְּאִתְפְּשַׁט בְּדַרְגוֹי נָפְקוּ. בְּגִין כָּךְ "וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ" (בראשית מח, ו).

אִינוּן עֲשָׂרָה דְּאִתְאֲבִידוּ לְאָן אָזְלוּ? אֶלָּא סִטְרָא אַחֲרָא נְטָלַת לוֹן. וּלְבָתַר זִמְנָא נָפְקוּ, וַי' שְׁבָטִין אִתְגַּלְגַּלוּ בְּהוּ. אֲבָל יוֹסֵף אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאִשְׁתַּכְּחָא תָּמָן, בְּגִין לְאַפָּקָא לוֹן (דף לא' עמוד ב') וּלְאַשְׁלָמָא לוֹן בְּאַתְרַיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת. וְדָא בַּעֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף, בֶּן יוֹסֵף מַמָּשׁ. וּבְהַאי נָטַל אִיהוּ לְאַפָּקָא לְבָתַר מֵרָזָא דִּילֵיהּ מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. אִלֵּין אִינוּן עֲשָׂרָה דְּנָפְיקוּ מִינֵּיהּ, וְכַמָּה אָחֲרָנִין רֵישֵׁי יִשְׂרָאֵל, הָכָא תַּלְיָין. וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף כָּנִישׁ כֹּלָּא בַּאֲתַר חַד, עַד דְּתָב וְאִתְחַבָּר כֹּלָּא בְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד כִּדְקָא יָאוּת. כְּדֵין "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם" (ישעיהו יא, יג) וְכוּ'. בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). כְּדֵין "יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ" (בראשית מט, ח) וַדַּאי:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חֲמֵיסַר

וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה בְּזִמְנָא דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, דְּאִתְּמָר בְּהַהוּא זִמְנָא "חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת" (ישעיהו לה, ג) דְּיָדִין צְרִיכִין לְסַלְקָא לְעֵילָא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְהֹוָה" (תהלים קלד, ב). דְּהָא גּוּפָא בְּחִיבּוּרָא חַד עִם רֵישָׁא. אֲבָל יָדִין לָא קָיְימִין הָכִי בַּהֲדֵי אִינוּן תְּרֵין מוֹחֵי. בְּגִין כָּךְ אִינוּן צְרִיכִין לְסַלְקָא לְעֵילָא לְאִתְחַבְּרָא בְּהוּ. וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה. דְּבִינָה אִיהִי חַיֵּי הַמֶּלֶךְ. גּוּפָא דְּמַלְכָּא בְּחֶסֶד שָׁרֵי. וּבְגִין כָּךְ חֶסֶד וּגְבוּרָה סָלְקִין לְגַבֵּי אִינוּן מוֹחִין, לְאִתְקַשְּׁרָא כֹּלָּא כְּחַד. כְּדֵין בִּרְכָאָן נַגְדִין לְכָל סְטַר. כַּמָּה דְּאָמַר "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם" (ויקרא ט, כב), דְּהָא מִתַּמָּן נַחְתִּין לְאַרָקָא לִבְנִין. וְאִי תֵּימָא דְּנָחִיתוּ אִיהוּ לְגַבַּיְיהוּ? לָאו הָכִי,

ביאור נופת צופים

שְׁלֹמֹה אֲבַתְרֵיהּ אַשְׁלִים (דף לא' עמוד א')  מִלָּה כִּדְקָא חֲזֵי, שלמה בנו אחריו השלים את הענין כמו שצריך.

