תיקוני זוהר תניינא | דף לז המשך תקונא שיבסר, תמניסר
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁיבְסַר
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא דְּרוֹעָא עִלָּאָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא (דף לז' עמוד א') שְׁכִינְתָּא דְּאִתְקַשְּׁרַת בֵּיהּ. וְאִיהִי כְּגַוְנָא דָּא בִּדְרוֹעָא שְׂמָאלָא אִתְפַּשְׁטַת וְאַתְקִיפַת בְּכֻלְהוֹ עָלְמִין. דְּהָא רַגְלַיִן כְּפִיפָן לְעֵילָא. יָדָא יְמִינָא אִתְהַדַּר לַאֲחוֹרָא, דִּכְתִיב "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ" (איכה ב, ג) וְכוּ'. בְּגִין כָּךְ בִּשְׂמָאלָא אִתְּתַּקְּפַת וּבִשְׂמָאלָא אַתְקִיפַת לְכֻלְּהוּ עָלְמִין, וְכֹלָּא בִּגְבוּרָה נָטְלִין. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) (דברים לד, יב) וַדַּאי. וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא אִי לָאו דְּאַקְדִים בְּתִיקּוּנָא דָּא, לָא הֲווּ עָלְמִין מִתְקַיְּימִין וְלָא יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם. וְרָזָא דָּא "הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, כו) וְכוּ' מִסִּטְרָא דְּנֶצַח וְהוֹד, תְּרֵין סַהֲדִין וַדַּאי. דִּבְזִמְנָא דְּיִסְתַּלְּקוּן לְעֵילָא קָיְימִין עָלְמָן לְאִתְחָרְבָא.
וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת" (ישעיהו לה, ג), אִלֵּין תְּרֵין יָדִין דְּלָאו מִתְתַּקְּפָן כָּל כָּךְ. כְּדֵין "וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ" (ישעיהו לה, ג), לְאַהַדְרָא לְהוּ לְאַתְרַיְיהוּ. וּכְדֵין נ' כְּפוּפָה אִתְעֲבִידַת נו"ן פְּשׁוּטָה, "וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים" (תהלים קמה, יד). כְּדֵין אִיהִי ן' כְּלָלָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. בָּהּ "וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר" (ישעיהו מ, ד) דְּלֵית נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן דְּעָקִים לָהּ, "יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ" (ישעיהו מ, ג) כְּלָלָא דְּאָדָם דְּכַר וְנוּקְבָּא וַדַּאי, לְאִתְתַּקְּנָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים" (זכריה יד, ד) וְכוּ' תְּרֵין רַגְלַיִן, רַגְלַיִן עִלָּאִין וְתַתָּאִין בְּחִיבּוּרָא חַד. וּבְכָל אֲתַר – דְּכוֹרָא עִקָּר וְאִיהוּ שַׁלִּיט, אֲבָל דָּא בְּלֹא דָּא לָא אִשְׁתְּכַח, וְאִתְהַדַּר כֹּלָּא לְתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת:
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּמַנֵּיסַר
(דף לז' עמוד ב') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין ה' סְפָרִין דְּאוֹרַיְתָא, דְּאִינוּן ה' זִמְנִין אוֹר דְּעוּבָדָא דִּבְּרֵאשִׁית. וְהָכָא רָזָא טָמִיר דְּעֵילָּא עַל כֹּלָּא אִשְׁתְּכַח הַהוּא סָתִים דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע אֲתַר לָא גַּוָּון כְּלָל, וְאִקְרֵי אֲוִיר. מַאי אֲוִיר? אוֹר י'. דְּכַד שָׁארוּ מִילִין לְאִתְפַּשְׁטָא, נָפַק אוֹר בִּסְטַר חַד, וְי' בִּסְטַר חַד, וְאִשְׁתְּמוֹדָע דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל לְעֵילָא בְּהַהוּא אֲוִיר דְּלָא אִתְּפַס. הַהִיא י' אַטְמָרַת בְּחַד הֵיכְלָא דְּנָפִיק מִגּוֹ הַהוּא אוֹר קַדְמָאָה. וְי' רָזָא דִּנְקוּדָּה דָּא מָדִיד מְשִׁיחָן בְּה' דְּאִתְּמָר בְּהוּ "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם" (ישעיהו מ, יב) וְכוּ'. וְכֹלָּא מֵחֵילָא דְּאוֹר נָטַל לְהוּ. בְּגִין כָּךְ ה' אוֹר אִינוּן. וְאִינּוּן ה' אָ אֵ אִ אֹ אֻ.
