תיקוני זוהר תניינא | דף מב המשך תקונא עשרין

תוכן הדף

תוכן

(דף מב' עמוד א')  בְּרָזָא דְּפוּלְחָנָא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים. וּמֶלֶךְ אִתְּמָר בֵּיהּ 'שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ' (סנהדין כב.) מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא. וְדָא יָד הַחֲזָקָה וַדַּאי, דִּשְׁכִינְתָּא בִּשְׂמָאלָא אִתְקַשְּׁרַת.

וּמֶלֶךְ אִתְּמָר בֵּיהּ "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ" (דברים יז, טו) וְכוּ' לְאַפָּקָא גִּיּוֹרָא. וְדָא רָזָא עִלָּאָה, דְּזַרְעָא קַדִּישָׁא בְּיַעֲקֹב אִשְׁתְּרַשׁ וְאִתְפַּשַּׁט בְּעָלְמָא, וְכֹלָּא מְשִׁיכוּ חַד קַדִּישָׁא. וּמָאן דְּאִתְבְּרִיר מִינַּיְיהוּ לְמַלְכָּא דָּא אִתְעֲבִיד כָּרְסַיָּא לִשְׁכִינְתָּא, וְתִיקּוּנָא דְּכָל עַמָּא בֵּיהּ אִתְתַּקַּן. אֲבָל גִּיּוֹרָא לָא אִתְחָזֵי לְהַאי. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין דְּגִיּוֹרָא לְבַר הֲוָה וְעָאל לְגוֹ. אֲבָל עַד לָא אִתְתְּקַף בְּתוּקְפָּא דְּגִזְעָא קַדִּישָׁא, וְאִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא אִיהוּ בַּהֲדַיְיהוּ, וְלָאו לְאַתְקָנָא לוֹן.

וְאִי תֵּימָא אֵימָתַי יִתְתַּקְּנוּן גִּיּוֹרִין? אֶלָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי, דִּכְתִיב "מִי גָר אִתָּךְ עָלַיִךְ יִפּוֹל" (ישעיהו נד, טו) מִי גָר אִתָּךְ בַּעֲנִיּוּתַךְ יִפּוֹל אִתָּךְ בַּעֲשִׁירוּתָךְ. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּיִתְּעַר שָׁרְשָׁא קַדִּישָׁא לְאִתְתַּקְּפָא בְּעָלְמָא, יְתוּב וְיִכְנוֹשׁ לְגַבֵּיהּ כֻּלְהוֹ יִשְׂרָאֵל, וְכֻלְהוֹ דְּאִתְחַבָרוּ בְּהוּ, וְכֹלָּא יִתְעֲבִיד כְּלָלָא חֲדָא תִּיקּוּנָא דְּכֹלָּא. אֲבָל עַד לָא אִתְתַּקַּן תִּיקּוּנָא דָּא, לָא אִתְתְּקָפוּ גִּיּוֹרִין הָכִי. וְאַבְרָהָם אִיהוּ אַב הֲמוֹן גּוֹיִם וּתְחוּתֵיהּ אִתְתַּקְּפֵי כֻּלְהוֹ גִּיּוֹרִין דְּמִתְגַּיְּירָן. אֲבָל עַד לָא אִתְכְּלִילוּ בְּתוּקְפָּא דְּיַעֲקֹב, עַד זִמְנָא דְּאָתֵי. עֲלַיְיהוּ כְּתִיב "וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה" (ישעיהו מט, כא) (דף מב' עמוד ב')  דְּהָא אִלֵּין לְבַר אִתְיְלִידוּ, וְלָא לְגוֹ, וַהֲווֹ בְּנִין לְס"מ וְנוּקְבָּא, וְעָאלוּ לְגוֹ לְבָתַר. אֲבָל מֵהַהוּא זִמְנָא וּלְהָלְאָה אֵין מְקַבְּלִים גָּרִים (יבמות כד) דְּהָא תִּיקּוּנָא כְּבָר אִשְׁתְּלִים וְתַרְעִין אַנְעָלוּ. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּכֹלָּא אִיהוּ בְּגִין גּוּפָא דְּאִתְבְּנֵי בְּבִנְיָנָא מְסָאֲבָא. וּבְזִמְנָא דְּגוּפִין יִתְתְּקָנוּ, דִּכְתִיב "וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו" (ישעיהו מ, ה) כְּדֵין כֹּלָּא יִתְתְּקַן תִּיקּוּנָא שְׁלִים. אֲבָל בְּגִין דָּא "לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי" (דברים יז, טו).

