תיקוני זוהר תניינא | דף מ המשך תקונא תמניסר, תשסרי

תוכן הדף

תוכן

(דף מ' עמוד א')  דְּבַּהּ "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה" (שמות לא, ו). דְּמָאן דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא בְּלִיבֵּיהּ אוֹרָיְתָא אִתְגַּלִיאַת לֵיהּ. בְּגִין כָּךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אִתְיְהִיבַת לְמִכְתַּב. אֲבָל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּלִבָּא אִתְמַסְּרַת, וְאִתַּגַּלָאָה עַל יָדָהּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. אֲבָל כֵּיוָן דְּאִתְקַלְקָלוּ מִילִין, אֲפִילוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אִצְטְרִיךְ לְאַתְקְפָא לַהּ בִּכְתִיבָה דְּסִפְרָא מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, דִּכְתִיב בַּסֵּפֶר. וְאִתְעֲבִידוּ סִפְרִין לְפוּם זִמְנָא, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים. וּלְבָתַר נָמֵי, כֻּלְהוֹ סִפְרִין אִתְעֲבִידוּ לְאַתְקָנָא מִילִין לְפוּם זִמְנָא. בְּגִין כָּךְ כְּתִיב "עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ" (קהלת יב, יב) דְּהָא כֹּלָּא אִצְטְרִיךְ וַדַּאי, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּשַׁסְרֵי

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" וְכוּ' דָּא תִּיקּוּנָא דִּקְרָבָא, דְּאַתְקִין מֹשֶׁה לְאַגָּחָא קְרָבָא לָקֳבֵל חִוְיָא מְסָאֲבָא דְּרָדִיף תָּדִיר בָּתַר מַקְדְּשָׁא לְסַאֲבָא לֵהּ, וְאִצְטְרִיךְ לְתָרְכָא לֵיהּ מִתַּמָּן. כְּמָה דְּאָמַר "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב" (במדבר ה, ב) וְכוּ' אִלֵּין תְּלָת דַּרְגִּין מְסָאֲבִין לָקֳבֵל תְּלָת עָלְמִין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעוֹ, דְּאִצְטְרִיךְ לְתָרְכָא לְהוּ מֵהַהוּא מַחֲנֵה קַדִּישָׁא בְּחֵילָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין. וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) (דף מ' עמוד ב')  דָּא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא דְּאִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לֵיהּ בְּאִימָּא עִלָּאָה, וּכְדֵין אִתְתְּקַף.

דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ לְחוּדֵיהּ אִתְּעַר, חוֹשֶׁךְ מִינֵּיהּ אִשְׁתְּכַח דְּאַחְשִׁיך לְכֹלָּא. וְרָזָא דָּא "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א). אֲבָל בְּזִמְנָא דִּאִימָא אַתְקִיפַת בֵּיהּ, בְּסִימוּ דְּחֶדְוָתָא אִתְעָרַת מִינֵּיהּ לְכֹלָּא. וְדָא יַיִן הַמְשֻׁמָּר דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים" (שופטים ט, יג) אֱלֹהִים, דָּא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא. וַאֲנָשִׁים, אִלֵּין דִּלְתַתָּא דְּתַלְיָין מִינֵּיהּ, כְּגוֹן יִצְחָק וְכָל דְּדַמְיָין לֵיהּ. וְיַעֲקֹב אִתְּמָר בֵּיהּ "וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ" (בראשית כז, כה) דָּא חֲמַר דְּאַבְסִים דְּמִנְטְרָא. דְּעֵשָׂו בְּגִינֵיהּ "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו" (בראשית כז, א). אֲבָל יַעֲקֹב "וַיָּבֵא לוֹ יַיִן" (בראשית כז, כה) וַדַּאי. כְּדֵין יָד הַחֲזָקָה אִיהִי, דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא אִיהִי יָד כֵּהָה, וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו וַדַּאי. אֲבָל כַּד אִתְּתַּקְּפַת בְּאִימָּא יָד הַחֲזָקָה אִיהִי. בְּזִמְנָא דִּנְהִירוּ דָּא אִתְפַּשַּׁט כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין בְּתוּקְפָּא קָיְימִין בִּבְסִימוּ דְּחֶדְוָתָא, וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְתָּרְכַת מִינַּיְיהוּ דְּלָא לְמִנְגַּע בְּהוּ כְּלָל.

