תיקוני זוהר תניינא | דף מג המשך תקונא חד ועשרין

י״ב באב תשע״ה (יולי 28, 2015) Off By קהילת הרמח"ל

תיקוני זוהר תניינא | דף מג המשך תקונא חד ועשרין

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַד וְעֶשְׂרִין

(דף מג' עמוד א')  וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה דָּא יְצִיאַת מִצְרַיִם. אֲבָל דָּא מַרְאֶה דִּסְנֶה, דְּתָמָן כְּתִיב "וַיֹּאמֶר וְכוּ' הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ" (שמות ד, ו) וְדָא יָד חֲזָקָה דְּבַהּ נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וּבְקַדְמִיתָא אַחְזַי לֵיהּ הַהוּא מַטֶּה דְּאִתְהַפַּךְ לְנָחָשׁ. וּבְכַמָּה תִּיקּוּנִין דְּאַתְקִין מֹשֶׁה אִתְּמָר בֵּיהּ "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד). כְּדֵין אַחְזַי לֵיהּ הַהִיא יָדָא מְצֹרַעַת, בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִתְדַּבְקַת בַּהּ. וְרָזָא דָּא "בַהֶרֶת לְבָנָה אוֹ אֲדַמְדֶּמֶת" (ויקרא יג, יט). לְבָנָה מִסִּטְרָא דְּיִשְׁמָעֵאל. אֲדַמְדֶּמֶת מִסִּטְרָא דֶּאֱדוֹם. וְהָכָא מְצֹרַעַת מִסִּטְרָא דְּיִשְׁמָעֵאל, וְדָא מִצְרַיִם. וּלְבָתַר "שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ" (שמות ד, ז), הָא תִּיקּוּנָא אִזְדַּמַּן לְאַפָּקָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל כִּדְקָא יָאוּת. וּבְשָׂרוֹ דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִסְתַּלְּקַת מִגּוֹ קְלִיפִין לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא.

לְבָתַר "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) בְּמַתַּן תּוֹרָה, בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ עַל טוּרָא דְּסִינַי, דִּכְדֵין אִתְקְשָׁרוּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשֵיהוֹן לְעָלְמִין. וּבְמִצְרַיִם אִתְפְּרָשׁוּ מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא, דְּאִתְּמָר בָּהּ 'אִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָּנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ' וְכוּ'. דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא סִטְרָא אַחֲרָא שַׁלְטַת עַל סְטַר קַדִּישָׁא. וּבְזִמְנָא דְּאִתְפְּרִיק מִתַּמָּן אִתְפְּרַק לְגַמְרֵי. וְרָזָא דָּא עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ לָא אִשְׁתַּכְּחַת (דף מג' עמוד ב')  אֶלָּא בְּמִצְרַיִם, דְּתָמָן אִשְׁתַּעְבֵּד סְטַר קַדִּישָׁא לִסְטַר מְסָאֲבָא לְגַמְרֵי. אֲבָל מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה לָא יָכְלוּ סִטְרִין בִּישִׁין לְשַׁעְבְּדָא לֵיהּ, אֶלָּא לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ בְּגִין כָּךְ אִית לְאַדְכְּרָא יְצִיאַת מִצְרַיִם תָּדִיר, דְּהָא גְּאוּלָה דִּילַהּ גְּאֻלַּת עָלְמִין הֲוָה. וְיִשְׂרָאֵל נָפְקוּ מִגּוֹ עָרְלָה, בְּדָם מִילָה. וּבְדַם פֶּסַח שָׁארוּ לְמֵיעַל גּוֹ חוּלָקָא קַדִּישָׁא. וּבְמַתַּן תּוֹרָה אִשְׁתְּלִים לְאִשְׁתָּרְשָׁא בֵּיהּ לְעָלְמִין. וְדָא לְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל וַדַּאי.

וְעוֹד, בְּמִצְרַיִם אִשְׁתְּזִיבוּ יִשְׂרָאֵל מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא. וְעַל יַמָּא אִתְכָּבִישַׁת סִטְרָא אַחֲרָא תְּחוֹתַיְיהוּ. כְּדֵין כְּתִיב "יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח) דְּהָא סִטְרָא אַחֲרָא אִשְׁתְּקַע בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וְשֻלְטָנָא קַדִּישָׁא שַׁלִּיט בְּעָלְמָא דְּלָא לְאִתְפַּסְּקָא. לְבָתַר בְּמַתַּן תּוֹרָה כֹּלָּא אִשְׁתְּלִים. וְדָא יוֹם הַשִּׁשִּׁי, דְּכֻלְּהוּ בִּרְיָין דְּעָלְמָא הֲווּ רַפְיָן וְלָא קָיְימִין, בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּסָחֲרַת לְהוּ וְאִתְדַּבְּקַת בְּהוּ עַד דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בְּשָׁרְשֵׁיהּ בִּקְדוּשָׁתָא עִלָּאָה לְאִתְקַיְּימָא כֹּלָּא בִּקְיָימָא שְׁלִים.

