תיקוני זוהר תניינא | דף לח המשך תקונא תמניסר

תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שְׁכִינְתָּא (דף לח' עמוד א')  נְטָלַת, אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא מִמְּקוֹרָא חֲדָא נָפִיק וְאִתְפַּשַּׁט לְסִטְרֵיהּ וַדַּאי. אֲבָל אוֹר י' שָׁרְשָׁא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּרַשׁ בַּאֲוִיר בִּכְלָלָא חַד, וְאִתְקַיַּים בְּאַתְרֵיהּ לְבַר. בְּאָן אֲתַר אִתְגַּלֵּי? אֶלָּא לְתַתָּא בְּאִינוּן תְּרֵין בְּנִין. וּנְקֻדָּה לְתַתָּא אַשְׁלִימַת כֹּלָּא לַעֲשָׂרָה, עַד דְּסָלְקִין בָּהּ לְמ'. וְאִינּוּן מ' סְאָה דְּמִקְוֶה וְאִתְּמָר.

תָּא חֲזֵי, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) אִלֵּין ה' אֶצְבְּעָן דְּיָדָא, ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה. הַחֲזָקָה, "מִימִינוֹ אֵשְׁדָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב). "וּלְכָל הַמּוֹרָא" דָּא שִׁיתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה, לָקֳבֵל ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה וְסֵפֶר דְּכָלִיל לוֹן. "הַגָּדוֹל" דָּא גְּמָרָא, דָּא "הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם" (תהלים קד, כה). דְּבַמִּשְׁנָה אִתְכְּלִיל כֹּלָּא כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, וּבַגְּמָרָא כֹּלָּא לְסִטְרֵיהּ אִתְפַּשַּׁט, לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא וּלְכֻלְּהוּ סִטְרִין כִּדְקָא יָאוּת. וּגְמָרָא אִיהִי גְּמַר מִצְוָה, מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא וַדַּאי.

וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה מִסִּטְרָא דְּה' עִלָּאָה. שִׁיתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה מִסִּטְרָא דְּו'. גְּמָרָא מִסִּטְרָא דְּה' תַּתָּאָה. י' אִיהִי תּוֹרָה חֲדָשָׁה דְּאִתְּמָר בָּהּ "כִּי תוֹרָה" חֲדָשָׁה "מֵאִתִּי תֵצֵא" (ישעיהו נא, ד. ויק"ר פי"ג) וְדָא תּוֹרָה דַּאֲצִילוּת דִּקְיָימַת בְּצֵרוּפֵי רָזִין עִלָּאִין דְּעִלָּאִין. וְדָא חֲדָשָׁה, דְּאִתְחַדְּשַׁת תָּדִיר, מֵהַהוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ (דף לח' עמוד ב')  בְּכָל יוֹם תָּמִיד' וְכוּ', דְּהָא נְהוֹרִין מִתְחַדְּשִׁין תָּדִיר.

וּבְגִינֵה אִתְּמָר 'לְעוֹלָם יִהְיוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים'. אֲבָל לְתַתָּא "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה" (קהלת א, ט) וְכוּ' "וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ט). דְּהָא מַאי דְּאִתְעָבִיד, אִתְגַּלְגַּל בְּצֵירוּפוֹי וְנָפִיק לְתַתָּא.

וְהַהִיא עִלָּאָה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ, אִיהִי סְתִימָא י' וַדַּאי, וְלָא אִתְגַּלִיאַת אֶלָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי דִּכְתִיב "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ט), דָּא שְׁמָא שְׁלִים יְהֹוָה. דְּבִשְׁאָר זִימְנֵי לָא הֲוָה לְהוּ הַשָּׂגָה אֶלָּא בְּהו"ה. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא, "דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט), דָּא רָזָא דְּתוֹרָה חֲדָשָׁה דְּאִתְּמָר. וְרָזָא דָּא "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם" (קהלת א, ז) וְכוּ' דְּהָא חַדְתּוּתָא אִשְׁתְּכַח תָּדִיר, וְכַמָּה דְּנָחִית מִלְעֵילָּא הָכִי נָגִיד לְתַתָּא, דִּכְתִיב "וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא" (קהלת א, ז). בְּגִין כָּךְ חֲדָשָׁה אִשְׁתַּכְּחַת תָּדִיר, דִּכְתִיב "אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים" (קהלת א, ז) וְכוּ'.

ה', אִלֵּין ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה מִסִּטְרָא דְּבִינָה. וְאִית בִּינָה וְאִית תְּבוּנָה וְדָא ה"ה, וְדָא תּוֹרָה וּמִשְׁנֶה תּוֹרָה. וְעִם כָּל דָּא לָא מִתְפָּרְשָׁן דְּהָא כֹּלָּא חַד. ו' אִלֵּין שִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה, וְהָכָא לֵית אַפְרָשׁוּתָא דְּכֹלָּא גּוּפָא חַד. ה' דָּא גְּמָרָא. וְאִית גְּמָרָא יְרוּשַׁלְמִית מִסִּטְרָא דִּלֵאָה, מִסִּטְרָא דְּה' עִלָּאָה. וּגְמָרָא בַּבְלִית מִסִּטְרָא דְּרָחֵל, ה' תַּתָּאָה. וְרָזָא דְּמִלָּה ה"ה.