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" דָּא כֹּהֵן גָּדוֹל. וְדָא מוֹרָא מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה יִרְאָה עִלָּאָה, וְדָא יִרְאַת הָרוֹמֵמוּת. דְּאִית יִרְאָה לְתַתָּא מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, אֲבָל יִרְאַת הָרוֹמֵמוּת מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה. וְדָא מוֹרָא גָּדוֹל. וּבְזִמְנָא דַּהֲוָה כַּהֲנָא רָבָא עָיֵיל לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אִתְּעַר כַּהֲנָא רָבָא לְעֵילָא וְעַיֵּיל לְגוֹ וּמִדָכָּאן עָלְמָא. וְכֹלָּא אַתְקִין מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים. וְתָא חֲזֵי, כַּהֲנֵי אִשְׁתָּאֲרוּ, וְלָאו לַעֲבוֹדָה, אֶלָּא לְבָרְכָא לְיִשְׂרָאֵל, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ לְאִתְּעָרָא בְּחֶסֶד וַדַּאי. אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל דָּא קָאִים לְאִתְּעָרָא פּוּלְחָנָא כִּדְקָא יָאוּת. וְכֵיוָן דְּפוּלְחָנָא אִתְעַבְּרַת, כֹּהֵן גָּדוֹל אִתְעַבַּר, עַד דְּיִתְהַדַּר עָלְמָא לְאִתְתַּקְּנָא כִּדְקָא יָאוּת, וְכֻלְהוֹ עִטְרִין יְתוּבוּן לְאַתְרַיְיהוּ:

ביאור נופת צופים

(דף מב' עמוד א')  בְּרָזָא דְּפוּלְחָנָא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים. כהן מצד הנשמה שעומד לתקן אותם בסוד עבודתו לתקנם תיקון שלם. וּמֶלֶךְ אִתְּמָר בֵּיהּ ומלך נאמר בו 'שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ' (סנהדין כב.) מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא מצד השכינה שהיא גילוי מלכותו המלך והטלת אימתו על עבדיו, וזה. וְדָא יָד הַחֲזָקָה וַדַּאי, דִּשְׁכִינְתָּא בִּשְׂמָאלָא אִתְקַשְּׁרַת. שהשכינה בצד הגבורות שבשמאל נקשרת.

וּמֶלֶךְ אִתְּמָר בֵּיהּ ומלך נאמר בו "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ" (דברים יז, טו) וְכוּ' לְאַפָּקָא גִּיּוֹרָא לשלול אפשרות היותו גר. וְדָא רָזָא עִלָּאָה, דְּזַרְעָא קַדִּישָׁא בְּיַעֲקֹב אִשְׁתְּרַשׁ וְאִתְפַּשַּׁט בְּעָלְמָא, וְכֹלָּא מְשִׁיכוּ חַד קַדִּישָׁא. וזה סוד עליון, שזרעו הקדוש נשרש רק ביעקב ומתפשט בעולם, והכל המשכה אחת קדושה הנמשץ בזרעו,  וּמָאן דְּאִתְבְּרִיר מִינַּיְיהוּ לְמַלְכָּא דָּא אִתְעֲבִיד כָּרְסַיָּא לִשְׁכִינְתָּא, וְתִיקּוּנָא דְּכָל עַמָּא בֵּיהּ אִתְתַּקַּן. ומה שנברר ממנו מלך נעשה כזא לשכינה, ותיקון כל העם בו נתקן. אֲבָל גִּיּוֹרָא לָא אִתְחָזֵי לְהַאי. והגרים, לא ראויים לכאן, ולמה? אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין דְּגִיּוֹרָא לְבַר הֲוָה וְעָאל לְגוֹ. אלא בגלל שהגרים היו מחוץ לקדושה בכחב"ד  שקלי' נוגה לפני שהתגיירו, ועלו לבפנים לתוך הקדושה, אֲבָל עַד לָא אִתְתְּקַף בְּתוּקְפָּא דְּגִזְעָא קַדִּישָׁא, וְאִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא אִיהוּ בַּהֲדַיְיהוּ, וְלָאו לְאַתְקָנָא לוֹן. אבל, עד שלא התחזקו בתוקף של ישראל זרע קודש, צריך המלך לתקן בעבורם, ולא לתקן אותם.