וְהָא סָבָא דְּסָבִין פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי לֵית סִטְרָא אַחֲרָא מִתְתַּקְּפָא אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּסְטַר קַדִּישָׁא אַגְנִיז נְהוֹרֵיהּ, דִּכְתִיב "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ" (תהלים יח, יב) וְכוּ'. דִּבְזִמְנָא דִּנְהִירוּ דָּא אִטַמַר, כְּתִיב "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ" (תהלים קד, כ) וְכוּ'. וּשְׁכִינְתֵּיהּ לַזְּמַנִּין אִיהִי מַרְאֶה

ביאור נופת צופים

(דף מג' עמוד א')  "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא יְצִיאַת מִצְרַיִם. אֲבָל דָּא זו היד החל עניינה בזמן מַרְאֶה דִּסְנֶה, דְּתָמָן כְּתִיב "וַיֹּאמֶר וְכוּ' הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ" (שמות ד, ו) וְדָא יָד חֲזָקָה דְּבַהּ נָפְקוּ שבה יצאו יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וּבְקַדְמִיתָא אַחְזַי לֵיהּ הַהוּא מַטֶּה דְּאִתְהַפַּךְ לְנָחָשׁ ובתחילה הראה לו את המטה ההוא שהוא סוד אותיות ד"נ של שם אדנ"י שעולים בגמ' מט"ה שהתהפך לנחש. וּבְכַמָּה תִּיקּוּנִין דְּאַתְקִין מֹשֶׁה אִתְּמָר בֵּיהּ וכמה תיקונים תיקן משה שהפך אותו שוב למטה שנאמר בו "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד). כְּדֵין אַחְזַי לֵיהּ הַהִיא יָדָא מְצֹרַעַת, בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִתְדַּבְקַת בַּהּ ואז, הראה לו את אותה היד שהפכה למצורעת בגלל שדבקה בה הסטרא אחרא וזה סוד וְרָזָא דָּא "בַהֶרֶת לְבָנָה אוֹ אֲדַמְדֶּמֶת" (ויקרא יג, יט). לְבָנָה מִסִּטְרָא מצד דְּיִשְׁמָעֵאל. אֲדַמְדֶּמֶת מִסִּטְרָא דֶּאֱדוֹם. וְהָכָא מְצֹרַעַת מִסִּטְרָא דְּיִשְׁמָעֵאל וכאן היתה מצורעת מצד ישמעאל, וְדָא מִצְרַיִם. וּלְבָתַר "שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ" (שמות ד, ז), הָא תִּיקּוּנָא אִזְדַּמַּן לְאַפָּקָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל כִּדְקָא יָאוּת ולאחר כך, נאמר שבה כבשרו, זה הוא התיקון שהוכן להוציא את ישראל מתוך קליפת מצרים כמו שראוי. וּבְשָׂרוֹ דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִסְתַּלְּקַת מִגּוֹ קְלִיפִין לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא "וּבְשָׂרוֹ" זו השכינה שעלתה מתוך הקליפות להתדבק במלך שהוא ז"א.