ביאור נופת צופים

תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שְׁכִינְתָּא (דף לח' עמוד א')  נְטָלַת, המדרגה השביעית סודה תורה שבעל פה  – והשכינה לוקחת אותהאִשְׁתְּכַח כֹּלָּא מִמְּקוֹרָא חֲדָא נָפִיק וְאִתְפַּשַּׁט לְסִטְרֵיהּ וַדַּאי. נמצא שהכל יוצא ממקור אחד יוצא ומתפשט לצדדיו ודאי.

אֲבָל אוֹר י' שָׁרְשָׁא דְּכֹלָּא אִשְׁתְּרַשׁ בַּאֲוִיר בִּכְלָלָא חַד, אבל או"ר י' שורש הכל נשרש באוי"ר בכללות אחת. וְאִתְקַיַּים בְּאַתְרֵיהּ לְבַר. ומתקיים במקומו חוץ לא"סבְּאָן אֲתַר אִתְגַּלֵּי? באיזה מקום מתגלים? אֶלָּא לְתַתָּא בְּאִינוּן תְּרֵין בְּנִין. אלא למטה באלו שני בנים – החסד והדין,  וּנְקֻדָּה לְתַתָּא אַשְׁלִימַת כֹּלָּא לַעֲשָׂרָה, ונקודה למטה משלימה את הכל לעשרה, עַד דְּסָלְקִין בָּהּ לְמ', עד שמגיעים בה לארבעים וְאִינּוּן מ' סְאָה דְּמִקְוֶה וְאִתְּמָר. ואלו מ' סאה של המקוה ששורשה בשם אהי"ה שבבינה ומילויו: אל"ף ה"ה יוד ה"ה  גימ' מקו"ה, ב-ד' ההין שבו, כל אחד מילויו ה"ה כנגד ב' הבנים, סה"כ גימ' מ' – הרי מ' ואלו מ' סאים שבמקוה.

תָּא חֲזֵי, בא וראה "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) אִלֵּין ה' אֶצְבְּעָן דְּיָדָא, "היד" אלו ה' אצבעות היד כנגד ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה בחינת אור החסד. "הַחֲזָקָה", הוא כח הדין "מִימִינוֹ אֵשְׁדָּת לָמוֹ" (דברים לג, ב). "וּלְכָל הַמּוֹרָא" דָּא שִׁיתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה, ולכל המורא אלו שישה סדרי משנה לָקֳבֵל ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה וְסֵפֶר דְּכָלִיל לוֹן. כנגד חמישה חומשי תורה וספר הכולל שהוא "משנה תורה" שיש בו בחינת עצמו, וגם כללות כולם. "הַגָּדוֹל" דָּא גְּמָרָא, דָּא הגדול זו גמרא, תורה שבעל פה שהיא המלכות הנקראת ים שנאמר בה "הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם" (תהלים קד, כה).

דְּבַמִּשְׁנָה אִתְכְּלִיל כֹּלָּא כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, שבמשנה הכל נכלל בתמצית כעין תורה שבכתב וּבַגְּמָרָא כֹּלָּא לְסִטְרֵיהּ אִתְפַּשַּׁט, ובגמרא הכל מתפשט לצדדים לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא וּלְכֻלְּהוּ סִטְרִין כִּדְקָא יָאוּת. לימין ולשמאל ולכל הצדדים היכן שצריך להרחיב כמו שראוי, וּגְמָרָא אִיהִי גְּמַר מִצְוָה, מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא וַדַּאי. וגמרא רומזת בשמה "גמר מצוה" דהיינו השכינה נקראת מצוה, ובה נגמרים ברוריה.

וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר', והנה משה רבנו בה פתח ואמררבי רבי הרמח"ל,  וַדַּאי ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה מִסִּטְרָא דְּה' עִלָּאָה. ודאי ה' חומשי תורה מצד ה' עליונה שהיא הבינה שורשם, שִׁיתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה מִסִּטְרָא דְּו'. שישה סדרי משנה מצד ז"א הכולל ו' ספירות, גְּמָרָא מִסִּטְרָא דְּה' תַּתָּאָה. גמרא מצד ה' אחרונה שהיא מלכות – תורה שבעל פה. י' אִיהִי תּוֹרָה חֲדָשָׁה דְּאִתְּמָר בָּהּ "כִּי תוֹרָה" חֲדָשָׁה "מֵאִתִּי תֵצֵא" (ישעיהו נא, ד. ויק"ר פי"ג) י' סודה סודות עליונים העתידים להתגלות באחרי גילוי היחוד ובסוד הפסוק תורה חדשה מאתי תצא – מאת י' אור א"ס. וְדָא תּוֹרָה דַּאֲצִילוּת דִּקְיָימַת בְּצֵרוּפֵי רָזִין עִלָּאִין דְּעִלָּאִין. וזו תורה מעולם האצילות העומדת בצירופי סודות עליונים שבעליונים, וְדָא חֲדָשָׁה, דְּאִתְחַדְּשַׁת תָּדִיר, מֵהַהוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ (דף לח' עמוד ב')  בְּכָל יוֹם תָּמִיד' וְכוּ', דְּהָא נְהוֹרִין מִתְחַדְּשִׁין תָּדִיר. וזו חדשה, שמתחדשת תמיד מאותו המאציל ית' ויתע' שנאמר בו "המחדש בטובו בכל יום תמיד" וכו' שהרי אורות מתחדשים תמיד.