אֲבָל תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּאִתְגַּלִיאוּ אוֹר י', מִיָּד אִתְמְשָׁחוּ מְשִׁיחָן לְסִטְרַיְיהוּ ה' וַדַּאי, וְאוֹר י' בִּתְרֵין אִשְׁתַּכְחוּ דְּאִינוּן אַבָּא וְאִימָּא. ה' אוֹר אִלֵּין אִתְגַּלְגַּלוּ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. מָאן נַטִּיל לוֹן? אֶלָּא ה"א נָטִיל לוֹן, וְאִינּוּן ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, שְׁתִיתָאָה סֵפֶר דְּכָלִיל לוֹן. וְאִלֵּין ה', אִינוּן דְּנָחְתִין מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא עַד דְּקַיְּימִין בְּאַתְרַיְיהוּ. בְּגִין כָּךְ "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ" (ישעיהו מ, יב) וְכוּ'. וְאִיהוּ לְעֵילָא וְאִיהוּ לְתַתָּא. שְׁבִיעָאָה, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שְׁכִינְתָּא נְטָלַת
ביאור נופת צופים
(דף לז' עמוד א') וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה דָּא דְּרוֹעָא עִלָּאָה. זו הזרוע העליונה "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְקַשְּׁרַת בֵּיהּ. זו השכינה הנקשרת בגבורה הזו וְאִיהִי כְּגַוְנָא דָּא בִּדְרוֹעָא שְׂמָאלָא אִתְפַּשְׁטַת וְאַתְקִיפַת בְּכֻלְהוֹ עָלְמִין. והשכינה, בזרוע שמאל שלה מתפשטת ומחזקת את העולמות. דְּהָא רַגְלַיִן כְּפִיפָן לְעֵילָא. שהרי רגליה הסתלקו למעלה מלהשפיע בעולמות התחתונים.יָדָא יְמִינָא אִתְהַדַּר לַאֲחוֹרָא, דִּכְתִיב יד ימין שהיא בחסד חזרה לאחור שנאמר"הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ" (איכה ב, ג) וְכוּ'. בְּגִין כָּךְ בִּשְׂמָאלָא אִתְּתַּקְּפַת וּבִשְׂמָאלָא אַתְקִיפַת לְכֻלְּהוּ עָלְמִין, וְכֹלָּא בִּגְבוּרָה נָטְלִין. לכן בזרוע שמאל שלה מתחזקת ומחזקת לעולמות והכל מהגבורה נוטלים שפעם וזהו "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) וַדַּאי. שהוא סוד הגבורה ממנה נמשך המורא הגדול.
וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא אִי לָאו דְּאַקְדִים בְּתִיקּוּנָא דָּא, לָא הֲווּ עָלְמִין מִתְקַיְּימִין וְלָא יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם. ומשה רבנו הרועה הנאמן אם לא שהקדים תיקון זה של התעוררות צד הגבורה, לא היו העולמות מתקיימים וכן לא ישראל ח"ו. וְרָזָא דָּא וזה סוד "הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, כו) וְכוּ' מִסִּטְרָא דְּנֶצַח וְהוֹד, תְּרֵין סַהֲדִין וַדַּאי, דִּבְזִמְנָא דְּיִסְתַּלְּקוּן לְעֵילָא קָיְימִין עָלְמָן לְאִתְחָרְבָא. שאלו ב' עדים שסודם נצח והוד, שעולים להעיד למעלה בזמן שח"ו עומדים העולמות להחרב.
וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבא נאמר "חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת"(ישעיהו לה, ג), אִלֵּין תְּרֵין יָדִין אלו ב' ידיים הנזכרות דְּלָאו מִתְתַּקְּפָן כָּל כָּךְ. שלא התחזקו כל כך, ואז כְּדֵין "וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ" (ישעיהו לה, ג), לְאַהַדְרָא לְהוּ לְאַתְרַיְיהוּ. שהברכיים שהם נצח והוד שעלו להעיד – צריך להחזיר אותם למקומם וּכְדֵין נ' כְּפוּפָה אִתְעֲבִידַת נו"ן פְּשׁוּטָה, ואז המלכות שהיתה חלשה בבחינת נ' כפופה תתחזק ותהיה ן' פשוטה בסוד"וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים" (תהלים קמה, יד). כְּדֵין אִיהִי ן' כְּלָלָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. ואז תהיה השכינה בבחינת ן' כללות חיבור זכר ונקבה / זו"ן בשעה שהיא מתארכת (ואינה כפופה) להשפיע בעולמות התחתונים, בָּהּ "וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר" (ישעיהו מ, ד) חוזרת להיות נ' כפופה זה עקוב למישור באריכות הנה"י שלה לרדת להשפיע בתחתונים דְּלֵית נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן דְּעָקִים לָהּ, כיון שאין יניקת הנחש עקלתון המעקם אותה. וזה "יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ" (ישעיהו מ, ג) כְּלָלָא דְּאָדָם דְּכַר וְנוּקְבָּא וַדַּאי, לְאִתְתַּקְּנָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. ישרו דרכים עקלקלות עבור כללות אדם שהוא יחוד זכר ונוקבא יחד, לתקן הכל בתיקון שלם.
"וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים" (זכריה יד, ד) וְכוּ' – תְּרֵין רַגְלַיִן, רַגְלַיִן עִלָּאִין וְתַתָּאִין בְּחִיבּוּרָא חַד. רגליו הם שני רגלים, בעת שמתחברים נצח והוד של ז"א העליונים עם נצח והוד של נוק' התחתונים בחיבור אחד כללות אדם. וּבְכָל אֲתַר – דְּכוֹרָא עִקָּר וְאִיהוּ שַׁלִּיט, אֲבָל דָּא בְּלֹא דָּא לָא אִשְׁתְּכַח, ובכל מקום הזכר עיקר והוא השולט כיון שהוא המשפיע והמלכות היא הכלי, אבל זה בלא זו אי אפשר,וְאִתְהַדַּר כֹּלָּא לְתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת וחוזר הכל לתיקונו כראוי.
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּמַנֵּיסַר
(דף לז' עמוד ב') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין ה' סְפָרִין דְּאוֹרַיְתָא, דְּאִינוּן ה' זִמְנִין אוֹר דְּעוּבָדָא דִּבְּרֵאשִׁית. אלו ה' ספרי התורה שהם חמש פעמים אור הנזכרים במעשה בראשית ביום הראשון וְהָכָא רָזָא טָמִיר וכאן רמוז סוד נסתר דְּעֵילָּא עַל כֹּלָּא אִשְׁתְּכַח הַהוּא סָתִים דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע אֲתַר לָא גַּוָּון כְּלָל, וְאִקְרֵי אֲוִיר. שמעל הכל נמצא אותו הסתום שאינו נודע מקומו ואין לו גוון כלל והוא הנקרא אויר שהוא אור אין סוף. מַאי אֲוִיר? אוֹר י'. דְּכַד שָׁארוּ מִילִין לְאִתְפַּשְׁטָא, נָפַק אוֹר בִּסְטַר חַד, וְי' בִּסְטַר חַד, מהו אויר? אותיות או"ר י', וכאשר התחילו דברים להתפשט מהאין סוף ב"ה יצא בתחילה או"ר מצד אחד, ו-י' מצד אחד. וְאִשְׁתְּמוֹדָע דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל לְעֵילָא בְּהַהוּא אֲוִיר דְּלָא אִתְּפַס. ונודע שהכל נכלל למעלה באותו אויר שאינו נתפס. הַהִיא י', אַטְמָרַת בְּחַד הֵיכְלָא דְּנָפִיק מִגּוֹ הַהוּא אוֹר קַדְמָאָה. אותה אות י', נסתרה בהיכל אחד שיצא מתוך אותו אור קדמון, וְי' רָזָא דִּנְקוּדָּה דָּא מָדִיד מְשִׁיחָן בְּה' וי' – סודה הנקודה שבה שמודדת המדידות בה' דְּאִתְּמָר בְּהוּ "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם" (ישעיהו מ, יב) וְכוּ'. וְכֹלָּא מֵחֵילָא דְּאוֹר נָטַל לְהוּ. בְּגִין כָּךְ ה' אוֹר אִינוּן. וְאִינּוּן ה' והכל מכח האור שבא להם, לכן ה' פעמים אור הם, וסודם ה' אלפין בניקוד אָ אֵ אִ אֹ אֻ.
אֲבָל תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דְּאִתְגַּלִיאוּ אוֹר י', אבל בא וראה כיון שהתגלו האו"ר וה-י' מִיָּד אִתְמְשָׁחוּ מְשִׁיחָן לְסִטְרַיְיהוּ ה' וַדַּאי, מיד נמדדו מדידות לצדדיהם – ה' מידות ודאי. וְאוֹר י' בִּתְרֵין אִשְׁתַּכְחוּ דְּאִינוּן אַבָּא וְאִימָּא. ואו"ר י' נמצאו בשנים שהם אבא ואימא. ה' אוֹר אִלֵּין אִתְגַּלְגַּלוּ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. ה' אור אלו התגלגלו ממדרגה למדרגה. מָאן נַטִּיל לוֹן? מי נטל אותם? אֶלָּא ה"א נָטִיל לוֹן, וְאִינּוּן ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, אלא ה"א אמצעי שבשם שהוא ז"א לקח אותם שסודו תורה שבכתב והם חמישה חומשי תורה – ה' חסדים. שְׁתִיתָאָה סֵפֶר דְּכָלִיל לוֹן. הששי היא ספר משנה תורה – ב' בחינות, כללותם, ובבחינת עצמו.
וְאִלֵּין ה', אִינוּן דְּנָחְתִין מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא עַד דְּקַיְּימִין בְּאַתְרַיְיהוּ. ואלו החמשה, יורדים ממדרגה למדרגה עד שעומדים על מקומם בְּגִין כָּךְ "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ" (ישעיהו מ, יב) וְכוּ'. ולפיכך "מי" שזו הבינה "מדד בשעלו" וכו' שממנה שורש הדין ונתינת המידה, וְאִיהוּ לְעֵילָא וְאִיהוּ לְתַתָּא. והוא למעלה בסוד החמש, והוא למטה סוד הכללות. שְׁבִיעָאָה, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שְׁכִינְתָּא נְטָלַת, המדרגה השביעית סודה תורה שבעל פה – והשכינה לוקחת אותה.
