תיקוני זוהר תניינא | דף לה המשך תקונא שיתסר

י״ב באב תשע״ה (יולי 28, 2015) Off By קהילת הרמח"ל

תיקוני זוהר תניינא | דף לה המשך תקונא שיתסר

בְּכַמָּה (דף לה' עמוד א') נְהוֹרִין בְּכַמָּה עִטְרִין עִלָּאִין. וּבֵיהּ אִתְעֲבִידַת הַבְדָּלָה, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וְכוּ'. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִשְׁתְּלִים שַׁבְּתָא וְיִשְׂרָאֵל אִתְנְטִירוּ בַּהּ מִכָּל זִינִין דִּלְבַר, אִשְׁתָּאֲרוּ אִינוּן מוּבְדָּלִין מִכֻּלְהוֹ אוּמִין. דְּהָא הַהוּא שַׁבְּתָא אִשְׁתְּלִים, וְסָלְקִין יוֹמִין אָחֲרָנִין מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה. וְיִשְׂרָאֵל הָכִי נָמֵי מִשְׁתָּאֲרָן מוּבְדָּלִין מִכֻּלָּם, מִתְקַשְּׁרָן בִּקְדוּשָׁתָא דְּמָארֵיהוֹן.

וּמָאן דְּנָטִיר שַׁבָּתָא כִּדְקָא יָאוּת, אִתְּמָר בֵּיהּ "וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ" (ישעיהו נח, יד) וְדָא נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים. לְזִמְנָא דְּאָתֵי בְּזִמְנָא דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא מֵעָלְמָא, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כַּמָּה דְּאִיהוּ נָטִיר גַּרְמֵיהּ בִּקְדֻשָּׁה, בְּזִמְנָא דִּתְחוּמָא אִתְחָזֵי, הָכִי יִזְכֵּי לְעִינּוּגָא עִלָּאָה בְּזִמְנָא דִּתְחוּמָא תּוּ לָא אִצְטְרִיךְ. וְנַחֲלַת יַעֲקֹב אִיהִי בְּלֹא מְצָרִים, דְּהָא דְּסִטְרָא דִּדְכוּרָא לָא אִשְׁתַּכְחוּ מְצָרִים, אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) כְּדֵין תְּהֵא נַחֲלָה בְּלֹא מְצָרִים וַדַּאי.

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי יָד, בָּהּ "וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ" (דברים טו, ז), וְדָא פִּיקוּדָא לְמֶעֱבַד צְדָקָה. דְּמָאן דְּיָהִיב צְדָקָה לְמִסְכְּנֵי גָּרִים לְהַהוּא צַדִּיק לְאִתְּעָרָא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא וּמַלֵּי לַהּ בְּכַמָּה בִּרְכָאָן. כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ" (ישעיהו נד, ב) וְכוּ' בְּגִין דְּיִשְׁתְּכַח בָּהּ אֲתַר לְכֹלָּא. וְרָזָא דְּמִלָּה 'אֶרֶץ (דף לה' עמוד ב')  הַצְּבִי', דְּאִתְרַוְוחַת לְפוּם זִמְנָא וְרָזָא דָּא "כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ יְהֹוָה צְבָאוֹת" (ישעיהו נד, ה) וְכוּ' דָּא צַדִּיק, דְּכַמָּה דִּמְבָרֵךְ לַהּ הָכִי עֲבִיד לַהּ מָאנָא לְקִבְלֵיהּ מַמָּשׁ. וּכְדֵין אִתְּמָר בָּהּ "פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ" (דברים טו, ח). פָּתֹחַ בְּצַדִּיק. תִּפְתַּח בְּשְׁכִינְתָּא. וּמָאן דְּלָא בָּעֵי לְמֵיהַב צְדָקָה, גָּרִים לְהַהִיא יָד דְּאִשְׁתָּאֲרַת בְּרֵיקָנַיָּא וְאִתְקַצְּרַת, "וְלֹא תִקְפֹּץ" (דברים טו, ז) וַדַּאי. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בָּהּ "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) דְּמִסְכֵּינָא כֹּלָּא בְּדִינָא קָאִים לְגַבֵּיהּ. וּמָאן דְּלָא עָבִיד צְדָקָה אִתְּמָר בֵּיהּ "וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהֹוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא" (דברים טו, ט), דָּא ס"מ דְּרָדִיף אֲבַתְרֵיהּ לְאַחַשְׁכָא נְהוֹרָא. וְעוֹד, "וְהָיָה בְּךָ חֵטְא", חֶסְרוֹנָא דִּנְהוֹרָא, דְּאִתְהַפַּךְ לְגַבֵּיהּ כְּמוֹ דְּאִיהוּ גָּרִים לָאַחֲרִינֵי. וְרָזָא דְּמִלָּה "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה" (דברים טו, י), גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (שבת קנא) גַּלְגַּל וַדַּאי. וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי יָד הַחֲזָקָה דְּבֵיהּ אַתְקִיף קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, דִּכְתִיב "לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ" (דברים ד, לא). "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דְּמָאן דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ אִתְּמָר בֵּיהּ "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י). כֹּלָּא אַזְמִין מֹשֶׁה מִקַּדְמִיתָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' הָכָא רָזָא "סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים" (תהלים קמה, יד) דָּא נ' כְּפוּפָה דְּבַּהּ קַיְימַת נְפִילָה. וְרָזָא דְּמִלָּה, רַגְלַיִן דִּשְׁכִינְתָּך לְתַתָּא 

