תיקוני זוהר תניינא | דף מד המשך תקונא חד ועשרין, תרין ועשרין

וּשְׁכִינְתֵּיהּ לַזְּמַנִּין אִיהִי מַרְאָה, (דף מד' עמוד א')  דְּאִתְּמָר בָּהּ ולעיתים השכינה נקראת מַרְאָה, שנאמר בה "בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע" (במדבר יב, ו) דְּאִחְזֲיִאַת נְהוֹרִין דְּמַלְכָּא לְתַתָּא שמראה את האורות של המלך – ז"א למטה בעולמות בי"ע, ואז מה נאמר בה? כְּדֵין מַה כְּתִיב בָּהּ "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא) שהיו הנביאים מקבל את מראות הנבואה ממנה. וְאִתְּמָר בָּהּ "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי" (ירמיהו ט, כג) זאת היא השכינה דְּהָא מִינַּהּ מִסְתַּכְּלִין גּוֹ רָזִין עִלָּאִין דִּסְתִימִין לְעֵילָא שהרי על ידה היו מסתכלים בתוך הסודות העליונים הסתומים הנמשכים מהספירות העליונות שמעליה וזה, יָד הַנְּבִיאִים וַדַּאי.

 תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וּתְרֵין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דְּבַהּ "הָיְתָה עָלַי יַד יְהֹוָה" (יחזקאל לז, א). וּבְגִין דְּאִיהִי מִסִּטְרָא דְּדִינָא, כָּל נָבִיא בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְנַבֵּי גּוּפֵיהּ אִזְדַּעְזַע וְאִתְעַרְבָּב. בגלל שהיד החזקה היא מצד הדין, כל נביא, בזמן שהיה מתנבא היה גופו מזדעזע נרעד ונהפך בקרבו מתוקף הדין וזה סוד וְרָזָא דָּא יָד הַחֲזָקָה. דִּשְׁכִינְתָּא אִתְּמָר בָּהּ 'כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת' (מכילתא יתרו יט ה) שהשכינה היא הפתח הכניסה וההתחלה לספירות שעליה, ולכן גוברים בה הדינים הנקראים קשים כדי למנוע ממי שלא ראוי לעלות למעלה או לקבל שפע מלמעלה. וְרָזָא דָּא "כִּי נֵר מִצְוָה… תּוֹכְחוֹת מוּסָר" (משלי ו, כג). תּוֹכְחוֹת תְּרֵין לשון רבים – שתיים, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שכינה עליונה שהיא הבינה שדינים מתעוררים ממנה, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה שכינה תחתונה שהיא המלכות. וְכֹלָּא בְּגִין גּוּפָא, לְאַעַבְרָא מִינֵּיהּ הַהוּא רַע דְּאָטִים עַיְנִין וְלִבָּא, דִּכְתִיב וכל הדינים בעבור חומריות הגוף כדי להעביר ממנו את הרע הדבק בו  שגורם לסתימת העינים ואטימות הלב המרחיקים את האדם מהקדושה וזה שנאמר "כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם" (ישעיהו מד, יח) בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאַחְשִׁיך לוֹן בגלל הסטרא אחרא שמחשיך אותם ומונע מאור הקדושה להאיר בהם.

וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא בֵּיהּ כְּתִיב "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ… כָּמוֹנִי" (דברים יח, טו) דְּהָא לֵית נְבִיאָה דְּמִתְנַבֵּי אֶלָּא מֵחֵילָא דִּילֵיהּ שהרי אין נביא יכל להתנבא אלא מכוחו של משה ולכן נאמר בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה… אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים לד, יב) דָּא נְבוּאָה דְּאַזְמִין לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, דְּכָל חַד מִיִּשְׂרָאֵל דְּיִתְּעַר לְגַבָּהּ, מִיָּד שַׁרְיָת עֲלֵיהּ אלה שערי הנבואה שהכין משה בעבור כל ישראל, שכל אחד מישראל שיתעורר לגבם ויהיה ראוי לקבל נבואה, מיד תשרה עליו. וזה סוד וְרָזָא דְּמִלָּה "וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי" (הושע יב, יא) לְמֶהֱוֵי זָמִין (דף מד' עמוד ב')  לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל שיהיה זמין לכל ישראל. אֲבָל אִיהוּ בְּגִין דִּבְאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא אִסְתַּכַּל, גּוּפֵיהּ לָא אִזְדַּעְזַע וְקָאִים בְּקִיּוּמָא אבל בגלל שמשה התנבא במראה הברור והמאיר הנקרא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, לא היה גופו מזדעזע כשאר הנביאים והיה עומד בתוקפו. וְכֹלָּא בְּגִין דְּגוּפָא דִּילֵיהּ אִתְתַּקַּן כְּבָר והכל בגלל שגופו היה כבר מתוקן ויכל לעמוד בכח שפע הנבואה. וְדָא וזה סוד הפסוק "אִישׁ הָאֱלֹהִים" (דברים לג, א). אִישׁ, בְּשַׁעְתָּא דְּאָתֵי לְיִשְׂרָאֵל לְאוֹלָפָא לְהוּ היה נקרא איש בשעה שהיה בא ללמד את ישראל תורה והיה כבחינת הזכר המשפיע לנקבה. אֱלֹהִים, בְּשַׁעְתָּא דִּסְלִיק לְאִתְחַבְּרָא לְעֵילָא והיה נקרא אלהים בשעה שהיה עולה להתחבר בשכינה למעלה ונקרא על שמה.