וְאִי תֵּימָא אֵימָתַי יִתְתַּקְּנוּן גִּיּוֹרִין? אֶלָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי, ואם תשאל, מתי יתוקנו הגרים? אלא לעתיד לבוא שכתוב, דִּכְתִיב "מִי גָר אִתָּךְ עָלַיִךְ יִפּוֹל" (ישעיהו נד, טו) פירוש מִי גָר אִתָּךְ בַּעֲנִיּוּתַךְ יִפּוֹל אִתָּךְ בַּעֲשִׁירוּתָךְ.  מי שהיה גר יחד איתך בזמן הגלות שהיא עניות, יפול חלקו איתך בזמן העשירות שהיא הגאולה, דְּהָא בְּזִמְנָא דְּיִתְּעַר שָׁרְשָׁא קַדִּישָׁא לְאִתְתַּקְּפָא בְּעָלְמָא, יְתוּב וְיִכְנוֹשׁ לְגַבֵּיהּ כֻּלְהוֹ יִשְׂרָאֵל, וְכֻלְהוֹ דְּאִתְחַבָרוּ בְּהוּ, וְכֹלָּא יִתְעֲבִיד כְּלָלָא חֲדָא תִּיקּוּנָא דְּכֹלָּא. שהרי, בזמן שיתעורר השורש הקדוש שהוא יחודו יתב' להתחזק בעולם, ישוב ויקבץ אליו כל ישראל, וכל אלה שהתתחברו בהם, והכל יעשה כללות אחת תיקון הכל. אֲבָל עַד לָא אִתְתַּקַּן תִּיקּוּנָא דָּא, לָא אִתְתְּקָפוּ גִּיּוֹרִין הָכִי. אבל עד שלא יתוקן התיקון הזה, לא יתחזקו הגרים כך. וְאַבְרָהָם אִיהוּ אַב הֲמוֹן גּוֹיִם וּתְחוּתֵיהּ אִתְתַּקְּפֵי כֻּלְהוֹ גִּיּוֹרִין דְּמִתְגַּיְּירָן. ואברהם שהיה ראש וראשון למגיירים, נקרא "אב המון גוים" ותחתיו מתחזקים כל הגרים שמתגיירים, ונכללים בקדושה מצד החסד, אֲבָל עַד לָא אִתְכְּלִילוּ בְּתוּקְפָּא דְּיַעֲקֹב, עַד זִמְנָא דְּאָתֵי. עֲלַיְיהוּ כְּתִיב  אבל עד שלא יתכללו בחוזקו של יעקב, שהוא קו האמצעי העולה עד לרום המעלות-  עד לעתיד לבא – נאמר עליהם "וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה" (ישעיהו מט, כא) (דף מב' עמוד ב')  דְּהָא אִלֵּין לְבַר אִתְיְלִידוּ, וְלָא לְגוֹ, וַהֲווֹ בְּנִין לְס"מ וְנוּקְבָּא, וְעָאלוּ לְגוֹ לְבָתַר. שהרי אלה לחוץ לעם ישראל נולדו ושורשם מקלי' נוגה, ולא מהפנימיות שהם עולמות הקדושה, והם בנים לס"מ ואשתו, ואח"כ כשנתגיירו נכנסו לבפנים, אֲבָל מֵהַהוּא זִמְנָא אבל מאותו הזמן לעתיד לבא שיתגלה כח הקדושה וּלְהָלְאָה "אֵין מְקַבְּלִים גָּרִים" (יבמות כד) דְּהָא תִּיקּוּנָא כְּבָר אִשְׁתְּלִים וְתַרְעִין אַנְעָלוּ. שהרי התיקון כבר נשלם וננעלו השערים, וכל מי שלא התגייר נשאר לחוץ.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּכֹלָּא אִיהוּ בְּגִין גּוּפָא דְּאִתְבְּנֵי בְּבִנְיָנָא מְסָאֲבָא. אבל בא וראה, שהכל הוא בגלל הגוף שלהם נבנה בבנין הטומאה, וּבְזִמְנָא דְּגוּפִין יִתְתְּקָנוּ, ובזמן שיתוקנו הגופים שכתוב, דִּכְתִיב "וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו" (ישעיהו מ, ה) כְּדֵין כֹּלָּא יִתְתְּקַן תִּיקּוּנָא שְׁלִים. אז הכל יתוקן תיקון שלם, אֲבָל בְּגִין דָּא "לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי" (דברים יז, טו). אבל בגלל כל הסוד הזה נאמר לא תוכל לתת עליך איש נוכרי, אפילו גר כיוון שתיקונו הסופי יהיה רק לעתיד לבא.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" דָּא כֹּהֵן גָּדוֹל. וְדָא מוֹרָא מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה יִרְאָה עִלָּאָה, וְדָא יִרְאַת הָרוֹמֵמוּת. וזה המורא מצד החכמה יראה עליונה וזו יראת הרוממות. דְּאִית יִרְאָה לְתַתָּא מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה, אֲבָל יִרְאַת הָרוֹמֵמוּת מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה. שיש יראת העונש למטה מצד הגבורה, אבל יראת הרוממות היא מצד החכמה, וְדָא מוֹרָא גָּדוֹל. וּבְזִמְנָא דַּהֲוָה כַּהֲנָא רָבָא עָיֵיל לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אִתְּעַר כַּהֲנָא רָבָא לְעֵילָא וְעַיֵּיל לְגוֹ וּמִדָכָּאן עָלְמָא. ובזמן שהיה הכהן הגדול נכנס לבית קודש הקדשים, היה כנגדו מתעורר מיכאל הכהן הגדול העליון ונכנס לבפנים ומטהר העולם, וְכֹלָּא אַתְקִין מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים. והכל התקין משה הרועה הנאמן תיקון שלם.