ביאור נופת צופים

בְּכַמָּה (דף לה' עמוד א') נְהוֹרִין, בְּכַמָּה עִטְרִין עִלָּאִין. בכמה אורות, בכמה עטרות עליונות. וּבֵיהּ אִתְעֲבִידַת הַבְדָּלָה, ועל ידי השבת נעשה הבדלה, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וְכוּ'. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִשְׁתְּלִים שַׁבְּתָא וְיִשְׂרָאֵל אִתְנְטִירוּ בַּהּ מִכָּל זִינִין דִּלְבַר, אִשְׁתָּאֲרוּ אִינוּן מוּבְדָּלִין מִכֻּלְהוֹ אוּמִין.  שבשעה שנשלמת השבת בקדושתה ביציאתה, וישראל נשמרו בכוחה אותם מכל אותו מיני הטמאים שמבחוץ, נשארים ישראל מובדלים מכל האומות. דְּהָא הַהוּא שַׁבְּתָא אִשְׁתְּלִים, וְסָלְקִין יוֹמִין אָחֲרָנִין מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה.  שהרי אותה השבת נשלמה, ועולים הימים האחרים משם והלאה. וְיִשְׂרָאֵל הָכִי נָמֵי מִשְׁתָּאֲרָן מוּבְדָּלִין מִכֻּלָּם, מִתְקַשְּׁרָן בִּקְדוּשָׁתָא דְּמָארֵיהוֹן. וישראל כמו כן נשארים מובדלים מכולם ומתקשרים בקדושת ריבונם.

וּמָאן דְּנָטִיר שַׁבָּתָא כִּדְקָא יָאוּת, אִתְּמָר בֵּיהּ ומי ששומר שבת כמו שראוי נאמר בו "וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ" (ישעיהו נח, יד) וְדָא נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים. לְזִמְנָא דְּאָתֵי בְּזִמְנָא דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא מֵעָלְמָא. וזה נחלה בלי מצרים לעתיד לבוא, בזמן שתעבור הסטרא אחרא מהעולם, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כַּמָּה דְּאִיהוּ נָטִיר גַּרְמֵיהּ בִּקְדֻשָּׁה בְּזִמְנָא דִּתְחוּמָא אִתְחָזֵי, הָכִי יִזְכֵּי לְעִינּוּגָא עִלָּאָה בְּזִמְנָא דִּתְחוּמָא תּוּ לָא אִצְטְרִיךְ. מדה כנגד מדה, כמו שהוא שמר גופו בקדושה בזמן שצריך היה תחום שיבדיל בין הקדושה לסטרא אחרא, כך הוא יזכה לעונג עליון בזמן שתחום זה כבר לא יצטרך כיון שלא תהיה יותר סטרא אחרא. וְנַחֲלַת יַעֲקֹב אִיהִי בְּלֹא מְצָרִים, דְּהָא דְּסִטְרָא דִּדְכוּרָא לָא אִשְׁתַּכְחוּ מְצָרִים, אֶלָּא מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא. וזה נחלת יעקב היא נחלה בלי מצרים, כיוון שהמצרים לא נמצאים מצד הזכר אלא מצד הנוק', ולעתיד לבוא וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) כְּדֵין תְּהֵא נַחֲלָה בְּלֹא מְצָרִים וַדַּאי שאז תהיה נחלה בלי מצרים ודאי.