מִתַּמָּן מִילִין מָטָאן לִשְׁכִינְתָּא, כְּדֵין נְטָלַת שְׁכִינְתָּא כַּמָּה זִינֵי קְרָבָא לְאַגָּחָא בְּכֻלְהוֹ מְסָאֲבִין. כְּגוֹן "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים" (שמות יד, יט) וְכוּ' דְּהָכָא נָטְלָא שְׁכִינְתָּא כַּמָּה סַיְיפִין וְרוֹמָחִין לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּמִצְרָאֵי. וְאִלֵּין זִינִין מִתְּלָת אֲבָהָן נְטָלַת לוֹן, אֲבָל מִסִּטְרָא דִּאִימָא דְּקָיְימָא עֲלַיְיהוּ דְּבַהּ אִתְפְּרִיקוּ, כַּמָּה דְּאָמַר בְּיַד חֲזָקָה.

ביאור נופת צופים

(דף מ' עמוד א')  דְּבַּהּ "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה" (שמות לא, ו)ובלב זו השכינה הנקראת החכמה תחתונה דְּמָאן דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא בְּלִיבֵּיהּ אוֹרָיְתָא אִתְגַּלִיאַת לֵיהּ. שמי שהשכינה שורה בליבו התורה מתגלית לו בְּגִין כָּךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אִתְיְהִיבַת לְמִכְתַּב. לפיכך תורה שבכתב נתנה להכתב, אֲבָל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּלִבָּא אִתְמַסְּרַת, וְאִתַּגַּלָאָה עַל יָדָהּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. אבל תורה שבעל פה בלב היא נמסרת והיא מתגלית ומתקיימת ע"י תורה שבכתב.

אֲבָל כֵּיוָן דְּאִתְקַלְקָלוּ מִילִין, אֲפִילוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אִצְטְרִיךְ לְאַתְקְפָא לַהּ בִּכְתִיבָה דְּסִפְרָא מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, דִּכְתִיב בַּסֵּפֶר, אבל בגלל שהתקלקלו הדברים, אפילו תורה שבע"פ צריך לחזקה בכתיבה על ספר מצד הצדיק / יסוד, שהוא סוד היד הכותבת, וְאִתְעֲבִידוּ סִפְרִין לְפוּם זִמְנָא, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים. ונעשו ספרים לפי צורך אותו הזמן כדי לתקן את השכינה בתיקון שלם. וּלְבָתַר נָמֵי, כֻּלְהוֹ סִפְרִין אִתְעֲבִידוּ לְאַתְקָנָא מִילִין לְפוּם זִמְנָא. ולאחר כך, גם כן כל הספרים נעשו לתקן הדברים לפי צורך השעה, לפיכך כתוב בְּגִין כָּךְ כְּתִיב "עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ" (קהלת יב, יב) דְּהָא כֹּלָּא אִצְטְרִיךְ וַדַּאי, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת: שהרי הכל נצרך בוודאי לתקן את השכינה בתקון שלם כמו שראוי.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּשַׁסְרֵי

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" וְכוּ' דָּא תִּיקּוּנָא דִּקְרָבָא, דְּאַתְקִין מֹשֶׁה לְאַגָּחָא קְרָבָא לָקֳבֵל חִוְיָא מְסָאֲבָא דְּרָדִיף תָּדִיר בָּתַר מַקְדְּשָׁא לְסַאֲבָא לֵהּ, זהו תיקון המלחמה שהתקין משה לערוך מלחמה כנגד הנחש הטמא הרודף תמיד אחר המקדש לטמא אותו וְאִצְטְרִיךְ לְתָרְכָא לֵיהּ מִתַּמָּן. וצריך לגרשו משם כמו שנאמר כְּמָה דְּאָמַר "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב" (במדבר ה, ב) וְכוּ' אִלֵּין תְּלָת דַּרְגִּין מְסָאֲבִין לָקֳבֵל תְּלָת עָלְמִין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעוֹ, אלו שלוש מדרגות טומאה כנגד שלושת העולמות בריאה יצירה ועשיה הנודעים, שכנגדם נחלקים מתחמים בבית המקדש דְּאִצְטְרִיךְ לְתָרְכָא לְהוּ מֵהַהוּא מַחֲנֵה קַדִּישָׁא בְּחֵילָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין. שיש לגרשו ממחנה הקדושה בכח האורות העליונים וזה סוד וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) (דף מ' עמוד ב')  דָּא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא דְּאִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לֵיהּ בְּאִימָּא עִלָּאָה, וּכְדֵין אִתְתְּקַף. זו זרוע שמאל הגבורה שיש לחברה באימא העליונה ואז תתחזק כיון שאור הבינה חזק ואין הקלי' והטומאה יכולה לעמוד כנגדה.

דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ לְחוּדֵיהּ אִתְּעַר, חוֹשֶׁךְ מִינֵּיהּ אִשְׁתְּכַח דְּאַחְשִׁיך לְכֹלָּא. שהרי בזמן שהוא לבדו מתעורר, חושך ממנו נמצא והוא מחשיך הכל וזה סוד וְרָזָא דָּא "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א) שכהו עיני יצחק שמדתו הגבורה. אֲבָל בְּזִמְנָא דִּאִימָא אַתְקִיפַת בֵּיהּ, בְּסִימוּ דְּחֶדְוָתָא אִתְעָרַת מִינֵּיהּ לְכֹלָּא. אבל בזמן שאימא / הבינה, מתחזקת בו, מתיקות של חדוה מתעוררת ממנה לכל כיון שהורחקה הטומאה וְדָא יַיִן הַמְשֻׁמָּר דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה יין המשומר שנאמר בו "הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים" (שופטים ט, יג) אֱלֹהִים, דָּא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא. אלהים זו זרוע שמאל – גבורה וַאֲנָשִׁים, אִלֵּין דִּלְתַתָּא דְּתַלְיָין מִינֵּיהּ, ואנשים אלו התחתונים התלוים בו כְּגוֹן יִצְחָק וְכָל דְּדַמְיָין לֵיהּ כגון יצחק שנאחז בגבורה,  וכל הדומים לו.

וְיַעֲקֹב אִתְּמָר בֵּיהּ ויעקב נאמר בו "וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ" (בראשית כז, כה) דָּא חֲמַר דְּאַבְסִים דְּמִנְטְרָא, זה יין המבושם והמשומר שלא תיגע בו יד ויטמא. דְּעֵשָׂו בְּגִינֵיהּ "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו" (בראשית כז, א)ובגלל עשו נאמר על יצחק ותכהנה עיניו דהיינו נחלשה מידת הגבורה שלו מעוצם חשכת הקלי'. אֲבָל יַעֲקֹב "וַיָּבֵא לוֹ יַיִן" (בראשית כז, כה) וַדַּאי. אבל ביעקב נאמר בו ויבא לו יין וזה יין המבושם והשמור ודאיכְּדֵין יָד הַחֲזָקָה אִיהִי ואז היא היד החזקה יד הגבורה המתחוזקתדִּבְזִמְנָא אַחֲרָא אִיהִי יָד כֵּהָה, שבזמן אחר, כשהקליפה מחשיכה נקראת 'יד כהה', ועל זה נאמר וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו וַדַּאי וַתִּכְהֶיןָ מלשון יד כהה.

אֲבָל כַּד אִתְּתַּקְּפַת בְּאִימָּא יָד הַחֲזָקָה אִיהִי. אבל כאשר הגבורה מתחזקת באימא היא יד חזקהבְּזִמְנָא דִּנְהִירוּ דָּא אִתְפַּשַּׁט כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין בְּתוּקְפָּא קָיְימִין בִּבְסִימוּ דְּחֶדְוָתָא, וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְתָּרְכַת מִינַּיְיהוּ דְּלָא לְמִנְגַּע בְּהוּ כְּלָל. בזמן שאור הבינה מתפשט למטה, כל המדרגות בחוזקם קיימים במתיקות של חדוה, והסטרא אחרא מגורשת מהם שלא לגעת בהם כלל.

מִתַּמָּן מִילִין מָטָאן לִשְׁכִינְתָּא, משם הדברים מגיעים לשכינה כְּדֵין נְטָלַת שְׁכִינְתָּא כַּמָּה זִינֵי קְרָבָא לְאַגָּחָא בְּכֻלְהוֹ מְסָאֲבִין. ואז השכינה לוקחת כמה מיני כלי מלחמה להלחם בכל הטומאה כְּגוֹן "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים" (שמות יד, יט) וְכוּ' דְּהָכָא נָטְלָא שְׁכִינְתָּא כַּמָּה סַיְיפִין וְרוֹמָחִין לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּמִצְרָאֵי. כגון מה שנאמר ויסע מלאך האלהים שזו השכינה וכו', שכאן לקחה השכינה כמה מיני חרבות ורומחים לערוך מלחמה במצרים וְאִלֵּין זִינִין מִתְּלָת אֲבָהָן נְטָלַת לוֹן, ואלו כלי המלחמה נוטלת השכינה משלושת האבות אֲבָל מִסִּטְרָא דִּאִימָא דְּקָיְימָא עֲלַיְיהוּ דְּבַהּ אִתְפְּרִיקוּ, כַּמָּה דְּאָמַר בְּיַד חֲזָקָה. אבל הכל מצד הבינה שהיא עומדת מעליהם – בה נגאלו כמו שנאמר בסוד "יד החזקה".