וּבְגִין כָּךְ "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ" (דברים לד, ו). דִּקְבוּרָה, דָּא גּוּפָא דְּאִתְהַדַּר לְאַתְרֵיהּ מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, דִּכְתִיב שקבורה היא קבור ה', שהוא הגוף עפר מן האדמה שחוזר למקומו מצידה של השכינה התחתונה ונאמר בו "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג, יט). עפר הוא סוד הגוף הנלקח מן האדמה שהיא סוד אדמה, בסוד הפסוק וְרָזָא דְּמִלָּה "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ" (קהלת יב, ז) וְכוּ' כֹּלָּא לְאַתְרֵיהּ אִתְהַדַּר על הארץ שהיא השכינה – הכל חוזר למקומו. אֲבָל גּוּפָא דְּמֹשֶׁה דִּסְלִיק לְעֵילָא, לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים אבל גופו של משה שעלה למרום לקבל את התורה, נתקן בתיקון שלם ולכן, קְבוּרָתֵיהּ נָמֵי בַּאֲתַר דְאִתְכַּסְיָא וְאִטְמַר מֵעֵינָא, לְעֵילָא מִשְּׁאָר בְּנֵי עָלְמָא גם קבורת גופו היתה במקום מכוסה ונעלם מהעין למעלה משאר בני העולם. וְכָל דָּא רָזָא והכל הוא מסוד דְּיָד, דְּאִחְזֲיִאַת נְבוּאָתָא לִנְבִיאֵי היד שהיא השכינה שנאמר בה ביד הנביאים אדמה כדלעיל שבה נראית הנבואה לנביאים.

אֲבָל בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא אִטַמַר מִינַּהּ, אִתְּמָר בַּהּ אבל בזמן שהמלך שהוא ז"א נסתר ממנה ואינו משפיע בה היא נחשכת ונאמר בה "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה" (תהלים קד, כ) לילה זו דָּא שְׁכִינְתָּא. "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה" (בראשית א, ה) מִסִּטְרָא דְּדִינָא מצד תוקף הדין המחשיך אותה. כְּדֵין כַּמָּה סִטְרִין בִּישִׁין מִתְעָרִין לְשַׁטְּטָא בְּעָלְמָא, דִּכְתִיב ואז כמה צדדים רעים מתעוררים לשוטט בעולם שנאמר "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר" (תהלים קד, כ). כְּדֵין שְׁכִינְתָּא אִיהִי מְשַׁמְּרַת דְּאִתְּמָר בַּהּ ואז השכינה עומדת על משמר ז"א שלא ירד השפע לסטרא אחרא ונאמר בה "עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף" (איוב לח, יא) וְדָא שְׁכִינְתָּא, פֹּה וַדַּאי זו השכינה הנקראת פה גימ' אלהי"ם עה"כ ודאי. וְאִיהִי מָסָךְ בְּאַנְפֵּי מַלְכָּא, בְּגִין דְּלָא יִבְעוּן סִטְרָא אַחֲרָא לְאַעַבְרָא תְּחוּמָא והיא עומדת כמסך לפני פני המלך ז"א, כדי שלא ירצו ויבואו הסטרא אחרא לעבור את תחומה. וְרָזָא דָּא "סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ" (תהלים יח, יב). אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין "חֶשְׁכַת מַיִם" (תהלים יח, יב) וזה סוד השכינה הסוככת ופורשת מסך. בגלל מה? בגלל אותם המים הרעים המחשיכים את אורה, אִלֵּין הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים מַיָּא דְּחָשׁוֹכָא וַדַּאי אלה המים הזידונים – מים של חושך ודאי. "עָבֵי שְׁחָקִים" (תהלים יח, יב), אִלֵּין עֲנָנִין דְּגָרְמִין לִנְהוֹרָא דְּאִינוּן שְׁחָקִים דְּלָא לְאִתְגַּלָּאָה עבי שחקים הם העבים / העננים המחשיכים שגורמים לאורם של שחקים שלא יתגלה ויאיר. וְדָא אוֹר, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים" (איוב לז, כא).