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי יָד, בָּהּ ועוד השכינה היא יד, ובה נאמר "וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ" (דברים טו, ז), וְדָא פִּיקוּדָא לְמֶעֱבַד צְדָקָה וזו המצוה לתת צדקה. דְּמָאן דְּיָהִיב צְדָקָה לְמִסְכְּנֵי גָּרִים לְהַהוּא צַדִּיק לְאִתְּעָרָא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא וּמַלֵּי לַהּ בְּכַמָּה בִּרְכָאָן. שמי שנותן צדקה לעני, גורם ליסוד שהוא הצדיק להעורר לשכינה וממלא אותה בהרבה ברכות. כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ ואז נאמר בה, "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ" (ישעיהו נד, ב) וְכוּ' בְּגִין דְּיִשְׁתְּכַח בָּהּ אֲתַר לְכֹלָּא. וְרָזָא דְּמִלָּה בגלל שנמצא בה מקום לכל , וסוד הדבר, 'אֶרֶץ (דף לה' עמוד ב')  הַצְּבִי', דְּאִתְרַוְוחַת לְפוּם זִמְנָא, שמתרחבת לפי הזמן, וסוד זה, וְרָזָא דָּא "כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ יְהֹוָה צְבָאוֹת" (ישעיהו נד, ה) וְכוּ' דָּא צַדִּיק, דְּכַמָּה דִּמְבָרֵךְ לַהּ הָכִי עֲבִיד לַהּ מָאנָא לְקִבְלֵיהּ מַמָּשׁ. וזה הוא היסוד / צדיק, שכמה שמברך אותה, כל עולה לה כלי כנגד שפעו ממש. וּכְדֵין אִתְּמָר בָּהּ ואז נאמר בה,  "פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ" (דברים טו, ח). פָּתֹחַ בְּצַדִּיק. תִּפְתַּח בְּשְׁכִינְתָּא.

 וּמָאן דְּלָא בָּעֵי לְמֵיהַב צְדָקָה, גָּרִים לְהַהִיא יָד דְּאִשְׁתָּאֲרַת בְּרֵיקָנַיָּא וְאִתְקַצְּרַת, ומי שאינו רוצה לתת צדקה, גורם לאותה יד – השכינה שתשאר בריקנות ומתכווצת –"וְלֹא תִקְפֹּץ" (דברים טו, ז) וַדַּאי.  בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בָּהּ באותה הזמן נאמר בה, "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) דְּמִסְכֵּינָא כֹּלָּא בְּדִינָא קָאִים לְגַבֵּיהּ. שהעני – הכל עומד בדין כנגדו. וּמָאן דְּלָא עָבִיד צְדָקָה אִתְּמָר בֵּיהּ ומי שלא עושה צדקה נאמר בו, "וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהֹוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא" (דברים טו, ט), דָּא ס"מ דְּרָדִיף אֲבַתְרֵיהּ לְאַחַשְׁכָא נְהוֹרָא. וזה ס"מ שרודף אחרי העני להחשיך אורו. וְעוֹד, "וְהָיָה בְּךָ חֵטְא", חֶסְרוֹנָא דִּנְהוֹרָא, דְּאִתְהַפַּךְ לְגַבֵּיהּ כְּמוֹ דְּאִיהוּ גָּרִים לָאַחֲרִינֵי.  "והיה בך חטא" חטא הוא חסרון האור שמתרחק מהחוטא, שנהפך לו מאור לחושך, כמו שהוא גרם להמשיך להיות שרוי בחושך. וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר, "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה" (דברים טו, י), גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (שבת קנא) גַּלְגַּל וַדַּאי.

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי יָד הַחֲזָקָה דְּבֵיהּ אַתְקִיף קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, ועוד השכינה היא היד החזקה, שבה מחזק הקב"ה את ישראל בגלות, שכתוב דִּכְתִיב "לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ" (דברים ד, לא).

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דְּמָאן דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ אִתְּמָר בֵּיהּ שמי שהשכינה שורה עליו, נאמר עליו, "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י). כֹּלָּא אַזְמִין מֹשֶׁה מִקַּדְמִיתָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, כל התיקונים האלה הכין משה בתחילה. אשר חלקו.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' הָכָא רָזָא והנה מט"ט השר הגדול בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים" (תהלים קמה, יד) דָּא נ' כְּפוּפָה דְּבַּהּ קַיְימַת נְפִילָה. וזו נון' כפופה שבה שייכת נפילה וע"כ נעדרת מפרק ההילים הזה,, וְרָזָא דְּמִלָּה, רַגְלַיִן דִּשְׁכִינְתָּך לְתַתָּא זו,  וסוד הדבר רגל השכינה למטה