לְבָתַר ואחר כך אחרי שהתגלה תיקון היד החזקה התקיים "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) בְּמַתַּן תּוֹרָה, בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ עַל טוּרָא דְּסִינַי, דִּכְדֵין אִתְקְשָׁרוּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשֵיהוֹן לְעָלְמִין בזמן שעמדו על הר סיני ואז נקשרו ישראל בשורשם שהיא השכינה. וּבְמִצְרַיִם אִתְפְּרָשׁוּ מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא, דְּאִתְּמָר בָּהּ  ובמצרים נפרדו מתוך הסטרא אחרא שנאמר בה "אִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָּנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ" (מתוך ההגדה) וְכוּ'. דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא סִטְרָא אַחֲרָא שַׁלְטַת עַל סְטַר קַדִּישָׁא שהרי בזמן השעבוד שלטה הסטרא אחרא על צד הקדושה ברשות שמים. וּבְזִמְנָא דְּאִתְפְּרִיק מִתַּמָּן אִתְפְּרַק לְגַמְרֵי ובזמן שנגאלו ממצרים – נגאלו לגמרי ולא שלטה בהם יותר קליפת מצרים. וְרָזָא דָּא עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ לָא אִשְׁתַּכְּחַת (דף מג' עמוד ב')  אֶלָּא בְּמִצְרַיִם, דְּתָמָן אִשְׁתַּעְבֵּד סְטַר קַדִּישָׁא לִסְטַר מְסָאֲבָא לְגַמְרֵי וזה סוד "עבודת פרך" שלא היתה אלא במצרים ששם שעבדה צד הקדושה את עצמה לסטרא אחרא לגמרי. אֲבָל מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה לָא יָכְלוּ סִטְרִין בִּישִׁין לְשַׁעְבְּדָא לֵיהּ אֶלָּא לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ, אבל משם והלאה, לא יכלו הצדדים הרעים יותר לשעבד את הקדושה, אלא רק להרע לה, בְּגִין כָּךְ אִית לְאַדְכְּרָא יְצִיאַת מִצְרַיִם תָּדִיר, דְּהָא גְּאוּלָה דִּילַהּ גְּאֻלַּת עָלְמִין הֲוָה. לכן, יש להזכיר תמיד את יציאת מצרים, שגאולתה היתה גאולת עולמים של צד הקדושה. וְיִשְׂרָאֵל נָפְקוּ מִגּוֹ עָרְלָה, בְּדָם מִילָה. וּבְדַם פֶּסַח שָׁארוּ לְמֵיעַל גּוֹ חוּלָקָא קַדִּישָׁא וישראל יצאו מתוך הקליפת הערלה הטמאה בדם המילה שנימולו קודם שיצאו, ובדם הפסח החלו לעלות בתוך חלקה של הקדושה. וּבְמַתַּן תּוֹרָה אִשְׁתְּלִים לְאִשְׁתָּרְשָׁא בֵּיהּ לְעָלְמִין. וְדָא לְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל וַדַּאי ובמתן תורה נשלמה השרשתם לעולם בקדושה, וזה לְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל ודאי.

וְעוֹד, בְּמִצְרַיִם אִשְׁתְּזִיבוּ יִשְׂרָאֵל מִגּוֹ סִטְרָא אַחֲרָא, וְעַל יַמָּא אִתְכָּבִישַׁת סִטְרָא אַחֲרָא תְּחוֹתַיְיהוּ ועוד, במצרים ניצלו ישראל מתוך הסטרא האחרא, ועל הים נכבשה הסטרא אחרא תחתיהם, ואז נאמרכְּדֵין כְּתִיב "יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח) דְּהָא סִטְרָא אַחֲרָא אִשְׁתְּקַע בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וְשֻלְטָנָא קַדִּישָׁא שַׁלִּיט בְּעָלְמָא דְּלָא לְאִתְפַּסְּקָא שהסטרא אחרא נשקעה בנוקבא דתהומא רבא ושלטון הקדושה שלט בעולם בלא שיופסק עוד. לְבָתַר בְּמַתַּן תּוֹרָה כֹּלָּא אִשְׁתְּלִים ואחר כך במתן תורה נשלם הכל. וְדָא יוֹם הַשִּׁשִּׁי, דְּכֻלְּהוּ בִּרְיָין דְּעָלְמָא הֲווּ רַפְיָן וְלָא קָיְימִין, בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּסָחֲרַת לְהוּ וְאִתְדַּבְּקַת בְּהוּ עַד דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא, וזה סוד "יום השישי" הרומז על ו' סיון שכל הנבראים היו תלויים ולא עומדים בקיומם, בגלל שהסטרא אחרא הקיפה אותם ונדבקה בהם עד שקיבלו ישראל את התורהוְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בְּשָׁרְשֵׁיהּ בִּקְדוּשָׁתָא עִלָּאָה לְאִתְקַיְּימָא כֹּלָּא בִּקְיָימָא שְׁלִים והכל נקשר בשורשו בקדושה עליונה להתקיים הכל בקיום שלם.

וְהָא סָבָא דְּסָבִין והנה סב הסבין האדם הראשון פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' רבי רבי הרמח"ל וַדַּאי לֵית סִטְרָא אַחֲרָא מִתְתַּקְּפָא אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּסְטַר קַדִּישָׁא אַגְנִיז נְהוֹרֵיהּ ודאי אין הסטרא אחרא מתחזקת אלא בזמן שנגנז אורו של צד הקדושה שנאמרדִּכְתִיב "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ" (תהלים יח, יב) וְכוּ'. דִּבְזִמְנָא דִּנְהִירוּ דָּא אִטַמַר, כְּתִיב שבזמן שהאור הזה נעלם נאמר "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ" (תהלים קד, כ) וְכוּ'. וּשְׁכִינְתֵּיהּ לַזְּמַנִּין אִיהִי מַרְאֶה,