וּבְגִינֵה אִתְּמָר 'לְעוֹלָם יִהְיוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים'. ובעבורה נאמר "לעולם יהיו דברי תורה בעיניך כחדשים" (ילקו"ש משלי, תתקלז) וכל זה באצילות אֲבָל לְתַתָּא אבל למטה בבי"ע נאמר "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה" (קהלת א, ט) וְכוּ' "וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ט). דְּהָא מַאי דְּאִתְעָבִיד, אִתְגַּלְגַּל בְּצֵירוּפוֹי וְנָפִיק לְתַתָּא. שהרי מה שכבר נעשה – מתגלגל בצרופיו ויוצא למטה.

וְהַהִיא עִלָּאָה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ, ואותה תורה עליונה שמהאצילות, היא חדשה ממש אִיהִי סְתִימָא י' וַדַּאי, היא סתומה כאות י' בבחינת נקודה קמוצה  וְלָא אִתְגַּלִיאַת אֶלָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי דִּכְתִיב ואינה מתגלית אלא לעתיד לבא שנאמר "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ט)דָּא שְׁמָא שְׁלִים יְהֹוָה, וזה השם שלם יהו"ה.  דְּבִשְׁאָר זִימְנֵי לָא הֲוָה לְהוּ הַשָּׂגָה אֶלָּא בְּהו"ה. שבשאר הזמנים קודם התיקון –  לא היתה להם השגה אלא מאותיות הו"ה שבשם, אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא, "דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט)אבל לעתיד לבוא תתמלא הים שהיא המלכות מ-י', דָּא רָזָא דְּתוֹרָה חֲדָשָׁה דְּאִתְּמָר. וזה סוד התורה החדשה שנאמרה לעיל. וְרָזָא דָּא וסוד זה "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם" (קהלת א, ז) שהם נחלי ז"א וְכוּ' דְּהָא חַדְתּוּתָא אִשְׁתְּכַח תָּדִיר, שהרי ההתחדשות נמצאת תמיד וְכַמָּה דְּנָחִית מִלְעֵילָּא הָכִי נָגִיד לְתַתָּא, וכמו שיורד מלמעלה כך נמשך למטה לים המלכות שנאמר דִּכְתִיב "וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא" (קהלת א, ז) בגלל השפע המתחדש תדיר. בְּגִין כָּךְ חֲדָשָׁה אִשְׁתַּכְּחַת תָּדִיר, לכן התורה החדשה נמצאת תמיד להשפיע סודותיה למטה שנאמר דִּכְתִיב "אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים" (קהלת א, ז) וְכוּ'.

ודרך ההמשכה הוא: ה', אִלֵּין ה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה מִסִּטְרָא דְּבִינָה. ה' ראשונה שבשם רומזת לה' חמשה חומשי תורה מצד הבינה, וְאִית בִּינָה וְאִית תְּבוּנָה ויש בינה ויש תבונה וְדָא ה"ה, וזו ה' ומילואה ה"ה, וְדָא תּוֹרָה וּמִשְׁנֶה תּוֹרָה. וְעִם כָּל דָּא לָא מִתְפָּרְשָׁן דְּהָא כֹּלָּא חַד. וה' ראשנה זו תורה וה' מילואה היא משנה תורה שהיא כללות כל ה' בסוד "משנה", ו' אִלֵּין שִׁית סִדְרֵי מִשְׁנָה, וְהָכָא לֵית אַפְרָשׁוּתָא דְּכֹלָּא גּוּפָא חַד. אות ו' שבשם אלו ששה סדרי משנה ואין כאן חילוקים אלא הכל גוף אחד. ה' דָּא גְּמָרָא. ה' אחרונה שבשם זו הגמראוְאִית גְּמָרָא יְרוּשַׁלְמִית מִסִּטְרָא דִּלֵאָה, מִסִּטְרָא דְּה' עִלָּאָה. ויש תלמוד ירושלמי מצד לאה בחינת ה' עליונה, וּגְמָרָא בַּבְלִית מִסִּטְרָא דְּרָחֵל, ה' תַּתָּאָה וְרָזָא דְּמִלָּה ה"ה. ותלמוד בבלי מצד רחל וזו ה' תתחתונה, וסודן ה' ומלואה ה"ה,