וְתָא חֲזֵי, כַּהֲנֵי אִשְׁתָּאֲרוּ, וְלָאו לַעֲבוֹדָה, אֶלָּא לְבָרְכָא לְיִשְׂרָאֵל, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ לְאִתְּעָרָא בְּחֶסֶד וַדַּאי. ובא וראה, בגלות נשארו הכהנים אבל לא לעבודת המקדש אלא כדי לברך את ישראל, שכך צריכים הם לעורר את אור החסד ולהמשיכו בברכתם לישראל, אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל דָּא קָאִים לְאִתְּעָרָא פּוּלְחָנָא כִּדְקָא יָאוּת. אבל הכהן הגדול, הוא העומד לעורר את העבודה כמו שראוי בבחינת התחתון כנגד העליון, וְכֵיוָן דְּפוּלְחָנָא אִתְעַבְּרַת, כֹּהֵן גָּדוֹל אִתְעַבַּר, עַד דְּיִתְהַדַּר עָלְמָא לְאִתְתַּקְּנָא כִּדְקָא יָאוּת, וְכֻלְהוֹ עִטְרִין יְתוּבוּן לְאַתְרַיְיהוּ: וכיון שעבודת המקדש פסקה, גם עבודתו של הכהן הגדול פסקה, עד שישוב העולם לתיקונו כמו שראוי, וכל העטרות ישובו למקומם.