וְעוֹד, "אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ"  בְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְחַבָּר בֵּיהּ "אַחֶיךָ" רומז על המשיח מזרע יוסף אחיו שיתחבר אליו להיות אחד. "יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ" (בראשית מט, ח) הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם" (ישעיהו יא, יג) "יִשְׁתַּחֲווּ" רומז שבאחרית הימים לא תהיה עוד קנאה אלא כל אחד יכיר וישמח במקומו. מַאי בְּנֵי אָבִיךָ? אֶלָּא כַּמָּה דְּאָמַר "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" (בראשית מח, ה) עתיד היה יוסף להעמיד י"ב שבטים ובניו מנשה ואפרים היו במדרגת השבטים כראובן ושמעון. ואילו שאר ה-י' שבטים נפלו ממנו כדלהלן. דִּבְשַׁעֲתָא דְּעָאל יוֹסֵף לְגַבֵּי אִתְּתָא דְּרִיבּוֹנֵיהּ, חָשִׁיב לְמֵיחַב בָּהּ בשעה שהגיע יוסף לקרבת אשת פוטיפר אדונו חשב לחטוא עימה. עַד דְּאִזְדְּמַן לֵיהּ דְּיוֹקְנָא דַּאֲבֹוהִי וְשֵׁזִיב לֵיהּ עד שהזדמן לו דיוקנו של אביו והצילו מן החטא. כְּדֵין אִתְחַבָּר יַעֲקֹב בְּיוֹסֵף, וְרָזָא דָּא גּוּף וּבְרִית, לְשֵׁיזָבָא בְּרִית מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא ומאחר שנס, התחברו מדרגות יעקב ביוסף בסוד הגוף – תפארת, וברית – יסוד, שאינם עומדים בפירוד כדי להציל את הברית מתוך הסטרא אחרא. וּכְדֵין מֵרָזָא דְּיַעֲקֹב נַטִּיל יוֹסֵף תְּרֵיסַר שְׁבָטִין ומאחר שנתחברו, ממדרגת יעקב שסודו י"ב גבולי אלכסון לקח יוסף גם כן סוד י"ב שבטים שהיו אמורים לצאת ממנו. אֶלָּא דְבֵי' טִפִּין דְּנָפְקוּ מִינֵּיהּ אִתְאֲבִידוּ מִינֵּיהּ י', וּתְרֵין אִשְׁתָּאֲרוּ אלא שב-י' טיפות שיצאו ממנו טרם מנוסתו, נאבדו ממנו י' שבטים שהתגלגלו אח"כ בי' הרוגי מלוכה. וְאִלֵּין תְּרֵין לָאו מֵרָזָא דְּיוֹסֵף הֲווּ, אֶלָּא מֵרָזָא דְּיַעֲקֹב וַדַּאי ומנשה ואפרים, לא היו בשורשם הרוחני כשאר צאצאי יוסף הטבעיים, אלא הם היו מסוד י"ב שבטים שהשתלשלו אליו מיעקב. בְּגִין כָּךְ לכן אמר יעקב לִי הֵם מהבחינה שלי, ואילו שאר הי' האחרים נאבדו. אֲבָל שָׁאַר זַרְעָא דְּנָפִיק מִינַּיְיהוּ, אִלֵּין מֵרָזָא דְּיוֹסֵף גּוּפֵיהּ דְּאִתְפְּשַׁט בְּדַרְגוֹי נָפְקוּ אבל שאר צאצאי זרעו של יוסף שיצאו ממנשה ואפרים היו מסוד תולדותיו הטבעיים שיצאו מגופו של יוסף, שהתפשט במדרגותיו וכשאר צאצאי השבטים. בְּגִין כָּךְ "וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ" (בראשית מח, ו) ולכן יעקב הפריד בברכותיו את מנשה ואפרים שהיו מסודו, לבין שאר הצאצאים שנולדו אחריהם שלא עמדו בסוד י"ב שבטים ולכן אמר "לְךָ יִהְיוּ" – לתולדותיך.

אִינוּן עֲשָׂרָה דְּאִתְאֲבִידוּ לְאָן אָזְלוּ? אֶלָּא סִטְרָא אַחֲרָא נְטָלַת לוֹן ואלו הי' טיפות שנאבדו, להיכן הלכו? אלא הסטרא אחרא לקחה אותם. וּלְבָתַר זִמְנָא נָפְקוּ, וַי' שְׁבָטִין אִתְגַּלְגַּלוּ בְּהוּ ולאחר זמן יצאו מתוכה ונכנסו בגופם של י' הרוגי מלכות, וי' השבטים שעתידין היו לצאת התגלגלו בהם, וי' השבטים אחי יוסף ג"כ התעברו בהם כדי לכפר על עוון המכירה. אֲבָל יוֹסֵף אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאִשְׁתַּכְּחָא תָּמָן, בְּגִין לְאַפָּקָא לוֹן (דף לא' עמוד ב')  וּלְאַשְׁלָמָא לוֹן בְּאַתְרַיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת אבל הוצרך יוסף, לרדת למקומם בשבי בקליפה כדי להוציאם משם ולהשלים את תיקונם במקומם כמו שצריך. וְדָא בַּעֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף, בֶּן יוֹסֵף מַמָּשׁ וזה סוד נשמתו של ר' עקיבא בן יוסף והוא ממש כמדרגת יוסף הכולל את כולם. וּבְהַאי נָטַל אִיהוּ לְאַפָּקָא לְבָתַר מֵרָזָא דִּילֵיהּ מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף בשל כך, נטל יוסף להוציא לעתיד מסודו את משיח בן יוסף. אִלֵּין אִינוּן עֲשָׂרָה דְּנָפְיקוּ מִינֵּיהּ, וְכַמָּה אָחֲרָנִין רֵישֵׁי יִשְׂרָאֵל, הָכָא תַּלְיָין ואלא הם העשרה שיצאו ממנו, וכמה אחרים ראשי שיראל משסרו נפשם על קידוש ה' מבחינה זו תלויים. וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף כָּנִישׁ כֹּלָּא בַּאֲתַר חַד, עַד דְּתָב וְאִתְחַבָּר כֹּלָּא בְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד כִּדְקָא יָאוּת ומשיח בן יוסף אוסף את כולם למקום אחד, עד שישוב ויתחבר הכל במשיח בן דוד כמו שראוי. כְּדֵין ואז יתקיימו כל הפסוקים "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם" (ישעיהו יא, יג) וְכוּ'. בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). כְּדֵין "יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ" (בראשית מט, ח) וַדַּאי:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חֲמֵיסַר

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּזִמְנָא דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, דְּאִתְּמָר בְּהַהוּא זִמְנָא בזמן שיבוא מלך המשיח, נאמר על אותו הזמן  "חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת" (ישעיהו לה, ג) דְּיָדִין צְרִיכִין לְסַלְקָא לְעֵילָא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ  שהידים צריכות להעלות למעלה שנאמר "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְהֹוָה" (תהלים קלד, ב). דְּהָא גּוּפָא בְּחִיבּוּרָא חַד עִם רֵישָׁא שהרי הגוף נמצא בחיבור אחד עם הראש, אֲבָל יָדִין לָא קָיְימִין הָכִי בַּהֲדֵי אִינוּן תְּרֵין מוֹחֵי אבל הידים לא עומדים בחיבור אחד עם שני מוחות החכמה והבינה. בְּגִין כָּךְ אִינוּן צְרִיכִין לְסַלְקָא לְעֵילָא לְאִתְחַבְּרָא בְּהוּ לכן צריכים להעלותם למעלה ולהתחבר במוחין. וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה, דְּבִינָה אִיהִי חַיֵּי הַמֶּלֶךְ. והכל הוא סוד עליון. בינה נקראת חיי מלך שהיא נותנת חיים ומוחין למלך שהוא ז"א. גּוּפָא דְּמַלְכָּא בְּחֶסֶד שָׁרֵי וּבְגִין כָּךְ חֶסֶד וּגְבוּרָה סָלְקִין לְגַבֵּי אִינוּן מוֹחִין, לְאִתְקַשְּׁרָא כֹּלָּא כְּחַד גוף המלך ז"א, מתחיל בחסד, ולכן חסד וגבורה שהם ב' הידיים – בהרמתם עולים לגבי אלו המוחין, להתקשר הכל כאחד. כְּדֵין בִּרְכָאָן נַגְדִין לְכָל סְטַר ואז ברכות נמשכים לכל צד. כַּמָּה דְּאָמַר "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם" (ויקרא ט, כב), דְּהָא מִתַּמָּן נַחְתִּין לְאַרָקָא לִבְנִין כיון שמשם יורדים להוריד שפע לבנים. וְאִי תֵּימָא דְּנָחִיתוּ אִיהוּ לְגַבַּיְיהוּ? לָאו הָכִי, ואם תשאל,  שמורידים הידיים את השפע לעצמם? לא כך,